ברכות כד. - לברך ברכות עם בגד ים

חזק וברוך

משתמש ותיק
ברכות כד.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש"י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.

מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר לברך ואין חיסרון של כבוד הברכה וכדו'. ומשמעות המשנה שמותר אפילו לכתחילה.
ונפ"מ לדידן שמותר לכתחילה לברך ברכות בבגד ים.
 
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
כנראה כתבת את ההודעה שהיית בעמוד א' עדיין
בסוף ע"ב מפורש: אמר רב הונא היתה טליתו חגורה לו על מתניו מותר לקרות ק"ש
ופירש רש"י היתה טליתו חגורה על מתניו - לכסותו ממתניו ולמטה אע"פ שממתניו ולמעלה הוא ערום קורא ק"ש
והמשך "אבל לא לתפילה" דאז צריךלראות את עצמו כעומד לפני המלך
השאלה מה גדר ברכה רגילה
זה לא כמו שמו"ע שעומד לפני המלך
לכאורה הוא כמו קריאת שמע
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אכן כדבריך, אח"כ ראיתי בע"ב מפורש לגבי קריאת שמע.
ומה שהסתפקת האם ברכות הן כק"ש או כתפילה, זה מבואר במשנה שהבאתי לגבי תרומה ששם הנידון לגבי ברכות, ומבואר שמותר לאמרם ערום בכיסוי הערוה בלבד.
 

ששמואל

משתמש ותיק
יש איזה ספר נדיר שמסכם את כל ההלכות הנ"ל בצורה בהירה וקולחת שחיבר אותו הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין.
והוא כותב בסימן עד ס"ק כב שמותר לקרוא ק"ש אם ממתניו ולמטה מכוסה אבל אין לעשות כן לכתחילה אפי' בברכה וכ"ש בקריאת שמע.
משמע שברכות זה יותר קל מקריאת שמע.

ודרך אגב סיכום ההלכה בעניין ע"פ הסימן הנ"ל שבשביל לברך או לקרוא ק"ש צריך ג' תנאים:
אין ליבו רואה את הערווה.
שלא יהיה ערוה מגולה.
שלא יהיה ראשו גלוי.
ובשביל תפילה צריך כל גופו מכוסה
בהנאה (בנסיעה לים - רק אל תשכח להביא סוודר)
 

שמעוןהצדיק

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
יש איזה ספר נדיר שמסכם את כל ההלכות הנ"ל בצורה בהירה וקולחת שחיבר אותו הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין.
והוא כותב בסימן עד ס"ק כב שמותר לקרוא ק"ש אם ממתניו ולמטה מכוסה אבל אין לעשות כן לכתחילה אפי' בברכה וכ"ש בקריאת שמע.
משמע שברכות זה יותר קל מקריאת שמע.

ודרך אגב סיכום ההלכה בעניין ע"פ הסימן הנ"ל שבשביל לברך או לקרוא ק"ש צריך ג' תנאים:
אין ליבו רואה את הערווה.
שלא יהיה ערוה מגולה.
שלא יהיה ראשו גלוי.
ובשביל תפילה צריך כל גופו מכוסה
בהנאה (בנסיעה לים - רק אל תשכח להביא סוודר)
אספר לך עוד חידוש נדיר:
בעל הספר הנדיר הנ"ל היה מאוד רווה נחת
אם היה רואה שיש עדיין אנשים בדור הזה שמנסים ללמוד סוגיה מהמקורות
ולא רק סיכומים של משנ"ב...
(למותר לציין שגם הסיכומים חשובים מאוד)
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
שמעוןהצדיק אמר:
ששמואל אמר:
יש איזה ספר נדיר שמסכם את כל ההלכות הנ"ל בצורה בהירה וקולחת שחיבר אותו הרב ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין.
והוא כותב בסימן עד ס"ק כב שמותר לקרוא ק"ש אם ממתניו ולמטה מכוסה אבל אין לעשות כן לכתחילה אפי' בברכה וכ"ש בקריאת שמע.
משמע שברכות זה יותר קל מקריאת שמע.

ודרך אגב סיכום ההלכה בעניין ע"פ הסימן הנ"ל שבשביל לברך או לקרוא ק"ש צריך ג' תנאים:
אין ליבו רואה את הערווה.
שלא יהיה ערוה מגולה.
שלא יהיה ראשו גלוי.
ובשביל תפילה צריך כל גופו מכוסה
בהנאה (בנסיעה לים - רק אל תשכח להביא סוודר)
אספר לך עוד חידוש נדיר:
בעל הספר הנדיר הנ"ל היה מאוד רווה נחת
אם היה רואה שיש עדיין אנשים בדור הזה שמנסים ללמוד סוגיה מהמקורות
ולא רק סיכומים של משנ"ב...
(למותר לציין שגם הסיכומים חשובים מאוד)
סתם בשביל הידע, לא פוסקים הלכות עפ"י הגמרא.
 
 

דודי ברמץ

משתמש חדש
חזק וברוך אמר:
ברכות כד.
האשה יושבת וקוצה לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות פניה בקרקע, אבל לא האיש. תרגמה רב נחמן בר יצחק: כגון שהיו פניה טוחות בקרקע.
וברש"י:
וקוצה חלתה ערומה - ואף על פי שערום אסור לברך, אשה יושבת מותרת, שבישיבתה פניה שלמטה מכוסים בקרקע.

מבואר שכל החיסרון משום ערוה, אבל כאשר הערוה מכוסה מותר לברך ואין חיסרון של כבוד הברכה וכדו'. ומשמעות המשנה שמותר אפילו לכתחילה.
ונפ"מ לדידן שמותר לכתחילה לברך ברכות בבגד ים.
ודאי מותר. אולם לברך בחוף הים כשפניו נגד הרוחצים יש להמנע, בגלל שבדרך כלל יש לכל הפחות אחד שערותו מגולה ונמצא שקרא נגד הערוה.
 
 
חלק עליון תַחתִית