האם מותר להתגלח במכונת גילוח

גל גל

משתמש ותיק
בס''ד                             מקץ: האם מותר להתגלח במכונת גילוח
 
פתיחה
 
לאחר שיוסף פתר את החלומות ומונה למשנה למלך מצרים, הוא בכל זאת נמנע מלהודיע לאביו יעקב שהוא עוד חי. כמו כן, כאשר אחיו באים אליו לקנות אוכל, הוא מתנכר אליהם ומדבר אליהם קשות. נחלקו הרמב''ן והאברבנאל, מדוע יוסף התנהג כך:

 
א. הרמב''ן (מב, ט) כתב, שיוסף ראה בחלומותיו כעין נבואות שיש להגשימן. לכן בפעם הראשונה, כאשר באו האחים והשתחוו לו ללא בנימין, החלום הראשון בו אחת עשרה אלומות (שמסמלות את אחד עשרה האחים) משתחוות לו - לא התקיים. יוסף עשה את כל מה שעשה, כדי שהאחים ייאלצו להביא את בנימין וכל האחים ישתחוו לו יחד וכך החלום הראשון יתקיים. רק בחלום השני יעקב משתחווה לו יחד עם האחים, וכל עוד החלום הראשון לא התגשם - אי אפשר להביא את יעקב למצרים. ובלשונו:

 
''בראות יוסף את אחיו משתחווים לו זכר החלומות אשר חלם, וידע שלא נתקיים אחד מהם בפעם הזאת, כי ידע בפתרונם שכל אחיו ישתחוו לו בתחילה מן החלום הראשון, ופעם שנית ישתחוו לו השמש והירח ואחד עשר כוכבים בחלום השני, וכיון שלא ראה בנימן עמהם חשב זאת התחבולה שיעליל עליהם כדי שיביאו גם את בנימין לקיים החלום הראשון תחילה.''

 
ב. האברבנאל (שם) חלק וסבר, שמטרת יוסף הייתה להחזיר את אחיו בתשובה. משום כך דחק אותם למצב בו הם צריכים להחליט האם הם מתייצבים לצד בנימין, או שהם מפקירים אותו. אם האחים לא יפקירו את בנימין - מוכח שחזרו בתשובה.

 
עוד לפני שיוסף פגש את אחיו, פרעה קורא לו מבית האסורים כדי לפתור את חלומותיו. כדי שיוסף יראה מכובד, גילחו ורחצו אותו. בעקבות כך נעסוק השבוע בדיני גילוח, ובשאלה האם מותר להתגלח במשחת 'משעי' ובמכונות גילוח.

 
מקום האיסור

 
הגמרא במסכת מכות (כ ע''א) מונה שני איסורים התלויים בגילוח: איסור לגלח את פאות הראש, ואיסור לגלח את פאות הזקן. אם אדם מגלח את פאות הראש, הוא עובר על שני לאווין (ובנושא זה לא נעסוק הפעם), ואם גילח את פאות הזקן עובר בחמישה לאווין, כיוון שישנן חמישה נקודות בזקן אותן אסור לגלח.

 
היכן מיקום הפאות? הגמרא במכות (שם) כותבת, שהפאות מורכבות משתי נקודות מקבילות בכל צד של הלחי, ועוד נקודה אחת בסנטר: 'שתיים מכאן, שתיים מכאן ואחת מלמטה'. הרא''ש (ג, ב) הביא, שנחלקו הראשונים היכן בדיוק נמצאים אותן חמש נקודות, ולכן כתב שלמעשה ירא שמים לא יגלח כלל באזור הזקן עם תער, מחשש שמא ייפגע בנקודה אסורה בגילוח, וכך פסק השולחן ערוך (קפא, יא), ובלשונו של הרא''ש:

 
''ורש"י פירש, מקום חיבור הסנטר לעצם ואחת מימין הסנטר ואחת בשמאל שבולת זקן באמצע הרי שלוש, וחיבור הצדעין מכאן ומכאן הרי חמש, ויש מפרשים שעצם הלחי המחובר לצדעין הוא רחב ויש לו שתי פיאות הרי ד' פיאות במקום חיבורן, ואחת בשבולת הזקן. ויירא שמים יצא ידי כולם, ולא יעביר תער על כל זקנו.''

 
הרמ''א (שם) הוסיף בשם הסמ''ק, שגם באזור הגרון אין לגלח בתער. בטעם הדבר נימקו, שלפעמים במהלך הגילוח בטעות מגיעים למקום הסנטר בו אסור לגלח בתער - לכן יש לחוש ולא לגלח את אזור הגרון בתער. כמו כן בהגהות אשר''י הביא את דעת רבינו חננאל, שלשיטתו הפאה החמישית נמצאת באזור הגרון, וזאת סיבה נוספת שלא לגלח בתער (ועיין בט''ז).  

 
טעם האיסור

 
מדוע נאסר הגילוח בתער? א. הרמב''ם בהלכות עבודה זרה (יב, א, ז) כתב, שדרך עובדי העבודה זרה הייתה לגלח כך את זקנם, לכן אסרה התורה את גילוח הזקן, וכן כתב הסמ''ג (לאווין נז), ובלשונו:

 
''אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם... דרך כוהני עובדי כוכבים היה להשחית זקנם, לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן.''

 
יש לשים לב, שבדרך כלל הרמב''ם כותב את טעמי המצוות בחלק ג' במורה נבוכים, אך כאן הרמב''ם הכניס את טעם המצווה בגוף ההלכות ממש. הט''ז (יו''ד קפא, א) הבין מכך, שיש השלכה הלכתית לטעם המצווה - אדם שקרוב למלכות הגויים מותר לו לגלח את הזקן, כמו כל האיסורים שנאסרו משום חוקות הגויים, שהותרו מפני שלום מלכות.

 
הב''ח (שם) חלק וסבר, שהרמב''ם לא בא לומר שזה טעם המצווה, ובעקבות כך נגזרות קולות מסוימות. כוונתו הייתה להגדיל את חומרת האיסור. דהיינו, בנוסף לאיסור לגלח את הראש שהוא איסור עצמאי, עובר המגלח באיסור הליכה בחוקות הגויים.

 
ב. הטור (שם) חלק על הרמב''ם וטען עיקרון כללי - כלל אין לבקש טעמים למצוות, ויש לקיים את כל המצוות כגזירת מלך עלינו. ברור שלפי שיטתו אין שום היתר לגלח אפילו מפני שלום מלכות (אלא אם כן מדובר בסכנת נפשות וכדומה), וכך בפשטות נקטו הפוסקים להלכה, שהסכימו עם הב''ח שראינו לעיל, שגם הרמב''ם יודה שאין השלכה לטעם המצווה שכתב.  

 
גילוח בתער

 
לאחר שראינו היכן אסור לגלח ואת טעם האיסור, נראה כעת את מחלוקת הפוסקים בשאלה במה נאסר לגלח:

 
בעניין איסור הגילוח נאמרו בתורה שני פסוקים: פסוק ראשון בפרשת קדושים (יט, כז) שאסור להשחית את פאת הזקן. פסוק שני בפרשת אמור (כא, ה), שאסור לגלח את הזקן. חז''ל (מכות כ ע''ב) הבינו, שהפסוקים משלימים זה את זה, ולכן לא כל השחתת הזקן אסורה, אלא רק השחתה שמתבצעת באמצעות גילוח.

 
מלקט וריהטני

 
השלכה הלכתית לדין זה, מצויה במחלוקת חכמים ורבי אליעזר האם אפשר להוריד את הזקן באמצעות פינצטה וכדומה (מלקט בלשון הגמרא). חכמים טענו (בניגוד לר' אליעזר), שאמנם כאשר מסירים את הזקן באמצעות פינצטה מתבצעת פעולת השחתה, שהרי נעקר הזקן לגמרי, אך פעולת גילוח לא מתבצעת, ולכן אין בכך איסור. מדוע פעולת הגילוח לא מתבצעת? נחלקו הראשונים:

 
א. ריב''ן (מכות כא ע''א ד''ה גילוח) כתב, שמכיוון ולא רגילים להסיר את הזקן באמצעות פינצטה, אין זה נחשב גילוח - גילוח הוא רק פעולה של הסרת זקן בצורה מקובלת. כדבריו כתבו גם התוספות במסכת נזיר (מ ע''א ד''ה אי). רבי אליעזר חלק וסבר, שגם הסרת שיער בצורה לא מקובלת נחשבת גילוח, ולכן נאסר לשיטתו גילוח בפינצטה, ובלשון התוספות:

 
''יכול אפילו במלקט ורהיטני יהא חייב, שאף הם משחיתים השער מעיקרו? תלמוד לומר 'ופאת זקנם לא יגלחו' והם אינם קרויים גילוח, שאינם רגילים לגלח בהם.''

 
ב. הרמב''ן (תורת האדם שער האבילות) כתב, שהסרת שיער נחשבת גילוח, רק כאשר מסירים את כל השיער (או לפחות כמות גדולה ממנו) בבת אחת. הסרת שיער בפינצטה אמנם מורידה לבסוף את השיער, אך מתבצעת בצורה בה מוסרת שערה - שערה, ולכן אין בפעולה זו גילוח שנאסר.

 
אמנם לא כל כך נהוג להוריד את הזקן באמצעות פינצטה, אבל בעבר היה נהוג להוריד את הזקן באמצעות 'משעי', משחה שהייתה מרככת את השיער וממיסה אותו. הריטב''א (ד''ה וחייב) פסק, שאין בשימוש במשחה כזאת איסור, כיוון שגם כאן לא מדובר בגילוח. כדבריו פסקו להלכה גם הנודע ביהודה (יו''ד פא), החיד''א (שיורי ברכה יו''ד קפא, ח) ועוד. אמנם, גם כאן יש להיזהר שלא להסיר את המשחה באמצעות ברזל אלא בעזרת מקל ארטיק וכדומה.

 
מספריים כעין תער

 
מקרה נוסף שהועלה בפוסקים, שמשליך ישירות על השאלה האם מותר להתגלח במכונת גילוח, הוא גילוח במספריים כעין תער. לפני שנראה בדיוק מה הם מספריים כעין תער, נעמוד על מחלוקת הפוסקים בשאלה, האם בכלל מותר להתגלח כך:

 
א. הרמב''ם (עבודה זרה יב ו -ז) כתב, שאדם המגלח את זקנו במספריים כעין תער - פטור. החינוך (מצווה רנב) הבין מדבריו, שאדם כזה עובר איסור דרבנן, וכמו בהלכות שבת, שכאשר הגמרא כותבת שאדם פטור, כוונתה לומר שהוא פטור מקרבן, אבל איסור דרבנן ישנו (למעט מספר מקרים בודדים)[1].

 
ב. הכסף משנה (שם) חלק על דברי החינוך וסבר, שהרמב''ם נקט את הלשון 'פטור', כי בלשון זו הגמרא התנסחה, אבל בעצם כוונתו לומר שגילוח זה מותר לכתחילה, וכך פסקו להלכה רוב הראשונים ובניהם התוספות (שבועות ב ע''ב ד''ה חייב) הריטב''א מכות כא ע''א ד''ה ת''ר) תרומת הדשן (סי' רצה) ועוד, וכך פסקו להלכה השולחן ערוך (קפא, י) והש''ך (שם, ז).

 
מכונות גילוח

 
אם כן, לאחר שראינו שדעת רוב ככל הפוסקים להתיר את הגילוח במספריים, יש לראות את מחלוקת האחרונים בשאלה, מדוע הותר הגילוח במספריים כעין תער, הרי לכאורה כמו שגילוח בתער אסור, כך מספריים כעין תער אמורים להיות אסורים. כפי שנראה יש שנתנו את הדגש על כך שהמספרים לא משחיתות, ויש כאלה שנתנו את הדגש על כך שהמספריים לא מגלחות:

 
א. הרב וואזנר (שבט הלוי ד, צו) סבר על פי הר''ן והריב''ן, שהחילוק בין מספרים כעין תער לתער ממש הוא שבעוד שמספריים חותכים סמוך לעור, אך לא בצורה צמודה לחלוטין כך שנשארות שערות, תער נצמד לבשר ומשאיר את העור חלק לגמרי.

 
לפי שיטתו עולה, שאין כלל היתר להתגלח בכל מכונת גילוח שהיא, כיוון שכל המכונות משאירות את העור חלק, וכך פסקו גם החזון איש (מובא בדברי הרב וואזנר) והמנחת יצחק (ד, קיג), ובלשון הרב וואזנר:

 
''אכתוב בקיצור, הנה תער בתורה לא כתיב, ושני יסודות האיסור בזה הם השחתה וגילוח, וגדר השחתה כתב הר"ן פ"ג דמכות כל שאין השערות ניכרות, ואם כן מכונות הנ"ל הוא תער דאורייתא ממש, ומספרים כעין תער הוא החותך סמוך לבשר דהיינו שמניח המספרים סמוך לבשר אך אין חותך סמוך לבשר.''

 
איזה אורך שערות צריך להישאר לשיטתם, כדי שהגילוח ייחשב כמספריים כעין תער? מדברי הביאור הלכה (רנא ד''ה אפילו) עולה, שאפילו אם נשאר 'קצת מן הקצת' של שערות - הגילוח נחשב גילוח במספריים כעין תער. דעה יותר מחמירה מופיעה בדברי רבי עקיבא איגר (יו''ד סג) והמנחת יצחק (שם), שצריך להשאיר שערה בגודל כ 5 - 2.5 מילימטר.  

 
ב. דעה יותר מקילה מופיעה בדברי הרב פרנק (מנחת יצחק שם) והרב עובדיה (יביע אומר יו''ד ט, י) שכתבו, שמותר להתגלח במכונות גילוח אך ורק בתנאי שהמתגלח לא מהדק את המכונה לעור, כי בהצמדת המכונה לעור המכונה תופסת את השיער מהשורש ועוקרת אותו, ובלי ההידוק אמנם העור חלק, אך השערה לא בהכרח תעקר מהשורש (ומכל מקום כתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה).

 
ג. הרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה קכב) חלק וסבר, שהחילוק בין גילוח במספריים כעין תער לגילוח בתער כלל לא קשור בשאלה האם השערה נעקרת מהשורש או לא (כיוון שאחרי הכל לעיני הרואה מבחוץ הגילוח נראה כגילוח בתער, ולכן אין זה משנה אם השערה נחתכה מהשורש או לא (ויש להעיר, שלפי דעת הרב וואזנר שצריך להשאיר ממש שערות, כן שמים לב כיצד התבצע הגילוח).

 
משום כך טען, שבגילוח בתער אפשר להוריד כמות של שערות יחסית ארוכות בבת אחת, מה שאי אפשר לעשות במספריים כעין תער. ראייה לדבריו הביא מהגילוח בפינצטה ('מלקט'), שכפי שכתב הערוך (ערך מלקט), כן משמשת ככלי תספורת, אלא שבגלל שהיא מסירה שערה - שערה, אין בה איסור גילוח (לטענתו של הרב רבינוביץ', כך משמע מדברי הרמב''ן שראינו לעיל).

 
ד. דעה נוספת העולה מדברי הרמ''א (יו''ד שם) בעקבות תרומת הדשן, וכמותה מקובל שפסק הרב משה פיינשטיין, מחלקת באופן הגילוח. בעוד שבתער הגילוח מתבצע על ידי סכין אחת, במספריים כעין תער החיתוך מתבצע על ידי שתי מתכות. לפי שיטתם עולה, שאין בעיה להתגלח גם בצורה חלקה לגמרי (ושלא כדברי הרב וואנזר לעיל), אך מכל מקום חובה שיהיה הכשר למכונה, כיוון שיש מכונות שחותכות בצורה של תער, ויש שחותכות בצורת מספריים.

 
שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו[2]...

הצג קובץ מצורף 10. מקץ -מכונת גילוח.pdf  


[1] כמו כן הצמח צדק (יו''ד צג) סבר, שיש בגילוח במספריים כעין תער איסור לא ילבש שמלת אשה, כיוון שבזמנו ככל הנראה רק נשים היו ללא זקן. מכל מקום בזמננו שהרבה גברים הולכים מגולחים - אין בגילוח איסור לא ילבש. עוד יש להוסיף, שבוודאי אין כאן איסור הליכה בחוקות הגויים, כי כפי שראינו בעבר (קדושים שנה א'), איסור הליכה בחוקות הגויים קיים רק כאשר הפעולה שעושים הגויים היא ללא טעם.

 [2]מצאת טעות? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, לשים את הדף במקומך או להעביר למשפחה? מוזמן: [email protected]
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יש שיטות שזה תער גמור ויש שיטות שמותר במכונות מסוימות. אבל מה הצד להקל בספק דאורייתא כל עוד אין לשואל רב מובהק? והרבה בחורי ישיבה מורים היתר לעצמם על סמך קישוש קולות המתירים
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
שוב ייש"כ גדול
כמו שכבר כתבתי לך אני תמיד נהנה ג"כ מהקישור לפרשה
אבל עכשיו קצת מוזר לי הקישור
מהיכי"ת לך שגילח את הזקן?
לי דוו' ידוע ש
מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן
ב"מ לט ב
ולעצם הענין
למה לא לומר שכיון שאין דרך הגילוח במכונה לגלח לגמרי א"כ גם אם מגלח לגמרי הוי כמלקט???
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לא קראתי הכל. אך ב"ה למדתי את הנושא היטב. ומה שיש לחדד בו לדעתי הוא כדלהלן:

א. יש דעות חשובות של מתירים גם במכונות של ימינו. ולא יעזור הקמפיין שעושים בעשור האחרון בעניין כאילו אין מי שמתיר.

ב. גם בלימוד הסוגיא אליבא דהלכתא יש צדדים לכאן ולכאן. והדבר לא מוחלט ונחרץ כפי שיש מי שמפרסם.

ג. למרות הנ"ל אי אפשר להכחיש שפוסקים רבים אסרו את השימוש במכונות גילוח מדאורייתא. וכיון שכן יש לנהוג ככלל הידוע דבדאוריתא מחמירינן.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
בספר מסורת משה מובא שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל נזף קשות במי שרצה להוציא ספר האוסר את הגילוח.
נדמה לי שהוא מדבר גם על גילוח במכונה, אם מישהו יוכל להעלות.
 

דרורי

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
בספר מסורת משה מובא שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל נזף קשות במי שרצה להוציא ספר האוסר את הגילוח.
נדמה לי שהוא מדבר גם על גילוח במכונה, אם מישהו יוכל להעלות.

באמריקה לא היה מקובל לגדל זקן
 

דרורי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
שוב ייש"כ גדול
כמו שכבר כתבתי לך אני תמיד נהנה ג"כ מהקישור לפרשה
אבל עכשיו קצת מוזר לי הקישור
מהיכי"ת לך שגילח את הזקן?
לי דוו' ידוע ש
מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן
ב"מ לט ב
ולעצם הענין
למה לא לומר שכיון שאין דרך הגילוח במכונה לגלח לגמרי א"כ גם אם מגלח לגמרי הוי כמלקט???

בראשית פרק מא פסוק יד - וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:
אם כבר מזכירים גמרא ראוי שהקישור...יהיה נכון.. אין שום משמעות סותרת משם למה שכתב גלגל
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
דרורי אמר:
חזק וברוך אמר:
בספר מסורת משה מובא שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל נזף קשות במי שרצה להוציא ספר האוסר את הגילוח.
נדמה לי שהוא מדבר גם על גילוח במכונה, אם מישהו יוכל להעלות.

באמריקה לא היה מקובל לגדל זקן
הטענה שלו היתה שאי אפשר לומר איסור על דבר שנהגו בישיבות באירופה, בהסכמת ראשי הישיבות שהיו גדולי תורה.

1.png
 

קבצים מצורפים

  • 2.png
    2.png
    276.5 KB · צפיות: 311

דרורי

משתמש ותיק
מה שהזכיר רבי משה פיינשטיין את ישיבת ראדין קצת מוזר. הלא החפץ חיים כתב לאיסור כבר על המכונות שבזמנו [שכיום אחר בדיקה ידוע שלא היו עוקרות את השערה משורשה ומשיירות ממנה]
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
דרורי אמר:
אברהם העברי אמר:
שוב ייש"כ גדול
כמו שכבר כתבתי לך אני תמיד נהנה ג"כ מהקישור לפרשה
אבל עכשיו קצת מוזר לי הקישור
מהיכי"ת לך שגילח את הזקן?
לי דוו' ידוע ש
מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן
ב"מ לט ב
ולעצם הענין
למה לא לומר שכיון שאין דרך הגילוח במכונה לגלח לגמרי א"כ גם אם מגלח לגמרי הוי כמלקט???

בראשית פרק מא פסוק יד - וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה:
אם כבר מזכירים גמרא ראוי שהקישור...יהיה נכון.. אין שום משמעות סותרת משם למה שכתב גלגל
ומה הקשר של הפסוק לעניננו ???
כוונתי היתה שויגלח הוא לאו דוו' זקן אלא מתפרש בפשטות ג"כ על שיער הראש
ובאתי להוכיח כן מהגמ' שלא גילח

(אמנם העירוני שאפ"ל שכשבא לפני המלך גילח זקנו לכבוד המלך ורק אח"כ החל לגדל אך אין הכרח וסיבה נכוחה לונר כן)
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
דרורי אמר:
מה שהזכיר רבי משה פיינשטיין את ישיבת ראדין קצת מוזר. הלא החפץ חיים כתב לאיסור כבר על המכונות שבזמנו [שכיום אחר בדיקה ידוע שלא היו עוקרות את השערה משורשה ומשיירות ממנה]

ר' משה דיבר על גילוח בסם שע"ז לא דיבר החפץ חיים
וגם לעצם הטענה שהח"ח דיבר על מכונות שהיו משיירות אי"ז ברור כ"כ ויש דעות שהתכוין ל"תער חשמלי" שהיה נפוץ ג"כ באותה תקופה שחותך ולא משייר מה גם ששמו תער (ונ"מ לרא"ם) ופעולתו כתער שמגלח בסכין אחת ובב"א עד השורש
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
וכיון שכן יש לנהוג ככלל הידוע דבדאוריתא מחמירינן.

גם בזמן קרי"ש אומרים כן?
גדולי עולם הקילו בזה מה שאומר שלא בכל מחלוקת אומרים ספק דאוריתא לחומרא
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
וכיון שכן יש לנהוג ככלל הידוע דבדאוריתא מחמירינן.

גם בזמן קרי"ש אומרים כן?
גדולי עולם הקילו בזה מה שאומר שלא בכל מחלוקת אומרים ספק דאוריתא לחומרא
אותי לימדו שאם רוב הפוסקים מחמירים. ומדובר בדאורייתא. אז אין להקל. לא כן?
 
 

גל גל

משתמש ותיק
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
יעקב שלם אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
וכיון שכן יש לנהוג ככלל הידוע דבדאוריתא מחמירינן.

גם בזמן קרי"ש אומרים כן?
גדולי עולם הקילו בזה מה שאומר שלא בכל מחלוקת אומרים ספק דאוריתא לחומרא
אותי לימדו שאם רוב הפוסקים מחמירים. ומדובר בדאורייתא. אז אין להקל. לא כן?
אדם שלא למד את הסוגיה זה נכון, אבל גם במקרה בו לא הוא למד את הסוגיה, במקום בו יש מנהג שנוהגים רבים (ונראה לי שאפשר לומר את זה על גילוח במכונת גילוח), נראה שמותר להקל גם בדאורייתא...
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
איש פלוני אמר:
@גל גל
ראה במכתב מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש המצ"ב
מכתב הגרש פישר בענין גילוח.pdf

במחכ"ת של הגאון הגדול שליט"א לרפו"ש, נראה כי מרוב כעסו וקנאתו לדבר ה' ולמנוע מכשול שגה בכמה דברים, ותקף את המתירים שלא כדין כלל.

יש בזה אריכות דברים גדולה, אך אכתוב בקצרה את הראיות הברורות לדעת המתירים:

בנזיר מ,א מבואר ילפינן שמצורע חייב לגלח בתער מהא דכתיב ופאת זקנם לא יגלחו, ובמצורע כתיב זקנו וא"כ מה שנאסר באדם רגיל נתחייב בו מצורע. ומצורע הושווה לנזיר ולויים שחיובם בתער דווקא ולא במספריים כעין תער, כמבואר בסוגיא שם. וא"כ נמצא שגם איסור גילוח הוא דווקא בתער ולא בשום כלי אחר אף אם משחית. וכן כתב בן הנוב"י בשו"ת נובי"ת סי' פא. (וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קיג עוד ראיה בזה)

החילוק בין תער למספריים כעין תער מבואר בכמה אחרונים שהוא באופן החיתוך: התער חותך ע"י חוד סכין אחד, ואילו במספריים כעין תער החיתוך נעשה ע"י תזוזת ב' סכינים אחד כנגד השני. ידוע שכך הוא דעת האגרות משה, אך הרבה אחרונים אחרים ג"כ סברו כן (עי' שו"ת תירוש ויצהר סי' מ, קול מבשר ח"א י"ח, מהר"י שטייף סי' עח. וביביע אומר הביא שכך הורו חכמי ג'רבה).

לגבי דברי החפץ חיים, הנה בספר שלחן הלוי כתב שראה מכונת גילוח מזמן החפץ חיים והיתה חותכת כתער ממש, ודלא כמו שכתב שהוא מכונת תספורת. ובאמת יעויין בקונטרס תפארת האדם שרק לגבי פאות הראש (ששם אסור גם מספריים כעין תער) יש חשש דאורייתא על ידי המכונה. ובספר חסד לאברהם שהוציא הגר"א הכהן חתנו של הח"ח כתב בהשמטות לקונטרס דברים נעימים וז"ל: "לזאת יזהר האדם בעצמו לבל יגלח בשום אופן בתער רק ע"י מאשינקע מסתפרת או ע"י סם...כמו שהובא באריכות ובביאור כל הענין בספר קונטרס האחרון תפארת אדם של הספר נדחי ישראל שחיבר אדמו"ח הגאון הצדיק בעהמ"ס חפץ חיים שליט"א". וכן מובא בספר מאיר עיני ישראל מכתב של אב"ד לונקובא שהחפץ חיים הורה לספר לספר את הזקן במכונה ולא בתער.

 
 

איש פלוני

משתמש רגיל
מספריים אינם משחיתות, וכמש"כ הגר"ש במכתבו, וה"ר, ויש עוד כמה ראיות ואכ"מ.
ראה מש"כ הגר"ש שם דנאסר 'גילוח' ו'השחתה', ואין נ"מ אי ע"י 2 סכינים או 1.
ועל המתירים מספריים משחיתות כ' הגר"ש "והוא עם הארצות גדולה".
בענין מכונת הגילוח של הח"ח, איני יודע מקור הגר"ש, אך אין זה נפק"מ לעצם הדיון.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
הגרש"פ גם מביא ראיה גדולה לשיטתו מהמשנה בנדה שכל מקום שאמרו שתי שערות שיעורו הוא בקריצת הציפורן וממלא מה נפק"מ האייך מקצרים השערה בשיעור יותר קטן מקריצת הציפורן האם ע"י סכין או מספריים
 

קלי איון

משתמש רשום
א. אומר בהקדם כידוע בנדון דאורייתא חייבים להסתמך רק על פוסקים מוכרים שרוב מנין ובנין של כלל ישראל נשמעים עליהם גם בשאר נושאים.
ב. היום נודע לכל מי שהתעסק בנושא [הכרות אישית ואני מוכן להוכיח מדעית] כי כל מה שהיה ידוע עד היום בנושא לא היה מבוסס...
ג. האוסרים אסרו בגלל המראה והמתירים התירו בגלל עובי הרשת דהיינו שיש הפסק של העובי חד משמעי! כך מבואר בתשובות והנהגות ויש סקירה הלכתית והסטורית על זה למי שמעוניין...
ד. כיום ידוע שברווחים של הרשת נכנס העור והוא מספר אפס ! חד משמעי
בבדיקות שנעשו ע"י ב"ד של הרב גרוס ע"י הרב דרעי ז"ל, ב"ד של הרב קרליץ , וב"ד של הרב שטרן ע"י הרב עמרם פריד שליט"א נמצא כי 35 מאיות בעובי הרשת זו השחתה דאורייתא.
ה. עובי הרשת של המכונות המצויות הם 8 מאיות או 5 מאיות גם בפליפס אחרי הורדת הסכין הכפולה גם במכונה של הרב דביר העובי היא 10 מאיות ובמכונה של המכון החדשה 30 מאיות.
ו. כל ידיעה אחרת היא 'עמרציות'
ז. בהתייחס לסברות שנאמרו בהבדל בין תער למספרים כבר נכתב כי בראשונים בסוגיא רש"י ריב"ן וכן מוכח בתוספות כל הנושא הוא גודל השערה הרעיון לחלק בין קונטרה של שני סכינים אין לו מקור בראשונים... ואגב לא מזמן היה כתבה במיום ליום מהרב יצחק יוסף שדעת אביו לא להתגלח במכונה גם ביביע אומר הנזכר כך מבואר רק הנושא שם להתיר אם זה לא פסיק רישא... היום במכונות שלנו אנחנו רואים פס"ר ברור ואין אנחנו יודעים איך היתה המכונה של הרב פרנק עשויה.. וזה לא כ"כ משנה כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות...
לא מזמן נתפרסם ספר של אברך חשוב ברכסים שהראה כוחו דהיתרא בספרו להתיר מכונות גילוח אנוכי קראתי ספרו ולא כתוב שם כלום גם אחרי שדברתי עם מחבר הספר טלפונית הוא אמר שהוא לא נמצא כעת בסוגיא...
     אנא יהודים חוסו על נפשותיכם אין פה 'קאמפען' יש פה שטות ועוד שטות כדי להתיר את השרץ...
 

איש פלוני

משתמש רגיל
קלי איון אמר:
בבדיקות שנעשו ע"י ב"ד של הרב גרוס ע"י הרב דרעי ז"ל, ב"ד של הרב קרליץ , וב"ד של הרב שטרן ע"י הרב עמרם פריד שליט"א נמצא כי 35 מאיות בעובי הרשת זו השחתה דאורייתא.
זה רק לשיטת החת"ס, ויש מחמירים עוד יותר, ראה כאן: https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=104906#p104785 ומו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש אוסר להשתמש גם במכונות עם הכשר הרב גרוס, אלא רק בסם.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כאן המקום לספר. שבהיותי נער שוחחתי בטלפון עם הרב דרעי זצ"ל והיה זה עוד קודם שהוא הוציא את המכונות בכשרות הגרמ גרוס. אני התקשרתי לברר כמה פרטים לגבי המכונות שעתידות לצאת וכן לשאול מתי הם יהיו בשוק וכו'. ותוך הדברים הוא אמר שמי שמגלח במכונה אין לו על מי לסמוך וכו'. ואני הרהבתי עוז ואמרתי לו שדעתי אינה כן והסברתי מדוע ועל מי אפשר לסמוך. אז הוא שאל שאם כן מדוע אני ממתין למכונה שלו. והשבתי לו שלדעתי על אף שיש על מה לסמוך עדיין במחלוקת כזו צריך למעשה להחמיר בחשש דאורייתא החמור. ונהנה מאוד מתשובתי.
 

חיים ליצא

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כאן המקום לספר. שבהיותי נער שוחחתי בטלפון עם הרב דרעי זצ"ל והיה זה עוד קודם שהוא הוציא את המכונות בכשרות הגרמ גרוס. אני התקשרתי לברר כמה פרטים לגבי המכונות שעתידות לצאת וכן לשאול מתי הם יהיו בשוק וכו'. ותוך הדברים הוא אמר שמי שמגלח במכונה אין לו על מי לסמוך וכו'. ואני הרהבתי עוז ואמרתי לו שדעתי אינה כן והסברתי מדוע ועל מי אפשר לסמוך. אז הוא שאל שאם כן מדוע אני ממתין למכונה שלו. והשבתי לו שלדעתי על אף שיש על מה לסמוך עדיין במחלוקת כזו צריך למעשה להחמיר בחשש דאורייתא החמור. ונהנה מאוד מתשובתי.

אדרבה תפרוס את מרכולתך למה יש לילך אחר אופן העשייה ולא אחר התוצאה שלמעשה היא פחות משיעור קריצת הציפורן 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כאן המקום לספר. שבהיותי נער שוחחתי בטלפון עם הרב דרעי זצ"ל והיה זה עוד קודם שהוא הוציא את המכונות בכשרות הגרמ גרוס. אני התקשרתי לברר כמה פרטים לגבי המכונות שעתידות לצאת וכן לשאול מתי הם יהיו בשוק וכו'. ותוך הדברים הוא אמר שמי שמגלח במכונה אין לו על מי לסמוך וכו'. ואני הרהבתי עוז ואמרתי לו שדעתי אינה כן והסברתי מדוע ועל מי אפשר לסמוך. אז הוא שאל שאם כן מדוע אני ממתין למכונה שלו. והשבתי לו שלדעתי על אף שיש על מה לסמוך עדיין במחלוקת כזו צריך למעשה להחמיר בחשש דאורייתא החמור. ונהנה מאוד מתשובתי.

אדרבה תפרוס את מרכולתך למה יש לילך אחר אופן העשייה ולא אחר התוצאה שלמעשה היא פחות משיעור קריצת הציפורן 
פשוט וקל. כי גם במספריים כעין תער שהוזכרו בכל הפוסקים להתר. גם בהם יתכן מצב של פחות מקריצת הציפורן. כל עוד שנשאר משהו מין המשהו מעל העור.
 
 

ברל

משתמש ותיק
חיים ליצא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כאן המקום לספר. שבהיותי נער שוחחתי בטלפון עם הרב דרעי זצ"ל והיה זה עוד קודם שהוא הוציא את המכונות בכשרות הגרמ גרוס. אני התקשרתי לברר כמה פרטים לגבי המכונות שעתידות לצאת וכן לשאול מתי הם יהיו בשוק וכו'. ותוך הדברים הוא אמר שמי שמגלח במכונה אין לו על מי לסמוך וכו'. ואני הרהבתי עוז ואמרתי לו שדעתי אינה כן והסברתי מדוע ועל מי אפשר לסמוך. אז הוא שאל שאם כן מדוע אני ממתין למכונה שלו. והשבתי לו שלדעתי על אף שיש על מה לסמוך עדיין במחלוקת כזו צריך למעשה להחמיר בחשש דאורייתא החמור. ונהנה מאוד מתשובתי.

אדרבה תפרוס את מרכולתך למה יש לילך אחר אופן העשייה ולא אחר התוצאה שלמעשה היא פחות משיעור קריצת הציפורן 

למה נראה לך שזה פחות מקריצת הציפורן? בו נשאל מהו שיעור קריצת הציפורן? אני לא זוכר כרגע מקור אבל זכור לי כקריצה בסכין שחיטה מי שבדק סכין פעם יודע שמכונות גילוח משאירות את זה
נ"ב מכונת גילוח בשעת החיתוך בפועל מגלחת מעל העור השערה חוזרת למקומה ואז זה יורד למתחת פני העור. כשאוכל העלה כאן התכתבות שלי עם חברת פיליפס בעניין.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
ברל אמר:
חיים ליצא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כאן המקום לספר. שבהיותי נער שוחחתי בטלפון עם הרב דרעי זצ"ל והיה זה עוד קודם שהוא הוציא את המכונות בכשרות הגרמ גרוס. אני התקשרתי לברר כמה פרטים לגבי המכונות שעתידות לצאת וכן לשאול מתי הם יהיו בשוק וכו'. ותוך הדברים הוא אמר שמי שמגלח במכונה אין לו על מי לסמוך וכו'. ואני הרהבתי עוז ואמרתי לו שדעתי אינה כן והסברתי מדוע ועל מי אפשר לסמוך. אז הוא שאל שאם כן מדוע אני ממתין למכונה שלו. והשבתי לו שלדעתי על אף שיש על מה לסמוך עדיין במחלוקת כזו צריך למעשה להחמיר בחשש דאורייתא החמור. ונהנה מאוד מתשובתי.

אדרבה תפרוס את מרכולתך למה יש לילך אחר אופן העשייה ולא אחר התוצאה שלמעשה היא פחות משיעור קריצת הציפורן 

למה נראה לך שזה פחות מקריצת הציפורן? בו נשאל מהו שיעור קריצת הציפורן? אני לא זוכר כרגע מקור אבל זכור לי כקריצה בסכין שחיטה מי שבדק סכין פעם יודע שמכונות גילוח משאירות את זה
נ"ב מכונת גילוח בשעת החיתוך בפועל מגלחת מעל העור השערה חוזרת למקומה ואז זה יורד למתחת פני העור. כשאוכל העלה כאן התכתבות שלי עם חברת פיליפס בעניין.
הסברא לקולא שכתבת שהשערה חוזרת פנימה. כך כתב במנחת שלמה הגרשז אויערבך. ואף שלא הכריע הדין למעשה שם. אך ביביע אומר הביא אותה וכתב "ושפתיים ישק".
 
 

ברל

משתמש ותיק
הזכירו את דעתו של הגרמ"פ סבי שיצק מים על ידו שנים רבות תמיד אמר לי שר' משה לא היתה נוחה דעתו מגילוח הזקן כיון שצורת יהודי זה עם זקן. אולם כן נקט דעה שמותר גילוח כעין תער במכונות שזה צורת הגילוח.
 

איש פלוני

משתמש רגיל
ברל אמר:
למה נראה לך שזה פחות מקריצת הציפורן? בו נשאל מהו שיעור קריצת הציפורן? אני לא זוכר כרגע מקור אבל זכור לי כקריצה בסכין שחיטה מי שבדק סכין פעם יודע שמכונות גילוח משאירות את זה
נ"ב מכונת גילוח בשעת החיתוך בפועל מגלחת מעל העור השערה חוזרת למקומה ואז זה יורד למתחת פני העור. כשאוכל העלה כאן התכתבות שלי עם חברת פיליפס בעניין.

ראה לפני כמה הודעות, כתב קלי איון כי לשיטת הרב גרוס ודעימיה שיעור השחתה הוא 35 מאיות. מכונות גילוח משאירות פחות. לשאר הפוסקים השיעור גדול עוד יותר. וראה גם במכתב מו"ר הגר"ש פישר שהעלתי לפני כמה הודעות. 
ולתוספת הסבר, אני מעתיק את מה שכתבתי כאן
הרב גרוס מסתמך על דעת החת"ס (שהוא דעת יחיד בזה!) שמדייק בל' רש"י וסובר שלשי' רש"י [בלבד, כנגד שיטת שאר הראשונים, ע"ש בחת"ס] שיעור קריצת הציפורן איננו שיעור של 'לתפוס בציפורן', אלא הוא שיעור 'להרגיש בציפורן', וכמו שיעור 'חגירת ציפורן' שלגבי שחיטה. (וגם זה כותב החת"ס בהסתייגות). וכמובן ששיעור זה הוא פחות בהרבה מאשר שיעור קריצת הציפורן לשאר כל הראשונים. 
והנה מלבד מה שפירוש החת"ס אינו הולם ל' רש"י, הנה כל שאר הראשונים א"א לדייק בהם כך. ולא עוד, אלא שבאו"ז (אני כותב בע"פ ואיני זוכר בדיוק המקום, כמדו' בהל' חליצה) כתב מפורש בדעת רש"י דלא כהחת"ס, ולמד בו כשי' שאר הראשונים, (וידוע שלא היה לרוב האחרונים ס' או"ז אלא רק מהר"ח או"ז, ושמעתי בעבר שספק אם היה החת"ס כותב כך לו היה יודע שיש ראשון כנגדו להדיא). 
אם כן נמצא כי מכונת הרב גרוס מסתמכת על דעת יחיד בדעת יחיד... 
-
מחכים להתכתבות שלך עם חברת פיליפס.
ביאור המציאות במכונות היום ראה במאמר ישראל רוזן באתר מכון צומת. וראה שם התמונות מהסרטון של חברת פיליפס. (בע"ה אעלה לפה גם את הסרטון עצמו). 
 
חלק עליון תַחתִית