הדלקת נ"ח במרחב ציבורי

[כלפי ליא]

ראיתי כעת כתבה על זיכוי הרבים של בית חב"ד בשדה התעופה בניו יורק:
https://ladaat.co/archives/39051

יהודים ובהם חרדים רבים שעלו אחה”צ (שעון ניו יורק) לטיסה לישראל, התחבטו בשאלה היכן ידליקו נרות חנוכה, שכן טיסתם הייתה בשעה חמש אחה”צ ומשכך היו צריכים להיות כבר בשעה שלוש בשדה התעופה.
 
כמו בכל יום מהימים האחרונים, הפתרון בא על ידי שלוחי הרבי מליובאוויטש, באמצעות דוכן חב”ד שממוקם בשדה התעופה JFK.
 
החבדניקים הציעו לכל דיכפין להדליק במקום את החנוכייה, ובכך יכלו להדליק נר חנוכה על פי ההלכה.

מי שרק למד קצת הלכה, יודע שהדלקה כזו אין לה שום משמעות עפ"י הלכה, ואם מברכים זו ברכה לבטלה לגמרי. לבן אדם יש בית, רק שם הוא אמור להדליק. מי שכעת בדרך, אמורים להדליק עליו בבית. אין הדלקה באמצע שום מקום.
נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

פשוט הזוי איך עוד מוכרים את זה כזיכוי הרבים, ועוד כותבים על זה "להדליק נר חנוכה על פי ההלכה".

[פולני]

ראיתי כעת כתבה על זיכוי הרבים של בית חב"ד בשדה התעופה בניו יורק:
https://ladaat.co/archives/39051

יהודים ובהם חרדים רבים שעלו אחה”צ (שעון ניו יורק) לטיסה לישראל, התחבטו בשאלה היכן ידליקו נרות חנוכה, שכן טיסתם הייתה בשעה חמש אחה”צ ומשכך היו צריכים להיות כבר בשעה שלוש בשדה התעופה.
 
כמו בכל יום מהימים האחרונים, הפתרון בא על ידי שלוחי הרבי מליובאוויטש, באמצעות דוכן חב”ד שממוקם בשדה התעופה JFK.
 
החבדניקים הציעו לכל דיכפין להדליק במקום את החנוכייה, ובכך יכלו להדליק נר חנוכה על פי ההלכה.

מי שרק למד קצת הלכה, יודע שהדלקה כזו אין לה שום משמעות עפ"י הלכה, ואם מברכים זו ברכה לבטלה לגמרי. לבן אדם יש בית, רק שם הוא אמור להדליק. מי שכעת בדרך, אמורים להדליק עליו בבית. אין הדלקה באמצע שום מקום.
נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

פשוט הזוי איך עוד מוכרים את זה כזיכוי הרבים, ועוד כותבים על זה "להדליק נר חנוכה על פי ההלכה".

אני למדתי קצת הלכה, וראיתי הלכה למעשה מרבנים שאם אוכלים ארוחה במקום ההדלקה, ויגיעו הביתה מאד מאוחר או כבר לאחר עלות השחר, אפשר להדליק גם באולם חתונות בזמן ההדלקה.
יתכן מאד שהמדובר שם בכאלו שאוכלים בשדה התעופה, וממילא יכולים להדליק שם.
 

[פולני]

ראיתי כעת כתבה על זיכוי הרבים של בית חב"ד בשדה התעופה בניו יורק:
https://ladaat.co/archives/39051

יהודים ובהם חרדים רבים שעלו אחה”צ (שעון ניו יורק) לטיסה לישראל, התחבטו בשאלה היכן ידליקו נרות חנוכה, שכן טיסתם הייתה בשעה חמש אחה”צ ומשכך היו צריכים להיות כבר בשעה שלוש בשדה התעופה.
 
כמו בכל יום מהימים האחרונים, הפתרון בא על ידי שלוחי הרבי מליובאוויטש, באמצעות דוכן חב”ד שממוקם בשדה התעופה JFK.
 
החבדניקים הציעו לכל דיכפין להדליק במקום את החנוכייה, ובכך יכלו להדליק נר חנוכה על פי ההלכה.

מי שרק למד קצת הלכה, יודע שהדלקה כזו אין לה שום משמעות עפ"י הלכה, ואם מברכים זו ברכה לבטלה לגמרי. לבן אדם יש בית, רק שם הוא אמור להדליק. מי שכעת בדרך, אמורים להדליק עליו בבית. אין הדלקה באמצע שום מקום.
נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

פשוט הזוי איך עוד מוכרים את זה כזיכוי הרבים, ועוד כותבים על זה "להדליק נר חנוכה על פי ההלכה".

אני למדתי קצת הלכה, וראיתי הלכה למעשה מרבנים שאם אוכלים ארוחה במקום ההדלקה, ויגיעו הביתה מאד מאוחר או כבר לאחר עלות השחר, אפשר להדליק גם באולם חתונות בזמן ההדלקה.
יתכן מאד שהמדובר שם בכאלו שאוכלים בשדה התעופה, וממילא יכולים להדליק שם.

מלבד זאת, ההיתר של ההדלקה במקומות ציבוריים, בכיכרות הערים וכן בכותל המערבי ועוד, מתבסס על מנהג ישראל - שאגב מקורו רק מתקופת הראשונים - להדליק בברכה בבתי כנסיות בברכה. וממילא בשדה תעופה יתכן שבהחלט ניתן לברך גם בלי לאכול במקום.

אינני רב, ולא ירדתי כאן כמובן להלכה, אבל לקטול אנשים רק בגלל השתייכותם המגזרית, זהו דבר שאינו מקובל כשרוצים לברר מהי דעת ההלכה הצרופה. 
 

[HaimL]

נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

אני לא מצליח להבין. אדם יכול לצאת יד"ח בהדלקת נר חנוכה היכן שהוא נמצא, אבל אם יש לו בית, לא יוצא ידי חובה, והוא צריך להקנות את הבית לפלוני בשביל שיוכל להדליק ולברך אקבו"צ בעצמו. לא נראה שזאת ההלכה, וכדברי המגיב הקודם, אם אדם שוהה במקום פלוני, הוא ביתו, לצורך ההדלקה.

גם קראתי סיפור של נס הצלה, שאחד מהצדיקים הורה לסוחר עצים להדליק לא היכן שישן, אלא היכן שנמצאים הפועלים). אבל, מאחר והוא סיפור בעלמא, לא הזכרתיו אלא כלאחר יד.

[HaimL]

ראיתי כעת כתבה על זיכוי הרבים של בית חב"ד בשדה התעופה בניו יורק:
https://ladaat.co/archives/39051


מי שרק למד קצת הלכה, יודע שהדלקה כזו אין לה שום משמעות עפ"י הלכה, ואם מברכים זו ברכה לבטלה לגמרי. לבן אדם יש בית, רק שם הוא אמור להדליק. מי שכעת בדרך, אמורים להדליק עליו בבית. אין הדלקה באמצע שום מקום.
נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

פשוט הזוי איך עוד מוכרים את זה כזיכוי הרבים, ועוד כותבים על זה "להדליק נר חנוכה על פי ההלכה".

אני למדתי קצת הלכה, וראיתי הלכה למעשה מרבנים שאם אוכלים ארוחה במקום ההדלקה, ויגיעו הביתה מאד מאוחר או כבר לאחר עלות השחר, אפשר להדליק גם באולם חתונות בזמן ההדלקה.
יתכן מאד שהמדובר שם בכאלו שאוכלים בשדה התעופה, וממילא יכולים להדליק שם.

מלבד זאת, ההיתר של ההדלקה במקומות ציבוריים, בכיכרות הערים וכן בכותל המערבי ועוד, מתבסס על מנהג ישראל - שאגב מקורו רק מתקופת הראשונים - להדליק בברכה בבתי כנסיות בברכה. וממילא בשדה תעופה יתכן שבהחלט ניתן לברך גם בלי לאכול במקום.

אינני רב, ולא ירדתי כאן כמובן להלכה, אבל לקטול אנשים רק בגלל השתייכותם המגזרית, זהו דבר שאינו מקובל כשרוצים לברר מהי דעת ההלכה הצרופה. 

מה שכתבת כאן זה לא שייך. המברך בציבור אינו מברך לבטלה, כי כך הייתה התקנה, משום פרסומי ניסא, לברך ולהדליק בציבור, אע"פ שלא יוצאים יד"ח המצווה של נר איש וביתו.

אבל בציור כזה שאין יוצאים יד"ח הדלקה בבירור, למשל המדליק בבית הכנסת, יש לחקור אם יכול להדליק ולברך רק אחד, או שגם בזה יש מהדרין (ומהדרין מן המהדרין לדעת הרמב"ם), שיכולים להדליק נר לכאו"א (וממילא גם לברך עליו מצד הדין) משום פרסומי ניסא. 

[פולני]

נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

אני לא מצליח להבין. אדם יכול לצאת יד"ח בהדלקת נר חנוכה היכן שהוא נמצא, אבל אם יש לו בית, לא יוצא ידי חובה, והוא צריך להקנות את הבית לפלוני בשביל שיוכל להדליק ולברך אקבו"צ בעצמו. לא נראה שזאת ההלכה, וכדברי המגיב הקודם, אם אדם שוהה במקום פלוני, הוא ביתו, לצורך ההדלקה.

גם קראתי סיפור של נס הצלה, שאחד מהצדיקים הורה לסוחר עצים להדליק לא היכן שישן, אלא היכן שנמצאים הפועלים). אבל, מאחר והוא סיפור בעלמא, לא הזכרתיו אלא כלאחר יד.

הסיפור הזה מוכר, ואירע עם אחד מחסידי הרש"ב מליובאויטש, וכמובן שיהיו כאלו שיאמרו חב"ד לשיטתם וכו'.
אבל שמעתי גם על צדיקים נוספים במדינת פולין שהדליקו בזמן היכן שרק היו.
אינני יודע יישוב הלכתי לזה, אבל ברור שיש לזה יישוב כל שהוא.
השו"ע ונו"כ שאנחנו מכירים גם הם הכירו, ובכל זאת עשו מה שעשו, והם לא נחשדו ח"ו לברך ברכות לבטלה.
 

[פולני]

אני למדתי קצת הלכה, וראיתי הלכה למעשה מרבנים שאם אוכלים ארוחה במקום ההדלקה, ויגיעו הביתה מאד מאוחר או כבר לאחר עלות השחר, אפשר להדליק גם באולם חתונות בזמן ההדלקה.
יתכן מאד שהמדובר שם בכאלו שאוכלים בשדה התעופה, וממילא יכולים להדליק שם.

מלבד זאת, ההיתר של ההדלקה במקומות ציבוריים, בכיכרות הערים וכן בכותל המערבי ועוד, מתבסס על מנהג ישראל - שאגב מקורו רק מתקופת הראשונים - להדליק בברכה בבתי כנסיות בברכה. וממילא בשדה תעופה יתכן שבהחלט ניתן לברך גם בלי לאכול במקום.

אינני רב, ולא ירדתי כאן כמובן להלכה, אבל לקטול אנשים רק בגלל השתייכותם המגזרית, זהו דבר שאינו מקובל כשרוצים לברר מהי דעת ההלכה הצרופה. 

מה שכתבת כאן זה לא שייך. המברך בציבור אינו מברך לבטלה, כי כך הייתה התקנה, משום פרסומי ניסא, לברך ולהדליק בציבור, אע"פ שלא יוצאים יד"ח המצווה של נר איש וביתו.

אבל בציור כזה שאין יוצאים יד"ח הדלקה בבירור, למשל המדליק בבית הכנסת, יש לחקור אם יכול להדליק ולברך רק אחד, או שגם בזה יש מהדרין (ומהדרין מן המהדרין לדעת הרמב"ם), שיכולים להדליק נר לכאו"א (וממילא גם לברך עליו מצד הדין) משום פרסומי ניסא. 

כך היתה התקנה?
המנהג להדליק בבית הכנסת הוא רק מזמן הראשונים, וכמו שהם חידשו שניתן לברך משום פרסומי ניסא, אולי אפשר לדמות לזה כל הדלקה בציבור שמטרתה פרסום הנס.
 

[כלפי ליא]

ראיתי כעת כתבה על זיכוי הרבים של בית חב"ד בשדה התעופה בניו יורק:
https://ladaat.co/archives/39051

יהודים ובהם חרדים רבים שעלו אחה”צ (שעון ניו יורק) לטיסה לישראל, התחבטו בשאלה היכן ידליקו נרות חנוכה, שכן טיסתם הייתה בשעה חמש אחה”צ ומשכך היו צריכים להיות כבר בשעה שלוש בשדה התעופה.
 
כמו בכל יום מהימים האחרונים, הפתרון בא על ידי שלוחי הרבי מליובאוויטש, באמצעות דוכן חב”ד שממוקם בשדה התעופה JFK.
 
החבדניקים הציעו לכל דיכפין להדליק במקום את החנוכייה, ובכך יכלו להדליק נר חנוכה על פי ההלכה.

מי שרק למד קצת הלכה, יודע שהדלקה כזו אין לה שום משמעות עפ"י הלכה, ואם מברכים זו ברכה לבטלה לגמרי. לבן אדם יש בית, רק שם הוא אמור להדליק. מי שכעת בדרך, אמורים להדליק עליו בבית. אין הדלקה באמצע שום מקום.
נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

פשוט הזוי איך עוד מוכרים את זה כזיכוי הרבים, ועוד כותבים על זה "להדליק נר חנוכה על פי ההלכה".

אני למדתי קצת הלכה, וראיתי הלכה למעשה מרבנים שאם אוכלים ארוחה במקום ההדלקה, ויגיעו הביתה מאד מאוחר או כבר לאחר עלות השחר, אפשר להדליק גם באולם חתונות בזמן ההדלקה.
יתכן מאד שהמדובר שם בכאלו שאוכלים בשדה התעופה, וממילא יכולים להדליק שם.

א. זה עירוב של דברים. יש הלכה שמקום אכילה נקרא הדירה. אולי יש רבנים שהרחיבו את זה, שמי שנמצא אצל השווער למשל, אפילו שהוא לא יושן שם, אלא רק לביקור, אם הוא אוכל שם, כרגע זה הדירה שלו, ולכן יכול להדליק שם, כי כרגע זה מקום הדירה שלו.
אבל מי שאוכל בשדה התעופה, זה בשו"א לא יכול להחשב למקום הדירה. ואין שום דרך להקיש הלכות מהלכות, בכזה סוג של חוסר הבנת הענין מהמקור. זה לא נקרא ללמוד הלכה, זה נקרא לעקור הלכה.
ב. הדלקה במקום ציבורי לפי רוב הדעות זה באמת ברכה לבטלה, ורק בביהכ"נ תיקנו ומברכים על מנהג. אבל גם אם נניח כדעות הפוסקים שיש מקום להדלקה במקום ציבורי, זה רק בהדלקה ציבורית, כמו בהדלקה בביה"כ, אבל שכ"א מדליק לעצמו במקום הציבורי, זה בוודאות עקירת הדין ועקירת ההלכה.

בלתי נתפס עד כמה העמארצות נפוצה. לפי הדיווח יהודים חרדיים רבים הדליקו שם, פשוט הזוי.

[HaimL]

מלבד זאת, ההיתר של ההדלקה במקומות ציבוריים, בכיכרות הערים וכן בכותל המערבי ועוד, מתבסס על מנהג ישראל - שאגב מקורו רק מתקופת הראשונים - להדליק בברכה בבתי כנסיות בברכה. וממילא בשדה תעופה יתכן שבהחלט ניתן לברך גם בלי לאכול במקום.

אינני רב, ולא ירדתי כאן כמובן להלכה, אבל לקטול אנשים רק בגלל השתייכותם המגזרית, זהו דבר שאינו מקובל כשרוצים לברר מהי דעת ההלכה הצרופה. 

מה שכתבת כאן זה לא שייך. המברך בציבור אינו מברך לבטלה, כי כך הייתה התקנה, משום פרסומי ניסא, לברך ולהדליק בציבור, אע"פ שלא יוצאים יד"ח המצווה של נר איש וביתו.

אבל בציור כזה שאין יוצאים יד"ח הדלקה בבירור, למשל המדליק בבית הכנסת, יש לחקור אם יכול להדליק ולברך רק אחד, או שגם בזה יש מהדרין (ומהדרין מן המהדרין לדעת הרמב"ם), שיכולים להדליק נר לכאו"א (וממילא גם לברך עליו מצד הדין) משום פרסומי ניסא. 

כך היתה התקנה?
המנהג להדליק בבית הכנסת הוא רק מזמן הראשונים, וכמו שהם חידשו שניתן לברך משום פרסומי ניסא, אולי אפשר לדמות לזה כל הדלקה בציבור שמטרתה פרסום הנס.

אם הראשונים קבעו הדלקה בבית הכנסת, משמע שהם קיבלו שכך הייתה התקנה, להדליק בכל מקום של כינוס, משום פרסומי ניסא. וגם אני חושב שזה שייך בכל מקום של כינוס, ולא רק בבית הכנסת. אבל ברור שאין יוצאים בזה יד"ח נר איש וביתו, אם לא מהטעם שאתה הזכרת. אבל לומר שזאת ברכה לבטלה, זה מאוד רחוק בעיניי, כי מי גרע מנר איש וביתו, שהמהדרין מדליקים נר לכאו"א.

[פולני]

ראיתי כעת כתבה על זיכוי הרבים של בית חב"ד בשדה התעופה בניו יורק:
https://ladaat.co/archives/39051


מי שרק למד קצת הלכה, יודע שהדלקה כזו אין לה שום משמעות עפ"י הלכה, ואם מברכים זו ברכה לבטלה לגמרי. לבן אדם יש בית, רק שם הוא אמור להדליק. מי שכעת בדרך, אמורים להדליק עליו בבית. אין הדלקה באמצע שום מקום.
נכון שלמי שאין בית יש דיון בפוסקים אם יש לו הדלקה סתם באמצע הרחוב היכן שהוא נמצא. אבל אדם שיש לו בית, לית דין ולית דיין שההדלקה היא רק בבית, ואם מדליקים עליו בבית הוא יוצא בזה, ואם לא אין לו היכן להדליק, ויברך ברכת הרואה אם יראה נ"ח של מישהו.

פשוט הזוי איך עוד מוכרים את זה כזיכוי הרבים, ועוד כותבים על זה "להדליק נר חנוכה על פי ההלכה".

אני למדתי קצת הלכה, וראיתי הלכה למעשה מרבנים שאם אוכלים ארוחה במקום ההדלקה, ויגיעו הביתה מאד מאוחר או כבר לאחר עלות השחר, אפשר להדליק גם באולם חתונות בזמן ההדלקה.
יתכן מאד שהמדובר שם בכאלו שאוכלים בשדה התעופה, וממילא יכולים להדליק שם.

א. זה עירוב של דברים. יש הלכה שמקום אכילה נקרא הדירה. אולי יש רבנים שהרחיבו את זה, שמי שנמצא אצל השווער למשל, אפילו שהוא לא יושן שם, אלא רק לביקור, אם הוא אוכל שם, כרגע זה הדירה שלו, ולכן יכול להדליק שם, כי כרגע זה מקום הדירה שלו.
אבל מי שאוכל בשדה התעופה, זה בשו"א לא יכול להחשב למקום הדירה. ואין שום דרך להקיש הלכות מהלכות, בכזה סוג של חוסר הבנת הענין מהמקור. זה לא נקרא ללמוד הלכה, זה נקרא לעקור הלכה.
ב. הדלקה במקום ציבורי לפי רוב הדעות זה באמת ברכה לבטלה, ורק בביהכ"נ תיקנו ומברכים על מנהג. אבל גם אם נניח כדעות הפוסקים שיש מקום להדלקה במקום ציבורי, זה רק בהדלקה ציבורית, כמו בהדלקה בביה"כ, אבל שכ"א מדליק לעצמו במקום הציבורי, זה בוודאות עקירת הדין ועקירת ההלכה.

בלתי נתפס עד כמה העמארצות נפוצה. לפי הדיווח יהודים חרדיים רבים הדליקו שם, פשוט הזוי.

להוי ידוע לך שישנם רבנים מובהקים שפוסקים שמותר להדליק באולם חתונות, אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה.

[עמנואל]

בבית יוסף ביאר שמברכים בב"ה משום שנהגו להדליק בו (וכפי שמברכים על ההלל הנקרא בדילוג). סיבה זו אינה שייכת במדליקים במרחב הציבורי עקב ריחוק מביתם (לא הוזכר בפוסקים מנהג כזה).

[עמנואל]

אבל לקטול אנשים רק בגלל השתייכותם המגזרית

לא הוסמכתי לייצג את פותח הנושא, אך למיטב הבנתי הוא לא תקף את חסידי חב"ד בעמהארצות, אלא את טענת הכותב שמדובר בקיום המצווה לפי ההלכה (מה שככל הנראה לא נטען ע"י חסידי חב"ד).

[פולני]

עיין שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' כט, שמתיר להדליק בברכה למי ששוהה בשדה הפתוח בליל חנוכה.
ועיין שו"ת אז נדברו ח"ו סי' עה, שלדעתו אין שום בסיס לקביעה שנר חנוכה קשור דוקא לבית.

image.png

אז נדברו - הדלקה ברה"ר

ברור שזו דעה מחודשת, אבל זה מראה שאין זו דעה מופרכת, יש לנו כאן שני רבנים גדולים שסברו כך.

[מודים דרבנן]

אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה.

ההבדל הוא לא בין אולם לשדה תעופה אלא מי וכמה מדליקים. בבית כנסת מדליק רק אחד, בשדה תעופה הנ"ל הציעו לכל אחד להדליק, ואין לזה שום שייכות למנהג ההדלקה בביהכ"נ. הפלפול שמא נקבע תורת מהדרין מן המהדרין בהדלקת בית הכנסת, ושכל אחד יכול להדליק בכל מקום ציבורי, מתאימה יותר לפורים...

[ב. זעירא]

אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה.

ההבדל הוא לא בין אולם לשדה תעופה אלא מי וכמה מדליקים. בבית כנסת מדליק רק אחד, בשדה תעופה הנ"ל הציעו לכל אחד להדליק, ואין לזה שום שייכות למנהג ההדלקה בביהכ"נ. הפלפול שמא נקבע תורת מהדרין מן המהדרין בהדלקת בית הכנסת, ושכל אחד יכול להדליק בכל מקום ציבורי, מתאימה יותר לפורים...

הסברת יפה מה ההבדל בין שדה התעופה לבית כנסת, אבל מה ההבדל בין אולם (שהתירו להדליק שם לחתן ומחותנים וכדו'), לשדה התעופה?
 

[פולני]

אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה.

ההבדל הוא לא בין אולם לשדה תעופה אלא מי וכמה מדליקים. בבית כנסת מדליק רק אחד, בשדה תעופה הנ"ל הציעו לכל אחד להדליק, ואין לזה שום שייכות למנהג ההדלקה בביהכ"נ. הפלפול שמא נקבע תורת מהדרין מן המהדרין בהדלקת בית הכנסת, ושכל אחד יכול להדליק בכל מקום ציבורי, מתאימה יותר לפורים...

עיין בשני השו"תים שציטטתי לעיל.

[חזק וברוך]

עיין שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' כט, שמתיר להדליק בברכה למי ששוהה בשדה הפתוח בליל חנוכה.
ועיין שו"ת אז נדברו ח"ו סי' עה, שלדעתו אין שום בסיס לקביעה שנר חנוכה קשור דוקא לבית.
image.pngאז נדברו - הדלקה ברה"ר

ברור שזו דעה מחודשת, אבל זה מראה שאין זו דעה מופרכת, יש לנו כאן שני רבנים גדולים שסברו כך.

לשכנע אנשים לברך ברכה שלרוב הפוסקים היא ברכה לבטלה [ואותם אנשים נוהגים בשאר מקומות כפוסקים האוסרים] - זהו זיכוי הרבים או הכשלת הרבים?
 

[כלפי ליא]

אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה.

ההבדל הוא לא בין אולם לשדה תעופה אלא מי וכמה מדליקים. בבית כנסת מדליק רק אחד, בשדה תעופה הנ"ל הציעו לכל אחד להדליק, ואין לזה שום שייכות למנהג ההדלקה בביהכ"נ. הפלפול שמא נקבע תורת מהדרין מן המהדרין בהדלקת בית הכנסת, ושכל אחד יכול להדליק בכל מקום ציבורי, מתאימה יותר לפורים...

הסברת יפה מה ההבדל בין שדה התעופה לבית כנסת, אבל מה ההבדל בין אולם (שהתירו להדליק שם לחתן ומחותנים וכדו'), לשדה התעופה?

קודם כל תביא שם של פוסק אחד שקבע להדליק באולם עם ברכה, ומה נימוקיו.
אבל איך שיהיה, גם אם יש כזה פסק, באולם הוא קבע היום את מקום אכילתו. בשדה התעופה הוא לא קבע שום מקום לאכילה, הוא במקרה שם, לכן הוא אוכל שם. זה לא נהיה הדירה שלו.
אין שום ספק שלכל הדעות במקרה כזה זה ברכה לבטלה מהודרת, ואפילו לא בדיחה של קיום מצוה
 

[שאר לעמו]

מעבר לכך שאין חובה לפרסם הנס אל נכרים, הרי זה מעורר רגשות אנטישמיים, וכמו שבעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו, ק"ו בן בנו של ק"ו שלא מעוררים רגשות שנאה של הגוים ע"י נר חנוכה במרחב הציבורי הנכרי.
מי יערוב שהפיגוע במנוסי לא תוצאה ישירה של הפרובוגנדע'ס שלהם?

[יהודי]

זאת פלוגתא ידועה אם צריך דווקא בית, ומקובל שכן צריך. אבל ודאי שהם לא עושים כן מחמת שיטות אלו ואחרות אלא מאותה סיבה שהם מדליקים בכל מיני כיכרות ברחבי העולם.

[כלפי ליא]

זאת פלוגתא ידועה אם צריך דווקא בית, ומקובל שכן צריך. אבל ודאי שהם לא עושים כן מחמת שיטות אלו ואחרות אלא מאותה סיבה שהם מדליקים בכל מיני כיכרות ברחבי העולם.

הפלוגתא הידועה אם צריך בית, הוא רק למי שאין לו בית.
אבל מי שיש לו בית אין שום פלוגתא שהחובה להדליק הוא דווקא בבית.

[פולני]

עיין ספר 'נר איש וביתו' - נמצא באוצר החכמה, המחבר הוא מהרבנים המשיבים ב'קו ישיר להלכה' כבר שנים רבות - שפוסק בפירוש להדליק באולם שמחות, ואפילו כתב שהשוהה בבית חולים בליל חנוכה ויושב רוב הזמן בבית הכנסת של הבית חולים יוכל להדליק שם בברכה.

גדולי ישראל שהקילו להדליק מחוץ לבית (הרש"ב מליובאויטש ועוד מצדיקי החסידות בדורו) הכירו את הפוסקים לא פחות מהכותבים פה, ובכל זאת הקילו בזאת.
וכבר ציינתי לעיל לשו"ת ציץ אליעזר ואז נדברו שגם הקילו בזה.

ובענין שהם מעוררים אנטישמיות במעשיהם, מעניין שחז"ל הקדושים שתיקנו להדליק על פתחי הבתים לא חששו לזה, בגמרא שלי מבואר ששעת הסכנה היינו שגזרו הנכרים שלא ידליקו נרות, אף אחד מהראשונים לא מעלה את הטענה המעניינת הזו שהדלקת הנר כדינה בחוץ מעורר אנטישמיות והוי שעת סכנה.
אולי יפסיק הכותב הנכבד לילך ברחוב בלבוש חרדי, כי זה מעורר לכאורה אנטישמיות ושנאה לא פחות מנרות חנוכה בכיכר העיר.

רק שכנראה ברגע שזה חב"ד לא יועילו כל ההסברים ההלכתיים לכך שיש מקום עפ"י הלכה למנהגם.
לא מקובלת עלי הטענה ש'מקובל לפסוק שצריך בית', מקובל בחוגו של הכותב (ואגב, גם בחוג שלי), אבל בחוגים אחרים מקובל להקל בזה כדעות המקילות.
גם בחוג הליטאי נוהגים קולות, מנחה ללא חזרת הש"ץ כמנהג קבוע, מה שעוקר את תקנת חז"ל לחזור התפילה, ואף בדברים הרבה יותר חמורים, כגון הנישואין בגיל מבוגר שבגמרא כתוב על זה לשונות חריפים מאד, וכן פגישות בין השידוך לחתונה, ועוד כיו"ב שממש נוגע לעתים באיסורי תורה, רק שהתירוץ הוא שנהגו אצלינו להקל בזה, אז אם כך צריך לקבל גם את השונה ממך, יש שנהגו להקל בדיני ברכת הנר של חנוכה, מותר לקבל את זה שלא כולם חושבים ונוהגים בדיוק כמוך.

חוששני עוד להאריך בזה, כי באשכול מקביל העזתי לסנגר על תנועת חב"ד בדיון הלכתי אם שחיטתם כשרה או שמא הם נחשבים ככופרים ח"ו, ולפתע נחסמתי מכתיבה בדיון.
כנראה שאסור כאן להשמיץ חוגים, חוץ מחוג אחד שדמו מותר.
חבל שמערבים הלכה והשקפות פוליטיות זו בזו.
גילוי נאות, אין לי כל קשר לתנועת חב"ד, רק שמרגיז אותי שכל משהו שקשור לחב"ד מיידית מוסבר כשלילי.

ואם לא תשמעו ממני בהמשך הדיון כאן - אות הוא כי נחסמתי ע"י המערכת הנכבדה.

[ראשון לציון]

אף אני סבור שדברי 'שאר לעמו' מיותרים ומטופשים, אבל לעצם הענין של לימוד זכות על חב"ד -

ברור שחב"ד מונה אלפים ורבבות, ולא כל מה שעושה חב"דניק פלוני מלמד שאכן כך סוברת 'חב"ד'.

בנידון דידן, זה שנעשה מעשה ופורסמו פרסומים לא מוכיח שאכן רב מוסמך (חב"די או לא) הנחה לעשות כך, ויתכן שנעשו דברים פזיזים ולא חשבו יותר מידי.

[פולני]

אף אני סבור שדברי 'שאר לעמו' מיותרים ומטופשים, אבל לעצם הענין של לימוד זכות על חב"ד -

ברור שחב"ד מונה אלפים ורבבות, ולא כל מה שעושה חב"דניק פלוני מלמד שאכן כך סוברת 'חב"ד'.

בנידון דידן, זה שנעשה מעשה ופורסמו פרסומים לא מוכיח שאכן רב מוסמך (חב"די או לא) הנחה לעשות כך, ויתכן שנעשו דברים פזיזים ולא חשבו יותר מידי.

יתכן בהחלט שאתה צודק, והם פשוט פעלו כך מבורות.
אני בעיקר תקפתי את ההכרזה שזו 'ברכה לבטלה' ו'הכשלת הרבים'.
אם יש דעות שמקילות זה כבר לא ברכה לבטלה וגם לא הכשלת הרבים.

 

[HaimL]

אני לא רואה הבדל בין אולם לשדה תעופה.

ההבדל הוא לא בין אולם לשדה תעופה אלא מי וכמה מדליקים. בבית כנסת מדליק רק אחד, בשדה תעופה הנ"ל הציעו לכל אחד להדליק, ואין לזה שום שייכות למנהג ההדלקה בביהכ"נ. הפלפול שמא נקבע תורת מהדרין מן המהדרין בהדלקת בית הכנסת, ושכל אחד יכול להדליק בכל מקום ציבורי, מתאימה יותר לפורים...

מעבר לקביעה, שהחקירה שכתבתי (ורק בדרך אפשר) שייכת לפורים, שמא תוכל לפרוך את זה עם סברה מעט יותר חזקה?

[HaimL]

זאת פלוגתא ידועה אם צריך דווקא בית, ומקובל שכן צריך. אבל ודאי שהם לא עושים כן מחמת שיטות אלו ואחרות אלא מאותה סיבה שהם מדליקים בכל מיני כיכרות ברחבי העולם.

הפלוגתא הידועה אם צריך בית, הוא רק למי שאין לו בית.
אבל מי שיש לו בית אין שום פלוגתא שהחובה להדליק הוא דווקא בבית.

אני באמת לא מצליח להבין את הטענה, שמי שיש בידו קניין על בית, זה ישנה את דינו להדלקת נרות חנוכה. שמא מישהו יטרח ויביא דברים בשם אומרם בנושא?
 

[כלפי ליא]

עיין ספר 'נר איש וביתו' - נמצא באוצר החכמה, המחבר הוא מהרבנים המשיבים ב'קו ישיר להלכה' כבר שנים רבות - שפוסק בפירוש להדליק באולם שמחות, ואפילו כתב שהשוהה בבית חולים בליל חנוכה ויושב רוב הזמן בבית הכנסת של הבית חולים יוכל להדליק שם בברכה.

גדולי ישראל שהקילו להדליק מחוץ לבית (הרש"ב מליובאויטש ועוד מצדיקי החסידות בדורו) הכירו את הפוסקים לא פחות מהכותבים פה, ובכל זאת הקילו בזאת.
וכבר ציינתי לעיל לשו"ת ציץ אליעזר ואז נדברו שגם הקילו בזה.

איני יודע מה סמכותו של מחבר הקונטרס הלזה, אבל זה שהוא מהרבנים המשיבים באיזה קו הלכה, עוד לא נותן לו סמכות להמציא הלכות משונות.

בכל מקרה, כאמור, גם אם קיים איזה סברא מוזרה ומופקעת שבגללה יכולים להדליק באולם ובאחד ששוהה רוב הזמן באיזה מקום, זה בגלל שכעת הוא גר שם.
מי שנמצא בשדה התעופה לא גר שם, גם לא כעת. הוא סה"כ עובר שם, ולכן ברור שאין שום אחד בעולם שיורה שהוא יכול להדליק שם ולקיים את חובתו.

אתה מערב שני נושאים. אלו שהורו להדליק בכיכרות העיר, הורו להדליק על פרסומי ניסא ברה"ר.
לא על הדלקה של יחיד לקיום חובת ההדלקה שלו, שזה ברור שזה ברכה לבטלה גמורה, ומי שנותן לעשות זה אינו אלא שותף להחטאת הרבים.

[כלפי ליא]

זאת פלוגתא ידועה אם צריך דווקא בית, ומקובל שכן צריך. אבל ודאי שהם לא עושים כן מחמת שיטות אלו ואחרות אלא מאותה סיבה שהם מדליקים בכל מיני כיכרות ברחבי העולם.

הפלוגתא הידועה אם צריך בית, הוא רק למי שאין לו בית.
אבל מי שיש לו בית אין שום פלוגתא שהחובה להדליק הוא דווקא בבית.

אני באמת לא מצליח להבין את הטענה, שמי שיש בידו קניין על בית, זה ישנה את דינו להדלקת נרות חנוכה. שמא מישהו יטרח ויביא דברים בשם אומרם בנושא?

לא צריך להביא דברים בשם אומרם. צריך להתחיל ללמוד את הגמרא, את השו"ע. יש שם דברים מאוד ברורים על היכן חובת ההדלקה לאדם שיש לו בית.

[HaimL]

חבר, הצעות מהסוג הזה של "צריך להתחיל ללמוד את הגמרא והפוסקים" בדרך כלל באות לכסות על חוסר מענה אמיתי. אני לא שאלתי אלא כנגד החילוק המופרך שלך, בנוגע למי שיש או אין לו בית, שמדבריך אפשר ללמוד שהוא גמרא ערוכה ונפסק להלכה בכל מקום. ביקשתי בנימוס שתראה לי את החילוק הזה כתוב. האם אזכה לראות אותו, או שאין בידך לענות לי

[יואל נהרי]

תוספות מסכת סוכה דף מו עמוד א
הרואה נר של חנוכה צריך לברך - בשאר מצות כגון אלולב וסוכה לא תקינו לברך לרואה אלא גבי נר חנוכה משום חביבות הנס וגם משום שיש כמה בני אדם שאין להם בתים ואין בידם לקיים המצוה