יאיר אמר:ראית תוס'?
נתן הבבלי אמר:קידושין מט. "ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי", וצ"ב הא אמרי' בשבת סג. "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".
את והב אמר:נתן הבבלי אמר:קידושין מט. "ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי", וצ"ב הא אמרי' בשבת סג. "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".
לדעתי יש טעות במובן מה פשט, פשט אין הכונה לדבר קל שגם נשים וקטנים יכולים להבין.
פשט הוא מלשון פשוט ותיבת פשוט יש בה שני משמעיות, אחת מלשון דבר בלתי מורכב, וכמו שאומרים על הקב"ה שהוא מציאות פשוט, דהיינו מציאות בלא הרכבה.
משמעות שניה שפשט הוא מלשון ההתפשטות, שהדבר מתפשט ומגיע עד הקצה, וזה נראה לי האופן היותר נכון לענינו, שהפשט היינו שהדברי תורה מתפשטים והולכים את הקצה האחרון, עד העולם דידן.
מדרש רבה ויקרא - פרשה טז פסקה באגור בן יקא אמר:את והב אמר:נתן הבבלי אמר:קידושין מט. "ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי", וצ"ב הא אמרי' בשבת סג. "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".
לדעתי יש טעות במובן מה פשט, פשט אין הכונה לדבר קל שגם נשים וקטנים יכולים להבין.
פשט הוא מלשון פשוט ותיבת פשוט יש בה שני משמעיות, אחת מלשון דבר בלתי מורכב, וכמו שאומרים על הקב"ה שהוא מציאות פשוט, דהיינו מציאות בלא הרכבה.
משמעות שניה שפשט הוא מלשון ההתפשטות, שהדבר מתפשט ומגיע עד הקצה, וזה נראה לי האופן היותר נכון לענינו, שהפשט היינו שהדברי תורה מתפשטים והולכים את הקצה האחרון, עד העולם דידן.
ברוך השם שזיכנו לשמוע כזה חידוש! מתוק מדבש!
השאלה אם זה מסתדר עם ההשתמשות בכלל הזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו בשס פוסקים ומפרשי החומש..
ולכאורה מה שייך אז שיצא מידי פשוטו? הלא פשוטו זה עד הקצה..את והב אמר:נתן הבבלי אמר:קידושין מט. "ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי", וצ"ב הא אמרי' בשבת סג. "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".
לדעתי יש טעות במובן מה פשט, פשט אין הכונה לדבר קל שגם נשים וקטנים יכולים להבין.
פשט הוא מלשון פשוט ותיבת פשוט יש בה שני משמעיות, אחת מלשון דבר בלתי מורכב, וכמו שאומרים על הקב"ה שהוא מציאות פשוט, דהיינו מציאות בלא הרכבה.
משמעות שניה שפשט הוא מלשון ההתפשטות, שהדבר מתפשט ומגיע עד הקצה, וזה נראה לי האופן היותר נכון לענינו, שהפשט היינו שהדברי תורה מתפשטים והולכים את הקצה האחרון, עד העולם דידן.
רש"י מבאר שהכוונה שאינו מתייחס לתרגום הנכון של הפסוק, ור"ח מבאר שהכוונה שאינו מתייחס לכך שמוכרח (מתוך פסוקים אחרים) לבאר שלא כפשוטו. ומ"מ לב' הפירושים הכוונה שהמתרגם פסוק שביארו חכמינו באופן אחר (אם משום שכך פירשו ותרגמו ואם משום שמוכרח לבאר אחרת).נתן הבבלי אמר:קידושין מט. "ר' יהודה אומר: המתרגם פסוק כצורתו - הרי זה בדאי", וצ"ב הא אמרי' בשבת סג. "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".
אה"נ שיש עומק בפשט, וכמה רובדים בפשט (עיין ההבדל בין פירושי הפשטנים השונים עה"ת), אבל הביאו שכתבת הוא יפה כדרש, אבל ודאי ש"אין מקרא יוצא מדי פשוטו" ש"פשט" הכוונה פשוט, כפשוטו, וכמו שמובן לילד קטן.את והב אמר:לדעתי יש טעות במובן מה פשט, פשט אין הכונה לדבר קל שגם נשים וקטנים יכולים להבין.
פשט הוא מלשון פשוט ותיבת פשוט יש בה שני משמעיות, אחת מלשון דבר בלתי מורכב, וכמו שאומרים על הקב"ה שהוא מציאות פשוט, דהיינו מציאות בלא הרכבה.
משמעות שניה שפשט הוא מלשון ההתפשטות, שהדבר מתפשט ומגיע עד הקצה, וזה נראה לי האופן היותר נכון לענינו, שהפשט היינו שהדברי תורה מתפשטים והולכים את הקצה האחרון, עד העולם דידן.
השאלה אם זה הפשט...את והב אמר:וזה נראה לי האופן היותר נכון לענינו,