האם הגר"ש אויערבך זצ"ל והגר"ע אויערבך שליט"א נהג\נוהג לעשר שנית?

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

יעקב1

משתמש ותיק
ממוצרים שבהכשר טוב
אני צריך בירור יסודי לא סברות ועדויות קלושות. תודה
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבא קמא אמר:
ומה נהג הגרש"ז? ומה נהג הגרי"ש?

חשוב הבירור של הרבנים האלו בדוקא. לא מבין למה מפנים את השאלה על רבנים אחרים...
 

זוזו

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
הגר"ש אויערבאך זצוק"ל אכל בשמחות תלמידיו ולא שמענו שעישר שוב 
א. לא שמענו אינו ראיה
ב. מי שמכיר יש לא מעט ת"ח שמעשרים בברירה היינו שלא מפרישים בפועל יותר מא' ממאה ואומרים נוסח אלא אומרים נוסח קצר שמחיל את המעשרות על מה שישאיר בסוף ואז יתברר למפרע שהם חלו על הנשאר (כמתני' פ"ז מ"ב דדמאי). שמעתי שהגר"ד לנדו שליט"א אמר עצה לבחור שרצה לעשר מבלי לפגוע שיאמר נוסח קצר בעל שלש מילים שניסח לו.
ג. אפשר לעשר במחשבה (+ברירה) "ונחשב לכם תרומתכם" עי' ברמב"ם תרומות פ"ד טז
ד. יש את המכתב הזה (למטה) שפורסם בחוברת באשכול ישן ולא מסתבר שהטיל על ישיבה הפסד כספי והנהגה מכבידה שכזו ולעצמו היקל...

הגר''ש.jpg

 
 

שי גולד

משתמש רגיל
שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
שי גולד אמר:
שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.

אז אולי תשאל לאותו תלמיד האם היה מעשר ג"כ
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
שי גולד אמר:
לא שאלתי ספציפית ע"ז אבל לע"ד פשיטא!!

אם באפשרותך לשאול אשמח (כמו שכתבתי למעלה שאני צריך בירור ולא סברא אפי' אם היא מאד מסתברת)
 

אח שלך

משתמש ותיק
שי גולד אמר:
שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.
כבר הארכנו לאחרונה שלא שייך עד אחד רק על מה שאומר שתיקן בעצמו.
ולא כשבעל השמחה סומך כמוך על "עדה אחת" = חותמת ההכשר המעידה שהם התחייבו בזה מראש לבוא כל יום ולתקן ולהוציא מחזקת איסור. 
אז ​​​​זה כבר לא עד אחד אלא רק חזקה שליח עושה שליחותו.
(שלא תמיד מועילה). 

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה? 
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
אח שלך אמר:
שי גולד אמר:
שמעתי אישית מא' מתלמידיו של רבינו הגר"ש זצ"ל שבביתו היה מחמיר מאד בעניני כשרות וכדו' ומאד לא סמך על כשרויות
ואילו בשמחות אכל מה שהגישו מדין עד אחד נאמן באיסורים וכמש"כ רש"י שאין לך אדם שאכל אצל חבירו.
כבר הארכנו לאחרונה שלא שייך עד אחד רק על מה שאומר שתיקן בעצמו.
ולא כשבעל השמחה סומך כמוך על "עדה אחת" = חותמת ההכשר המעידה שהם התחייבו בזה מראש לבוא כל יום ולתקן ולהוציא מחזקת איסור. 
אז ​​​​זה כבר לא עד אחד אלא רק חזקה שליח עושה שליחותו.
(שלא תמיד מועילה). 

נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה? 
זה ברור לחלוטין שהרב זצ"ל לא אמר כזה דבר באופן גורף ("ע"א נאמן באיסורים") שאם כן אמר הרי שיהיה מותר לאכול אצל כל בעל הבית הכי פשוט שיהיה אם הוא ירא שמים ומעיד שזה כשר. אבל באמת כפי שכל אחד מבין שהוא יכול להכניס הביתה הכל בכל כי העיקר שכ' עליו שלש אותיות כ' ש' ר'. בשמיטה יביא היתר מכירה כי יש שם תעודה של איזה רב. חסה מלאה תולעים גם טוב כי ודאי המעיין היטב יראה שבכל זאת יש איזה רב כל שהוא שלוקח אחריות שזה כשר. וכן על כמעט כל מאכל כ' באישור הרבנות הראשית וכו' ואם כן זה כשר. העדות שלו שהמאכל כשר הוא אמת לאמיתו אך כ"ז רק לפי הבנתו. 
ע"א נאמן הכונה ללא ספק שהוא מעיד לך מה קרה בשטח והרב כבר יחשב לבד את ההלכה במציאות זו. ולא מספיק שהוא אומר "כבוד הרב, זה כשר!" כי ה"כשר" שלו זה לא ה"כשר" שלי...
אם יאמר קניתי במקום פלוני או אני גדלתי עץ זה ולא היה שום עץ או ירק בחמש מטר הסמוכים וכו' אפשר להסתמך על זה שאין כלאים בפירות. אבל אם יאמר אני מגדל "והכככככל כשר". זה לא שווה כלום כי ה"כשר" שלו זה לא ה"כשר" שלי (תולעים בחסה שגידל, הפרשת תרו"מ שהוא לא יודע בדיוק איך עושים [וסבא שלו באירופה לא עישר אף פעם אף שהיה מדקדק גדול], חילול מעשר שני, כלאים, ערלה וכו').
גם הקונה מהכשר טוב לא יודע בכלל מה הולך שם, לא אם ערבו מאכ"א בביסלי ולא אם הפרישו תרו"מ כמו שצריך ולא יכול להעיד כלום. אז איך הוא אוכל? כי הוא סומך על העד אחד שזה המשגיח שהוא כן יודע מה הולך שם ושאין תערובת איסורים וכד'. ממילא צריכים לברר אצל המשגיח מה יש לו להגיד ולא "אם זה כשר" כי לך תדע מה בראש שלו נקרא "כשר". ופה באים לחילוקים הגדולים בין ההכשרים, שהחלשים מעמידים את המושג כשר עם הוראות מקילות מאד מאד וכן המשגיח לא בדיוק יודע מה קורה שם ולא הפיל שום פחד על בעלי המקום שלא יכניסו חומרים לא כשרים בעת הצורך. וההכשרים הרציניים כן מטפלים עד כמה שידם מגעת לתפוס שליטה מליאה על כל מה שקורה שם.
בענייין המעשרות הנושא מורכב מאד גם עבור הכשר מהודר ולכן הרבה גדולי ת"ח הורו לחזור ולעשר לצאת מכל חשש. אך מעניין אותי מה נהגו הרבנים שהזכרתי בתחילה.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב1 אמר:
ממוצרים שבהכשר טוב
אני צריך בירור יסודי לא סברות ועדויות קלושות. תודה

היום פגשתי באחד שאמר שהיה כבן בית ממש אצל הגר"ש זצ"ל כמה שנים ואמר שגם בישיבה "מעלות" הייתה הוראה לעשר הכל ואף הוא עצמו היה לפעמים אחראי לעשר בישיבה.
אבל עדיין בביתו מה נהג (מסתבר כמו שהוזכר לעיל שאם בישיבה הורה לעשר אז לעצמו לא כ"ש אבל עדיין צריך בירור) 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
אח שלך אמר:
נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה?

מה זה נוגע?
בענין תאנים, כידוע, זה מאוד תלוי בעצים שונים, באזורי גידול, בתקופות שונות של הקיץ וכו', ויש תאנים נקיות לחלוטין, וזה דבר שניתן לבדוק בבירור [אני מדבר על תאנים טריות - שזה מה שהוא אכל], ורק מתעקש החושש מחיידקים הנמצאים בפירות לא מסוגל להאמין לזה.

עוד מבית אביו זצ"ל, קיבל הגר"ש את היחס המסוים לענייני תולעים, ולא שאני יודע גדר ברור בזה, אולם בודאי זה לא היחס שנוצר ממחקריו של הרב ויא שליט"א.

לגבי תרומות ומעשרות הנידון הוא שונה לחלוטין, כמובן.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
צריך לבדוק בספר תפארת שמואל שיצא לאחר הפטירה, על הנהגות מרן זצוק"ל.
 

סופר סת''ם

משתמש חדש
ספר וסופר אמר:
אח שלך אמר:
נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה?

מה זה נוגע?
בענין תאנים, כידוע, זה מאוד תלוי בעצים שונים, באזורי גידול, בתקופות שונות של הקיץ וכו', ויש תאנים נקיות לחלוטין, וזה דבר שניתן לבדוק בבירור [אני מדבר על תאנים טריות - שזה מה שהוא אכל], ורק מתעקש החושש מחיידקים הנמצאים בפירות לא מסוגל להאמין לזה.

עוד מבית אביו זצ"ל, קיבל הגר"ש את היחס המסוים לענייני תולעים, ולא שאני יודע גדר ברור בזה, אולם בודאי זה לא היחס שנוצר ממחקריו של הרב ויא שליט"א.

לגבי תרומות ומעשרות הנידון הוא שונה לחלוטין, כמובן.
לגבי התאנים, שמעתי שפעם אחד הרב ויא בא אליו ואמר לו בטוח שיש תולעים בתאנים ובכל התאנים שבדקתי מצאתי, אז ר' שמואל הביא לו תאנה ואמר לו תראה לי והוא ישב וחיפש הרבה זמן ולא מצא כלום ויצא קצת נבוך 
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
סופר סת''ם אמר:
ספר וסופר אמר:
אח שלך אמר:
נ. ב. בביתו היה מחמיר? אז איך אכל תאנים וכדומה?

מה זה נוגע?
בענין תאנים, כידוע, זה מאוד תלוי בעצים שונים, באזורי גידול, בתקופות שונות של הקיץ וכו', ויש תאנים נקיות לחלוטין, וזה דבר שניתן לבדוק בבירור [אני מדבר על תאנים טריות - שזה מה שהוא אכל], ורק מתעקש החושש מחיידקים הנמצאים בפירות לא מסוגל להאמין לזה.

עוד מבית אביו זצ"ל, קיבל הגר"ש את היחס המסוים לענייני תולעים, ולא שאני יודע גדר ברור בזה, אולם בודאי זה לא היחס שנוצר ממחקריו של הרב ויא שליט"א.

לגבי תרומות ומעשרות הנידון הוא שונה לחלוטין, כמובן.
לגבי התאנים, שמעתי שפעם אחד הרב ויא בא אליו ואמר לו בטוח שיש תולעים בתאנים ובכל התאנים שבדקתי מצאתי, אז ר' שמואל הביא לו תאנה ואמר לו תראה לי והוא ישב וחיפש הרבה זמן ולא מצא כלום ויצא קצת נבוך 
קשה ללמוד מהנהגת הגר"ש לכל אדם, מפני שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, בפרט במידי דאכילה כמבואר בגמ' ובתוס' (חולין ה, ב).
 
 

טל חרמון

משתמש ותיק
תאני ם טריות, ובפרט אם העוקץ שלהם עדיין סתום הם "ברובם" נקיות,
וליד הכולל שלי היה עץ תאנים שכולם אמרו לי שאסור לאכול את זה ושזה בשרי וכו' ויום אחד קטפתי משם 15 תאנים ועשיתי עליהם בדיקות יחד עם כמה מחברי הכולל לפי הכללים של הרב וויא ורק באחת נמצאה תולעת.
 

tkhvu

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
מפני שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, בפרט במידי דאכילה כמבואר בגמ' ובתוס' (חולין ה, ב).
לכאורה זה רק בשוגג. וצ"ע מתוס' שבת יא ב. ויש לחלק. 
 

משכנות יעקב

משתמש רגיל
הגר"ש התיר תאנים
וכך מבואר בגמ' שהיו הרבה מתולעות, ואעפ"כ אכלו את הנקיות, וכמובן לא ע"י בדיקה במיים...
והטעם פשוט מאד, כי כל הדין שקבעו רבנן שבריה לא בטיל, היינו מחמת חשיבותו, וממילא מה שלא רואים אין זה חשוב כלל, ואין טעם לקרוא לו בריה. ופשוט שלא אמרו חז"ל דין זה במצבים שצריך להרוס את האוכל בכדי למצוא את הבריה ה"מאד חשובה" הלז.
והיה מעשה בישיבה שתמים אחד תלה את המודעה של הרב ויא בערב טו בשבט ואמרו לו הלא הר"י לא סובר כך, והלך בתומו לשאול את ר' שמואל, האם נכון מה שאמרו שלא צריך לבדוק, ואמר לו מה פתאום, ודאי שצריך לבדוק....
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
קשה ללמוד מהנהגת הגר"ש לכל אדם, מפני שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם, בפרט במידי דאכילה כמבואר בגמ' ובתוס' (חולין ה, ב).

חלילה!
וכי יש רשות לאדם גדול לסמוך על זה?
אין טיעון יותר רחוק על הגר"ש זצ"ל מאשר חשיבה כזאת.

כבר כתבתי שיש כאן הבדלי גישה. לא ברור מה גדריה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אין פרי שלא צריך לבדוק אם רב ואם מעט, ומי שרגיל לבדוק יודע לראות. גם בתאנים (תאנים מיבשות זה ענין אחר לחלוטין). ומי שלא רגיל לבדוק, גם אורז אסור לתת לו לבדוק.

האומץ של הרב ויא בעייתי.. אף שאינני רוצה להמעיט בחשיבות של ההנגשה לבדיקת פירות לכלל הציבור שזה מפעל גדול.
בשעתו שאלתי את הגרש"ז אולמן ז"ל מבית דינו של הרב וואנזר, אודות מה שכותב הרב ויא שא"א לאכול תירס מבלי שיימצא בו בעלי חיים שחורים,
והיות וכך בדקתי שוב ושוב ופוררתי ואין קול ואין עונה ואין קשב. ניגשתי לרב ואמרתי לו שכך וכך הוא טוען, וכך וכך בדקתי - ואין כלום,
אמר לי בביטול, נו ידוע שהוא מגזים מאוד...


ולגבי המעשרות.
שמעתי מהרב לוי יצחק ש. שליט"א, שבצעירותם (בשנת תשל"ה בערך) עמדו סביב הרב שך ודברו משהו בלימוד. כשסיימו אמר מישהו אודות האוכל בחדר האוכל של הישיבה, שצרך לעשרו שוב, או מה.. (אינני זוכר הפרטים בדיוק). הרב שך לגלג עליו והעליבו לפני שאר הבחורים שנכחו (אמר איזה ביטוי לעגני על הפרומאקעס', כשהכוונה אל אותו בחור). ואמר לי הרב הנ"ל שניכר היה שעשה זאת בכוונה, כי הרגיש שזה לא מתוך יראת שמים אלא מתוך התנשאות עטופה בכאילו יראת שמים.. (בישיבה היה משגיח כשרות על המטבח)
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית