חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
איזה יום בשנה יש יהודים בעולם המקפידים לאכול דווקא בננות וישנם יהודים אחרים המקפידים דווקא לא לאכלם?

התשובה היא:

מנהג הצרפתים לאכול בראש השנה בננה כי בון אנה זה שנה טובה בצרפתית
אך מנהג הארגנטינאים לא לאכול בננה בראש השנה כי בננה בספרדית זה פלאטה-נו, שמשמעה גם "לא כסף".

 
 

בעלבוס

משתמש רגיל
בעלבוס אמר:
בס"ד

איך יכול להיות מצב אדם עבר עבירה בשוגג, אבל כדי שיביא חטאת חייב להמתין כ עשרים יום+ (ולא יתנו לו להביא חטאת מיד אחרי העבירה בשוגג).
והתשובה כדלקמן: (ואני רוצה לשמוע את דעת החברים  אם אני צודק, או אם יש מקור לדברים)

במסכת שבת דף קלו ע"א מקשה הגמרא , מכיון שרשב"ג אומר לעיל כל שלא שהה באדם ל' יום הוא בחזקת נפל, היכי מוהלין קטן בשבת ביום השמיני, אולי נפל הוא ונמצא עושה סתם חבורה. ומתרץ ר' אדא בר אהבה מלין אותו ממ"נ: אם חי הוא - שפיר עביד, ואם לאו - מחתך בבשר הוא, ואין זו חבורה. ע"כ. 

חשבתי לענ"ד, במשנה לקמן דף קל"ז ע"א, מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ומל בשבת את זה שצריך למול ביום ראשון חייב חטאת (לשיטה זו כי יש חולקים עי"ש בגמ') . ע"כ . וא"כ איך יכול להביא את החטאת מיד אחר השבת אולי התינוק נפל וימות לפני  30 יום ונמצא שלא עשה חבורה אלא סתם חתך בבשר ונמצא שאין כאן חטאת וזה חולין בעזרה! אלא מאי, אומרים לו חכה עד שיעברו 30 יום לתינוק ואז תביא חטאת.  

אשמח לשמוע דעת החברים.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
אייך יתכן חודש שלם בלי שאף אחד יחגוג בר מצווה ?
בשנה מעוברת כשי"ג שנה לפני כן היתה שנה פשוטה אז אחד מחודשי אדר הוא ריק [תלוי כמובן לפי השיטות אם זה חודש ראשון או שני].
 

במבי

משתמש ותיק
איך יכול להיות שיש תינוק שהגיע הזמן למול אותו ועקב מעשה שאמו עושה שלא קשור כלל לתינוק אין למול את התינוק ואף אם ימולו אותו לא יצאו ידי חובת מילה?
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
במבי אמר:
איך יכול להיות שיש תינוק שהגיע הזמן למול אותו ועקב מעשה שאמו עושה שלא קשור כלל לתינוק אין למול את התינוק ואף אם ימולו אותו לא יצאו ידי חובת מילה?

לא מחללים שבת על בן של מומרת לפי הש"ך והט"ז בשיטת בעל העיטור כיון שתגדלנו לתרבות רעה

במחשבה שניה  זה לא מסתדר עם סיום דבריך שלא יצאו ידי חובת מילה 
 

zxc

משתמש רגיל
יואל נהרי אמר:
היכי תימצי שאדם אכל אכילה אחת, ומתחייב בגללה ב 24 ברכות?
הגעתי ל-23 ברכות, שכח 'אתה חוננתנו', ואכל פת. מתחייב בברכהמ"ז ושמו"ע: 19-4=23
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
במבי אמר:
איך יכול להיות שיש תינוק שהגיע הזמן למול אותו ועקב מעשה שאמו עושה שלא קשור כלל לתינוק אין למול את התינוק ואף אם ימולו אותו לא יצאו ידי חובת מילה?



עוד חשבתי

הלכה היא שגרים שהתגיירו מחמת סיבה חיצונית בודקים אותם אם נוהגים כישראל הגירות מועילה

וממילא אם האם מגלה במעשיה שהגירות מתבררת כמבוטלת מתברר שהתינוק גוי

עוד דוגמא גר קטן יכול למחות בגדלותו  אם קיים מצוות מוכיח שהוא גדול
דנו האחרונים אם לא ידעה מהגירות האם תועיל המחאה גם אחרי שקיים 
לצד שתועיל מחאה יכולה האם למחות ואז מתברר שהיא גויה ובנה גוי

אבל נראה שהתכוונת למשהו אחר
 

במבי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
במבי אמר:
איך יכול להיות שיש תינוק שהגיע הזמן למול אותו ועקב מעשה שאמו עושה שלא קשור כלל לתינוק אין למול את התינוק ואף אם ימולו אותו לא יצאו ידי חובת מילה?



עוד חשבתי

הלכה היא שגרים שהתגיירו מחמת סיבה חיצונית בודקים אותם אם נוהגים כישראל הגירות מועילה

וממילא אם האם מגלה במעשיה שהגירות מתבררת כמבוטלת מתברר שהתינוק גוי

עוד דוגמא גר קטן יכול למחות בגדלותו  אם קיים מצוות מוכיח שהוא גדול
דנו האחרונים אם לא ידעה מהגירות האם תועיל המחאה גם אחרי שקיים 
לצד שתועיל מחאה יכולה האם למחות ואז מתברר שהיא גויה ובנה גוי

אבל נראה שהתכוונת למשהו אחר

אתה קרוב מאד

מובא בשו"ע יו"ד סימן רסז סעיף א' שאם אדם קנה עובר מגויה לעת שילדה העובר נימול ליום אחד ואם לאחמ"כ החליטה האם להתגייר, העובר נימול לשמונה !
יוצא שאף שהגיע הזמן למול את הולד אם החליטה האם להתגייר כבר א"א למולו ! (רק יש לחקור מה הדין אם כבר מלו אותו !!!)



במאמר המוסגר ברש"י בפרשתינו פרשת לך לך כתוב המול ימול יליד ביתך - כותב רש"י כאן כפל עליו ולא אמר לשמונה ימים , ללמדך שיש יליד בית נמול לאחר  שמונה ימים, וברש"י כתב יד הגירסא שונה וכתוב שם ללמדך שיש יליד בית נימול לאחד ! והיינו כתירוץ לשאלה הנ"ל.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
zxc אמר:
יואל נהרי אמר:
היכי תימצי שאדם אכל אכילה אחת, ומתחייב בגללה ב 24 ברכות?
הגעתי ל-23 ברכות, שכח 'אתה חוננתנו', ואכל פת. מתחייב בברכהמ"ז ושמו"ע: 19-4=23
נכון. לזה התכוונתי. 19 של שמו"ע, ענט"י והמוציא, ו3 ברכות של ברהמ"ז

אולי לא ספרת את ענט"י [אולי בצדק].
 

zxc

משתמש רגיל
יואל נהרי אמר:
zxc אמר:
יואל נהרי אמר:
היכי תימצי שאדם אכל אכילה אחת, ומתחייב בגללה ב 24 ברכות?
הגעתי ל-23 ברכות, שכח 'אתה חוננתנו', ואכל פת. מתחייב בברכהמ"ז ושמו"ע: 19-4=23
נכון. לזה התכוונתי. 19 של שמו"ע, ענט"י והמוציא, ו3 ברכות של ברהמ"ז

אולי לא ספרת את ענט"י [אולי בצדק].
לא ספרתי את ענט"י וגם לא את המוציא, כי את זה הוא כבר עשה. אך אולי אתה צודק.
אבל אז זה 25, כי בברכהמ"ז יש ארבע ברכות, עם הטוב והמטיב
 
 

zxc

משתמש רגיל
חלק א׳ ממעל אמר:
אדם שאכל לא מתחייב בענט"י והמוציא
זה היה ההו"א שלי, אך למעשה הוא צודק, כי שאלתו היתה, שמכח האכילה הוא התחייב לברך 25 ברכות, וגם ענט"י והמוציא הוא התחייב בגלל האכילה
 

אריק

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
במבי אמר:
איך יכול להיות שיש תינוק שהגיע הזמן למול אותו ועקב מעשה שאמו עושה שלא קשור כלל לתינוק אין למול את התינוק ואף אם ימולו אותו לא יצאו ידי חובת מילה?

לא מחללים שבת על בן של מומרת לפי הש"ך והט"ז בשיטת בעל העיטור כיון שתגדלנו לתרבות רעה

במחשבה שניה  זה לא מסתדר עם סיום דבריך שלא יצאו ידי חובת מילה 
משכחת לה  אם היום השמיני של בן המומרת חל בשבת, ולמ"ד כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אריק אמר:
יעקב שלם אמר:
במבי אמר:
איך יכול להיות שיש תינוק שהגיע הזמן למול אותו ועקב מעשה שאמו עושה שלא קשור כלל לתינוק אין למול את התינוק ואף אם ימולו אותו לא יצאו ידי חובת מילה?

לא מחללים שבת על בן של מומרת לפי הש"ך והט"ז בשיטת בעל העיטור כיון שתגדלנו לתרבות רעה

במחשבה שניה  זה לא מסתדר עם סיום דבריך שלא יצאו ידי חובת מילה 
משכחת לה  אם היום השמיני של בן המומרת חל בשבת, ולמ"ד כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. 

אכן
חשבתי ע"כ
אבל כמדומני שהפת"ש מביא רעק"א של"א אי עביד לא מהני במילה רק בהטפה
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
zxc אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אדם שאכל לא מתחייב בענט"י והמוציא
זה היה ההו"א שלי, אך למעשה הוא צודק, כי שאלתו היתה, שמכח האכילה הוא התחייב לברך 25 ברכות, וגם ענט"י והמוציא הוא התחייב בגלל האכילה
שניכם צודקים, בל"נ פעם הבאה אשתדל לשאול את זה בצורה יותר מדוייקת, אגוט שבת.
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
איך שייך שאדם יבא על אשה ביאה ראשונה, יתחייב בלאו אחד. ביאה שניה, שני לאוין. ביאה שלישית, שלש לאוין? (כמעט גמרא מפורשת)
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
בא על בתו - חייב משום בתו. נישאה ובא עליה - חייב משום בתו ומשום אשת איש. נתגרשה מההוא ונישאה לאחיו - חייב משום בתו ומשום אשת איש ומשום אשת אח.

ואם תאמר מלכתחילה חייב משום שתיים, גם משום אשה ובתה - בתו מאנוסתו.
 

הכהן

משתמש ותיק
אני לא יודע אם לזה התכוון השואל, אבל יש היכי תמצי שלא קרה שוב דבר ביניהם ואעפ"כ עולה חיובו כנ"ל
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
אני התכוונתי כשלא קרה שום דבר הין הביאות, אלא הביאה עצמה, הראשונה מחייבת אחד, ואחר כך לא קרה כלום אלא מיד בא עליה והתחייב שתיים, וכן לביאה שלישית.
(ואגב בבתו אין חיוב מלקות אלא שריפה או חטאת)
 

תנא היכא קאי

משתמש רגיל
כהן שבא על אחותו, חייב אחת משום אחותו.
ועכשיו היא נעשית זונה ואסורה לכל כהן כיון שבא עליה מי שאסור עליה
חזר ובא עליה חייב שתיים אחת משום אחותו ואחת משום זונה. (שכן אשה שנבעלה לאסור עליה נעשית זונה)
ועכשיו היא נעשית גם חללה כיון שבאו עליה איסורי כהונה
חזר ובא עליה חייב שלש, אחת משום אחותו ואחת משום זונה ואחת משום חללה.
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
תנא היכא קאי אמר:
כהן שבא על אחותו, חייב אחת משום אחותו.
ועכשיו היא נעשית זונה ואסורה לכל כהן כיון שבא עליה מי שאסור עליה
חזר ובא עליה חייב שתיים אחת משום אחותו ואחת משום זונה. (שכן אשה שנבעלה לאסור עליה נעשית זונה)
ועכשיו היא נעשית גם חללה כיון שבאו עליה איסורי כהונה
חזר ובא עליה חייב שלש, אחת משום אחותו ואחת משום זונה ואחת משום חללה.

האלקים אינה לידי תשובה היום. ביבמות נו: כהן פצוע דכה שקידש בת ישראל כשרה ולא בא עליה - מאכילה בתרומה. בא עליה - פסלה מלאכול כי עשאה חללה (כש"כ רש"י נז. ד"ה הא נמי אכלה). משמע מכאן שגם במקרה שלך מיד בביאה הראשונה עשאה חללה.
 

הכהן

משתמש ותיק
גמ' מפורשת: אמר רב אשי הילכך כהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה חזר ובא עליה עשאה חללה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חידה: איך יתכן שמישהו חייב לחבירו סכום כסף, חציו הוא חייב עבור הלואה שלוה ממנו וחציו מסיבה אחרת, ועל החצי שהוא חייב בגלל ההלואה מותר לו להוסיף יותר ממה שלוה, ועל החצי שחייב שלא מחמת ההלואה אסור לו להוסיף יותר בגלל איסור ריבית?
 

נבשר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
חידה: איך יתכן שמישהו חייב לחבירו סכום כסף, חציו הוא חייב עבור הלואה שלוה ממנו וחציו מסיבה אחרת, ועל החצי שהוא חייב בגלל ההלואה מותר לו להוסיף יותר ממה שלוה, ועל החצי שחייב שלא מחמת ההלואה אסור לו להוסיף יותר בגלל איסור ריבית?
מחוסר זיכרון ומונחות, פסק עמו בהלואה מאה במאה בשויי מסויים כדאיירי בתחילת איזהו נשך, ולמ"ד בתר מעיקרא אזלינן א"כ אפי' הוזל השווי חייב ליתן לו תוספת מעות בשביל השווי, שלא הוי ריבית שלא היה פסיקה על יותר מעיקרא, ולכאו' אם איני טועה כך קיי"ל מלבד הגהות אשר"י ומרדכי שמסתפקים בדבר, ןהאם איכא איסור דרבנן כמדומה מחלו' דעת הראשונים שליכא איסור דרבנן שלא נותן לו יותר, והחצי השני שחייב לו כגון אם הזיק לו וכדו' שאין חייב ליתן לו במקום מה שלקח, אלא מה שהוטל עליו בשעת הנזק א"כ יתן המאה בלא השווי, שאיכא בזה איסור ריבית או דאורייתא לשיטות שלא בעי קציצה, או דרבנן מחלו', מקופיא.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נבשר אמר:
יושב אוהלים אמר:
חידה: איך יתכן שמישהו חייב לחבירו סכום כסף, חציו הוא חייב עבור הלואה שלוה ממנו וחציו מסיבה אחרת, ועל החצי שהוא חייב בגלל ההלואה מותר לו להוסיף יותר ממה שלוה, ועל החצי שחייב שלא מחמת ההלואה אסור לו להוסיף יותר בגלל איסור ריבית?
מחוסר זיכרון ומונחות, פסק עמו בהלואה מאה במאה בשויי מסויים כדאיירי בתחילת איזהו נשך, ולמ"ד בתר מעיקרא אזלינן א"כ אפי' הוזל השווי חייב ליתן לו תוספת מעות בשביל השווי, שלא הוי ריבית שלא היה פסיקה על יותר מעיקרא, ולכאו' אם איני טועה כך קיי"ל מלבד הגהות אשר"י ומרדכי שמסתפקים בדבר, ןהאם איכא איסור דרבנן כמדומה מחלו' דעת הראשונים שליכא איסור דרבנן שלא נותן לו יותר, והחצי השני שחייב לו כגון אם הזיק לו וכדו' שאין חייב ליתן לו במקום מה שלקח, אלא מה שהוטל עליו בשעת הנזק א"כ יתן המאה בלא השווי, שאיכא בזה איסור ריבית או דאורייתא לשיטות שלא בעי קציצה, או דרבנן מחלו', מקופיא.
כל הכבוד על כל הידע בסוגיות הקשות האלה, אמנם אין זו התשובה בגלל
"החצי השני שחייב לו כגון אם הזיק לו וכדו'" - בלי להיכנס לכל הפרטים שכתבתם, אבל על חוב של מזיק אין איסור ריבית אלא על חוב של הלואה.
 

נבשר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כל הכבוד על כל הידע בסוגיות הקשות האלה, אמנם אין זו התשובה בגלל
"החצי השני שחייב לו כגון אם הזיק לו וכדו'" - בלי להיכנס לכל הפרטים שכתבתם, אבל על חוב של מזיק אין איסור ריבית אלא על חוב של הלואה.
כמעט בטוח שאתה טועה מחלוקת באחרונים כמודמה דעת החוות יאיר שאיכא איסור ריבית אף במזיק וכן בשאר התחייבויות, עיין במתיבתא על הגמ' בדברי רב נחמן סג' ע"ב שחידש שאיכא אגר נטר אף היכא שליכא הלואה, ועוד כמה אחרונים פליגי בזה, ותלוי אם איסור ריבית קשור להלוואה שהלוה שלא בחסד, או שכמו שגוזלו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נכון שיש דיעה כזאת אבל להלכה פוסקים שאין ריבית לא במזיק ולא בגזל- וגם לגבי החלק הראשון של התשובה- מה שאני התכוונתי זה בהלוואת כסף ולא בהלוואת מוצר.
 
חלק עליון תַחתִית