תפילה במניין או להגיע בזמן לכולל

דודע

משתמש רגיל
שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אוירבך זצ"ל שאמרו שאם אדם צריך להתפלל, אך אם יתפלל במניין יאחר לסדר בישיבה/בכולל אזי עדיף שיתפלל יחיד ולא יאחר.
מישהו יודע אם אימרה זו בשמם נכונה? יש מקור?
ומה הביאור בכך?
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
שמעתי לפני כמה שנים בשם הרב ש"ך, שעדיף שיתפלל בחדרו בישיבה ולא ילך לשטיבלאך, וכך ישאר לו ה'הרגש' להתפלל בישיבה.
 

שלום רב

משתמש ותיק
אם משום ההורדה על שמירת הסדרים, שכרה של תפילה במניין גדול הוא לאין ערוך מכמה הגרושים שראשי הכוללים מורידים (וכן ממה שמשלמים בכלל), וגם יתכן שאין על זה חובת השתדלות. עילה אחרת לפטור אותו ממניין זה אם הוא גורם באופן וודאי לביטול תורה לחברותא שלו או אף לכל הכולל, שם יתכן שצריך לוותר על המעלה של תפילה במניין בגלל זה.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
מותיקין עד זמני הכולל יש הרבה זמן והרבה מנינים, למה להתפלל ביחידות?
אא"כ אין המדובר באופן קבוע, אלא ביום מסויים שבמקרה לא הסתדר לו.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
א. יש הבדל עצום בין ישיבה לכולל, וד"ל, השמועה בשמם זה על ישיבה
ב. אני יכול להעיד שרבים ניסו ולא עלתה בידם, וכששמו לב שרוב תפילתם בלי מניין השכילו לעבור על "ההוראה" ולהתפלל בשטיבעל, וכ"א יעשה שאלת חכם לפני שסומך על הוראות שבע"פ (אחד הבחורים שראיתי נוהג כן נהג כן ע"פ משגיח אחד מגדולי המשגיחים בדור, אבל ראיתי את הבחור רק מתדרדר מיום ליום בעקבות כך)

עי' משנ"ב סי' צ ס"ק ל"ג
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דודע אמר:
שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אוירבך זצ"ל שאמרו שאם אדם צריך להתפלל, אך אם יתפלל במניין יאחר לסדר בישיבה/בכולל אזי עדיף שיתפלל יחיד ולא יאחר.
מישהו יודע אם אימרה זו בשמם נכונה? יש מקור?
ומה הביאור בכך?

ראיתי לפני זמן רב מעין זה בשם הרב אלישיב. זכור לי משמם שבסוף החודש אם חיסור כלשהו יגרום שיפסיד סך גבוה מהמלגה מותר לו.
ברור לכל בר דעת שהרב אלישיב דן מצד הלכות תפילה נטו אם אדם אמור להפסיד כסף בשביל להתפלל במנין וזו שאלה שנוגעת לדיני אורח חיים. לא כן כשדנים על אורחות החיים של אברך פשוט שאין לזה צורה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כל הנידון על דבר שהוא ח"פ, מי שזה יגרור אותו שוב ושוב, הדבר גרוע שבעתיים!
 

עמנואל

משתמש ותיק
עיין מ"ב צ כט, שיש לקנוס בעל תורה המבטל תפילה בציבור ושיש בזה חילול ה'. וע"ש שמשום מניעת רווח אינו רשאי לבטל תפילה בציבור. ואם לומד בביתו ואינו מתבטל, הביא הב"י (סע' יח) שאין לו לבטל תורה בשביל ההליכה לתפילה בציבור. ועיין מ"ש מ"ב צ נו.
 

דרורי

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
מותיקין עד זמני הכולל יש הרבה זמן והרבה מנינים, למה להתפלל ביחידות?
אא"כ אין המדובר באופן קבוע, אלא ביום מסויים שבמקרה לא הסתדר לו.

לאברכים בזמנינו אין הרבה זמן
להכין את הילדים ולקחת למוסדות וכו' וכו'
 

דרורי

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
עיין מ"ב צ כט, שיש לקנוס בעל תורה המבטל תפילה בציבור ושיש בזה חילול ה'. וע"ש שמשום מניעת רווח אינו רשאי לבטל תפילה בציבור. ואם לומד בביתו ואינו מתבטל, הביא הב"י (סע' יח) שאין לו לבטל תורה בשביל ההליכה לתפילה בציבור. ועיין מ"ש מ"ב צ נו.

כל זה אמור במבטל בקביעות
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
תריג מצוות אמר:
שמעתי לפני כמה שנים בשם הרב ש"ך, שעדיף שיתפלל בחדרו בישיבה ולא ילך לשטיבלאך, וכך ישאר לו ה'הרגש' להתפלל בישיבה.

חשבתי שהתבגרנו

כנראה ש'שיחתם של ת"ח צריכה לימוד'. ולא כל 'בוגר'יכול להבין את מה שברור למאורי הדור...  
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
חשוב נא בכנות בינך לבין עצמך
האם אתה באמת חושב שעדיף לך להתפלל בחדר מאשר בשטיבל???
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
ובלא נדר אם יורווח לי
אנסה לבאר דברי מרן הרב שך באופן המתיישב על הלב
אולם סתם לצטט ציטוטים אם לא מבינים אותם באמת הנני רואה בזה קטנות מוחין
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
איך אפשר בדברים כאלו לתת הוראות גורפות?
לב יודע מרת נפשו,
אינו דומה בחור או אברך שמתפלל במניין קבוע ובכוונה שאירע לו אונס, שבודאי יש מקום להמנע מלפרוץ גדרו ועדיף ביחידות וברצינות,
לסתם אחד מהשורה, שתפלתו ביחידות תהיה 'תפילה קצרה' שבוודאי תפלתו בשטיבלך היא חיוב גמור.
 

דודע

משתמש רגיל
פותח הנושא
עמנואל אמר:
ואם לומד בביתו ואינו מתבטל, הביא הב"י (סע' יח) שאין לו לבטל תורה בשביל ההליכה לתפילה בציבור.
כשדיברתי על הוראה זו עם אברך אחר, נתלבטנו אף מה הדין לצאת באמצע הסדר בשביל תפילה במניין (באופן שזה המניין האחרון לפני סוף זמן תפילה) או שעדיף שיתפלל יחיד במקום צדדי בכולל באופן שלא מסיח דעתו ולא מפריע לאחרים.
ולפי דברי הב"י הנ"ל נראה שעדיף שיתפלל יחיד בכה"ג
 

יהודי

משתמש ותיק
לענ"ד מי שמכוין היטב בתפילה, שיך לדון אצלו להתפלל ביחיד.
אך מי שלא כ"כ מכוין (בלשון המעטה), ודאי שיתפלל בציבור.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
לענ"ד מי שמכוין היטב בתפילה, שיך לדון אצלו להתפלל ביחיד.
אך מי שלא כ"כ מכוין (בלשון המעטה), ודאי שיתפלל בציבור.
ספר הכוזרי מאמר ג אות יט
שמעט הוא שתשלם תפלה ליחיד מבלי שגגה ופשיעה. ומפני כן קבעו לנו שיתפלל היחיד תפלת הצבור, ושתהיה תפלתו בצבור בעוד שיוכל לא פחות מעשרה, כדי שישלים קצתם מה שיחסר בקצתם בשגגה או בפשיעה, ויסתדר מהכל תפלה שלמה בכונה זכה, ותחול הברכה על הכל ויגיע לכל אחד מהיחידים חלקו ממנה. כי הענין האלקי כמטר מרוה ארץ מהארצות כשתהיה הארץ כלה ראויה לו, ואפשר שיכלול בה מי שאינו ראוי לו מהיחידים ויצלחו בעבור הרוב, וכו',

העולה מדבריו:
א. נדיר מאוד להתפלל תפילה מושלמת בלי שגגה ופשיעה.
ב. הפתרון לכך, תפילה בציבור, מאחר שגם אם אחד לא מכוון בברכה זו הרי שחבירו כן כיון, וכן להיפך, כך שמתוך כולם עולה תפילה מושלמת, וכיון שהיא עולה ביחד כ'תפילת הציבור', זה נחשב לכאו"א מהציבור כתפילה מושלמת, ובודאי תתקבל.

אנחנו הרי מתפללים לא רק כדי לצאת י"ח, אלא בסוף אנחנו רוצים שהתפילות תתקבלנה, ובתפילת הציבור הסיכויים לכך הרבה יותר גבוהים. וכבר אמרו (ברכות דף ח): תניא נמי הכי, רבי נתן אומר: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים וכו'.

כמובן שהנושא הוא איך לנהוג באופן קבוע, ולא באונס וכדו'.


 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ידועים דברי החזו''א לר''ר הלפרין, שיבחר לו פעם בשבוע להתפלל ביחידות ובאריכות, והמליץ לו על מנחה של ער''ש.

אפשר לכ' ללמוד מזה 2 דברים
א. שיש מקום לפרקים להעדיף את הדבקות והכוונה על אף הפסד תפלה בציבור
ב. שזה רק כיוצא מהכלל.
 

במבי

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
שמעתי לפני כמה שנים בשם הרב ש"ך, שעדיף שיתפלל בחדרו בישיבה ולא ילך לשטיבלאך, וכך ישאר לו ה'הרגש' להתפלל בישיבה.

אולי אפשר לבאר דברי הרב שך ע"פ גרסא של הראבי"ה בירושלמי ברכות סימן צ' שכותב ובפרק אין עומדים בירושלמי גרסינן אמר ר' יוחנן המתפלל בתוך ביתו כאילו התפלל בבית המקדש, דווקא ביחיד אבל בציבור צריך להתפלל במקום המיוחד לתפילה. פי' ביחיד - במקום שאין עשרה עכ"ל

אך הדבר קצת מובן שהרי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

אך הראבי"ה מסייג זאת דווקא במקום שאין עשרה !

וזכור לי שיש ירושלמי שכותב שכל המתפלל בתוך ביתו מפסקתו חומה של ברזל, וגליוני הש"ס במקום מבין זאת לגריעותא אך הפ"מ כמדומני מסביר זאת למעליותא.


ובהמשך בברכות ירושלמי כה. (ד-ד) תני ר"ש בן יוחי אפי' היתה במשפחתה מאתים אנשים והלכו ודבקו במאתים משפחו' כולהם ניצולו בזכותה אבותי שקירבו לך כל הגרים האילו על אחת כמה וכמה רבי חיננא בר פפא אמר בקירות בהמ"ק נשא עיניו (יחזקאל, מג) בתתם ספם את סיפי ומזוזותם אצל מזוזותי והקיר ביני וביניהם בני אדם גדולים היו ולא היו יכולין לעלות ולהתפלל בבית המקדש בכל שעה והיו מתפללין בתוך בתיהם והקב"ה מעלה עליהם כאילו מתפללין בבית המקדש אבותי שעשו לך את כל השבח הזה על אחת כמה וכמה.

ומידע זה מסתמא ישמח את החולים שאין ביכולתם ללכת למניין.

 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
בעיקר הנידון
למשקל הנכון בין תפילה במניין מול כוונה וכדו

אלפנו בינה החפץ חיים בספרו ביאור הלכה סימן קא על סעיף ב
וז"ל
(*) דאתי למטרד ציבורא:    אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול [פרישה] וההיא דס"א ע"כ מיירי שגם בביתו ובקול אינו יכול לכוין מרוב טרדותיו. ומ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכונה שילמדו ממנו אחרים אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לש"ש כ"כ הפמ"ג:
 
חלק עליון תַחתִית