חסידות - מאי משמע?

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 07 ינואר 2020, 18:11

מנהל פורום אקטואליה כתב:
07 ינואר 2020, 15:15
אני מבקש,
מי שיש לו מה לתרום לדיון - בבקשה.
מי שיש לו תלונות, והוא לא אוהב שדנים על חסידים - ליטאים, יכול הוא לדלג לאשכול הבא.
מי שסבור שיש הודעות בעייתיות, אני ישמח מאוד לקבל כל תלונה על הודעה בעייתית ולטפל בזה, ניתן לפנות אלי (גם) בהודעה פרטית.
אני דווקא בעד אבל אי שואל שוב מאי שנא נושא הבחירות והגיוס ודומיהם 

למה שם הודעות שהשיבו על שאלות למרות שלא היו אפילו בחצי הבוטות מה שהיה כאן, נאלצו להיסגר כי הוא לא מתאים 
ומעניין מאד שמחאות הם אלו שמפריעים 
אם אכתוב אפילו ברבע מהצורה שכתבו כאן חלק מהניקים נגד גדולי ישראל האם זה עדיין יחשב כהודעה לגופו של דיון אשר למי שלא מוצא חן בעיניו יכול לדלג להודעה הבא?
לדוגמה להתייחס להמלצתו של ר' חיים על ספר הגאון, ובאותה צורה שהניקים התייחסו על גדולי ישראל אחרים, האם הוא גם יחשב לגופו של דיון

נקודה למחשבה! 
 


מנהל פורום אקטואליה
מנהל פורום אקטואליה
הודעות: 95
הצטרף: 25 דצמבר 2019, 22:21
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מנהל פורום אקטואליה » 07 ינואר 2020, 19:48

חושבני שיש לחלק בין גיוס ושאר נושאים "טריים" לנידונים ישנים בין חסידות למתנגדות.

והודעות בוטות ימחקו ונמחקו! בזה אין כל הבדל.


איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 07 ינואר 2020, 19:55

הלוואי!


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ינואר 2020, 11:21

אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ינואר 2020, 12:32

מדוע רבותינו בעלי התוספות הקדישו את זמנם עבור זמירות למוצ''ש אבל לבני התורה של זמנינו זה בגדר ביטול תורה,
כנ''ל לגבי התוספות של הרחמן בברכת המזון,
מדוע רבותינו הרמ"א, ואחריו כל הפוסקים התעסקו בענייני אכילת פשטידה בשבת, ואצל בני התורה זה נושא לגיחוך.
שלא לדבר על אכילת חמין שבעל המאור כ' שהנמנע יתעסקו בו עממין...


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 845
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי בנציון » 12 ינואר 2020, 01:29

אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.
אני אענה לך מבלי להיכנס לכל ההשמצות ההדדיות באשכול זה, ומבלי להתייחס לכל הטענות שהעלית אם הם אכן נכונות או לא. זה ברור שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות, ואפשר למצוא טענות על כל חוג וחוג, אמנם הסיבה העיקרית של אלו  מגדולי ישראל שהתנגדו בזמנם לחסידות, היא משום שהחסידות [במקורה] גורסת שיש משהו גבוה יותר מהתורה חס ושלום, ויתכן שבתורה כתוב משהו אחד, אבל רצון ה' הוא לא ככה. היטיב להגדיר את זה כאן בפורום אחד שמייצג את השיטה הזו כאן: viewtopic.php?f=29&t=7943&p=105140#p105070. החסידות אומרת: נכון שחשוב מאד להקפיד על השולחן ערוך, אבל יותר חשוב להקפיד על רצון ה', וכביכול יתכן מצב שהשולחן ערוך לא מייצג את רצון ה' [כוונתי בשו"ע להלכה למעשה היוצאת מהתורה, ולא דווקא לספר שו"ע שיתכן לפעמים שנפסקה הלכה אחרת מהשו"ע], כלומר יתכן מצב שאם נלמד טוב את התורה, יצא לנו שצריך לעשות כך וכך, אבל אנחנו יודעים את רצון ה' [יותר מהתורה] ורצון ה' שנעשה הפוך ממה שהתורה אומרת לנו לעשות, ועל הדבר הזה יצאו אותם מגדולי ישראל בחרב ובחנית. [כיום הדבר כמובן יחסית יותר מתוקן אצל החסידים]. יכול להיות שהליטאים עוברים על שו"ע שלא כדין, אבל זה לא בשיטה שהשו"ע זה לא מילה אחרונה. קיצרתי ואני מקווה שהדברים ברורים.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 764 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מבקש אמת » 12 ינואר 2020, 02:00

אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.

דברים אלו אינם חיוב מעיקר הדין אלא מצוה (חוץ ממלווה מלכה שהוא מחלוקת, אבל דומני שכולם נוהגים לאכול משהו, שיוצאים בזה יד"ח).


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 2129
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 221 פעמים
קיבל תודה: 764 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מבקש אמת » 12 ינואר 2020, 02:18

בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 01:29
אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.
אני אענה לך מבלי להיכנס לכל ההשמצות ההדדיות באשכול זה, ומבלי להתייחס לכל הטענות שהעלית אם הם אכן נכונות או לא. זה ברור שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות, ואפשר למצוא טענות על כל חוג וחוג, אמנם הסיבה העיקרית של אלו  מגדולי ישראל שהתנגדו בזמנם לחסידות, היא משום שהחסידות [במקורה] גורסת שיש משהו גבוה יותר מהתורה חס ושלום, ויתכן שבתורה כתוב משהו אחד, אבל רצון ה' הוא לא ככה. היטיב להגדיר את זה כאן בפורום אחד שמייצג את השיטה הזו כאן: viewtopic.php?f=29&t=7943&p=105140#p105070. החסידות אומרת: נכון שחשוב מאד להקפיד על השולחן ערוך, אבל יותר חשוב להקפיד על רצון ה', וכביכול יתכן מצב שהשולחן ערוך לא מייצג את רצון ה' [כוונתי בשו"ע להלכה למעשה היוצאת מהתורה, ולא דווקא לספר שו"ע שיתכן לפעמים שנפסקה הלכה אחרת מהשו"ע], כלומר יתכן מצב שאם נלמד טוב את התורה, יצא לנו שצריך לעשות כך וכך, אבל אנחנו יודעים את רצון ה' [יותר מהתורה] ורצון ה' שנעשה הפוך ממה שהתורה אומרת לנו לעשות, ועל הדבר הזה יצאו אותם מגדולי ישראל בחרב ובחנית. [כיום הדבר כמובן יחסית יותר מתוקן אצל החסידים]. יכול להיות שהליטאים עוברים על שו"ע שלא כדין, אבל זה לא בשיטה שהשו"ע זה לא מילה אחרונה. קיצרתי ואני מקווה שהדברים ברורים.

כשרבי עבר על ההלכה שאין לכתוב דברים שבעל פה משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך" - וכי סבר שיש משהו גבוה יותר מהתורה?
וכשרב נחמן בר יצחק אמר "גדולה עבירה לשמה יותר ממצוה שלא לשמה" - וכי סבר שיש משהו גבוה יותר מהתורה?
וכשרבא אמר "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך' - אפילו לדבר עבירה" וכי סבר שיש משהו גבוה מהתורה?

כך שדי ברור שהמושג של לעבור על שו"ע בשביל מטרה נעלה הוא מושג קיים. מאידך פשוט וברור שאי אפשר לכל אחד לעשות כפי מה שנראה לו, ולכן האחרונים סייגו את המושג הזה בכמה סייגים (יעויין בתפא"י אבות רפ"ב, הרחב דבר על ברכות יעקב ובעוד מקומות, נובי"ת יו"ד קסא). אפשר בהחלט להתווכח האם הנהגת הצדיקים החסידים עונה על הקריטריונים של מי שזכאי לעבור עבירה לשמה, אבל עכ"פ המושג בהחלט קיים בתורה, והתורה עצמה אומרת שבמקרים מסויימים אפשר לעבור על ההלכה בשביל מטרה נעלה יותר.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 12 ינואר 2020, 02:45

מבקש אמת כתב:
12 ינואר 2020, 02:00
אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.

דברים אלו אינם חיוב מעיקר הדין אלא מצוה (חוץ ממלווה מלכה שהוא מחלוקת, אבל דומני שכולם נוהגים לאכול משהו, שיוצאים בזה יד"ח).
איזה מן תשובה זו? 
למה מבטלים מצוות? 
 


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 12 ינואר 2020, 02:48

בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 01:29
אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.
אני אענה לך מבלי להיכנס לכל ההשמצות ההדדיות באשכול זה, ומבלי להתייחס לכל הטענות שהעלית אם הם אכן נכונות או לא. זה ברור שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות, ואפשר למצוא טענות על כל חוג וחוג, אמנם הסיבה העיקרית של אלו  מגדולי ישראל שהתנגדו בזמנם לחסידות, היא משום שהחסידות [במקורה] גורסת שיש משהו גבוה יותר מהתורה חס ושלום, ויתכן שבתורה כתוב משהו אחד, אבל רצון ה' הוא לא ככה. היטיב להגדיר את זה כאן בפורום אחד שמייצג את השיטה הזו כאן: viewtopic.php?f=29&t=7943&p=105140#p105070. החסידות אומרת: נכון שחשוב מאד להקפיד על השולחן ערוך, אבל יותר חשוב להקפיד על רצון ה', וכביכול יתכן מצב שהשולחן ערוך לא מייצג את רצון ה' [כוונתי בשו"ע להלכה למעשה היוצאת מהתורה, ולא דווקא לספר שו"ע שיתכן לפעמים שנפסקה הלכה אחרת מהשו"ע], כלומר יתכן מצב שאם נלמד טוב את התורה, יצא לנו שצריך לעשות כך וכך, אבל אנחנו יודעים את רצון ה' [יותר מהתורה] ורצון ה' שנעשה הפוך ממה שהתורה אומרת לנו לעשות, ועל הדבר הזה יצאו אותם מגדולי ישראל בחרב ובחנית. [כיום הדבר כמובן יחסית יותר מתוקן אצל החסידים]. יכול להיות שהליטאים עוברים על שו"ע שלא כדין, אבל זה לא בשיטה שהשו"ע זה לא מילה אחרונה. קיצרתי ואני מקווה שהדברים ברורים.
כמו"כ הליטאים חושבים שהם חכמים יותר מהשו''ע והרמא ובעלי התוס' וכנ''ל
 


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 12 ינואר 2020, 02:49

אולי מישהו ראה ליטאי שעושה קידוש לבנה עם 'שמחות וריקודין' כלשונו של הרמ"א?


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 845
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי בנציון » 12 ינואר 2020, 10:00

מבקש אמת כתב:
12 ינואר 2020, 02:18
בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 01:29
אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.
אני אענה לך מבלי להיכנס לכל ההשמצות ההדדיות באשכול זה, ומבלי להתייחס לכל הטענות שהעלית אם הם אכן נכונות או לא. זה ברור שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות, ואפשר למצוא טענות על כל חוג וחוג, אמנם הסיבה העיקרית של אלו  מגדולי ישראל שהתנגדו בזמנם לחסידות, היא משום שהחסידות [במקורה] גורסת שיש משהו גבוה יותר מהתורה חס ושלום, ויתכן שבתורה כתוב משהו אחד, אבל רצון ה' הוא לא ככה. היטיב להגדיר את זה כאן בפורום אחד שמייצג את השיטה הזו כאן: viewtopic.php?f=29&t=7943&p=105140#p105070. החסידות אומרת: נכון שחשוב מאד להקפיד על השולחן ערוך, אבל יותר חשוב להקפיד על רצון ה', וכביכול יתכן מצב שהשולחן ערוך לא מייצג את רצון ה' [כוונתי בשו"ע להלכה למעשה היוצאת מהתורה, ולא דווקא לספר שו"ע שיתכן לפעמים שנפסקה הלכה אחרת מהשו"ע], כלומר יתכן מצב שאם נלמד טוב את התורה, יצא לנו שצריך לעשות כך וכך, אבל אנחנו יודעים את רצון ה' [יותר מהתורה] ורצון ה' שנעשה הפוך ממה שהתורה אומרת לנו לעשות, ועל הדבר הזה יצאו אותם מגדולי ישראל בחרב ובחנית. [כיום הדבר כמובן יחסית יותר מתוקן אצל החסידים]. יכול להיות שהליטאים עוברים על שו"ע שלא כדין, אבל זה לא בשיטה שהשו"ע זה לא מילה אחרונה. קיצרתי ואני מקווה שהדברים ברורים.

כשרבי עבר על ההלכה שאין לכתוב דברים שבעל פה משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך" - וכי סבר שיש משהו גבוה יותר מהתורה?
וכשרב נחמן בר יצחק אמר "גדולה עבירה לשמה יותר ממצוה שלא לשמה" - וכי סבר שיש משהו גבוה יותר מהתורה?
וכשרבא אמר "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך' - אפילו לדבר עבירה" וכי סבר שיש משהו גבוה מהתורה?. אפשר בהחלט להתווכח האם הנהגת הצדיקים החסידים עונה על הקריטריונים של מי שזכאי לעבור עבירה לשמה, אבל עכ"פ המושג בהחלט קיים בתורה, והתורה עצמה אומרת שבמקרים מסויימים אפשר לעבור על ההלכה בשביל מטרה נעלה יותר.
הייתי מציע לך לשאול שאלה יותר פשוטה, הרי יש דין עשה דוחה לא תעשה, ואם כן רואים שמותר לפעמים לעבור על התורה. אבל החילוק פשוט, שיש בתורה גדרים מתי דוחים דבר מפני דבר אחר שגם הוא מחוייב מהתורה, אבל אם לפי כל הכללים של התורה צריך לעשות דבר מסויים, ובא אחד ואומר שנכון שלפי התורה צריך לעשות כך וכך, אבל אני מבין שרצון ה' הוא שאעשה אחרת, אז הוא עוקר את התורה, והוא אומר שהתורה לא מספיק מייצגת את רצון ה', ואני [או הבעש"ט, לא משנה מי] מבין יותר טוב מהתורה מה הוא רצון ה'. 


בנציון
משתמש ותיק
הודעות: 845
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 322 פעמים
קיבל תודה: 373 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי בנציון » 12 ינואר 2020, 10:04

אמונת אומן כתב:
12 ינואר 2020, 02:48
בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 01:29
אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.
אני אענה לך מבלי להיכנס לכל ההשמצות ההדדיות באשכול זה, ומבלי להתייחס לכל הטענות שהעלית אם הם אכן נכונות או לא. זה ברור שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות, ואפשר למצוא טענות על כל חוג וחוג, אמנם הסיבה העיקרית של אלו  מגדולי ישראל שהתנגדו בזמנם לחסידות, היא משום שהחסידות [במקורה] גורסת שיש משהו גבוה יותר מהתורה חס ושלום, ויתכן שבתורה כתוב משהו אחד, אבל רצון ה' הוא לא ככה. היטיב להגדיר את זה כאן בפורום אחד שמייצג את השיטה הזו כאן: viewtopic.php?f=29&t=7943&p=105140#p105070. החסידות אומרת: נכון שחשוב מאד להקפיד על השולחן ערוך, אבל יותר חשוב להקפיד על רצון ה', וכביכול יתכן מצב שהשולחן ערוך לא מייצג את רצון ה' [כוונתי בשו"ע להלכה למעשה היוצאת מהתורה, ולא דווקא לספר שו"ע שיתכן לפעמים שנפסקה הלכה אחרת מהשו"ע], כלומר יתכן מצב שאם נלמד טוב את התורה, יצא לנו שצריך לעשות כך וכך, אבל אנחנו יודעים את רצון ה' [יותר מהתורה] ורצון ה' שנעשה הפוך ממה שהתורה אומרת לנו לעשות, ועל הדבר הזה יצאו אותם מגדולי ישראל בחרב ובחנית. [כיום הדבר כמובן יחסית יותר מתוקן אצל החסידים]. יכול להיות שהליטאים עוברים על שו"ע שלא כדין, אבל זה לא בשיטה שהשו"ע זה לא מילה אחרונה. קיצרתי ואני מקווה שהדברים ברורים.
כמו"כ הליטאים חושבים שהם חכמים יותר מהשו''ע והרמא ובעלי התוס' וכנ''ל


כבר אמרתי שאני לא מתייחס להשמצות, דיברתי על השיטה, את כל ההשמצות מי עשה ככה ומי חושב שהוא יותר חכם מהשני אני משאיר לאחרים.
בעיקר רציתי להדגיש נקודה אחת, לא התנגדו לחסידים בגלל שהם עברו על הלכות מסוימות בשולחן ערוך, אלא בגלל מה שעומד מאחורי זה, משום שהם עברו על הלכות בשולחן ערוך בשיטה, שהחסידות מייצגת את רצון ה' יותר מהתורה. גם אם לו יצוייר שבסך הכללי החסידים מקפידים על שולחן ערוך יותר, אבל הקצת שהם עוברים, זה עקירת כל התורה, ולא רק עקירת כמה סעיפים בשו"ע.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 12 ינואר 2020, 10:44

בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 10:04
אמונת אומן כתב:
12 ינואר 2020, 02:48
בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 01:29

אני אענה לך מבלי להיכנס לכל ההשמצות ההדדיות באשכול זה, ומבלי להתייחס לכל הטענות שהעלית אם הם אכן נכונות או לא. זה ברור שלכל אחד יש מעלות ויש חסרונות, ואפשר למצוא טענות על כל חוג וחוג, אמנם הסיבה העיקרית של אלו  מגדולי ישראל שהתנגדו בזמנם לחסידות, היא משום שהחסידות [במקורה] גורסת שיש משהו גבוה יותר מהתורה חס ושלום, ויתכן שבתורה כתוב משהו אחד, אבל רצון ה' הוא לא ככה. היטיב להגדיר את זה כאן בפורום אחד שמייצג את השיטה הזו כאן: viewtopic.php?f=29&t=7943&p=105140#p105070. החסידות אומרת: נכון שחשוב מאד להקפיד על השולחן ערוך, אבל יותר חשוב להקפיד על רצון ה', וכביכול יתכן מצב שהשולחן ערוך לא מייצג את רצון ה' [כוונתי בשו"ע להלכה למעשה היוצאת מהתורה, ולא דווקא לספר שו"ע שיתכן לפעמים שנפסקה הלכה אחרת מהשו"ע], כלומר יתכן מצב שאם נלמד טוב את התורה, יצא לנו שצריך לעשות כך וכך, אבל אנחנו יודעים את רצון ה' [יותר מהתורה] ורצון ה' שנעשה הפוך ממה שהתורה אומרת לנו לעשות, ועל הדבר הזה יצאו אותם מגדולי ישראל בחרב ובחנית. [כיום הדבר כמובן יחסית יותר מתוקן אצל החסידים]. יכול להיות שהליטאים עוברים על שו"ע שלא כדין, אבל זה לא בשיטה שהשו"ע זה לא מילה אחרונה. קיצרתי ואני מקווה שהדברים ברורים.
כמו"כ הליטאים חושבים שהם חכמים יותר מהשו''ע והרמא ובעלי התוס' וכנ''ל

כבר אמרתי שאני לא מתייחס להשמצות, דיברתי על השיטה, את כל ההשמצות מי עשה ככה ומי חושב שהוא יותר חכם מהשני אני משאיר לאחרים.
בעיקר רציתי להדגיש נקודה אחת, לא התנגדו לחסידים בגלל שהם עברו על הלכות מסוימות בשולחן ערוך, אלא בגלל מה שעומד מאחורי זה, משום שהם עברו על הלכות בשולחן ערוך בשיטה, שהחסידות מייצגת את רצון ה' יותר מהתורה. גם אם לו יצוייר שבסך הכללי החסידים מקפידים על שולחן ערוך יותר, אבל הקצת שהם עוברים, זה עקירת כל התורה, ולא רק עקירת כמה סעיפים בשו"ע.
בלי להיכנס כרגע לויכוחים היסטוריים, ברור שזו לא המהלך הרווח אצל החסידים בימינו, וההבדל בין השיטות הוא בהדגשים בלבד, כל צד מקפידים יותר על הסימנים שחשובים בעיניהם,וכפי הדוגמאות שהבאתי. 
הציטוט שהובא לעיל מניק אחד מייצג איזה שיטה מאד שולית בין החסידים ואינו משקף דבר. 
 


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1536
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 458 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 19 ינואר 2020, 23:56

אמונת אומן כתב:
12 ינואר 2020, 10:44
בנציון כתב:
12 ינואר 2020, 10:04
אמונת אומן כתב:
12 ינואר 2020, 02:48

כמו"כ הליטאים חושבים שהם חכמים יותר מהשו''ע והרמא ובעלי התוס' וכנ''ל

כבר אמרתי שאני לא מתייחס להשמצות, דיברתי על השיטה, את כל ההשמצות מי עשה ככה ומי חושב שהוא יותר חכם מהשני אני משאיר לאחרים.
בעיקר רציתי להדגיש נקודה אחת, לא התנגדו לחסידים בגלל שהם עברו על הלכות מסוימות בשולחן ערוך, אלא בגלל מה שעומד מאחורי זה, משום שהם עברו על הלכות בשולחן ערוך בשיטה, שהחסידות מייצגת את רצון ה' יותר מהתורה. גם אם לו יצוייר שבסך הכללי החסידים מקפידים על שולחן ערוך יותר, אבל הקצת שהם עוברים, זה עקירת כל התורה, ולא רק עקירת כמה סעיפים בשו"ע.
בלי להיכנס כרגע לויכוחים היסטוריים, ברור שזו לא המהלך הרווח אצל החסידים בימינו, וההבדל בין השיטות הוא בהדגשים בלבד, כל צד מקפידים יותר על הסימנים שחשובים בעיניהם,וכפי הדוגמאות שהבאתי. 
הציטוט שהובא לעיל מניק אחד מייצג איזה שיטה מאד שולית בין החסידים ואינו משקף דבר. 
 

כתבת בעצמך 'היום', וזה נכון. היום המצב אצל חסידים טוב יותר. והם צריכים להודות להמתנגדים על זה.
בכלל היום יש יותר בלבול בין ליטאים וחסידים, ואין הלבוש והקהילה תמיד קובע. יש אנשים ההולכים עם לבוש חסידי, ויש להם הרבה מנהגים חסידיים, אבל בגדול הם יותר ליטאים בהשקפה והנהגה מחסידים. מהם שהם יהיו הראשונים להודות, ומהם שיכחישו את זה בתוקף למרות שהוא אמת. ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 20 ינואר 2020, 09:29

אחד התלמידים כתב:
19 ינואר 2020, 23:56
ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה
לא ניתן להתעלם מהעובדה שאצל טובי המשפחות הליטאיות קיימת תופעה של מעבר לחסידות, אם רשמית, ואם למחצה ושליש בגלוי או בסתר, ומדובר במשפחות הכי איכותיות, אצל אנשים שעובדים קשה ולא מחפשים הנחות... מה שמורה על כמיהה לאמת שכנראה חסרה משהו בחינוך שקיבלו.
תופעה הפוכה קיימת כמעט רק אצל חסידים שלמדו במוסדות ליטאיים ונסחפו עם הזרם סביבם.


שומר שבת
הודעות: 131
הצטרף: 01 דצמבר 2019, 13:27
נתן תודה: 23 פעמים
קיבל תודה: 15 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי שומר שבת » 20 ינואר 2020, 09:32

אם אתה קורא לר' מיילך בידרמן חסידות אז אתה צודק, אבל אני לא חושב שזה נובע מכמיהה לאמת וכיו"ב, אלא מהווי מעניין וכו'.


זאת תורת
הודעות: 102
הצטרף: 31 אוגוסט 2018, 00:48
נתן תודה: 35 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי זאת תורת » 20 ינואר 2020, 11:11

אמונת אומן כתב:
20 ינואר 2020, 09:29
אחד התלמידים כתב:
19 ינואר 2020, 23:56
ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה
לא ניתן להתעלם מהעובדה שאצל טובי המשפחות הליטאיות קיימת תופעה של מעבר לחסידות, אם רשמית, ואם למחצה ושליש בגלוי או בסתר, ומדובר במשפחות הכי איכותיות, אצל אנשים שעובדים קשה ולא מחפשים הנחות... מה שמורה על כמיהה לאמת שכנראה חסרה משהו בחינוך שקיבלו.
תופעה הפוכה קיימת כמעט רק אצל חסידים שלמדו במוסדות ליטאיים ונסחפו עם הזרם סביבם.
אני מקווה שאתה מבין לבד שתופעות אלו לא מראות על כלום, בפרט בדור מבולבל. יש כיום גם הרבה נושרים, הרי לך סימן...
 


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 20 ינואר 2020, 13:10

זאת תורת כתב:
20 ינואר 2020, 11:11
אמונת אומן כתב:
20 ינואר 2020, 09:29
אחד התלמידים כתב:
19 ינואר 2020, 23:56
ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה
לא ניתן להתעלם מהעובדה שאצל טובי המשפחות הליטאיות קיימת תופעה של מעבר לחסידות, אם רשמית, ואם למחצה ושליש בגלוי או בסתר, ומדובר במשפחות הכי איכותיות, אצל אנשים שעובדים קשה ולא מחפשים הנחות... מה שמורה על כמיהה לאמת שכנראה חסרה משהו בחינוך שקיבלו.
תופעה הפוכה קיימת כמעט רק אצל חסידים שלמדו במוסדות ליטאיים ונסחפו עם הזרם סביבם.
אני מקווה שאתה מבין לבד שתופעות אלו לא מראות על כלום, בפרט בדור מבולבל. יש כיום גם הרבה נושרים, הרי לך סימן...

קודם כל, כל תופעה מלמדת משהו, גם תופעת הנשירה, וכן, גם מימדי הנשירה שונים מקהילה לרעותה שוני כמותי ואיכותי. 
אך אינה דומה הנשירה שפוגעת בנחשלים, לחסידות שאליה מגיעים דווקא עידית שבעידית, אנשים מבקשי אמת שאי אפשר בשום אופן לפטור אותם באמירות של הווי

כמובן שלא אתחיל למנות כאן שמות, מי שיודע יודע. 
 


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1536
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 458 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 20 ינואר 2020, 23:27

אמונת אומן כתב:
20 ינואר 2020, 09:29
אחד התלמידים כתב:
19 ינואר 2020, 23:56
ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה
לא ניתן להתעלם מהעובדה שאצל טובי המשפחות הליטאיות קיימת תופעה של מעבר לחסידות, אם רשמית, ואם למחצה ושליש בגלוי או בסתר, ומדובר במשפחות הכי איכותיות, אצל אנשים שעובדים קשה ולא מחפשים הנחות... מה שמורה על כמיהה לאמת שכנראה חסרה משהו בחינוך שקיבלו.
תופעה הפוכה קיימת כמעט רק אצל חסידים שלמדו במוסדות ליטאיים ונסחפו עם הזרם סביבם.
זו תשובה מאד מגמתי. אני לא מכיר אף אחד שהפך מליטאי לחסידי, בלי שהיה לו בעיות. כגון בעיות נפשיות, בית הרוס וכו'. אני לא שולל שיש שאיני מכיר, אבל לדבר לאחד שכל ימיו בין ליטאים ועד היום לא שמע על מקרה יחיד כזה, שיש תופעה שא"א להתעלם ממנה, לא רציני. תביא נתונים אמינים, או תטעון טענה שאפשר לאמת.
ויש תופעה שא"א להתעלם ממנה, שכשחסידים רוצים לעלות בלימוד התורה הם מחפשים אותו אצל הליטאים. מלבד אלו שהולכים לישיבה ליטאי, תמצא אין שיעור ישיבות חסידיות שלקחו בוגרי ישיבות ליטאית לשמש כר"מים וראשי ישיבה, מהם שלקחו ליטאים גמורים.
הבלגתי, ולא עניתי תגובה חריפה יותר. בבקשה אל תגרה אותי.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 21 ינואר 2020, 00:08

אחד התלמידים כתב:
20 ינואר 2020, 23:27
אמונת אומן כתב:
20 ינואר 2020, 09:29
אחד התלמידים כתב:
19 ינואר 2020, 23:56
ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה
לא ניתן להתעלם מהעובדה שאצל טובי המשפחות הליטאיות קיימת תופעה של מעבר לחסידות, אם רשמית, ואם למחצה ושליש בגלוי או בסתר, ומדובר במשפחות הכי איכותיות, אצל אנשים שעובדים קשה ולא מחפשים הנחות... מה שמורה על כמיהה לאמת שכנראה חסרה משהו בחינוך שקיבלו.
תופעה הפוכה קיימת כמעט רק אצל חסידים שלמדו במוסדות ליטאיים ונסחפו עם הזרם סביבם.
זו תשובה מאד מגמתי. אני לא מכיר אף אחד שהפך מליטאי לחסידי, בלי שהיה לו בעיות. כגון בעיות נפשיות, בית הרוס וכו'. אני לא שולל שיש שאיני מכיר, אבל לדבר לאחד שכל ימיו בין ליטאים ועד היום לא שמע על מקרה יחיד כזה, שיש תופעה שא"א להתעלם ממנה, לא רציני. תביא נתונים אמינים, או תטעון טענה שאפשר לאמת.
ויש תופעה שא"א להתעלם ממנה, שכשחסידים רוצים לעלות בלימוד התורה הם מחפשים אותו אצל הליטאים. מלבד אלו שהולכים לישיבה ליטאי, תמצא אין שיעור ישיבות חסידיות שלקחו בוגרי ישיבות ליטאית לשמש כר"מים וראשי ישיבה, מהם שלקחו ליטאים גמורים.
הבלגתי, ולא עניתי תגובה חריפה יותר. בבקשה אל תגרה אותי.
על הרישא א''א לענות בלי שמות, ואאלץ לוותר. 
בכל קהילה חסידית יש כמה כאלו, מסלתה ושמנה. 

עם העובדות שבסיפא אני בהחלט מסכים. 

ההסבר לזה פשוט מאד. 
כשרוצים להתקין מזגן לדוגמה, ברור שעדיף לעשות זאת ע"י מתקין מזגנים מומחה למזגנים בלבד , ולא ע"י כלבויניק שעושה הכל וגם מתקין מזגנים. 
זה לא אומר שהכלבויניק פחות מוכשר או צודק. 
 


איטשע מאיר לורנץ
משתמש ותיק
הודעות: 508
הצטרף: 18 דצמבר 2017, 20:41
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי איטשע מאיר לורנץ » 21 ינואר 2020, 12:33

אחד התלמידים כתב:
20 ינואר 2020, 23:27
אמונת אומן כתב:
20 ינואר 2020, 09:29
אחד התלמידים כתב:
19 ינואר 2020, 23:56
ויש אנשים ההולכים בלבוש ליטאי, ונוהגים במנהגים ליטאים, אבל בהשקפה הם יותר חסידים מליטאים, למרות שהם יכחישו את זה ואף יעלבו אם יגידו להם את זה
לא ניתן להתעלם מהעובדה שאצל טובי המשפחות הליטאיות קיימת תופעה של מעבר לחסידות, אם רשמית, ואם למחצה ושליש בגלוי או בסתר, ומדובר במשפחות הכי איכותיות, אצל אנשים שעובדים קשה ולא מחפשים הנחות... מה שמורה על כמיהה לאמת שכנראה חסרה משהו בחינוך שקיבלו.
תופעה הפוכה קיימת כמעט רק אצל חסידים שלמדו במוסדות ליטאיים ונסחפו עם הזרם סביבם.
זו תשובה מאד מגמתי. אני לא מכיר אף אחד שהפך מליטאי לחסידי, בלי שהיה לו בעיות. כגון בעיות נפשיות, בית הרוס וכו'. אני לא שולל שיש שאיני מכיר, אבל לדבר לאחד שכל ימיו בין ליטאים ועד היום לא שמע על מקרה יחיד כזה, שיש תופעה שא"א להתעלם ממנה, לא רציני. תביא נתונים אמינים, או תטעון טענה שאפשר לאמת.
ויש תופעה שא"א להתעלם ממנה, שכשחסידים רוצים לעלות בלימוד התורה הם מחפשים אותו אצל הליטאים. מלבד אלו שהולכים לישיבה ליטאי, תמצא אין שיעור ישיבות חסידיות שלקחו בוגרי ישיבות ליטאית לשמש כר"מים וראשי ישיבה, מהם שלקחו ליטאים גמורים.
הבלגתי, ולא עניתי תגובה חריפה יותר. בבקשה אל תגרה אותי.
דווקא פעם זה היה הרבה יותר מקובל לדעתי מרגשי נחיתות טפשיים (אני טחנתי המון מים אצל רמי"ם מסוג הזה ולא אאריך יותר מדי מה אני חושב כי אמרתי כבר)
אבל היום התופעה של ישיבות שמחשיבות עצמם למצוינים בעולם הישיבות החסידיים שדווקא זונחים לגמרי את הרעיון הזה ולוקחים רמי"ם מתוך החסידות תלמידי חכמים שיראתם קודמת לחכמתם וב"ה אני יכול להעיד כי הפירות משובחים ביותר


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1628
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 21 ינואר 2020, 12:55

אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 11:21
אף אחד לא טרח להסביר כאן מדוע הליטאים 'המדקדקים' מחקו סימנים שלמים בשו''ע, כמו אמירת קרבנות, חזרת השץ במנחה בחלק מעולם הישיבות, סעודת ר"ח, מלווה מלכה,וכן הלאה.
אמונת אומן כתב:
10 ינואר 2020, 12:32
מדוע רבותינו בעלי התוספות הקדישו את זמנם עבור זמירות למוצ''ש אבל לבני התורה של זמנינו זה בגדר ביטול תורה,
כנ''ל לגבי התוספות של הרחמן בברכת המזון,
מדוע רבותינו הרמ"א, ואחריו כל הפוסקים התעסקו בענייני אכילת פשטידה בשבת, ואצל בני התורה זה נושא לגיחוך.
שלא לדבר על אכילת חמין שבעל המאור כ' שהנמנע יתעסקו בו עממין...
קרבנות זה לא דין, מנחה קצרה זה לא משהו מקובל אצל הליטאים אלא נוהג במקום א׳ או שנים (וגם זה הוא במסגרת ההלכה, אבל להתפלל אחרי חצות הוא לא במסגרת ההלכה), סעודת ר"ח גם הגר"א הוסיף רק מאכל א׳ ובכל הישיבות שאני ראיתי גם עושים זאת, כן ארוחת הצהריים בישיבות הם יותר בשאר הימים, מלווה מלכה בישיבות הליטאיות יש כמו שיש ארוחת בוקר וצהריים (אתה יכול לבדוק), זמירות הם לא הלכה ובזמן הגאונים היו פיוטים מיוחדים לכל שבת אבל מי שלא אומרם זה לא רק הליטאים אלא כל כלל ישראל, מי שלא אומר הרחמן זה הנוהגים כהגר"א בשבת ולפני השואה היו כאלו שלא אמרום כלל אבל גם ברמב"ם זה לא מופיע וזה הוספה מאוחרת, אף א׳ לא ׳התעסק׳ סלאכול פשטידה אלא ס"ה נהגו לאוכלה בשבת ותו לא מידי הגיחוך הוא על העסק הרב שנהי׳ סביבה, כל ליטאי אוכל חמין (ורבים אפי׳ מהדרים גם בלילה שלפניו...) ובעל המאור התכוון לחשוד בקראות את מי שלא אוכל חמין מה שלא שייך בימינו


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 22 ינואר 2020, 01:38

חלק א׳ ממעל כתב:
21 ינואר 2020, 12:55
מנחה קצרה זה לא משהו מקובל אצל הליטאים אלא נוהג במקום א׳ או שנים
אכן מקום אחד או שניים... רק בפוניבז אם הישיבות, גרודנא וכל בנותיה, ורק בחברון ועוד כמה...
זה בערך כמו לומר על משהו שהוא לא מקובל אצל החסידים אלא רק ביוצאי פולין והונגריה.

מנחה קצרה הוא לא במסגרת ההלכה אלא הוראה איך לנהוג כשהפסידו את הזמן ואין אפשרות להתפלל עם חזרת הש''ץ, בדומה לזה שמי שאיחר את זמן התפלה מותר לו להתפלל אחר הזמן.

ומעולם לא שמעתי על בית כנסת חסידי בן ימינו שמתפללים בו אחר חצות.

קרבנות הוא לא דין רק 2 סימנים בשו''ע רמא ובכל הפוסקים עד ימינו.

אסתפק בזה לע''ע ולא אכנס למחלוקת על העובדות, מה גם שהדברים ידועים לכל.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 22 ינואר 2020, 08:43

תעשה חיפוש באוצר החכמה על המילים פשטידה ומולייתא ותראה אם עשו עסק או לא


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1443
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 142 פעמים
קיבל תודה: 442 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי כלפי ליא » 22 ינואר 2020, 09:14

אמונת אומן כתב:
22 ינואר 2020, 01:38
חלק א׳ ממעל כתב:
21 ינואר 2020, 12:55
מנחה קצרה זה לא משהו מקובל אצל הליטאים אלא נוהג במקום א׳ או שנים
אכן מקום אחד או שניים... רק בפוניבז אם הישיבות, גרודנא וכל בנותיה, ורק בחברון ועוד כמה...
זה בערך כמו לומר על משהו שהוא לא מקובל אצל החסידים אלא רק ביוצאי פולין והונגריה.

מנחה קצרה הוא לא במסגרת ההלכה אלא הוראה איך לנהוג כשהפסידו את הזמן ואין אפשרות להתפלל עם חזרת הש''ץ, בדומה לזה שמי שאיחר את זמן התפלה מותר לו להתפלל אחר הזמן.

ומעולם לא שמעתי על בית כנסת חסידי בן ימינו שמתפללים בו אחר חצות.

קרבנות הוא לא דין רק 2 סימנים בשו''ע רמא ובכל הפוסקים עד ימינו.

אסתפק בזה לע''ע ולא אכנס למחלוקת על העובדות, מה גם שהדברים ידועים לכל.

נכון שיש ישיבות שמתפללים מנחה קצרה, ועוד יותר נכון שרוב הישיבות לא מתפללים מנחה קצרה.
אבל מה שיותר נוגע זה מה קורה בקהילות הליטאיות של האברכים, ואין גם לא קהילה אחת שיש לה מנין רשמי של מנחה קצרה.

בנוגע להלכה, נכון שלדעת הרבה פוסקים מנחה קצרה זה רק בדיעבד כשעובר זמן תפילה, וחזרת הש"ץ הוא מדינא גם בזמננו. אבל לפי הרמב"ם ועוד, הצורה הזו של להתפלל עם החזן זה עיקר תפילה בציבור, וכיון שעונים קדושה, הרי שמקיימים בזה את דין תפילה בציבור לכתחילה, ואין בזמננו חיוב של חזרת הש"ץ כשכולם בקיאים, אלא רק כהיכי תימצי לענות קדושה.

אתה מוזמן לבתי כנסיות חסידיים שמתפללים בצורה ממוסדת אחרי חצות דבר יום ביומו. זה באמת חרפה, כי זה ברכות לבטלה ועקירת תורה. [גם להתפלל אחרי זמן תפילה קודם חצות, באופן שיכלו להתפלל קודם, הלכתית לרוב הפוסקים זה ברכות לבטלה!, וגם זה נידש ונפרץ בצורה מוחלטת כמעט בכל קהילות החסידים, למרות שזה דינא דגמרא].

אמירת קרבנות גם אחרי שזה בשו"ע, צריך לדעת מה מקורו ומה הטעם לאמרו. בכל ענין שעושים צריך לדעת מה דאורייתא, מה חיוב, מה מנהג, ומה דבר טוב, ומה דבר חשוב. נכון שאמירת קרבנות בשחרית זה דבר חשוב מאוד, והרבה יש להצטער על שמזלזלים בזה, אבל זה לא חלק מחיוב התפילה, ולכן אין זה עקירת דין.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 22 ינואר 2020, 09:19

כלפי ליא כתב:
22 ינואר 2020, 09:14
אתה מוזמן לבתי כנסיות חסידיים שמתפללים בצורה ממוסדת אחרי חצות דבר יום ביומו. זה באמת חרפה, כי זה ברכות לבטלה ועקירת תורה
הוצאת שם רע כפשוטו.
אפילו בשטיבלך חסידיים לא קיים דבר כזה בשום מקום, אפילו לא באקראי.
השקרים הללו נמשכים עוד מימות החרם של הגר"א.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 22 ינואר 2020, 09:22

כלפי ליא כתב:
22 ינואר 2020, 09:14
בנוגע להלכה, נכון שלדעת הרבה פוסקים מנחה קצרה זה רק בדיעבד כשעובר זמן תפילה, וחזרת הש"ץ הוא מדינא גם בזמננו. אבל לפי הרמב"ם ועוד, הצורה הזו של להתפלל עם החזן זה עיקר תפילה בציבור, וכיון שעונים קדושה, הרי שמקיימים בזה את דין תפילה בציבור לכתחילה, ואין בזמננו חיוב של חזרת הש"ץ כשכולם בקיאים, אלא רק כהיכי תימצי לענות קדושה.
אינו מדויק כלל,
וגם אם כך הוא, אם אפשר לסמוך על הרמב"ם נגד הנפסק בשו''ע וכל הפוסקים, אפשר גם לסמוך על עמודי עולם כמו השפ''א וחידושי הרי''ם לענין זמן תפלה.
ואם המעיין בד''ת בחזרת הש''ץ גדול עוונו ( יעויין דברי מרן הגרח"ק בזה באופן מבהיל,) מה נאמר על המבטלה בקביעות. 


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 22 ינואר 2020, 09:26

אמונת אומן כתב:
22 ינואר 2020, 09:19
[גם להתפלל אחרי זמן תפילה קודם חצות, באופן שיכלו להתפלל קודם, הלכתית לרוב הפוסקים זה ברכות לבטלה!, וגם זה נידש ונפרץ בצורה מוחלטת כמעט בכל קהילות החסידים, למרות שזה דינא דגמרא].
זו גמרא מפורשת שלא הפסיד אלא שכר תפלה בזמנה, וכבר בימי הראשונים נהגו בשבת להתפלל שחרית מאוחר ולקרוא קר''ש קודם התפלה.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1628
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 22 ינואר 2020, 12:02

תפילה אחרי זמן תפילה היא בדיעבד והחסידים עשוהו ללכתחילה אבל מנחה קצרה זה לשעת הדחק והשאלה עד כמה להרחיב את המושג הזה (בתחילה התפללו מנחה קצרה משום שהי׳ מיד אחרי השיעור והיו מותשים), וגם הרמבם ביטל חזרת השץ כי לא הקשיבו
(גרודנא ופוניבז׳ היינו הך ובחברון זה מנין בעזרת נשים)
בשו"ע יש גם דברים שהם לא חיוב

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים