הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו

פותח הנושא
יחי
משתמש ותיק
הודעות: 332
הצטרף: 20 פברואר 2018, 10:34
נתן תודה: 66 פעמים
קיבל תודה: 97 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

שליחה על ידי יחי » 15 דצמבר 2019, 22:12

- תינוק רך. חצי שנה. הלך למטפלת בבוקר ולא קם בצהריים.

קורה. אמרנו לעצמנו. מוות בעריסה.

- האב אברך מוכר ויקר מהשכונה. עדין נפש וירא שמים מרבים. נישאו בגיל מבוגר. והמתינו כמה שנים לילד.
בן בכור ויחיד.

מזעזע. חשבנו, והמשכנו בשגרת היום-יום הדוחקת.

- המטפלת הוותיקה. אשה מסורה וחמה. שגם חייה אינם חיים כעת. היא ומשפחתה. ושלא באשמתה.

איזה צרות יש בדור. ועדיין, נכנס מאוזן אחת ויצא.

ועכשיו זה כבר לא 'קורה'. ופתאום אי אפשר רק להזדעזע ולהמשיך כלעומת שלא היה כלום. והצרות שבדור כבר אינן סיסמאות אלא מציאות נושכת. מדממת.

גם האב איננו. בדמי ימיו. ביום הרביעי לשבעה על הילד.

בני השכונה בהלם. וקלע למטרה הדוד בהספדו, שזה כבר לא כדרך הטבע. 
הציבור בלוויה מביטים זה בזה בשתיקה. רחוב חולדה התמלא אדם עוד לפני תחילת הלוויה. ושקט. אנשים לא מחליפים דברים ולא משוחחים. המומים.
משפחה שלמה צועדת ללויה בפעם השניה באותו שבוע; הסבא הישיש, בנו האב הר"ר שמשון, הדודים והאחיינים. כולם אנשים תורניים ומכובדים. ראשונים לתורה ולמצוה. ספסל המזרח בבית הכנסת דברי חיים [ולא במליצה, למי שמכיר]. משפחה שחוטר מגזעה נכרת.
והאלמנה, השכולה, שעולמה חרב. 
אישתקיל מילולי. כמו שבכה הרב דאתרא הרב הלברשטם.

ולעילוי נשמתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ב"ר שמשון. שייף עייל ושייף נפיק. שנתנסה בכמה נסיונות ועמד בהם ולבסוף נעקד. ושל בנו הפעוט ישראל, ראוי לנו,
בני השכונה, והעיר, ויושבי א"י, ובני ישראל, לעשות דבר מה. אפילו משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר. 
ולעשות זאת עכשיו. 

ושיהיה גם לזכות וס"ד לאלמנה.



[למנהלים. מסתבר שזה שייך לפורום אקטואליה. אם ניתן להעביר לשם]



 


חזק
הודעות: 103
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

שליחה על ידי חזק » 16 דצמבר 2019, 02:03

מזעזע!!!




חזק
הודעות: 103
הצטרף: 26 יוני 2019, 23:46
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

שליחה על ידי חזק » 16 דצמבר 2019, 02:11

סרטון הלוויה

תמונה

תמונה

הלוויתו התקיימה הערב בשעה 20:00 מבית הכנסת 'דברי חיים' ברחוב חולדה הנביאה 10 בעיר בני ברק, משם מסע ההלוויה המשיך לעיר רחובות שם נטמן.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1632
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 213 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 16 דצמבר 2019, 12:41

דברים שכתב א׳ מחביריו בישיבה:
כל אחד שהכיר את איציק ז"ל, ולו לזמן קצר, יודע ומכיר את הקסם, את הנעימות הנדירה, את התחושה הטובה שקיבל תמיד כל מי שבמחיצתו.

אבל מתוך הכל, דבר אחד אזכור תמיד: איציק היה ועד שלישי כשהגעתי לישיבה, מבוגר ממני בשנתיים, פער משמעותי במושגי ישיבה גדולה והיחס הנהוג בה. בודאי ביחס למי שכבר בגיל הזה, היה יד ימינו למרן רה"י זצוק"ל ונחשב לבחור בולט ואחראי, ואיש קשר מול ומטעם הנהלת הישיבה בנושאים רבים. למרות הבדלי המעמדות הנהוגים, איציק היה נקי מגרם של פוזה ועליונות. הוא פשוט נתן תחושה מצוינת לכל אחד ואחד, וכל הצעירים, כמו בני גילו והמבוגרים, ידעו מהר מאד שהוא חבר נדיר ובחור של נתינה בלי גבולות. קשה לתאר כמה זה משפיע ומסייע לבחור צעיר בישיבה עם 700 בחורים.

אינספור רגעים וזכרונות, אישיים וישיבתיים, יש בהמשך החיים המשותפים ומחלפיהם. העזרה שלו לכל חתן בתיאום תזמורות ללא עלות גם בתקופה שבישיבות אחרות בחורים התפרנסו מהתחום, הסיוע שלו בת"ת ובכל מיזם שהיה צריך בישיבה, ההקפדה על הסדרים והתפילות, המסירות האדירה למרן רה"י ברגישות ובאחריות ובעוצמה (בכניסה לבית המדרש היה נושא וסומך אותו על כפיו ממש עד למקומו), ובעיקר החיוך והפירגון והאהבה הגדולה לכל אחד.

אבל ברגעים קשים אלו, נזכר בעיקר בחבר הראשון שהיה לי - ולרבים אחרים - מעבר לגבולות ועד א': איציק וייס האחד והיחיד. והעיניים כבר מטושטשות ואי אפשר להמשיך.

לפעמים זה כבר נשמע שחוק, אבל כנראה בטרגדיות כאלו, ואין באמת טרגדיות כאלו, הטובים ביותר הולכים. "ללקוט שושנים" כפשוטו. שהקב"ה יאמר לצרותינו די, והלוואי שנזכה ליישם משהו מהחן והחסד של אהובנו איציק וייס זכרונו לברכה


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1632
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 213 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 16 דצמבר 2019, 12:44

מסע הלווית הרב איציק וייס זצ"ל

פתח את שורת ההספדים ראש ישיבת מיר ברכפלד הגאון רבי נועם יצחק אלון שביכה את לכתו של תלמידו "ר' יצחק ביקש לישב בשלווה אבל פמליה של מעלה מכרזת לא דיין לצדיקים פמליה של מעלה מכרזת שאתה צדיק".

"אברהם אבינו התנסה 10 נסיונות ועמד בכולם כמה נסיונות עמדת בגבורה ר' יצחק".

"ר' יצחק היינו בעקידת יצחק שבוע שעבר אתה צדיק גמור. אתה לב טוב כולך רק נתינה כולך נתינה שהרגשת שאתה לא יכול הלכת לנו. צריכים ללמוד ממך איך לקבל נסיונות באמונה שלמה".

הגר"נ אלון המשיך בהספדו ואמר: "הצוואה שלו לעמוד בנסיונות באמונה ולא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה. כל הגדולים יצאו לקראתך בעולם העליון".

לאחר מכן נשא דברי מספד קצרים האדמו"ר מטאלנא שאמר: "אמו קראה בן אוני ואביו קרא בנימין יעקב איש אמת אין מה להגיד וידום אהרון המשפחה שנשארה תהפוך את הבן אוני לבנימין".

לאחר מכן נשא דהרי מספד הדוד הרב נתן סטנייצקי שאמר "זה לא נתפס במיוחד אנחנו דור שני לשואה זה טרגדיה נוראה. ר' חייא אמר על בנו שנפטר בגיל 26 שהוא עשה מה שאנשים לא עושים במטה שנה זה ר' יצחק שלנו הספיק מה שאף אחד לא הספיק, שכל אחד יקבל קבלה טובה בשבילו".

 

הסבא המשגיח הגאון הצדיק רבי אורי ויסבלום משגיח ישיבת 'נחלת הלווים' אמר בהספדו "יש מדרש שיהיה חבל מתחילת העולם עד סופו ויהיה מלאך שנענע החבל מי שיחזיק לטיפול החבל עכשיו מנוענע בכל הכח, ר' יצחק עמד בנסיונות בדעת ותבונה, הוא היה כאחד הגדולים. שסיפרו לי את הסיפור לא ידעתי איך נחזיק מעמד הקב"ה יתן לנכדתי כח להחזיק מעמד. שכולם יקדשו שם שמים".


סבו המשגיח הגר"א ויסבלום אמר עוד בהספדו "שוחחנו היום בצהרים הוא שאל אותי הרי הקב"ה מנסה את הגדולים למה הוא מנסה אותי, אבל אני הסברתי שהוא מהגדולים שעומד בניסיון".

הגאון רבי אשר גנס מראשי ישיבת קרית מלך אמר בהספדו "מה נאמר ומה נדבר, בשעה הזאת כל יום אבא שלך עולה במדרגות שאתה שוכב בא ללמוד תורה עכשיו תבוא ללמוד על ידי עקידת יצחק. איזה מחול היה שהכנסתם הבן לברית נהפך לאבל מחולינו. איזה דברי תורה הכנת על ברכת שהחיינו שברכת לאחרונה, ה' נתן וה' לקח זה גם זו מידת הרחמים".

הסבא הגר"א ויסבלום המשיך את הספדו ואמר: "בכינו שנלקח הנכד, נחלי מים נשפכו עבר שבת שרנו זמירות שבת ובכינו ברברבין עובדך, עצרנו בלו יחיה גבר ודנו איך ממשיכים, ניסינו להתחזק לא ידענו לאיפוא הדברים הולכים, לישראל נטלו ידיים 8 פעמים כל יום מאיפה זה הגיע תראו באיזה בית גדל זה מיתת נשיקה".

"בתי ביקשה לראות את איציק אחר המיטה ראיתי אותו 'פנים ישנות ורגועות".

"הוא היה אדם רוחני כשאדם הוא רוחני, אין לו בעיה לעבור לעולם הבא לכן משה ביקש למות מיתת נשיקה כמו אהרון איציק וישראל מתו מיתת נשיקה".

"כל כולו היה נתינה שאנחנו נראה את הצעצועים ובגדים של ישראל ונבכה. שכולם יחקו אותו בנתינה ולייקר רוחניות".

אחיו הרב וייס ביקש מחילה בשם המשפחה ואמר "ואהבת את ה' אלוקיך אנחנו מידת פורענות יש לנו היום אבל בכל מידה ובמידה צריך לאהוב ה' בלי שאלות"

לאחר מכן הספיד הרה"ג רבי שמערל פינקל שספד בבכיות: "מי היה מאמין שאיציק פה שוכב איציק אייכה איך נעלמת בחטף? איפה איציק אני לא מאמין מה קורה איך אפשר לקבל כזה דבר? משפטים תהום רבה יש דברים שאי אפשר להכיל זה תהום אבל זה משפטיך".

"אבא הראש ישיבה זצ"ל התחבר עם איציק ואמר שהוא כבן שלו. קמת במסירות בשבת בבוקר חיכת לאבא לראש ישיבה לעזור לו. השבר הראשון של איציק היה שאבא נפטר. אבא יחד עם כל בית ישראל באים לקבל את פניך".

"ר' יצחק רק היום בחצות למדנו את סוגיית צידוק הדין ביחד עם הסבא המשגיח".

"זכית לשמש את הגרנ"צ פינקל כמה הוא קירב אותך. כלל ישראל חייבים לך טובה תגולל ותפעל שמידת הרחמים תגלול עלינו את הדין" סיים הרב גנס את הספדו.

חמיו הגאון רבי אברהם ויסבלום משגיח בישיבת 'ארחות תורה' אמר מה אנו יכולים לדבר שתי מילים איציק וישראל" וכולם בכו.

"בקרובי אקדש אנחנו מאוד קרובים קרובים לפרוזקטור". ר' אברהם ביקש לומר את פיוטי הסליחות מידת הרחמים ויהי רצון מלפניך שומע קול בכיות הנאמרים ביום כיפור. וכל הקהל חוזר ובוכה.


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1323
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 500 פעמים
קיבל תודה: 391 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הרהורים אחר מיטתו של האברך הר"ר יצחק מאיר ויס זללה"ה

שליחה על ידי יעקב שלם » 17 דצמבר 2019, 01:10

בעקבות האסון הנורא שזעזע כל לב בפטירתו הפתאומית של האברך ר' איציק וייס ז"ל תלמיד ישיבת מיר ברכפלד, שנפטר באמצע השבעה על בנו הפעוט ישראל ז"ל, נכנסו תלמיד הישיבה למעונו של ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, לבקש ולדעת במה להתחזק לאחר האסון הנורא.

ראש הישיבה כתב מכתב מפורט לתלמידי הישיבה, בו הוא מגולל את האסון הכבד בפטירת אב ובנו הקטן.

"לכבוד תלמידי ישיבת מיר - ברכפלד היקרים והנעלים שיחי' שלום רב וברכה עד בלי די".

"נמס כל לב אל שמועה כי באה בסילוקו של אחד מבני החבורה, אשר למד בישיבתכם. האברך היקר והנעלה רבי יצחק מאיר וויס זללה"ה‎. ‎בפתע פתאום לבית עולמו, בתוך ימי האבילות על סילוקו של בנו הקטן, תינוק שלא טעם טעם חטא. וחובתנו בעת שכזו היא להתעורר ולהתחזק כמשאה"כ והחי יתן אל ליבו".

"ו‎באשר רצונכם הטוב לקבוע ו‎להתעלות באיזה חיזוק, הנה שמעתי ‎שב‎ס"ד כבר זכית‎ם להתחזק בהרבה עניינים עקריים של לימוד התורה ו‎לימוד המוסר. אמנם כבר א‎ח‎ז"ל ארבעה צריכים חיזוק, ו‎פ‎ירש"י תמיד ובכל כוחו". ‏

"ויש דבר עיקרי שנוגע מאוד למעשה ליזהר שלא לדבר דברי ביקורת על מי שהוא, ואפי' במחשבה ואדרבה צריך לדון את כל האדם לכף זכות אין ע"י דיבור ובין במחשבה, ועי"ז זוכים בס"ד שהמקום ידין אותנו לכף זכות. כמו שמפורש בגמ' בשבת דף קכ"ז עיי"ש". ‏

את מכתבו מסיים ראש הישיבה "ובוודאי שכל מה ש‎יתחזקו על ידי סילוקו של הנפטר, הרי זה חסד של אמת עמו, ש‎מוסיפים זכויות עצומות לעילוי נשמתו בעולם הבא". ‏

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “דעת דורות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים