ברכות ג. מה פירוש המילים "מה לו לאב וכו'... "?

חוזר בתשובה

משתמש ותיק
מה שעלה לי בראש:
"מה ראה לעשות את זה"? (אם כי פחות מסתבר לי)
או אולי "מה נשאר לאבא במצב כזה"?


 
 

מענטשאלע

משתמש רגיל
דברי החתם סופר מבהילים בפירוש הדברים, מה הפסיד האב מכל שהגלה את בניו הלא הם לומדים ומתפללים ועובדים את השי"ת, אוי להם לבנים שגלו הם שהפסידו, אנסה למצוא את הדברים בפנים.
 

חוזר בתשובה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מענטשאלע אמר:
חת''ס דרשות שבת שובה - טז.jpgהנה דברי החת"ס, ויש עוד פירושים בחת"ס על תימה זו בלשון הגמ'.

ישר כוח על החידוש העצום.
אכן מבהיל!
​​​​​​
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
רש"ש ברכות ג,א:
גמרא מה לו לאב שהגלה כו'. נ"ל דלשון כינוי כבוד הוא כלפי מעלה תחת לשון אוי להם שאומר גבי בנים:
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הנוסח העתיק הוא: 'אוי לו לאב שהגלה את בניו'; הנוסח שלפנינו נוסח מתוקן הוא.
וכן למעלה ב' פעמים, הגירסא העתיקה היא: 'אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם'; הנוסח שלפנינו – 'אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי... והגליתים לבין אומות העולם' – נוסח מתוקן הוא.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הנוסח העתיק הוא: 'אוי לו לאב שהגלה את בניו'; הנוסח שלפנינו נוסח מתוקן הוא.
וכן למעלה ב' פעמים, הגירסא העתיקה היא: 'אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם'; הנוסח שלפנינו – 'אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי... והגליתים לבין אומות העולם' – נוסח מתוקן הוא.
מתוקן על ידי מי ?
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
על ידי החששנים ל'מה יאמרו הגוים'.
מה מקור דבריך ?  ומתי תוקן  ?

לשון הטור (אורח חיים סימן נו):
"כדאיתא בפ"ק דברכות בשעה שישראל עונין אמן יש"ר הקדוש ברוך הוא מנענע בראשו ואומר אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם ומה לו לאב שככה מקלסין אותו בניו ורחקם מעל שלחנו וכו'".
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יואל נהרי אמר:
מה מקור דבריך ?
ש"ס דפוס וינציה (ומן הסתם גם שאר הדפוסים הישנים) וספרי רבותינו הראשונים.
שמת לב ללשון הטור שהוספתי בהודעה הקודמת ? זה לפני דפוס וינציה. [אולי תיקנו גם בטור?]
והאם תוכל לצטט לי דוגמא מהראשונים ?
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
אולי תיקנו גם בטור?
והאם תוכל לצטט לי דוגמא מהראשונים ?
א. כן הוא הנוסח בטור גם בדפוס וינציה.​
ב. זאת מה שעלתה בידי:​
שיטה מקובצת: ואומר אוי שהחרבתי. כלומר, אוי להם לרשעים, שבשביל עונותם שרפתי את היכלי והגליתי את בני, אפילו כשרין שבהן וכו'.​
הגירסא - 'אוי שהחרבתי', הפירוש – 'אוי להם לרשעים'. מעניין.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
לגבי א', לא הבנתי, הנוסח בטור וינציה מה או אוי ? סליחה שאני מטריחך, אין ספרים אלו תח"י.
 

עט ברזל

משתמש רגיל
עיין בתוספות הרא"ש דהביא גירסא ללא אוי,ובכל אופן ביאר את גירסת אוי,ומשמע דנתקשה איך שייך אוי כלפי הקב"ה,עיי"ש. ומילת מה לו לאב,נראה לי שהיא מלשון מה תועלת ישלו בכך.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
עט ברזל אמר:
עיין בתוספות הרא"ש דהביא גירסא ללא אוי,ובכל אופן ביאר את גירסת אוי,ומשמע דנתקשה איך שייך אוי כלפי הקב"ה,עיי"ש. ומילת מה לו לאב,נראה לי שהיא מלשון מה תועלת ישלו בכך.
לתועלת החברים, זה לשון תוהרא"ש:

אוי שהחרבתי את ביתי. אית דלא גריס ליה ולקמן נמי ל"ג אוי לאב, וי"ל וה"פ הרבה יש להתאונן ולהצטער על זאת, א"נ אוי למחריבי ביהמ"ק שגרמו לי. 



והקישור של ר' אבר כיונה מפורטל הדף היומי:

צנזורה חבויה / הרב יעקב לויפר ברכות ג ע"א
  
בברכות דף ג,א מובאת מימרת רב יצחק בר שמואל משמו של רב: "שלש משמרות הָוֵי הלילה, ועל כל משמר ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי, ואומר: אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין אומות העולם". לאחר מכן מובאים אותם דברים בתוך ברייתא משמו של רבי יוסי.

נוסח זה אינו הנוסח המקורי, בדפוס שונצינו שנדפס בטבת שנת גמר"א (רמ"ד; 1483) ודפוס ונציה הראשון (רפ"ב; 1522) כתוב: "אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני לבין אומות העולם", כך גם עדיין בדפוס קראקא שס"ב (1602). ובשני כתבי יד (מינכן 95, פירנצה) כתוב אפילו "אוי לי שחרבתי".

כ"י מינכן:
loyfer-brachot-3-minchen.jpg


המקור לנוסח שלפנינו הוא דפוס באזל (של"ח; 1578). לפי התפיסה הנוצרית, עפרא לפומייהו, עונשם של ישראל מוצדק, משום שהם לא קיבלו את מושיעם, ולכן החליפם ה' ב'ישראל האמיתי', הלא הם הנוצרים, לפיכך הוסיף הצנזור שתי מילים: 'אוי לְבָנַי שבעונותיהם החרבתי', ומשום כך הוצרך לקצר את 'והגליתי את בני', ולכתוב 'והגליתים', שהרי כבר הוזכרו הבנים בתחילת המימרה. בתמונה שלפנינו מדפוס באזל, ניתן לראות שיד אלמונית מחקה את האות מ' במילה 'והגליתים' והוסיפה 'את בניי', אבל המגיה הזה לא שת אל ליבו שהוא צריך לתקן קודם 'אוי לי' במקום 'אוי לבני':
loyfer-brachot-3-bazel.png


בדפוס אמשטרדם (תע"ד; 1714) נוסף בטעות גרש למילה לְבָנַי', ומדפיס מאוחר יותר פתח את הקיצור ל-'לבנים', אפשר בהשראת המימרא הסמוכה "ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם".

מעשה צנזור זה הוא קשה לאיתור, משום שגם המשפט "אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי" נראה בהשקפה ראשונה כמשפט סביר.

באותו עמוד, לקראת הסוף, מופיע המשפט "מה לו לאב שהגלה את בניו ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם"; הלשון 'מה לו' שבתחילת המשפט נראה מוזר, במיוחד לאור המקבילה 'ואוי להם לבנים'. הרש"ש על אתר משתדל ליישב: "נראה לי דלשון כינוי כבוד הוא כלפי מעלה, תחת לשון אוי להם שאומר גבי בנים", אך עיון בכתבי היד והדפוסים הראשונים מעלה שבאמת כתוב שם "אוי לו לאב שהגלה את בניו"

דפוס שונצינו:
loyfer-brachot-3-sontsino.png


דפוס ונציה:
loyfer-brachot-3-venetsia.png


נראה אפוא שמדובר בהגהת צנזורה שלא הסכימה להבעת צער של הבורא על הגלות והחורבן, ואכן בדפוס באזל מופיע נוסח זה, והוא החשוד האולטימטיבי. אך למרבית הפליאה נמצא שינוי זה גם בדפוס קראקא שס"ב, שלא סבל כלל מצנזורה (הצנזורה לא היתה קיימת בפולין באותה עת). וכן מצוטט בספר 'מטה משה' של ר' משה ב"ר אברהם מת, תלמיד המהרש"ל (חי בפולין-גליציה בין השנים שי"א-שס"ו, בפולין כאמור לא היתה צנזורה באותה עת, ולכן מסתבר שהוא לא הושפע מדפוס באזל). וכבר לפני כן מופיעים הדברים בנוסח זה בדפוס הראשון של 'עין יעקב'.

דפוס קראקא:
loyfer-brachot-3-kraka.png


לפיכך אפשר שההסבר לנוסח זה הוא כמו שמופיע בטור (או"ח סימן נו): "...כדאיתא בפ"ק דברכות, בשעה שישראל עונין 'אמן יהא שמיה רבא' הקדוש ברוך הוא מנענע בראשו ואומר: אוי לבנים שגלו מעל שלחן אביהם ומה לו לאב שככה מקלסין אותו בניו ורחקם מעל שלחנו. וכביכול שיש דאגה לפניו".

רואים אנו כי גם לפני הטור עמד נוסח כזה. וכאן קשה לתלות זאת בצנזורה, הן מפני שהצנזור בדרך כלל לא היה מתוחכם ורמת 'הגהותיו' לא התעלתה מעבר למחיקות גסות, והן משום שהתוצאה עוד יותר קשה מבחינת הצנזור – תמיהה על ה' מדוע עשה כך לבניו.

 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
מעניין אם יש קשר בין הגירסא שהיתה לפני הטור לבין של אביו התוס' הרא"ש.

[אגב, גם ברוקח ואבודרהם הגי' אוי לו].
 
חלק עליון תַחתִית