אולי כמו ת"ח המנגחין זה את זה בהלכה שנא' בזוהר על הטעם קרני פרה,במבי אמר:מה פירוש "לעסוק בדברי תורה"?
שהרי כל מקום שנאמר עשק בתנ"ך (בשין שמאלית) הכוונה מלשון מריבה והמילה עסק כלל לא מופיעה בתנ"ך וא"כ הברכה היא מלשון חכמים?
עיין בשפתי חכמים על רש"י שפי' שעשק היינו עסק והעסק הוא על המריבה, והיינו כי התעשקו עמו, נתעסקו עמו במריבה, ומנין לו זה איני יודע. ומביאים מוסף רש"י התעשקו לשון ערעור א"כ לא כדברי השפת"ח.במבי אמר:מה פירוש "לעסוק בדברי תורה"?
שהרי כל מקום שנאמר עשק בתנ"ך (בשין שמאלית) הכוונה מלשון מריבה והמילה עסק כלל לא מופיעה בתנ"ך וא"כ הברכה היא מלשון חכמים?
במבי אמר:אני מאמין שיש כאלה שנהנים ממה שהבאתי ויש כאלה שיפטירו מה זה כאן גן ילדים?
אז לידיעת הקבוצה השניה, הגמ' בעירובין פא. מספרת שהיה פת עדשים בשני דמר שמואל ושדיוה לכלבים ומסביר שם תוס' שעשו לנסות מה טעמא לפי שצוה הקב"ה ליחזקאל לעשות.
כן ! צריכים לפעול לפעמים כמו ילדים בגן.
כי אחרת החקר שלנו בלימוד ובהבנה ובכל דבר אכן ישאר ברמה של גן.
גם ברכת האילנות היא בלשון חכמיםבמבי אמר:הברכה היא מלשון חכמים?
גם להניח 'תפילין' זה לשון חכמים, ו'לישב' בסוכה (ולא 'לשבת'), וה'מחזיר' שכינתו לציון (ולא ה'משיב'), ועוד.הכהן אמר:הברכה היא מלשון חכמים?
גם ברכת האילנות היא בלשון חכמים
עיין כאן ותמצא נחתבמבי אמר:מה פירוש "לעסוק בדברי תורה"?
שהרי כל מקום שנאמר עשק בתנ"ך (בשין שמאלית) הכוונה מלשון מריבה והמילה עסק כלל לא מופיעה בתנ"ך וא"כ הברכה היא מלשון חכמים?
לענ"ד לא נראה כלל וכלל, והרבה יותר מסתבר שזה בא מ'עשק' של התורה [כמו שׂוטה-סוטה, שכין-סכין (משלי כג), ועוד]בבא קמא אמר:התעוררתי [ויישר כח לכותבים] שאף 'עסק' 'עוסק' ו'מתעסק' אף הוא ענין העלאה
בהמשך למה שכתבתי קודם: לפי הרד"ק וחבריו השורש הוא 'נסק', כך שזה עוד יותר רחוק מ'עסק'בבא קמא אמר:שורש 'סק' הוא לשון עליה כמו אם אסק שמים
נכון, וגם עושק שבתורה מתפרש כך.אבר כיונה אמר:לענ"ד לא נראה כלל וכלל, והרבה יותר מסתבר שזה בא מ'עשק' של התורה [כמו שׂוטה-סוטה, שכין-סכין (משלי כג), ועוד]בבא קמא אמר:התעוררתי [ויישר כח לכותבים] שאף 'עסק' 'עוסק' ו'מתעסק' אף הוא ענין העלאה
בבא קמא אמר:עיין כאן ותמצא נחתבמבי אמר:מה פירוש "לעסוק בדברי תורה"?
שהרי כל מקום שנאמר עשק בתנ"ך (בשין שמאלית) הכוונה מלשון מריבה והמילה עסק כלל לא מופיעה בתנ"ך וא"כ הברכה היא מלשון חכמים?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=4075&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&start=30
אסכם בקצרה שורש 'סק' הוא לשון עליה כמו אם אסק שמים.
הסקת עצים וכיו"ב אף הוא מלשון העלאה, על ידי שהדבר המתבער ונשרף 'עולה' באש.
מסיקת זיתים עדיין צ"ב.
מתוך הדברים התעוררתי [ויישר כח לכותבים] שאף 'עסק' 'עוסק' ו'מתעסק' אף הוא ענין העלאה, כמו אסיק אדעתיה - מעלה על דעתו, כך העוסק בדבר הרי הוא מעלה אותו - ממה שהיה מונח עד עתה - על דעתו ומעשיו.
דרך אגב שגור בפי העולם לומר דרך מתעסק כביטוי לדבר שאין דעתו עליו, אלא שהוא בדיוק להיפך, פרט למתעסק בכל הש"ס הוא להיפך, מתעסק בדבר אחד ועשה דבר אחר, דהיינו התעסקותו היתה בדבר מסויים ובטעות עשה משהו אחר. כך שאדרבה מתעסק הוא שעיקר דעתו לכך כמו לעסוק בדברי תורה.
ועם כל זה, מתעסק בפירושו בכוונה, כפי שנתבאר, וכך לשון רש"י שבת עב: פרט למתעסק בדבר אחר ועשה דבר זהHaimL אמר:בבא קמא אמר:עיין כאן ותמצא נחתבמבי אמר:מה פירוש "לעסוק בדברי תורה"?
שהרי כל מקום שנאמר עשק בתנ"ך (בשין שמאלית) הכוונה מלשון מריבה והמילה עסק כלל לא מופיעה בתנ"ך וא"כ הברכה היא מלשון חכמים?
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=4075&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&start=30
אסכם בקצרה שורש 'סק' הוא לשון עליה כמו אם אסק שמים.
הסקת עצים וכיו"ב אף הוא מלשון העלאה, על ידי שהדבר המתבער ונשרף 'עולה' באש.
מסיקת זיתים עדיין צ"ב.
מתוך הדברים התעוררתי [ויישר כח לכותבים] שאף 'עסק' 'עוסק' ו'מתעסק' אף הוא ענין העלאה, כמו אסיק אדעתיה - מעלה על דעתו, כך העוסק בדבר הרי הוא מעלה אותו - ממה שהיה מונח עד עתה - על דעתו ומעשיו.
דרך אגב שגור בפי העולם לומר דרך מתעסק כביטוי לדבר שאין דעתו עליו, אלא שהוא בדיוק להיפך, פרט למתעסק בכל הש"ס הוא להיפך, מתעסק בדבר אחד ועשה דבר אחר, דהיינו התעסקותו היתה בדבר מסויים ובטעות עשה משהו אחר. כך שאדרבה מתעסק הוא שעיקר דעתו לכך כמו לעסוק בדברי תורה.
בפשטות, הלשון מתעסק, שפירושו הוא שעושה דבר בלי כוונת עשייה, הוא מפני שבניין התפעל הוא ע"פ רוב שהפעיל הוא גם סביל.
בפסוק "כי התעשקו עמו" זה ברור, כי לריב עם אנשים זו פעולה הדדית, ולכן זה שרב גם רבים איתו.
גם מתעסק של הגמרא, אפשר לומר שיש כאן פעיל וסביל בגוף אחד, שהרי הוא לא מתכוון כלל למעשה המסוים, אבל המעשה הזה נכפה עליו בלי רצונו.
אבל העוסק, בבניין קל, הוא זה העוסק בכוונת עשייה, וחפץ במעשה.
בבא קמא אמר:ועם כל זה, מתעסק בפירושו בכוונה, כפי שנתבאר, וכך לשון רש"י שבת עב: פרט למתעסק בדבר אחר ועשה דבר זהHaimL אמר:בבא קמא אמר:עיין כאן ותמצא נחת
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=4075&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94&start=30
אסכם בקצרה שורש 'סק' הוא לשון עליה כמו אם אסק שמים.
הסקת עצים וכיו"ב אף הוא מלשון העלאה, על ידי שהדבר המתבער ונשרף 'עולה' באש.
מסיקת זיתים עדיין צ"ב.
מתוך הדברים התעוררתי [ויישר כח לכותבים] שאף 'עסק' 'עוסק' ו'מתעסק' אף הוא ענין העלאה, כמו אסיק אדעתיה - מעלה על דעתו, כך העוסק בדבר הרי הוא מעלה אותו - ממה שהיה מונח עד עתה - על דעתו ומעשיו.
דרך אגב שגור בפי העולם לומר דרך מתעסק כביטוי לדבר שאין דעתו עליו, אלא שהוא בדיוק להיפך, פרט למתעסק בכל הש"ס הוא להיפך, מתעסק בדבר אחד ועשה דבר אחר, דהיינו התעסקותו היתה בדבר מסויים ובטעות עשה משהו אחר. כך שאדרבה מתעסק הוא שעיקר דעתו לכך כמו לעסוק בדברי תורה.
בפשטות, הלשון מתעסק, שפירושו הוא שעושה דבר בלי כוונת עשייה, הוא מפני שבניין התפעל הוא ע"פ רוב שהפעיל הוא גם סביל.
בפסוק "כי התעשקו עמו" זה ברור, כי לריב עם אנשים זו פעולה הדדית, ולכן זה שרב גם רבים איתו.
גם מתעסק של הגמרא, אפשר לומר שיש כאן פעיל וסביל בגוף אחד, שהרי הוא לא מתכוון כלל למעשה המסוים, אבל המעשה הזה נכפה עליו בלי רצונו.
אבל העוסק, בבניין קל, הוא זה העוסק בכוונת עשייה, וחפץ במעשה.
ו'אם אסק שמים' לדעתך לא קשור לכל הנ"ל? ברור שכן.אסף אמר:לכאו' אין קשר בין עסק - ששייך לעשק - לבין נסק שהוא לשון עליה, ואין בהתעסקות שהוא עשיה מתוך שקיעות רמז לעליה.
וז"ל רש"ר הירש (על קריאת שם הבאר הראשונה "עשק")
"עשק נמצא בתנ"ך רק במקום זה, אך בלשון חז"ל המלה מצויה תדיר. "עסק", "מתעסק": להגות בדבר ולהיות טרוד בו. "עיסקא": מסחר. "עסיקין" - כהוראת "עשק" כאן: מריבות בעלי דין. דומה כי השורש קרוב ל"עושק", "חזק", "עזק", "אזק", המורים כולם על תפיסה והחזקה בכוח. מכאן "עשק": לתפוס דבר בכוח על - ידי מאמץ רוחני, להשיג דבר בדרך הטרדה. אך "עסק" בלשון חז"ל, הוראתו כללית יותר: לרכז את כל כוחות הרוח על השגת מטרה או חפץ, להגות בדבר ולהיות טרוד בו."
ברור שלא.בבא קמא אמר:ו'אם אסק שמים' לדעתך לא קשור לכל הנ"ל? ברור שכן.
אין הכרח שלכל שתי מילים בעלות שתי אותיות זהות יש קשר.בבא קמא אמר:ו'אם אסק שמים' לדעתך לא קשור לכל הנ"ל? ברור שכן.אסף אמר:לכאו' אין קשר בין עסק - ששייך לעשק - לבין נסק שהוא לשון עליה, ואין בהתעסקות שהוא עשיה מתוך שקיעות רמז לעליה.
וז"ל רש"ר הירש (על קריאת שם הבאר הראשונה "עשק")
"עשק נמצא בתנ"ך רק במקום זה, אך בלשון חז"ל המלה מצויה תדיר. "עסק", "מתעסק": להגות בדבר ולהיות טרוד בו. "עיסקא": מסחר. "עסיקין" - כהוראת "עשק" כאן: מריבות בעלי דין. דומה כי השורש קרוב ל"עושק", "חזק", "עזק", "אזק", המורים כולם על תפיסה והחזקה בכוח. מכאן "עשק": לתפוס דבר בכוח על - ידי מאמץ רוחני, להשיג דבר בדרך הטרדה. אך "עסק" בלשון חז"ל, הוראתו כללית יותר: לרכז את כל כוחות הרוח על השגת מטרה או חפץ, להגות בדבר ולהיות טרוד בו."
טוב חבל על הויכוח, אבל לדעתי עסק אינו לשון חוזק, עסק מתייחס לדבר שבו הוא עוסק, הוא תופס אותו ומפריש אותו מסביבתו. וכך כשאדם נוסק אל על הרי שהוא נעשה מופרש מסביבתו.אסף אמר:אין הכרח שלכל שתי מילים בעלות שתי אותיות זהות יש קשר.בבא קמא אמר:ו'אם אסק שמים' לדעתך לא קשור לכל הנ"ל? ברור שכן.אסף אמר:לכאו' אין קשר בין עסק - ששייך לעשק - לבין נסק שהוא לשון עליה, ואין בהתעסקות שהוא עשיה מתוך שקיעות רמז לעליה.
וז"ל רש"ר הירש (על קריאת שם הבאר הראשונה "עשק")
"עשק נמצא בתנ"ך רק במקום זה, אך בלשון חז"ל המלה מצויה תדיר. "עסק", "מתעסק": להגות בדבר ולהיות טרוד בו. "עיסקא": מסחר. "עסיקין" - כהוראת "עשק" כאן: מריבות בעלי דין. דומה כי השורש קרוב ל"עושק", "חזק", "עזק", "אזק", המורים כולם על תפיסה והחזקה בכוח. מכאן "עשק": לתפוס דבר בכוח על - ידי מאמץ רוחני, להשיג דבר בדרך הטרדה. אך "עסק" בלשון חז"ל, הוראתו כללית יותר: לרכז את כל כוחות הרוח על השגת מטרה או חפץ, להגות בדבר ולהיות טרוד בו."
השורש של "אסק שמים" הוא כמו 'נסק' שהוא באמת לשון עליה, אבל עסק מלשון חוזק כמש"כ ברש"ר הירש. השימוש בעסק בכל המקומות מורה על פעולה עיקרית, בשקיעות וברציפות - כמו עסק המצות שלא יחמיצו, עסק התורה, "מתעסק" כמו שכתבת יפה, "עסוקים באותו ענין", ועוד.
וכ"כ במלבי"ם (יהושע א) "לא ימוש מפיך - שהוא העסק ללמוד ולשנות הלכות התורה ומצותיה".
ועוד כתב (תהלים צב) " כי שמחתני ה' בפעלך - יש הבדל בין פעולה ובין מעשה, הדבר הנגמר ונשלם נקרא מעשה, והעסק שעודו מתעסק בו יקרא פעולה" (וכעין זה במלבי"ם משלי י טז, יא יח, דברי הימים ב טו ז)
ויעוי' בכל המפרשים על המשנה באבות (ד י) "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה" שפירשו כנ"ל.
זה לא משנה כלל, העיקר הוא שאם רואים שניתן להשתמש ללא הנו"ן, אז שורש המילה היא סק.אבר כיונה אמר:ברור שלא.בבא קמא אמר:ו'אם אסק שמים' לדעתך לא קשור לכל הנ"ל? ברור שכן.
אסק = אעלה, ושורשו: נס"ק.
ודאי שזה משנה.בבא קמא אמר:זה לא משנה כלל, העיקר הוא שאם רואים שניתן להשתמש ללא הנו"ן, אז שורש המילה היא סק.
הנידון כאן הוא ביאור המילה ותוכנה, זה לא קשור כלל לאיזה שורש בדיוק לשייך אותו. גם שתי שורשים שקרובים זה לזה גם כן נוכל ללמוד מזה על תוכנם.אבר כיונה אמר:ודאי שזה משנה.בבא קמא אמר:זה לא משנה כלל, העיקר הוא שאם רואים שניתן להשתמש ללא הנו"ן, אז שורש המילה היא סק.
לדעת הסוברים שכל שורש הוא בעל 3 אותיות השורש הוא נס"ק, גם אם הנ' נופלת במקרים מסוימים, וגם לדעת הסוברים שיש שורשים של 2 אותיות אז השורש הוא ס"ק ולא עס"ק, אז מה הקשר?
אבל אם אנחנו כבר יודעים את השורש של 'עסק' ויודעים ש'אסק' זה שורש אחר, עם משמעות אחרת, אז לא צריך לדחוק בכח פירושים רחוקים ולשנות את משמעות המילה.בבא קמא אמר:זה לא קשור כלל לאיזה שורש בדיוק לשייך אותו. גם שתי שורשים שקרובים זה לזה גם כן נוכל ללמוד מזה על תוכנם.
על זה אנחנו דנים.אבר כיונה אמר:אבל אם אנחנו כבר יודעים את השורש של 'עסק' ויודעים ש'אסק' זה שורש אחר, עם משמעות אחרת, אז לא צריך לדחוק בכח פירושים רחוקים ולשנות את משמעות המילה.בבא קמא אמר:זה לא קשור כלל לאיזה שורש בדיוק לשייך אותו. גם שתי שורשים שקרובים זה לזה גם כן נוכל ללמוד מזה על תוכנם.
בבא קמא אמר:טוב חבל על הויכוח
במבי אמר:מה פירוש "לעסוק בדברי תורה"?
שהרי כל מקום שנאמר עשק בתנ"ך (בשין שמאלית) הכוונה מלשון מריבה והמילה עסק כלל לא מופיעה בתנ"ך וא"כ הברכה היא מלשון חכמים?