ברכות כד.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש"י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.
מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר לברך ואין חיסרון של כבוד הברכה וכדו'. ומשמעות המשנה שמותר אפילו לכתחילה.
ונפ"מ לדידן שמותר לכתחילה לברך ברכות בבגד ים.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש"י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.
מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר לברך ואין חיסרון של כבוד הברכה וכדו'. ומשמעות המשנה שמותר אפילו לכתחילה.
ונפ"מ לדידן שמותר לכתחילה לברך ברכות בבגד ים.