הוראות מרן רבי חיים קניבסקי שליט"א

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
כידוע ששר התורה רבי חיים קניבסקי שליט"א משיב למאות ואלפים תשובות בכל חלקי התורה. וברצוני לברר כאן איך צריך להתיחס לתשובותיו ההלכתיות האם כפוסק בין הפוסקים או שמא אחרת. והסיבה לספק שעל פניו לא דומה פסיקה והכרעה של הגריש"א או הגרש"ו הגרנ"ק הגרש"ז שפירטו והאריכו להסביר בעצמם או על ידי תלמידם את הוראתם לרבים לרבי חיים קניבסקי שמשיב בדרך כלל במילה אחת - מותר או אסור. והאם רבי חיים קניבסקי או ב"ב פרסמו דעתם בנוגע להוראות המתפרסמים בשמו?


הוספה: לדוגמה מה שכותב רבי חיים קניבסקי בדרך אמונה ובשאר ספריו באלה ללא ספק מה שמכריע שם היא ככל הכרעה של גדול דור שדן בסוגיא ומכריע ואין צריך לפנים. אבל האם הפסקים בשותי"ם דומים להכרעותיו בספריו. וכמובן ששאלה זו אפשר לשאול על כל גדול או פוסק אם פסק ששלח בתשובה לשאלה ומבלי לנמק היא ברת סמכא כמו ספריו של אותו גדול ופוסק
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
פותח הנושא
תדיר על לשונו קצת סותר ממה שתדיר על מכתביו?
הוצאת דרשו מביאה את פסקיו של רבי חיים פעמים אין ספור וכי זה לא על דעתו?
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל כן סומכים. הנה לך בהוצאת דרשו שאין בית מדרש שלא מחזיק בה מביאים את הכרעותיו של מרן רבי חיים קניבסקי מספרי השו"ת
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
מה זה אשמתו שדרשו הכניסו את זה , וע"ע בהקדמת הספר ׳דעת נוטה׳ שיצא ע"י בנו, (ופה זה יותר מסתם פוסק שאמר כן או לא, כי הוא אומר מפורש שהוא עונה רק כדי לעודד את השואלים והוא לא מעיין לפני שעונה, אבל כמובן שגם מושכל ראשון של מרא דכולא תלמודא הוא דבר חשוב מאד)
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
מה זה אשמתו שדרשו הכניסו את זה , וע"ע בהקדמת הספר ׳דעת נוטה׳ שיצא ע"י בנו

אין צד שדרשו הכניסו את פסקיו ללא ידיעתו
ומה בנו כותב בהקדמת ספר זה. וכמובן לא לשכוח בין הצהרות על כוונות ובין מעשים בפועל
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
מהיכן הביטחון שהוא יודע מזה, אדרבה אם לא כתבו שהוא מורה לא לסמוך ע"ז סימן שכלל לא סיפרו לו על זה
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
מהיכן הביטחון שהוא יודע מזה, אדרבה אם לא כתבו שהוא מורה לא לסמוך ע"ז סימן שכלל לא סיפרו לו על זה

להניח שכל העולם יודע ורק הוא לא יודע זה עלבון למרן רח"ק!
עוד סימן כזה ויכלו אבידות מישראל
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
אבל כמובן שגם מושכל ראשון של מרא דכולא תלמודא הוא דבר חשוב מאד

ברור
אבל השאלה כשזה נוגע למעשה ולא בהקשר של סברא וכדומה האם יש לתשובה סמכות כמו של ספריו
נניח לצורך הדוגמה שהגר"ח כותב בתשובה שמותר -בלי נימוק ופוסק אחר כמו השבט הלוי כותב בהרחבה בספרו לאסור
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שלמה בן דוד 15 אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
מה זה אשמתו שדרשו הכניסו את זה , וע"ע בהקדמת הספר ׳דעת נוטה׳ שיצא ע"י בנו

אין צד שדרשו הכניסו את פסקיו ללא ידיעתו
ומה בנו כותב בהקדמת ספר זה. וכמובן לא לשכוח בין הצהרות על כוונות ובין מעשים בפועל
זה לא הבעיה היחידה של מ"ב דרשו.
ועצם הספר הזה הוא בעיה כשלעצמה
 
 

שרביה

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
מה זה אשמתו שדרשו הכניסו את זה , וע"ע בהקדמת הספר ׳דעת נוטה׳ שיצא ע"י בנו, (ופה זה יותר מסתם פוסק שאמר כן או לא, כי הוא אומר מפורש שהוא עונה רק כדי לעודד את השואלים והוא לא מעיין לפני שעונה, אבל כמובן שגם מושכל ראשון של מרא דכולא תלמודא הוא דבר חשוב מאד)

לא אכס לשאלה זאת.
רק אציין שבספר פסקי תשובות שודאי התכוון שיסמכו על דבריו להלכה כותב בהקדמת ספרו שלא יסמכו על כך למעשה.
 

אח שלך

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
מה זה אשמתו שדרשו הכניסו את זה , וע"ע בהקדמת הספר ׳דעת נוטה׳ שיצא ע"י בנו, (ופה זה יותר מסתם פוסק שאמר כן או לא, כי הוא אומר מפורש שהוא עונה רק כדי לעודד את השואלים והוא לא מעיין לפני שעונה, אבל כמובן שגם מושכל ראשון של מרא דכולא תלמודא הוא דבר חשוב מאד)


גם שם הספר "דעת נוטה" נבחר בקפידא לומר שזו לא "דעת תורה" ברורה אלא רק נוטה בלבד. 
וזאת על פי לשון הגמ' בברכות (דף לז? איפשהו שם באיזור) "איבעיא להו דעת תורה איתמר או דעת נוטה". 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
י'שי אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
מה זה אשמתו שדרשו הכניסו את זה , וע"ע בהקדמת הספר ׳דעת נוטה׳ שיצא ע"י בנו, (ופה זה יותר מסתם פוסק שאמר כן או לא, כי הוא אומר מפורש שהוא עונה רק כדי לעודד את השואלים והוא לא מעיין לפני שעונה, אבל כמובן שגם מושכל ראשון של מרא דכולא תלמודא הוא דבר חשוב מאד)

לא אכס לשאלה זאת.
רק אציין שבספר פסקי תשובות שודאי התכוון שיסמכו על דבריו להלכה כותב בהקדמת ספרו שלא יסמכו על כך למעשה.

כמעט ולא בנמצא ספר הלכתי שלא מציין בהקדמתו הסתייגות. כך תמצא באורחות שבת ובשאר ספרים חשובים ופחות חשובים
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
שומר שבת אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
מהיכן הביטחון שהוא יודע מזה, אדרבה אם לא כתבו שהוא מורה לא לסמוך ע"ז סימן שכלל לא סיפרו לו על זה
אז למה אף אחד פשוט לא מיידע אותו, זה הרי מכשול נורא.
למה אף א׳ לא יידע את הגריש"א על כל ספר שהביא הוראה בשמו אע"פ שהוא התנגד לזה כי א"א ללמוד למעשה בלי לדעת מה בדיוק הי׳ המקרה, זה הרי מכשול נורא.
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
שלמה בן דוד 15 אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
מהיכן הביטחון שהוא יודע מזה, אדרבה אם לא כתבו שהוא מורה לא לסמוך ע"ז סימן שכלל לא סיפרו לו על זה

להניח שכל העולם יודע ורק הוא לא יודע זה עלבון למרן רח"ק!
עוד סימן כזה ויכלו אבידות מישראל
מה עלבון? וכי הוא בטלן שיש לו זמן להסתובב בחנויות ולבדוק בכל ספר חדש אם יש שם משהו בשמו? וכי שאר הרבנים המובאים שם כן יודעים שהביאו בשמם דברים?
 
 

יאיר

משתמש ותיק
הכוונה בזה שאינו לוקח אחריות ב-100% שמה שפסק הוא נכון ואמת לגמרי.

וכידוע אפילו הרב שך זצ"ל לא פסק מעולם מחשש שמא יטעה במשהו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
שלמה בן דוד 15 אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
מהיכן הביטחון שהוא יודע מזה, אדרבה אם לא כתבו שהוא מורה לא לסמוך ע"ז סימן שכלל לא סיפרו לו על זה

להניח שכל העולם יודע ורק הוא לא יודע זה עלבון למרן רח"ק!
עוד סימן כזה ויכלו אבידות מישראל
מה עלבון? וכי הוא בטלן שיש לו זמן להסתובב בחנויות ולבדוק בכל ספר חדש אם יש שם משהו בשמו? וכי שאר הרבנים המובאים שם כן יודעים שהביאו בשמם דברים?
 
תרגיע בבקשה. דרשו המצוי בכל בית מדרש וכמו שכתבו כאן זה לא עוד ספר תרצה או לא תרצה
לחשוב דקה לפני שמעלים הודעה כזו או אחרת בפורום הוא מבורך
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
למאי נ"מ אם זה מצוי בכל בי"מ או לא? וכי זה עושה שהוא ידע מזה?
פרויקט בסדר גודל כזה שעומדים אחריו רבנים גדולים וגוף חזק זה לא עוד ספר קקיוני
תפסיק לשטות בעצמך
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
שומר שבת אמר:
נו באמת, החילוק פשוט וברור, מרן הגריש לא ענה תשובות שאי אפשר לסמוך עליהם, אלא שאי אפשר להקיש מזה לסיפור אחר, וזה כבר על אחריותו של הכותב, אבל כאן מדובר על תשובות שאי אפשר לסמוך עליהם למעשה אז זה מכשול נורא ואיום.
 

תסתכל בהקדמה של הר בנציון קוק על ספר ציוני הלכה אבלות מה שכתב בשם הגריש"א, הרב אלישיב אמר לו משהו כמו "אם אתה רוצה להוציא ספר שלך- תוציא, ספר שלי- לא", ותקרא עוד כמה משפטים שם בהקדמה, ותבין איך הרב אלישיב התיחס לכל מה שמביאים בשמו.
יש גם כמה אנשים שפרסמו תשובות שהגריש"א ענה להם ושמעתי מחכם אחד שקרא לזה "שו"ת חדר מדרגות", כי הם תפסו את הגריש"א לשתי שניות ושאלו מה ששאלו ואח"כ מפרסמים שיש כאן "דעת הגריש"א".
אגב, פעם הקשיתי לאחד שסיפר לה משהו בשם הגריש"א מאיזה ספר שכתב בשמו אחרת, והשיב לי הלה שהוא היה זה שנכנס עם מחבר הספר לשאול את השאלה (כי הוא היה בעל המעשה), ומחבר הספר כנראה לא ממש הבין את התשובה (בפרט שהיא לא נגעה לו למעשה, ולאותו אחד כן)

אחרי ש"זכיתי" לחזות מקרוב בתופעה הזו של תשובות שנאמרות מהר ובחפזה בלא בירור עמוק של השאלה, ובלא עיון בפוסקים לפני התשובה, אני כבר לא סומך כמעט על שום תשובה לא מנומקת כראוי ולא מבוארת (אמנם מדובר על רבנים אחרים לגמרי אבל הרעיון הוא כמעט אותו דבר).
 

נדיב לב

משתמש ותיק
במקום אחר בפורום ראיתי שהביאו משהו כעין זה מהרב קארפ בשם הגריש"א

הרב אלישיב ככל שפסק לדור כך גם היה מיראי ההוראה שבדור
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
למאי נ"מ אם זה מצוי בכל בי"מ או לא? וכי זה עושה שהוא ידע מזה?
פרויקט בסדר גודל כזה שעומדים אחריו רבנים גדולים וגוף חזק זה לא עוד ספר קקיוני
תפסיק לשטות בעצמך

אבל איך בגלל זה הוא אמור לדעת? וכי הוא גם יודע שעוז והדר ציטטו אותו במתיבתא כי הם ׳גוף חזק ופרוייקט בסדר גודל כזה שעומדים מאחוריו רהנים גדולים׳
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
(לגבי הגריש"א, נכדו אמר פעם לסבי בשמו שאין לסמוך על שום דבר שאומרים בשמו, ופעם סבי אמר את זה לרב אלישיב והוא נהנה ואישר את זה)
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
(לגבי הגריש"א, נכדו אמר פעם לסבי בשמו שאין לסמוך על שום דבר שאומרים בשמו, ופעם סבי אמר את זה לרב אלישיב והוא נהנה ואישר את זה)
וכן שמעתי מפי הרב קרויס מחבר ספר נחלת ישראל ששאל את הגריש"א ממשהו שהוא ראה בשמו והרב קרויס אינו זוכר אם התשובה היתה שרוב מה שאומרים בשמו אין לסמוך או שהרבה ממה שאומרים בשמו אין לסמוך...
ושוב נזכרתי בתשובה שהשיב לר"ח קרלינשטיין זצ"ל בענין גבינה צהובה שהתבשלה (נדפסה בקובץ תשובות ח"א, כמדומני סי' נו): לא יכול להיות שעניתי כך כי בכלל לא נשאלתי על כך...
 

כותר

משתמש ותיק
הבית יוסף בהלכות ציצית סימן י' כותב שרש"י שנתכוין לפרש ולא לפסוק למעשה דעתו פחות מכרעת ממי שנתכוון לפסוק הלכה למעשה. למרות שכמעט בכל סימן הבית יוסף מביא מרש"י דברים להלכה.
וז"ל:
"לענין הלכה נראה, דאף על גב דהרא"ש מפרש כפירוש רש"י, כיוון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן – הוו להו הרמב"ם והרא"ש ז"ל חד לגבי חד".
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
בזכרוני ששמעתי מהרב בעלסקי זצ"ל שאי אפשר לפסוק על פי שו"ת בלי נימוקים (אינני זוכר הלשון המדוייקת, אבל זה היה קוטב דבריו, ואמר זאת בתוקף). וציין להקדמה לשו"ת אג"מ שכתב:

וע"ז סמכתי להורות וגם להשיב מה שנראה לע"ד אחרי שבררתי את ההלכה ברוב עמל להרוצים לידע דעתי, ובפרט שכתבתי הטעמים וכל מה שנברר שבאופן זה הנני רק כמלמד ההלכה שהשואל יעיין בעצמו ויבדוק ויבחור, שאיני כלל כפוסק ומורה כדאיתא בדברי רעק"א שם וכו'.
ולכך מצאתי גם לנכון להדפיסם מאחר שאיני בזה אלא כמברר ההלכה שכל ת"ח ומורה הוראה יעיין בהדברים ויבחון בעצמו אם להורות כן וכאשר יראה שאני לא סמכתי כסומא בארובה אף על חבורי רבותינו אלא בדקתי בכל כחי להבין שהם נכונים כאשר צוה רעק"א שם וכן אני מבקש לכל מעיין בספרי שיבדוק אחרי דברי ואז יורה למעשה, ולכן יש בזה תועלת גדול לידע איך לברר הלכה על בוריה ואהיה גם בספרי זה בכלל גלי מסכתי ששבחו חז"ל וכו'.
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
הבית יוסף בהלכות ציצית סימן י' כותב שרש"י שנתכוין לפרש ולא לפסוק למעשה דעתו פחות מכרעת ממי שנתכוון לפסוק הלכה למעשה. למרות שכמעט בכל סימן הבית יוסף מביא מרש"י דברים להלכה.
וז"ל:
"לענין הלכה נראה, דאף על גב דהרא"ש מפרש כפירוש רש"י, כיוון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן – הוו להו הרמב"ם והרא"ש ז"ל חד לגבי חד".

אינו ענין לכאן
רש"י בא לפרש ומכאן נולד הספק האם גם בא להורות כך לעומתו רבי חיים קניבסקי שליט"א נשאל בדבר הלכה ולא בדבר פרשנות
 
חלק עליון תַחתִית