יושב אוהלים
משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:ע"ש מעריב ערבים
כמו הולכים ל'כל נדרי'..
לא שאלתי למה זה נקרא כך. ומאוד הגיוני ומסתבר שדבריך נכונים.
רק שאלתי 1- מתי התחיל שינוי זה? ומה המקור הכי קדום לקרותו 'מעריב' במקום 'ערבית'
שאר לעמו אמר:ע"ש מעריב ערבים
כמו הולכים ל'כל נדרי'..
מבקש אמת אמר:זקן ויושב בישיבה אמר:הרב וואזנער לא דיבר על 'גבריות' הוא דיבר על צניעות. כל מי שבעל הרגשה, יכול להרגיש שיש בכך חסרון שאשה נוהגת ברכב בפרהסיא ובתוך ים של רכבים. [ויש לחלק בין זה להנהגת גמל..]מבקש אמת אמר:מעניין שרבקה ורחל אמנו שרכבו על גמלים לא הרגישו בזה חסרון צניעות...
הסיבה שהוא זצ"ל הרגיש שיש בזה חסרון צניעות היא משום שבמקומות בהם גדל וחי להיות נהג היה "חלות" של "הנהגה" וע"כ אם אשה תנהג יש בזה גבריות מסויימת, וכמו שבכל מקום אין זה מקובל שאשה נוהגת על משאית וזה נתפס (אפילו אצל הגויים) כדבר גברי. אבל אילו היה חי במקומות בהם לנהוג הוא דבר סתמי כמו הליכה, כדוגמת ארה"ב שאין בה תחבורה ציבורית ואין דרך להגיע ממקום למקום בלי לנהוג ברכב, לא היה מרגיש כן. (ובאמת סיפר לי יהודי חסידי הדר בלייקווד שיש לו חמשה מכרים חסידיים שהסבירו להגר"ש וואזנר זצ"ל את המציאות שם ואמר להם שאין בעיה) וכך אמר הגרי"ש אלישיב לשואלים אותו בענין זה - שהצניעות בזה תלויה במה שמקובל.
בנוגע לסיפורים נוסח 'סיפר לי מישהו' מצטער מאוד אבל עד שאני לא רואה בעיניים את התשובה, הסיפור הוא כמאן דליתא.
מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?
יושב אוהלים אמר:ממתי התחילו (האשכנזים) לקרוא "לתפילת ערבית" "תפילת מעריב" - ומה המקור הכי קדום לשם זה? ולמה שינו את השם?
האמת היא, שכבר הראבי"ה שהיה כמאה חמישים שנה קודם לאגודה, אף הוא בגרמניה, כותב כך.יאיר119 אמר:יושב אוהלים אמר:ממתי התחילו (האשכנזים) לקרוא "לתפילת ערבית" "תפילת מעריב" - ומה המקור הכי קדום לשם זה? ולמה שינו את השם?
לי ידוע שכבר מאמצע תקופת הראשונים האשכנזים נקרא כך.
לדוגמא עי' ספר האגודה שהוא מתלמידי תלמידיו של המהר"מ מרוטנבורג. וחי בגרמניה.
ראה לדוגמא: מו"ק פ"ג דף כ ע"א ד"ה מעשה באחד.
פשוט שזה הטעם.יושב אוהלים אמר:שאר לעמו אמר:ע"ש מעריב ערבים
כמו הולכים ל'כל נדרי'..
לא שאלתי למה זה נקרא כך. ומאוד הגיוני ומסתבר שדבריך נכונים.
רק שאלתי 1- מתי התחיל שינוי זה? ומה המקור הכי קדום לקרותו 'מעריב' במקום 'ערבית'
אולי בנוגע לגמל אתה צודק, אבל לא בנוגע לחמור, שם אפשר לרתום אותו (או סוס) לעגלה ושהאשה תיסע בעגלה.שלמה בן דוד 15 אמר:מבקש אמת אמר:זקן ויושב בישיבה אמר:הרב וואזנער לא דיבר על 'גבריות' הוא דיבר על צניעות. כל מי שבעל הרגשה, יכול להרגיש שיש בכך חסרון שאשה נוהגת ברכב בפרהסיא ובתוך ים של רכבים. [ויש לחלק בין זה להנהגת גמל..]
בנוגע לסיפורים נוסח 'סיפר לי מישהו' מצטער מאוד אבל עד שאני לא רואה בעיניים את התשובה, הסיפור הוא כמאן דליתא.
מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?
תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו
ראש השנה ד, א
אלא מעתה הא דכתיב "ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון", ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא ?
יהודה בן יעקב אמר:ראש השנה ד, א
אלא מעתה הא דכתיב "ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתיה היתיו קדמך ואנת ורברבנך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון", ואי שגל כלבתא היא כלבתא בת משתיא חמרא היא ?
אתה שוכח שדרך העולם היתה לנהוג במקומות מסויימים עם גמל ובאחרים עם חמור. וכי הגיונך אומר שכל אישה שתרצה לעבור ממקום למקום תצטרך לרתום לחמור עגלה בעוד שאין דרך לרתום עגלה לחמור?! ולכן אם מדברים על הגיון אז תשתדל להיצמד להגיוןמבקש אמת אמר:אולי בנוגע לגמל אתה צודק, אבל לא בנוגע לחמור, שם אפשר לרתום אותו (או סוס) לעגלה ושהאשה תיסע בעגלה.שלמה בן דוד 15 אמר:מבקש אמת אמר:מה בדיוק ההבדל בין נהיגה ברכב בפרהסיא בתוך ים של רכבים, לנהיגה בגמל בפרהסיא בתוך ים של גמלים?
תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו
אבל כפי שכתבת אין טעם להתווכח בענין זה, כי זה תלוי בעיני המתבונן. בכל העולם בימינו - עכ"פ זה המערבי בו מצויים רכבים - אף אחד לא רואה בנהיגה מעשה גברי כלל וכלל, והאומר כן אינו אלא מן המתמיהין. רק אצל הערביים שסוגרים נשותיהם בבית ולא מרשים להם אפילו להוציא דרכון בלי רשות הבעל אסור לנשים לנהוג, ואפילו אצלם התירו לפני כמה שנים (בערב הסעודית).
יפה, אז דרך העולם הוא שאדם מגיע למקומות שונים על ידי נהיגה עצמאית, ואינו נוסע במוניות שעולות הון רב, או מטריח אדם אחר להסיע אותו. (להזכירך, בחלק גדול מהעולם התחבורה הציבורית אינה מפותחת דיה בכדי להגיע ממקום למקום כדבעי. במקרה, הציבור החרדי בארץ גר בערים בהן התחבורה מפותחת וזמינה).שלמה בן דוד 15 אמר:אתה שוכח שדרך העולם היתה לנהוג במקומות מסויימים עם גמל ובאחרים עם חמור. וכי הגיונך אומר שכל אישה שתרצה לעבור ממקום למקום תצטרך לרתום לחמור עגלה בעוד שאין דרך לרתום עגלה לחמור?! ולכן אם מדברים על הגיון אז תשתדל להיצמד להגיוןמבקש אמת אמר:אולי בנוגע לגמל אתה צודק, אבל לא בנוגע לחמור, שם אפשר לרתום אותו (או סוס) לעגלה ושהאשה תיסע בעגלה.שלמה בן דוד 15 אמר:תמיד התפלאתי כשהביאו ראייה מרכיבת גמלים בידי נשים (הדוגמא הידועה היא רבקה אמנו) לשאלה בנהיגת אישה על רכב
הרי בזמנם האפשרות היחידה לחצות מדבריות וודאיות היתה בעזרת גמל שהאישה תרכוב עליו או אישה אחרת תנהיג אותו אבל בדורינו המשוכלל שיש אפשרויות אחרות בלי שהאישה תצטרך לנהוג בעצמה אז מה הראיה שמותר?
וכל זאת בלי להכנס לעצם הדיון אם מותר או אסור. שמסתבר יותר שאין בזה איסור ממש אלא רגשות צניעות וכל מקום לפי ענינו
אבל כפי שכתבת אין טעם להתווכח בענין זה, כי זה תלוי בעיני המתבונן. בכל העולם בימינו - עכ"פ זה המערבי בו מצויים רכבים - אף אחד לא רואה בנהיגה מעשה גברי כלל וכלל, והאומר כן אינו אלא מן המתמיהין. רק אצל הערביים שסוגרים נשותיהם בבית ולא מרשים להם אפילו להוציא דרכון בלי רשות הבעל אסור לנשים לנהוג, ואפילו אצלם התירו לפני כמה שנים (בערב הסעודית).
מה שכתבת שהרואה בנהיגה מעשה גברי אינו אלא מן המתמיהין. הזכירו באשכול בשם הרב וואזנר שבראיתו התמוהה (כך יוצא לדבריך) הבין שזהו מעשה גברי
מבקש אמת אמר:יפה, אז דרך העולם הוא שאדם מגיע למקומות שונים על ידי נהיגה עצמאית, ואינו נוסע במוניות שעולות הון רב, או מטריח אדם אחר להסיע אותו. (להזכירך, בחלק גדול מהעולם התחבורה הציבורית אינה מפותחת דיה בכדי להגיע ממקום למקום כדבעי. במקרה, הציבור החרדי בארץ גר בערים בהן התחבורה מפותחת וזמינה).שלמה בן דוד 15 אמר:אתה שוכח שדרך העולם היתה לנהוג במקומות מסויימים עם גמל ובאחרים עם חמור. וכי הגיונך אומר שכל אישה שתרצה לעבור ממקום למקום תצטרך לרתום לחמור עגלה בעוד שאין דרך לרתום עגלה לחמור?! ולכן אם מדברים על הגיון אז תשתדל להיצמד להגיוןמבקש אמת אמר:אולי בנוגע לגמל אתה צודק, אבל לא בנוגע לחמור, שם אפשר לרתום אותו (או סוס) לעגלה ושהאשה תיסע בעגלה.
אבל כפי שכתבת אין טעם להתווכח בענין זה, כי זה תלוי בעיני המתבונן. בכל העולם בימינו - עכ"פ זה המערבי בו מצויים רכבים - אף אחד לא רואה בנהיגה מעשה גברי כלל וכלל, והאומר כן אינו אלא מן המתמיהין. רק אצל הערביים שסוגרים נשותיהם בבית ולא מרשים להם אפילו להוציא דרכון בלי רשות הבעל אסור לנשים לנהוג, ואפילו אצלם התירו לפני כמה שנים (בערב הסעודית).
מה שכתבת שהרואה בנהיגה מעשה גברי אינו אלא מן המתמיהין. הזכירו באשכול בשם הרב וואזנר שבראיתו התמוהה (כך יוצא לדבריך) הבין שזהו מעשה גברי
כתבתי שבכל העולם למעט זה הערבי רואים במי שאומר שנהיגה הוא מעשה גברי כמתמיה, ואכן העובדה שהרב וואזנר אמר כן לא תשנה את המציאות. אלא שהוא היה גר בבני ברק, שהיא סוג של מובלעת תרבותית עצמאית משאר העולם (יחד עם עוד כמה אזורים חרדיים בארץ), ושם באמת אינו מן המתמיהין, משום שהמוסכמות שם שונות.
(יש שם עוד כמה מוסכמות שנראות תמוהות בכל העולם המפותח בימינו, כמו העובדה שמקום בו גרים אנשים בעלי רמה אינטלקטואלית ונפשית גבוהה במיוחד הוא די מלוכלך, או שהאנשים בעלי הרמה הגבוהה הנ"ל נוהגים לעשן, מפחדים מכלבים, ולובשים כובעים באופנה שהיתה נהוגה לפני מאה שנה. נקטתי דברים אלו שאינם קשורים לדת, בכדי להראות שמדובר בתרבות בעלת מוסכמות חברתיות שונות גם בדברים שאינם קשורים לדת, וממילא אין לחשוב כביכול כל מוסכמה חברתית נגזרת ישירות מהתורה. ודו"ק).
שלמה בן דוד 15 אמר:מבקש אמת אמר:יפה, אז דרך העולם הוא שאדם מגיע למקומות שונים על ידי נהיגה עצמאית, ואינו נוסע במוניות שעולות הון רב, או מטריח אדם אחר להסיע אותו. (להזכירך, בחלק גדול מהעולם התחבורה הציבורית אינה מפותחת דיה בכדי להגיע ממקום למקום כדבעי. במקרה, הציבור החרדי בארץ גר בערים בהן התחבורה מפותחת וזמינה).שלמה בן דוד 15 אמר:אתה שוכח שדרך העולם היתה לנהוג במקומות מסויימים עם גמל ובאחרים עם חמור. וכי הגיונך אומר שכל אישה שתרצה לעבור ממקום למקום תצטרך לרתום לחמור עגלה בעוד שאין דרך לרתום עגלה לחמור?! ולכן אם מדברים על הגיון אז תשתדל להיצמד להגיון
מה שכתבת שהרואה בנהיגה מעשה גברי אינו אלא מן המתמיהין. הזכירו באשכול בשם הרב וואזנר שבראיתו התמוהה (כך יוצא לדבריך) הבין שזהו מעשה גברי
כתבתי שבכל העולם למעט זה הערבי רואים במי שאומר שנהיגה הוא מעשה גברי כמתמיה, ואכן העובדה שהרב וואזנר אמר כן לא תשנה את המציאות. אלא שהוא היה גר בבני ברק, שהיא סוג של מובלעת תרבותית עצמאית משאר העולם (יחד עם עוד כמה אזורים חרדיים בארץ), ושם באמת אינו מן המתמיהין, משום שהמוסכמות שם שונות.
(יש שם עוד כמה מוסכמות שנראות תמוהות בכל העולם המפותח בימינו, כמו העובדה שמקום בו גרים אנשים בעלי רמה אינטלקטואלית ונפשית גבוהה במיוחד הוא די מלוכלך, או שהאנשים בעלי הרמה הגבוהה הנ"ל נוהגים לעשן, מפחדים מכלבים, ולובשים כובעים באופנה שהיתה נהוגה לפני מאה שנה. נקטתי דברים אלו שאינם קשורים לדת, בכדי להראות שמדובר בתרבות בעלת מוסכמות חברתיות שונות גם בדברים שאינם קשורים לדת, וממילא אין לחשוב כביכול כל מוסכמה חברתית נגזרת ישירות מהתורה. ודו"ק).
פעם שלישית שאתה מתקשה להבין את דברי. חמור לא היה נהוג לרתום לעגלה. כיום רוב העולם לפחות חציו נוסע בתחבורה ציבורית.
תשתדל להצמד לאמת ולהמנע מהשוואות מופרכות
לחן לא רע..הכהן אמר:מה במקור של "יש בתורה כח עליון להשיב נפש"?
יושב אוהלים אמר:שמעתי כמה פעמים וגם ראיתי מודפס באחד מהוצאות ספר מסילת ישרים, שהגר"א ז"ל אמר על ספר מסילת ישרים שבכל הספר (או אולי אמר עד מקום מסויים בספר)אין אפילו מילה אחת מיותרת
מישהו יודע איפה זה נמצא בכתבי הגר"א או בכתבי תלמידיו בשמו (ולכה"פ בספר מוסמך קדום שמביא את הדברים בשם הגר"א)
מוסף שבת קודש שלח תשס"ג משיחת הגר"ש אויערבך
ושמעתי פעם מרבי אריה לוין זצוק"ל ששמע מרבי זיסל זצוק"ל בשם רבי ישראל סלנטר זצוק"ל שהביא דוגמא להבין במעט את מה שידוע בשם הגר"א זצוקלה"ה שאין מילה ותיבה מיותרת במסילת ישרים וביאר רבי ישראל את יסוד החסידות ושורש העבודה כי אין זה סתם כפל מילים ....
מסתמא הוצאת הס"ת הוא בסוד הוצאת התינוקסיני ועוקר הרים אמר:היכן המקור שנוהג הבעל לפתוח האר"ק בחודש התשיעי לעיבורה, והאם ראוי שיעשה כאן כמה פעמים?
יאיר אמר:מסתמא הוצאת הס"ת הוא בסוד הוצאת התינוק
יאיר אמר:מסתמא הוצאת הס"ת הוא בסוד הוצאת התינוק
ומנהג העיר שמי שנכנסה אשתו בחודש הט' לעיבורה, נזהר לעשות החדש ההוא מצות פתיחת ההיכל, והוא מנהג יפה ויש לו סמך על דרך האמת.
משה נפתלי כתב:יושב אוהלים אמר:מימי חיפשתי מקור בחז"ל דאין מצוה מכבה עבירה, ולא זכיתי למצוא אותו...
חשבתי שאולי יש להביא לזה מקור מגמ' ברכות דף סא. ...יד ליד לא ינקה:
משנה באבות : "שכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה" (יש כמובן עוד פירושים למשנה זו).יושב אוהלים אמר:מימי חיפשתי מקור בחז"ל למאמר זה ד"אין מצוה מכבה עברה", ולא זכיתי למצוא אותו:
עיין סוטה כא. דמיירי על צד ההפוך "עברה מכבה מצוה", אבל מובא בכמה ספרים בלשון הנ"ל דאין מצוה מכבה עבירה, לדוג' בספר הכתב והקבלה (דברים י, יז) וז"ל לא יקח שחד. לא יסיר כלל מעונש העברה בשביל זכות מצוה שעשה החוטא, כמאמרם אין מצוה מכבה עברה, ולזה אין לחוטא בטחון להנצל בשום זכות מן העונש, זולתי בתשובה שלמה, עכ"ל:
וחשבתי שאולי יש להביא לזה מקור מגמ' ברכות דף סא. תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר {משלי יא-כא} יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם:
הרי דקס"ד דאף אם חטא אם יש לו מצוות ומע"ט יגינו עליו מעונש, וקמ"ל דאין מצוה מכבה עברה.
אשמח מאוד אם מישהו יכול להאיר עיני למקור אחר בדברי חז"ל להאי מימרא.
נא להסביר איך מפרשים המשנה הנ"ל שיהא משמעו שאין מצוה מכבה עבירה? ובשם מי הפירוש הזה?יאיר אמר:משנה באבות : "שכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה" (יש כמובן עוד פירושים למשנה זו).
זה בדיוק מה שציטטתי בדברי מספר הכתב והקבלה, וכנראה שהוא מצטט את הספורנו ולא שמתי לב.יאיר אמר:ועיין בספורנו (דברים י' י"ז):
וְלא יִקַּח שׁחַד. לא יָסִיר כְּלָל מֵענֶשׁ הָעֲבֵרָה בִּשְׁבִיל זְכוּת מִצְוָה שֶׁעָשָׂה הַחוטֵא, כְּאָמְרָם זַ"ל (סוטה כא, א) שֶׁאֵין מִצְוָה מְכַבָּה עֲבֵרָה. וְכָל זֶה יורֶה שֶׁלּא תִּבְטְחוּ, אִם תֶּחֶטְאוּ, לְהִנָּצֵל בְּשׁוּם זְכוּת מִן הָענֶשׁ כְּלָל, זוּלָתִי בַּתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה.