יושב אוהלים אמר:
חידה: איך יתכן שמישהו חייב לחבירו סכום כסף, חציו הוא חייב עבור הלואה שלוה ממנו וחציו מסיבה אחרת, ועל החצי שהוא חייב בגלל ההלואה מותר לו להוסיף יותר ממה שלוה, ועל החצי שחייב שלא מחמת ההלואה אסור לו להוסיף יותר בגלל איסור ריבית?
מחוסר זיכרון ומונחות, פסק עמו בהלואה מאה במאה בשויי מסויים כדאיירי בתחילת איזהו נשך, ולמ"ד בתר מעיקרא אזלינן א"כ אפי' הוזל השווי חייב ליתן לו תוספת מעות בשביל השווי, שלא הוי ריבית שלא היה פסיקה על יותר מעיקרא, ולכאו' אם איני טועה כך קיי"ל מלבד הגהות אשר"י ומרדכי שמסתפקים בדבר, ןהאם איכא איסור דרבנן כמדומה מחלו' דעת הראשונים שליכא איסור דרבנן שלא נותן לו יותר,
והחצי השני שחייב לו כגון אם הזיק לו וכדו' שאין חייב ליתן לו במקום מה שלקח, אלא מה שהוטל עליו בשעת הנזק א"כ יתן המאה בלא השווי, שאיכא בזה איסור ריבית או דאורייתא לשיטות שלא בעי קציצה, או דרבנן מחלו', מקופיא.