ה' ה' אל רחום וחנון -דרך חיבה - וכעין זה במכתב לחזקיהו - "יה יה בארץ חיים"

טל חרמון

משתמש ותיק
התחדש לי היום בקריאת הי"ג מידות  - זו קריאה של משה לה' דרך חיבה כמו אברהם אברהם ומשה משה, לגודל האהבה והחיבה של מידות הרחמים שגילה לו כי מצא משה חן בעיניו,  הפי' הזה הוא לפי הצד שמי שקרא את הי"ג מידות זה משה.

הוספה בעיקבות הדיון - 
אם נאמר שה' קרא את המידות ולימד את משה כיצד להתפלל לפניו בעת צרה כמו שאומרים חז"ל צ"ל שה' לימד אותנו לקרוא לו כך בדרך ריצוי וחיבה,

ובאיבן עזרא - אמר הגאון:
כי השם הראשון דבק עם ויקרא.
ואלו היה כן למה לא דבקו בעל הטעמים?!
והנכון: כי השם שתי פעמים, כמו: אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה ככה תקרא וכתוב, 

 
ומצאתי לכפילות חבר לענ"ד - "מכתב לחזקיהו" - אמרתי לא אראה יה יה בארץ חיים, (כפילות מהחיבה) - ומרוב צער שלא יזכה לחראות צערו כפול - מר לי מר, ואחר בשורת הריפוי הגדולה - חי חי הוא יודך.


 
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
לענ"ד וודאי ששיך, למה לא? והרי כל הפרשה שם היא גילוי החיבה והאהבה הגדולה למשה וכמו שאמר לה' - ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ועתה אם מצאתי חן בעיניך הראני נא את כבודך, ונא שם הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך, וכשה' ממלא את בקשתו ומראה את גודל המציאת חן של משה בכך אין תימה שמשה רבינו מראה את חיבתו הגדולה לה' בקריאת שמו פעמיים כמו שה' קרא לו "משה משה"
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
לענ"ד וודאי ששיך, למה לא? והרי כל הפרשה שם היא גילוי החיבה והאהבה הגדולה למשה וכמו שאמר לה' - ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני ועתה אם מצאתי חן בעיניך הראני נא את כבודך, ונא שם הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך, וכשה' ממלא את בקשתו ומראה את גודל המציאת חן של משה בכך אין תימה שמשה רבינו מראה את חיבתו הגדולה לה' בקריאת שמו פעמיים כמו שה' קרא לו "משה משה"

משה מבקש למצוא חן בעיני הקב"ה לא להיפך. ולכן מבקש מהקב"ה ומרצה אותו בלשון תחנונים אבל לקרוא לו בחיבה?
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
לי זה ברור שזה אמור להיות הדדי, וכשבקשתו של משה נענית הוא קורא בחיבה יתרה ה' ה'
 

אאבבגג

משתמש רגיל
הבעיה היא שמי שאמר את שם ה' הוא הקב''ה כמו שמבואר בא''א שם, וכמו שמבואר להדיא ברישא דקרא ''וקראתי בשם ה' לפניך''
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
לי זה ברור שזה אמור להיות הדדי, וכשבקשתו של משה נענית הוא קורא בחיבה יתרה ה' ה'

הדדי הגיוני שיהיה בין אנשים לא בין הקב"ה ובשר ודם. ואף בין אנשים לא הגיוני שהדיוט ומלך ידברו בשיח הדדי של חיבה
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
כנראה לא למדת את המדרש רבה על פרשת כי תשא, מבטיח לך שאם הייתי כותב חצי מהדברים שם היו זורקים אותי מכל המדרגות, מ"מ סגנון הדיבור שם של משה עם ה' הוא הרבה מעבר לדיבור של הדיוט ומלך וממש כמו שיח בין שני רעים שווים.
עוד מעט אביא לך דוגמאות
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
כנראה לא למדת את המדרש רבה על פרשת כי תשא, מבטיח לך שאם הייתי כותב חצי מהדברים שם היו זורקים אותי מכל המדרגות, מ"מ סגנון הדיבור שם של משה עם ה' הוא הרבה מעבר לדיבור של הדיוט ומלך וממש כמו שיח בין שני רעים שווים.
עוד מעט אביא לך דוגמאות

במדרש רבה יש דוגמה לקריאה להקב"ה בלשון חיבה? אדרבה ניתי ונחזי במדרש
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
לשון חיבה זה עוד טוב, במדרש רבה יש דיבורים קשים שלשון חיבה זה "קטן עליהם" ומה תצפה ממי שנא' עליו "וידבר ה' עם משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו?"
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
לשון חיבה זה עוד טוב, במדרש רבה יש דיבורים קשים שלשון חיבה זה "קטן עליהם" ומה תצפה ממי שנא' עליו "וידבר ה' עם משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו?"

ידידי כתיבת עוד מלל לא תשכנע. כתבת יש מדרש אז תראה בבקשה דוגמה ממנו לקריאה להקב"ה בלשון חיבה!
והפסוק כאשר ידבר איש אל רעהו מתיחס להקב"ה שדיבר עם משה כרעהו ולא משה להקב"ה כרעהו
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנה מקצת מה"תרגילים" שעשה משה לקב"ה כדי שישוב מכעסו על ישראל

דברים קשים - חתף מידו של מקום את הלוחות.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר, עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו, דָּבָר קָשֶׁה, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְיָשַׁב עַל בִּימָה וְדָנוֹ וְחִיְּבוֹ, נָטַל אֶת הַקּוּלְמוֹס לַחְתֹּם גְּזַר דִּינוֹ, מֶה עָשָׂה סוֹנְקַתֶּדְרוֹ, חָטַף אֶת הַקּוּלְמוֹס מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ כְּדֵי לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה יָשַׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם בַּדִּין לְחַיְּבָם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, יד): הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם, וְלֹא עָשָׂה אֶלָּא בָּא לַחְתֹּם גְּזַר דִּינָן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. מֶה עָשָׂה משֶׁה נָטַל אֶת הַלּוּחוֹת מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ

משה כרבו של הקב"ה יושב בדין והקב"ה עומד לפניו להתיר נדרו
דָּבָר אַחֵר, וַיְחַל משֶׁה, מַהוּ כֵן, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, שֶׁהִתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ. כֵּיצַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל הָעֵגֶל עָמַד משֶׁה מְפַיֵּס הָאֱלֹהִים שֶׁיִּמְחֹל לָהֶם. אָמַר הָאֱלֹהִים, משֶׁה, כְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי (שמות כב, יט): זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, וּדְבַר שְׁבוּעָה שֶׁיָּצָא מִפִּי אֵינִי מַחֲזִירוֹ. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם וְלֹא נָתַתָּ לִי הֲפָרָה שֶׁל נְדָרִים, וְאָמַרְתָּ (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל אֲבָל חָכָם מוֹחֵל אֶת נִדְּרוֹ בְּעֵת שֶׁיִּשָּׁאֵל עָלָיו, וְכָל זָקֵן שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה אִם יִרְצֶה שֶׁיְקַבְּלוּ אֲחֵרִים הוֹרָאָתוֹ צָרִיךְ הוּא לְקַיְמָהּ תְּחִלָּה, וְאַתָּה צִוִּיתַנִי עַל הֲפָרַת נְדָרִים, דִּין הוּא שֶׁתַּתִּיר אֶת נִדְרְךָ כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַנִי לְהַתִּיר לַאֲחֵרִים. מִיָּד נִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְיָשַׁב לוֹ כְּזָקֵן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד כְּשׁוֹאֵל נִדְרוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר,
עוד שם בהמשך בעניין הזה דיבורים יותר קשים -
וְהוּא אוֹמֵר וָאֵשֵׁב בָּהָר, וּמַהוּ כֵן, אָמַר רַב הוּנָא בַּר אַחָא שֶׁיָּשַׁב לְהַתִּיר נִדְרוֹ שֶׁל יוֹצְרוֹ, וּמָה אָמַר לוֹ דָּבָר קָשֶׁה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דָּבָר קָשֶׁה אָמַר לְפָנָיו תָּהִיתָ אֶתָמְהָא, אָמַר לוֹ תּוֹהֶא אֲנָא עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לַעֲשׂוֹת לְעַמִּי, אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה מֻתָּר לָךְ מֻתָּר לָךְ, אֵין כָּאן נֶדֶר וְאֵין כָּאן שְׁבוּעָה, הֱוֵי: וַיְחַל משֶׁה, שֶׁהֵפֵר נִדְרוֹ לְיוֹצְרוֹ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ל, ג): וְלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים, לוֹמַר שֶׁהִתִּיר נֶדֶר לָאֱלֹהִים, וְכֵן וַיְחַל משֶׁה.

עוד, שכביכול שיקר על ה' כדי לגרום לו להודות שאין מה לכעוס-
אָמַר רִבּוֹן הָעוֹלָם עָשׂוּ לְךָ סִיּוּעַ וְאַתָּה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, הָעֵגֶל הַזֶּה שֶׁעָשׂוּ יִהְיֶה מְסַיְעֶךָ, אַתָּה מַזְרִיחַ אֶת הַחַמָּה וְהוּא הַלְּבָנָה, אַתָּה הַכּוֹכָבִים וְהוּא הַמַּזָּלוֹת, אַתָּה מוֹרִיד אֶת הַטָּל וְהוּא מַשִּׁיב רוּחוֹת, אַתָּה מוֹרִיד גְּשָׁמִים וְהוּא מְגַדֵּל צְמָחִים. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה אַף אַתָּה טוֹעֶה כְּמוֹתָם וַהֲלוֹא אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. אָמַר לוֹ אִם כֵּן לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עַל בָּנֶיךָ, הֱוֵי: לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ.

עוד - שסירב לקיים ציווי מפורש של ה' כדי לעורר רחמים על ישראל
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה, אָמַר לוֹ אֵינִי חוֹזֵר, אָמַר לוֹ אִם אֵין אַתָּה חוֹזֵר הֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בָּאֹהֶל
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
משה מתווכח עם הקב"ה על השמדת ישראל אבל לקרוא לו בלשון חיבה היכן?

הענקתי לייק על הטרחה בלבד
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
מי שמדבר דיבורים קשים כאלה לה' יש פלא אם יקרא לו בלשון חיבה? איני מבין מה הבעיתיות בזה...
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
מי שמדבר דיבורים קשים כאלה לה' יש פלא אם יקרא לו בלשון חיבה? איני מבין מה הבעיתיות בזה...

אתה לא מוכן לקבל שיש הבדל בין משא ומתן נוקשה על דבר קריטי מאין כמותו -השמדת ישראל- לקריאה להקב"ה בלשון חיבה
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני אענה לך בדרך שונה ואולי נשיג פה "פריצת דרך במשא ומתן"
לדעת רוב המפרשים הקריאה היא של ה' שמלמד את משה סדר תפילה - ובלשון חז"ל נתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו' ואם כן ה' לימד את משה איך לקרוא לו בעת צרה והוא לימד אותו שקוראים לה' פעמיים בדרך חיבה!(כך אמר לי ידיד בתגובה לפירוש שלי) אני מוסיף בראש האשכול
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
אני אענה לך בדרך שונה ואולי נשיג פה "פריצת דרך במשא ומתן"
לדעת רוב המפרשים הקריאה היא של ה' שמלמד את משה סדר תפילה - ובלשון חז"ל נתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו' ואם כן ה' לימד את משה איך לקרוא לו בעת צרה והוא לימד אותו שקוראים לה' פעמיים בדרך חיבה!(כך אמר לי ידיד בתגובה לפירוש שלי) אני מוסיף בראש האשכול
כדי שיובן כל המשא ומתן בינינו תכתוב הבהרה - הוספה
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
אני אענה לך בדרך שונה ואולי נשיג פה "פריצת דרך במשא ומתן"
לדעת רוב המפרשים הקריאה היא של ה' שמלמד את משה סדר תפילה - ובלשון חז"ל נתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו' ואם כן ה' לימד את משה איך לקרוא לו בעת צרה והוא לימד אותו שקוראים לה' פעמיים בדרך חיבה!(כך אמר לי ידיד בתגובה לפירוש שלי) אני מוסיף בראש האשכול

אין פה רוב ומיעוט. יש כאן שתי אמיתויות, ששניהם מתבארים בחז"ל על אתר: ה' לימד את משה סדר תפילה, ומשה באותה עת קרא בדרך תפילה ה' ה'.

משה יכול לדבר אל ה' בכמה מיני אופנים שהבאת, אבל לא דרך חיבה. עבד לא פונה לקונו בדרך חיבה ורעות, הוא קונהו והוא עבדו! זה היפך השכל, ותימה שצריך להסביר זאת.
ומה שטענת שהוא פונה בבקשה דרך עזות, אין זה באמת עזות, אלא רצונו של הקב"ה שיהיו מתפללים לפניו ומבקשים ממנו ודורשים ממנו בכל עת - זו גופא המלכתו עלינו.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
טל חרמון אמר:
אני אענה לך בדרך שונה ואולי נשיג פה "פריצת דרך במשא ומתן"
לדעת רוב המפרשים הקריאה היא של ה' שמלמד את משה סדר תפילה - ובלשון חז"ל נתעטף הקב"ה כשליח ציבור וכו' ואם כן ה' לימד את משה איך לקרוא לו בעת צרה והוא לימד אותו שקוראים לה' פעמיים בדרך חיבה!(כך אמר לי ידיד בתגובה לפירוש שלי) אני מוסיף בראש האשכול

אין פה רוב ומיעוט. יש כאן שתי אמיתיות ששניהם נמצאים בחז"ל על אתר: ה' לימד את משה סדר תפילה, ומשה באותה עת קרא בדרך תפילה ה' ה'.

משה יכול לדבר אל ה' בכמה מיני אופנים שהבאת, אבל לא דרך חיבה. עבד לא פונה לקונו בדרך חיבה ורעות, הוא קונהו והוא עבדו! זה מרפסן איגרי.
ומה שטענת שהוא פונה בבקשה דרך עזות, אין זה באמת עזות, אלא רצונו של הקב"ה שיהיו מתפללים לפניו ומבקשים ממנו ודורשים ממנו בכל עת - זו גופא המלכתו עלינו. אבל חיבה? זה היפך השכל, ופלא שצריך להסביר את זה.
אצלי פלא שיש יהודים שפלא להם לקרוא לה' דרך חיבה... אומנם הריחוק מה' והיחס אליו כאב או כעבד בלבד הם בזמן הגלות ולא בזמן יצ"מ שה' לקח את ישראל לאשה והיחס שלהם אליו הוא כאישה לבעלה, ואני ירחיב על זה אי"ה במאמר בני עצמו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הפלא שלך בעיייתי במקצת...
אבא אומר לבנו ילד טוב שלי, בן לא אומר לאביו ילד טוב שלי.. כינוי חיבה שייך מהנותן אל המקבל לא מהמקבל אל הנותן.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ילש אומר לאביו "אבא אבא" בבקשה. ה' נודע לעמו בשמו הגדול והקדוש - זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור, וכך עמו פונה אליו בקריאה כפולה. 
 

ayedavid

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
ילד אומר לאביו "אבא אבא" בבקשה. ה' נודע לעמו בשמו הגדול והקדוש - זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור, וכך עמו פונה אליו בקריאה כפולה

אתה מציע פירוש מקורי ויפה, ובד"כ כשזה רק דרש פחות מחויבים לראיות, אבל בפירוש הזה יש גישה קצת מחודשת בתפיסה ובעבודת ה', כמו שהעירו. בדור שלנו אנחנו כ"כ קטנים, שגם אם הרעיון נחמד בסה"כ, כל עוד לא מצאת לו סימוכין ממקור קצת יותר קדום אני לא חושב שנכון להילחם עליו..
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מעבר לכך:
היות ולומר אבא אבא, זה לא קריאה כפולה לעזרה, כמו שהציע כעת פירוש חדש טל חרמון, אלא למדונו חז"ל שזה לשון חיבה,
אין מקום לקריאת חיבה של עבד לקונו. ועל כרחנו פשוטו של מקרא הוא שתי מידות רחמים (לפי המפרשים השונים).
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ayedavid אמר:
טל חרמון אמר:
ילד אומר לאביו "אבא אבא" בבקשה. ה' נודע לעמו בשמו הגדול והקדוש - זה שמי לעולם וזה זכרי לדור ודור, וכך עמו פונה אליו בקריאה כפולה

אתה מציע פירוש מקורי ויפה, ובד"כ כשזה רק דרש פחות מחויבים לראיות, אבל בפירוש הזה יש גישה קצת מחודשת בתפיסה ובעבודת ה', כמו שהעירו. בדור שלנו אנחנו כ"כ קטנים, שגם אם הרעיון נחמד בסה"כ, כל עוד לא מצאת לו סימוכין ממקור קצת יותר קדום אני לא חושב שנכון להילחם עליו..אומר את האמת 
אומר את האמת שזה לא פי' שאני חשבתי עליו, הייתי בירושלים המקודשת וכך שמעתי בקריאת התורה.. זה ירד מלמעלה וזה התחדש לי, לא אני חידשתי את זה
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת שכל המקרא וחזל מלאים בגישה הזו, זה נקרא אהבת ה' ומכלל האהבה לקרוא בשמו, וקריאה כפולה דרך חיבה ואהבה היא לגמרי בכלל הזה.
 

ayedavid

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
אומר את האמת שזה לא פי' שאני חשבתי עליו, הייתי בירושלים המקודשת וכך שמעתי בקריאת התורה.. זה ירד מלמעלה וזה התחדש לי, לא אני חידשתי את זה

זה יפה, ואם כך התחדש לך לבד במחשבה על הפסוק זה אולי רמז אישי או סוג של קירבה שזכית לה באותו רגע. זכור לי במעורפל סיפור על אחד מהגדולים שזכה למסר מתוך פסוקים ומכל מקום לא היה שייך להציע אותו כפירוש לפסוק. באופן כללי כדי להציע את זה כפירוש לפסוק בתורה רצוי לברר אם יש לרעיון תקדים
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ayedavid אמר:
טל חרמון אמר:
אומר את האמת שזה לא פי' שאני חשבתי עליו, הייתי בירושלים המקודשת וכך שמעתי בקריאת התורה.. זה ירד מלמעלה וזה התחדש לי, לא אני חידשתי את זה

זה יפה, ואם כך התחדש לך לבד במחשבה על הפסוק זה אולי רמז אישי או סוג של קירבה שזכית לה באותו רגע. זכור לי במעורפל סיפור על אחד מהגדולים שזכה למסר מתוך פסוקים ומכל מקום לא היה שייך להציע אותו כפירוש לפסוק. באופן כללי כדי להציע את זה כפירוש לפסוק בתורה רצוי לברר אם יש לרעיון תקדים

לא מסכים איתך בגישה לגבי פי' פסוקים אבל אני מעריך את ההצלחה שלך לבקר ולהחמיא גם יחד בצורה מכובדת, כל הכבוד.
 

נבשר

משתמש ותיק
טל חרמון אמר:
אומר את האמת שזה לא פי' שאני חשבתי עליו, הייתי בירושלים המקודשת וכך שמעתי בקריאת התורה.. זה ירד מלמעלה וזה התחדש לי, לא אני חידשתי את זה
אני לא מסכים עם הניסוח של "דרך חיבה" (אולי חשבת בגלל השיר "אבא אבא מלך העולם"), אבל מתוך הדברים שכתבת ומתוך הדברים שנכתבו למעלה לי יש פי',שהקריאה היא קריאה של מצוקה, מהמצב הדחוק בו עם ישראל נמצא, וענין הכפל, שהראשון הוא בגלוי ואינו מספיק להיענות אלא ע"י הקריאה השניה שהיא קריאה יותר עמוקה מהקריאה הראשונה, שהמצב לוחץ ודחוק, ומתוך זה יש קריאה, והיינו אף אחר החטא הוא מחדש עולמו, כפי הפירושים שיש בזה, ויפה הזכירו הקריאה לאבא לעזרה, אבל לא פעמיים, אלא מתפיסה היותר עמוקה לנקרא שהוא בנכוחות הקורא, ועוד יש שאלה שכל תפילה היא בקשה, וכיצד פה יש בקשה, והיינו שהיא קריאה על שורש המציאות שלנו, ופעמיים היינו עומק לפנים מעומק, ויש לעיין.
 

טל חרמון

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרסמתי מאמר על עניין הזכרת ה' וההבדלים בין הגישה של יראה לאהבה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הדרור בפרשנות המקרא ככלל, ועוד לפי 'רגשות שמימיים' בפרט, איננה מתאימה לתלמידי חכמים, אלא לעמי הארץ.
אין דרך התורה בכך. לא זה המסלול של קבלת התורה והעברת התורה.

היות ואין כאן מקרא לפי פשוטו, שנאמר שהדרשה (של ב' מידות נפרדות) באה בנפרד מהפשט, שהרי זה חסר משמעות, אין לנו אלא קבלת חז"ל שהיא כאן פשוטו של מקרא.
הפירוש שהזכרתי שזה כדרך צעקה, שלכן נכפל כמו הצועק לעזרה, זה ווארט בלבד כמובן, ואינו פשוטו של מקרא. כי משה רבינו אמר סדר תפילה.
 
חלק עליון תַחתִית