אכילה בסיום צום קודם ערבית

מלמד להועיל

משתמש ותיק
ראיתי פעם בספר של הגאון האדר"ת, שכך היה נוהג לכתחילה, כדי שיוכל להתפלל יותר בכוונת הלב, ועכ"פ בודאי שאין כל איסור בדבר
רק יש את "הבעיה" הרגילה עם קריאת שמע, וחלק מההיתרים הרגלים של מנין קבוע וכדומה, אולי לא שייכם במוצאי צום, אבל מי שמסתמך על היתר של שעון מעורר וכיו"ב או מעמיד לעצמו שומר, לכאורה אין שום בעיה והוא לכתחילה
וכן מובא על החתם סופר, שיה שותה קפה לפני ערבית במוצאי צום, כדי לחזק עצמו מעט קודם התפילה [וכך אני נוהג בדרך קבע, כי באמת זה דבר זר איך שמתפללים אנשים ערבית בחפזון כדי שיוכלו לאכול]
 
 

וחי בהם

משתמש ותיק
צריך לזכור את דברי הפוסקים לגבי אכילה במוצאי תענית אסתר לפני קריאת המגילה שרק בקושי התירו טעימה למי שליבו חלש. ואמנם צ"ע טעם האיסור, אבל מ"מ לכאורה קריאת שמע ומעריב נמי הכי הוא, שרק מי שליבו חלש מותר לו טעימה במוצאי הצום.
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
צריך לזכור את דברי הפוסקים לגבי אכילה במוצאי תענית אסתר לפני קריאת המגילה שרק בקושי התירו טעימה למי שליבו חלש. ואמנם צ"ע טעם האיסור, אבל מ"מ לכאורה קריאת שמע ומעריב נמי הכי הוא, שרק מי שליבו חלש מותר לו טעימה במוצאי הצום.
אבל המציאות היא שהרבה נוהגים לאכול לפני ערבית וסומכים על כל מיני התרים, כגון שומר או כיוצא בזה, האם מוצאי הצום גרוע מיום רגיל?
 

אח שלך

משתמש ותיק
הגרמ"מ קארפ בהלכות חג בחג כותב שטיקל תיירה להסביר שבתענית אסתר זה דין מיוחד.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
הגרמ"מ קארפ בהלכות חג בחג כותב שטיקל תיירה להסביר שבתענית אסתר זה דין מיוחד.

זכורני שיש כותבים שזה דין מיוחד לכל תענית ולא רק לתענית אסתר, כי במוצאי תענית האדם להוט ביותר אחרי אכילה ולכן חמור יותר מכל השנה. לא חיפשתי כעת ונמתין נראה מה שאר חברי הפורום יוסיפו מידיעתם בענין.
 

אאבבגג

משתמש רגיל
וחי בהם אמר:
צריך לזכור את דברי הפוסקים לגבי אכילה במוצאי תענית אסתר לפני קריאת המגילה שרק בקושי התירו טעימה למי שליבו חלש. ואמנם צ"ע טעם האיסור, אבל מ"מ לכאורה קריאת שמע ומעריב נמי הכי הוא, שרק מי שליבו חלש מותר לו טעימה במוצאי הצום.

במוצאי תענית אסתר הנושא בפוסקים אינו קר''ש אלא קריאת המגילה, ואילו הדין של קר''ש פסוק להדיא שמותרת אכילה שלא בקביעות (פת עד כביצה ופירות הרבה), ובאם יש שומר גם זה מותר. כך שלומר שאסור בשאר צומות הוא חידוש.
 

עמנואל

משתמש ותיק
לכאורה יש היתר בצמא ורעב שהם בכלל החולים כמבואר בש"ע פט ד. ואומנם כל האיסור הוא באכילת יותר מכביצה מפת או פת הבאה בכיסנין, אך פחות מזה או יותר מזה בשאר מאכלים שרי כמבואר במ"ב רלה ס"ב. א"כ גם ההיתר לצמא ורעב היינו כשצריך ליותר מכביצה פת.
ואגב, אם קרא ק"ש אסור להתחיל לסעוד לפי המבואר בטור וב"י רלה, אלא שאם התחיל אינו מפסיק אלא לק"ש שהיא דאורייתא.
ואם מתפלל וקורא ק"ש מפלג המנחה, נראה מדברי ב"י ר"ס רסז שיכול להתחיל לאכול מיד בצאת הכוכבים וא"צ להפסיק אף לק"ש.
 

יעקב1

משתמש ותיק
באמת מעודי תמהתי בזה למה במוצאי צום כולם מתפללים ברגע הראשון שאפשר ועושים ע"י זה "תוספת צום" של עשרים וכמה דק', אף שכל יום מתפללים בשעות הערב המאוחרות ואוכלים חופשי לפני כן על סמך שומר או רק פירות וכדו'. אז מאי שנא מוצאי צום?  
 
 

מלך הבשן

משתמש רגיל
יעקב1 אמר:
באמת מעודי תמהתי בזה למה במוצאי צום כולם מתפללים ברגע הראשון שאפשר ועושים ע"י זה "תוספת צום" של עשרים וכמה דק', אף שכל יום מתפללים בשעות הערב המאוחרות ואוכלים חופשי לפני כן על סמך שומר או רק פירות וכדו'. אז מאי שנא מוצאי צום?  
1. כמדומני שב"גור" המנהג לאכול לפני תפילת ערבית במוצאי צום
2. לכאורה טעם המנהג הרווח פשוט, והוא כי בגלל קושי הצום נהגו להתפלל ערבית מאד מוקדם בזמן על גבול בין השמשות ואז עדיין צריך לצום רק ערבית שייך להתפלל מפלג המנחה
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
אח שלך אמר:
הגרמ"מ קארפ בהלכות חג בחג כותב שטיקל תיירה להסביר שבתענית אסתר זה דין מיוחד.

זכורני שיש כותבים שזה דין מיוחד לכל תענית ולא רק לתענית אסתר, כי במוצאי תענית האדם להוט ביותר אחרי אכילה ולכן חמור יותר מכל השנה. לא חיפשתי כעת ונמתין נראה מה שאר חברי הפורום יוסיפו מידיעתם בענין.

אכן אומרים כך אבל אין לזה מקור בחז"ל ובראשונים ואי"ז מעיקר הדין.
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
ראו בלבוש לגבי תענית אסתר, שבגלל שהיה צום אנשים אוכלים יותר ברעבתנות ויש יותר חשש שישכחו ק"ש ומגילה.
 

וחי בהם

משתמש ותיק
ראשון לציון אמר:
ראו בלבוש לגבי תענית אסתר, שבגלל שהיה צום אנשים אוכלים יותר ברעבתנות ויש יותר חשש שישכחו ק"ש ומגילה.

מצו"ב הלבוש בסי' תרצ"ב, ולא מצאתי שם דבר ברור:
image.png
וכנראה כוונתך לא"ר שם ומצו"ב:
image.png
 

יעקב1

משתמש ותיק
וחי בהם אמר:
ראשון לציון אמר:
ראו בלבוש לגבי תענית אסתר, שבגלל שהיה צום אנשים אוכלים יותר ברעבתנות ויש יותר חשש שישכחו ק"ש ומגילה.

מצו"ב הלבוש בסי' תרצ"ב, ולא מצאתי שם דבר ברור:
image.png
וכנראה כוונתך לא"ר שם ומצו"ב:
image.png
אבל אף לדברי הלבוש ופי' הא"ר אם מעמיד שומר אין חשש אמשוכי וכמו שמותר לאכול סעודה שלימה על סמך שומר כמש"כ במ"ב בהלכות ערבית שאפי' אם לא קרא ק"ש (דאו') יכול לאכול ע"י שומר. 
אז שוב במוצאי הצום אם יעמיד שומר ש"ד
שנה אחת חשבתי שאהיה חכם ואכלתי לפני מעריב ע"י שומר ורק יותר מאוחר שהרגשתי יותר טוב הלכתי לחפש מנין ועלה בקושי רב. ומאז אני מתפלל עם כולם
 
 

דונלד

משתמש רשום
שאלתי השנה פוסק לגבי אכילה לפני סיום הצום ואמר לי מקרה שיש לי שומר אוכל להתפלל שזה לא שןנא מכול קביעות סעודה ש\כמו סעודת נישואין שיש אפשרות להגרר ולשוכח שביום חול רגיל אין חשש שתגרר בסעודה כיון שאין האדם רעב כ"כ אבל במוצאי הצום יש יותר חשש ולגב \י פורים זה מסיבה אחרת שאסור גם ללמוד לפני זמן הקריאה
 

דרומאי

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
ואם מתפלל וקורא ק"ש מפלג המנחה, נראה מדברי ב"י ר"ס רסז שיכול להתחיל לאכול מיד בצאת הכוכבים וא"צ להפסיק אף לק"ש.
תמוה ביותר הלא מיד בצאת הכוכבים חייב בק"ש ומה שייך לאין מפסיקין, הא אסור אפילו בתחילת האכילה.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עמנואל אמר:
ואם מתפלל וקורא ק"ש מפלג המנחה, נראה מדברי ב"י ר"ס רסז שיכול להתחיל לאכול מיד בצאת הכוכבים וא"צ להפסיק אף לק"ש.
תמוה ביותר הלא מיד בצאת הכוכבים חייב בק"ש ומה שייך לאין מפסיקין, הא אסור אפילו בתחילת האכילה.
 

סמכינן בזה על שיטת רבנו תם שיוצא בק"ש מפלג המנחה. עיין שם בבית יוסף.
 
חלק עליון תַחתִית