שבועה בבי"ד בימינו

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
זכור לי, כי בשו"ת יביע אומר מביא, שהיה לפניו מקרה שחשד מאד בדברי האשה, עד שאמר לה שישביעה, [דבר חריג בבתי הדין של היום] ומחמת איום זה הודתה ששקר בפיה.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
אין שבועה בימנו, וכן כתב בפת"ש חו"מ סי' פז, והטעם כי מרן בשו"ע בשו"ע שם כתב כי מי שרץ [והינו שאינו מפחד משבועה]לשבועה אין משביעין אותו.
וראה באריכות באגרות משה ח"ד עמ' סב שכתב כי אין משבעין בימנו, ומה עושים במקום.
אכן הרבה בתי דינים מאימים בשבועה כדי להפחיד ולהוציא האמת בלא שבועה.
ודברי הרב פנקס בית הדין צ"ע.
 

ר' יונה

משתמש ותיק
הגר"נ קרליץ זצ"ל השביע פעם, אבל ייתכן שהנתבע הודה תוך כדי הטקס (נרות וס"ת וכו'), אבל הוא בא להשביע בפועל.
הנידון היה דיני ממונות.
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
מעל הסטנדרט אמר:
אין שבועה בימנו, וכן כתב בפת"ש חו"מ סי' פז, והטעם כי מרן בשו"ע בשו"ע שם כתב כי מי שרץ [והינו שאינו מפחד משבועה]לשבועה אין משביעין אותו.
וראה באריכות באגרות משה ח"ד עמ' סב שכתב כי אין משבעין בימנו, ומה עושים במקום.
אכן הרבה בתי דינים מאימים בשבועה כדי להפחיד ולהוציא האמת בלא שבועה.
ודברי הרב פנקס בית הדין צ"ע.


לא מצאתי את זה בפת"ש בסימן פז
אשמח אם תציין את הס"ק
כי אני רואה שם בפת"ש לאורך הסימן פעמים רבות שמבואר הפוך שכן משביעין
וכן כתבו בהרבה ספרים אחרי הפת"ש 
בשו"ת אורח משפט חו"מ סי' ד. בשו"ת שואל ונשאל ח"א חו"מ סי' כט. בשו"ת מים חיים אהע"ז סי' ג. ובתבואות שמש חו"מ בסי' טז. ובסי' כד. בשמע שלמה ח"ב בסי' יד.
וכן שמעתי מדיינים גדולים ומפורסמים.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
מסורת אבותינו אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
אין שבועה בימנו, וכן כתב בפת"ש חו"מ סי' פז, והטעם כי מרן בשו"ע בשו"ע שם כתב כי מי שרץ [והינו שאינו מפחד משבועה]לשבועה אין משביעין אותו.
וראה באריכות באגרות משה ח"ד עמ' סב שכתב כי אין משבעין בימנו, ומה עושים במקום.
אכן הרבה בתי דינים מאימים בשבועה כדי להפחיד ולהוציא האמת בלא שבועה.
ודברי הרב פנקס בית הדין צ"ע.

 
לא מצאתי את זה בפת"ש בסימן פז
אשמח אם תציין את הס"ק
כי אני רואה שם בפת"ש לאורך הסימן פעמים רבות שמבואר הפוך שכן משביעין
וכן כתבו בהרבה ספרים אחרי הפת"ש 
בשו"ת אורח משפט חו"מ סי' ד. בשו"ת שואל ונשאל ח"א חו"מ סי' כט. בשו"ת מים חיים אהע"ז סי' ג. ובתבואות שמש חו"מ בסי' טז. ובסי' כד. בשמע שלמה ח"ב בסי' יד.
וכן שמעתי מדיינים גדולים ומפורסמים.
ס"ק לח
אשמח לשמוע מי השביע בפועל ב50 שנה אחרונות. ומי משביע היום. וישר כח על הבקיאות שגילית
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בביה"ד דירושלים שהיה בביהכנס חורבת רי החסיד בעבר. נהגו להשביע. מחמת שהיה עוני רב שהיה קשה לחייב לשלם במקום שבועה
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
מעל הסטנדרט אמר:
מסורת אבותינו אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
אין שבועה בימנו, וכן כתב בפת"ש חו"מ סי' פז, והטעם כי מרן בשו"ע בשו"ע שם כתב כי מי שרץ [והינו שאינו מפחד משבועה]לשבועה אין משביעין אותו.
וראה באריכות באגרות משה ח"ד עמ' סב שכתב כי אין משבעין בימנו, ומה עושים במקום.
אכן הרבה בתי דינים מאימים בשבועה כדי להפחיד ולהוציא האמת בלא שבועה.
ודברי הרב פנקס בית הדין צ"ע.

 
לא מצאתי את זה בפת"ש בסימן פז
אשמח אם תציין את הס"ק
כי אני רואה שם בפת"ש לאורך הסימן פעמים רבות שמבואר הפוך שכן משביעין
וכן כתבו בהרבה ספרים אחרי הפת"ש 
בשו"ת אורח משפט חו"מ סי' ד. בשו"ת שואל ונשאל ח"א חו"מ סי' כט. בשו"ת מים חיים אהע"ז סי' ג. ובתבואות שמש חו"מ בסי' טז. ובסי' כד. בשמע שלמה ח"ב בסי' יד.
וכן שמעתי מדיינים גדולים ומפורסמים.
ס"ק לח
אשמח לשמוע מי השביע בפועל ב50 שנה אחרונות. ומי משביע היום. וישר כח על הבקיאות שגילית
במחכת"ר אבל אני רואה שם הפוך
כ' שו"ע פז' לז' אין מוסרין שבועה למי שרץ אחר השבועה, וז"ל הפ"ת שם: כ' בשער המשפט פי' דהבי"ד יראו לפשר ביניהם שלא יבא לידי שבועה, וביפ"ת פי' עוד דנ"מ ... שלא להפוך את השבועה עליו.
הרי שדבריו הולכים על המקרה של השו"ע של מי שרץ אחר השבועה ולא על מקרה רגיל.
וגם על המקרה ההוא לא כתב שלא ישביעו כלל, אלא להיפך כתב שיראו לפשר שלא יגיעו למצב הזה, אבל לא שעקרו את כל הדין.
ועכ"פ גם אם השער המשפט היה כותב כן, אדרבא, המסקנה הייתה הפוכה, שהרי השעה"מ היה לפני כמעט מאתיים שנה, ומאז ודאי נהגו להשביע רבות. (וכל הנדון כאן בדיון הזה הוא על הדורות הללו), ונמצא שוודאי לא קיי"ל כהשה"מ אילו היה כוונתו כמו שאתה מפרש.
 
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
מסורת אבותינו אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
מסורת אבותינו אמר:
 
לא מצאתי את זה בפת"ש בסימן פז
אשמח אם תציין את הס"ק
כי אני רואה שם בפת"ש לאורך הסימן פעמים רבות שמבואר הפוך שכן משביעין
וכן כתבו בהרבה ספרים אחרי הפת"ש 
בשו"ת אורח משפט חו"מ סי' ד. בשו"ת שואל ונשאל ח"א חו"מ סי' כט. בשו"ת מים חיים אהע"ז סי' ג. ובתבואות שמש חו"מ בסי' טז. ובסי' כד. בשמע שלמה ח"ב בסי' יד.
וכן שמעתי מדיינים גדולים ומפורסמים.
ס"ק לח
אשמח לשמוע מי השביע בפועל ב50 שנה אחרונות. ומי משביע היום. וישר כח על הבקיאות שגילית
במחכת"ר אבל אני רואה שם הפוך
כ' שו"ע פז' לז' אין מוסרין שבועה למי שרץ אחר השבועה, וז"ל הפ"ת שם: כ' בשער המשפט פי' דהבי"ד יראו לפשר ביניהם שלא יבא לידי שבועה, וביפ"ת פי' עוד דנ"מ ... שלא להפוך את השבועה עליו.
הרי שדבריו הולכים על המקרה של השו"ע של מי שרץ אחר השבועה ולא על מקרה רגיל.
וגם על המקרה ההוא לא כתב שלא ישביעו כלל, אלא להיפך כתב שיראו לפשר שלא יגיעו למצב הזה, אבל לא שעקרו את כל הדין.
ועכ"פ גם אם השער המשפט היה כותב כן, אדרבא, המסקנה הייתה הפוכה, שהרי השעה"מ היה לפני כמעט מאתיים שנה, ומאז ודאי נהגו להשביע רבות. (וכל הנדון כאן בדיון הזה הוא על הדורות הללו), ונמצא שוודאי לא קיי"ל כהשה"מ אילו היה כוונתו כמו שאתה מפרש.

כבר ציינתי לעיל כי בימנו רובא דאינשי הוי רץ לשבועה,כי למשה הרבה נשבעים בינם לבין חברם [כמובן דוקא המון העם] ומעתה ראוי לצדין לא להשביע, ולכן לא משביעין כי דינים בדרך כלל שפת"ש או' להן ראוי כך הם נוהגים למעשה, ופוק חזי מאי עמא דבר וכן נוהג גאב"ד חקת משפט אשר ממנו שמעתי המקורות הנ"ל
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
אין ספק שנמנעים משבועה, בגלל שרבים עמי הארץ שקלה שבועה בעיניהם
ועל כך אין כל ויכוח שזו המציאות, ושכך כנראה סבורין העולם הדייני.
הנדון הוא האם זה קו אדום, או שאם יש צורך אז יש להשביע, וכך עושים. {וזה מה שכתוב בשעה"מ שלהשתדל שזה לא יקרה, אבל אם הוא מתעקש, אין מה לעשות ויקוב הדין את ההר}.
מדברים כאן על שינוי של עיקר הדין הדאו' והדרבנן, ללא מקור מוסמך, ושינוי ממסורת אבותינו.
כמובן לא במקרה של רץ לשבועה, אלא באדם ראוי.
ועל כך לא מבואר כלום בפת"ש אלא בתר איפכא וכמו שכתבתי.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
מסורת אבותינו אמר:
אין ספק שנמנעים משבועה, בגלל שרבים עמי הארץ שקלה שבועה בעיניהם
ועל כך אין כל ויכוח שזו המציאות, ושכך כנראה סבורין העולם הדייני.
הנדון הוא האם זה קו אדום, או שאם יש צורך אז יש להשביע, וכך עושים. {וזה מה שכתוב בשעה"מ שלהשתדל שזה לא יקרה, אבל אם הוא מתעקש, אין מה לעשות ויקוב הדין את ההר}.
מדברים כאן על שינוי של עיקר הדין הדאו' והדרבנן, ללא מקור מוסמך, ושינוי ממסורת אבותינו.
כמובן לא במקרה של רץ לשבועה, אלא באדם ראוי.
ועל כך לא מבואר כלום בפת"ש אלא בתר איפכא וכמו שכתבתי.

הסברא היא כך כאשר עומד בפני הדיין אדם שצריך מעיקר הדין שבועה, מאחר והדיין לא יודע ודאי אם הוא אדם ראוי כי את זה רק ה' יודע, [ובדרך כלל מי שמגיע לשם, אינו הגר"ח קניבסקי] א"כ חייב לחשוש שמא הוא מהרוב דרצין אחר שבועה, וקימ"ל כל דפריש מרובא פריש, וא"כ אסור להשביע כי על הצד שהוא כן רץ כתב מרן השו"ע "אין מוסרין" וכו'
והינו אסור ולא רק עצה בעלמא.
 

מסורת אבותינו

משתמש רגיל
הבלים גמורים. ודברים מוזרים ומופרכים. כל אדם מהחברים שלנו בוגר ישיבה נורמלית, הוא לא מהרץ אחר השבועה, אין לי מושג מי אתה, אבל מסגנונך ניכר שהינך בוגר ישיבה ישראלית. אם זה משהו כמו פונוביז ארחות תורה בי"מ עליון בי"מ אור ישראל סלבודקא סורוצקין תורה בתפארתה חדרה, ק"ס, חברון אטינגר, קפלו וולפסון וכו' כל מישהו כזה וכיוצא בזה כמובן, אינו רץ אחר השבועה, ולא שייך כלל רוב לדבר כזה, ואין בפוסקים ובשותי"ם שום רמז לאמירה חמורה שכזו.
וכבר ציינתי לעיל לרבנים שכתבו לא כך.
ומה שכתבת שראוי רק ה' יודע, אם כך אין דין שבועה, וישתקע הדבר, הראוי הזה הוא דרגה שבין אדם למקום, אבל מצד דיני אדם, כל אדם כשר משביעין אותו.
והמוציא לעז על ישראל ועל הדין וספרי השו"ת, יזהר בחרמם, ובעקיצתם
 

דבש לפי

משתמש ותיק
שמעתי שאדם סיכם עם חברו שיַּראה לו דברים מעניינים וישלם לו סכום מסויים, ואחר שהראהו דברים רבים מעניינים אמר לו שלֵּם לי סכום פלוני כמו שקבענו (ונקב בסכום גבוה ממה שבאמת סוכם), הלכו לבית דין, ואחר שהשמיעו טענותיהם אמרו שמודה במקצת חייב שבועה ותמורת ויתור על השבועה ישלם שליש מסכום ההפרש, והאדם אינו מבין מהיכן נפל עליו חוב זה ומי אמר שהוא מסכים לשלם כך בשביל לוותר על השבועה...
כשיצאו מבית הדין אמר לו המדריך: "לא אקח ממך יותר מ(הסכום שקבעו מראש), פשוט רציתי להראות לך עוד דבר מעניין..."
 

תלמיד אחד

משתמש רגיל
בפנקס בי"ד של הגרעק"א מבואר שהוא היה משביע לפעמים וכנראה שעד סמוך לחורבן אירופה בעווה"ר (השואה) זה היה נהוג לפעמים בבתי דינים.
סמוך לתקופה זו הפסיקו להשביע - איני יודע טעם מדוייק אבל כנראה כי רבים התקלקלו ואין טעם להשביע אותם, ויש הרבה שהם יר"ש ברמה נמוכה, וא"א שתהיה אפלייה באפשרות להישבע לפי היר"ש של כל אחד. - לא מצד הדין אלא מצד המציאות, אנשים לא יקיימו את הפסק או ילכו מעיקרא לערכאות וכדומה.
ידוע לי שבד"ץ בני ברק השביעו (לפחות) פעם אחת בהסכמת הגר"נ קרליץ - היה עניין של סכומים גדולים ולא היה מציאות של פשרה וגם היה חשש חילול ד'.
היו ת"ח מהחשובים בדור שתמהו עליהם גם במקרה הזה, וכוונתי לומר שיש כאן נקודת ויכוח ויש ת"ח גדולים שסבורים שכיום אין להשביע כלל, ולכו"ע הוא רחוק מאוד.
אני מכיר מי שדיבר עם הגרש"א שטרן לפני כ-30 שנה וכמדומה שאמר לו שבבי"ד של הגר"ש וואזנר הם לא השביעו. אולי המקרה שצויין לעיל היה אח"כ.
הגרש"ש קרליץ זצ"ל השביע פעם אחת ג"כ עם סיבה מיוחדת לפי העניין, וכמדומה שסיפר שהיה סוף לא טוב.
הגרב"צ אבא שאול כמדומה שאמר שלא השביע.
הפשרה של שליש תחת שבועה נזכרה בגדולי אחרונים (אולי השבות יעקב), וכן יש פשרה מקובלת בבתי דין של שישית תחת חרם כמדומה.
ודומני שאם הרב דבש לפי יברר אצל דיינים הוא ישמע מהם שהדבר המעניין הזה מוסכם על כל הבתי דינים באופן כללי, כמובן שבכל פשרה יש עוד שיקולים לפי העניין הפרטי.
יש נושא כללי כמה לכפות על פשרה, ובבתי דינים הגדולים יש אפשרות לפסק בלי פשרות (כגון חלק מההרכבים בבי"ד בני ברק)
אבל נושא כזה חורג מהדיון הכללי כי קשה לקבוע בבירור דיני חשוד על השבועה וכו', ויש כאן מצד אחד את הדין הבסיסי שכשאינו יכול להישבע משלם ומאידך שלא נותנים לו להישבע, ואכמ"ל יותר בנימוקים.
 
חלק עליון תַחתִית