"כי כמוך כפרעה". פירש רש"י "סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה ע"י זקנתי שרה על לילה אחת שעכבה".
והקשה באילת השחר דהא במכות יא איתא דקללת חכם אפילו על תנאי היא באה, וא"כ מדוע לא לקה יוסף. וכתב דצ"ל דהיה בידי יוסף זכות שהגינה עליו, אי נמי "דכיוון שיהודה חשב כהוא מצרי י"ל דבטעות כזאת שאין יודע מי האדם העומד לפניו לא אומרים שהקללה באה בחנם", עכ"ל.
[לכאורה מרן דן כאן בשתי המימרות שהובאו בגמרא שם. א. אפילו על תנאי היא באה. ב. אפילו על חינם היא באה.
ויש להעיר שהריטב"א כתב במכות שם דאין הכוונה שאפילו על חנם ממש היא באה, שהרי כתוב "קללת חנם לא תבוא", ומשמע בכל גווני ואפילו בת"ח, אלא דוקא במקום שיש קצת טענה על המקולל, ע"ש, ולפ"ז לכאו' א"ש, והוא כלול בתירוצו השני של האילה"ש.
וחשבתי עוד, דאולי י"ל דקללת ת"ח דבאה אפילו על תנאי ואפילו על חנם, הוא דוקא ת"ח לע"ה, אבל לא ת"ח לת"ח [ואולי הוא כלול בתירוצו הראשון]. ואף שבגמרא במכות המקולל היה אחיתופל, מ"מ אולי לגבי דוד לא נחשב ת"ח, משא"כ יוסף ויהודה.
ואשמח לחוו"ד החו"ר.
והקשה באילת השחר דהא במכות יא איתא דקללת חכם אפילו על תנאי היא באה, וא"כ מדוע לא לקה יוסף. וכתב דצ"ל דהיה בידי יוסף זכות שהגינה עליו, אי נמי "דכיוון שיהודה חשב כהוא מצרי י"ל דבטעות כזאת שאין יודע מי האדם העומד לפניו לא אומרים שהקללה באה בחנם", עכ"ל.
[לכאורה מרן דן כאן בשתי המימרות שהובאו בגמרא שם. א. אפילו על תנאי היא באה. ב. אפילו על חינם היא באה.
ויש להעיר שהריטב"א כתב במכות שם דאין הכוונה שאפילו על חנם ממש היא באה, שהרי כתוב "קללת חנם לא תבוא", ומשמע בכל גווני ואפילו בת"ח, אלא דוקא במקום שיש קצת טענה על המקולל, ע"ש, ולפ"ז לכאו' א"ש, והוא כלול בתירוצו השני של האילה"ש.
וחשבתי עוד, דאולי י"ל דקללת ת"ח דבאה אפילו על תנאי ואפילו על חנם, הוא דוקא ת"ח לע"ה, אבל לא ת"ח לת"ח [ואולי הוא כלול בתירוצו הראשון]. ואף שבגמרא במכות המקולל היה אחיתופל, מ"מ אולי לגבי דוד לא נחשב ת"ח, משא"כ יוסף ויהודה.
ואשמח לחוו"ד החו"ר.