כדאי לקרוא את דברי הגרי"ב שרייבר שליט"א במקורם ולהבין כלפי מה הדברים מכוונים:
שאלה: "מצד אחר יש לשאול האם כדאי לכל אחד לבנות הספק פרטי המותאם לכוחותיו או שיש איזה עדיפות ומעלה ללמוד לפי הספק הדף היומי שיש בו שותפות וחלק לכל ישראל בלימוד ביחד?"
תשובה: "אין שייכות בדבר הזה לכלל ישראל, שם "ציבור" יש בו חלות מסוימת לעניין זמן שהציבור מתפללים, אבל לא לעניין תלמוד תורה. כוונתו של רבי מאיר שפירא זצ"ל בתקנת הדף היומי היתה להעמיד היכי תמצי שאנשים ישבו וילמדו ויהיה להם חלק בתורת ה', אך מי שלומד ברצינות אינו צריך אלא ללמוד 'דרך בנין' וכמו שפירש רש"י את החיסרון של אלו שאינם לומדים נכון "רובם אינם מבינים להעמיד גירסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן" - היינו שהלימוד עצמו יהיה בצורה שמאפשרת להעמיד את הגירסא ולקיים אותה לאחר זמן."
מובן לכל מתבונן, שאין בדבריו שום כוונה להמעיט מערך של ת"ת דרבים חלילה, אלא לאפוקי מההבנה שיש חלות מסוימת בעצם החבירות של לימוד רבים ביחד אותה המסכת כמו שיש שם "ציבור" על עשרה שמתפללים. ובוודאי שיש מעלה בלימוד משותף שהלומדים מחדדים זה את זה והתורה מתרחבת, וככל שמתרבים הלומדים רווחא שמעתתא. והמעמיד ומביא לידי תלמוד תורה דרבים אין קץ לשכרו (אע"פ שכל אחד לומד מה שליבו חפץ).
ומן הראוי להביא את המשנה באבות בשלימותה:
"רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלוקים נצב בעדת אל ומנין אפילו חמשה שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה ומנין אפילו שלשה שנאמר בקרב אלוקים ישפוט. ומנין אפילו שנים שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגו' ומנין אפילו אחד שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך".