המעגל קרן בבגד כדי שלא יתחייב בציצית כשלובשו - האם נקרא שמפקיע עצמו מן המצוה

יושב אוהלים

משתמש ותיק
 בגמ' (גיטין פא.) אמר רבב"ח א"ר יוחנן משום ר' יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר. עד כאן לשון הגמ'.
משמע מזה דלאו מילתא מעלייתא היא כשעושה מעשה להפקיע עצמו מן המצוה, ואף שעושה כן לפני שמתחייב במצוה, וכדהתם שאינו מתחייב במעשר עד שיראו פני הבית, וא"כ אם יש למישהו בגד שיש בו 4 כנפות, ואינו רוצה לשים עליו ציצית, אולי היה עדיף שלא ללבוש הבגד בכלל, מלעגל כנף א' כדי שהבגד לא יהא חייב בציצית.
אמנם בהלכה מצאתי בכמה מקומות בהל' ציצית שיש לעגל כנף אחד כדי שלא יתחייב בציצית, וצ"ע למה אינו נקרא מפקיע עצמו מן המצוה?
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
 בגמ' (גיטין פא.) אמר רבב"ח א"ר יוחנן משום ר' יהודה בר אילעי בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים דורות הראשונים מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות ודרך קרפיפות כדי לפוטרן מן המעשר. עד כאן לשון הגמ'.
משמע מזה דלאו מילתא מעלייתא היא כשעושה מעשה להפקיע עצמו מן המצוה, ואף שעושה כן לפני שמתחייב במצוה, וכדהתם שאינו מתחייב במעשר עד שיראו פני הבית, וא"כ אם יש למישהו בגד שיש בו 4 כנפות, ואינו רוצה לשים עליו ציצית, אולי היה עדיף שלא ללבוש הבגד בכלל, מלעגל כנף א' כדי שהבגד לא יהא חייב בציצית.
אמנם בהלכה מצאתי בכמה מקומות בהל' ציצית שיש לעגל כנף אחד כדי שלא יתחייב בציצית, וצ"ע למה אינו נקרא מפקיע עצמו מן המצוה?
ציצית ומעשרות שונים זה מזה. הפוטר את עצמו ממעשר, הרי זה גזל מתנות עניים.
הפוטר עצמו מן הציצית, זה בין אדם מקום. מלבד זאת, זה שפוטר את עצמו מן הציצית, אולי עושה כדי להינצל מן המחלוקת (למשל בכסות לילה), או כדי שלא לבוא לחשש טלטול ד"א, או חשש כלאיים וכדומה. אבל הפוטר עצמו מן המעשר הוא סתם גוזל את הלוי.
 
 

מאמין

משתמש ותיק
פירות וירקות צריכים תרומות ומעשרות אלא שזמן חיובם היא משעה שמעבירים אותם דרך השער
אך בגד אינו צריך ציצית מלבד כשהיא עם ד' כנפות שאז היא צריך. כנלע"ד
 

אבינועם

משתמש ותיק
א. מלשון הגמרא "בוא וראה שלא כדורות" וכו' משמע שלא מדובר כאן על עניין הלכתי של לכתחילה ודיעבד, שהרי הרמב"ם מעשרות (פ"ג ה"ד ופ"ד ה"ה)  וכן בשו"ע (יו"ד של"א פ"ג) לא הזכירו כלל שאין ראוי לעשות כן (ואעפ"י שאין מכך ראיה, מ"מ חזי לאיצטרופי, ובפרט שלפעמים הרמב"ם כן כותב מהי מדת החסידות בעניין)
וא"כ הגמרא לא באה אלא לציין את השינוי ההתנהגותי בין הדורות.
ב. להסבר העניין שבגמרא (שבו יבואר הבדל בין ציצית לתרו"מ):
הדבר ידוע שישנה מעלה בהבאת תרומות ומעשרות, היות ו-להזכירכם, התרו"מ הולכים לכהן/ללוי/לעני וכו'. ואדם שהעניין נוגע לליבו, לא מחפש אפשרויות להימלט מהדבר הנעלה הזה, אך בדורות האחרונים, שהלב קצת התרחק מהתמונה, חיפשו איך להיתפטר מהמוטל עליהם בדרך הלכתית שהינה לכתחילה. ( כי כל זה אינו נוגע לענין הלכה, כנ"ל).
ג. לענין קרן עגולה, צ"ע אם על דבר כזה היה יכול להאמר גם כן ביטוי דומה "לא כדורות הראשונים" וכו' 
כי בזה אין כל דופי, שהרי מה בין מכנסיים-
שמטבע הדברים אין להם ד' כנפות, לבין בגד בעל כנף עגולה? שהרי לא חייבה תורה אלא בד' כנפות, (וגם ציצית חובת מנא היא, ואף אם לא ילבש ציצית כלל, לא יעבור על דבר מדברי תורה או דברי חכמים, וא"כ מה בכך שיעגל את פינת הבגד).
 

הכהן

משתמש ותיק
ופליגא דמלאכא דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית ה] של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ו] ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן
סרבלא. כגון אותן שלנו שהן עגולין ואין לה אלא שני כנפים [למטה] דפטורה מציצית:
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאמין אמר:
פירות וירקות צריכים תרומות ומעשרות אלא שזמן חיובם היא משעה שמעבירים אותם דרך השער
אך בגד אינו צריך ציצית מלבד כשהיא עם ד' כנפות שאז היא צריך. כנלע"ד

סברא יפה,
אבל ניד"ד הוא כשכבר היה לבגד ד' כנפות ומעגל אחד מהם כדי שיפטר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
הפוטר את עצמו ממעשר, הרי זה גזל מתנות עניים.
HaimL אמר:
אבל הפוטר עצמו מן המעשר הוא סתם גוזל את הלוי.
גזל?? וכי הגורם שלא יתחייב לשלם כסף לחבירו זה גזל?? אתמהה.
HaimL אמר:
הפוטר עצמו מן הציצית, זה בין אדם מקום
הגמ' שם בא להראות שבדורות הראשונים לא חיפשו להיפטר ממצוות, ולאר דוקא בבין אדם לחבירו דלכאורה ה"ה בבין אדם למקום דלאו שפיר עביד כשמחפש להיפטר, דבשניהם מעיקר הדין אין כאן שום איסור, אלא החיסרון הוא שמחפש להיפטר. וא"כ מ"ש ב"א למקום דלא נומר הכי. 
HaimL אמר:
מלבד זאת, זה שפוטר את עצמו מן הציצית, אולי עושה כדי להינצל מן המחלוקת (למשל בכסות לילה), או כדי שלא לבוא לחשש טלטול ד"א, או חשש כלאיים וכדומה. אבל הפוטר עצמו מן המעשר הוא סתם גוזל את הלוי
1- משום חשש איסור טלטול בשבת, וכן לענין כלאים, ג"כ הי' אולי עדיף לא ללבוש כלל כיון דלצד אז בודאי אין לו איסור טלטול, ואינו עושה מעשה להיפטר לצד שהיה חייב בציצית.
2 - 
HaimL אמר:
אולי עושה כדי להינצל מן המחלוקת
למה מעגל כדי להינצל מהמחלוקת? למה לא ישים עילו ציצית (ואין בזה משום על בל תוסיף), (כנראה משום טירחא או הוצאת ממון??) או שלא ילבשנו 

3-- האם אתה בא לחדש שמותר לעגל קרן אחת כדי להיפטר מציצית אך ורק באופן שעושה כן משום חשש איסור??
וה"נ יתכן בפירות שיהא מותר לעשות כן אם יש לו איזה סיבה??


 
 

הכהן

משתמש ותיק
לפני שנים טען לי ת"ח נגד הולכי הפראקים שעושים טצדקי למיפטר נפשייהו מציצית. עניתי לו שההולך בבגד אחר כדי לא להיכנס לחיוב ציצית הרי הוא כלובש סרבלא בסיתוא שאף הוא חשיב כטצדקי כנ"ל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
ופליגא דמלאכא דמלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית ה] של תכלת מה תהא עליה אמר ליה ו] ענשיתו אעשה אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן
סרבלא. כגון אותן שלנו שהן עגולין ואין לה אלא שני כנפים [למטה] דפטורה מציצית:

משם רואים שעונשין בעידנא דריתכא על מה שאינו לובש ציצית.
ובניד"ד בכל אופן אינו מקיים מצוות ציצית, בין אם מעגל, בין אם אינו לובשו כלל, רק דמעגל עושה מעשה להיפטר ולכאו' דומה להא דגיטין משא"כ בסתם אינו לובש, וא"כ לכאורה עדיף שלא ילבשנו כלל מלעגל הקרן בידיים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
לפני שנים טען לי ת"ח נגד הולכי הפראקים שעושים טצדקי למיפטר נפשייהו מציצית. עניתי לו שההולך בבגד אחר כדי לא להיכנס לחיוב ציצית הרי הוא כלובש סרבלא בסיתוא שאף הוא חשיב כטצדקי כנ"ל.

לכאורה לגבי הא דענשינן באידנא דריתחא למי שאינו לובש ציצית, סגי בהא דלובשין בגד אחד עם ציצית, ואי משום הא דמחפש דרך להיפטר, כבר כתבתי דיש לחלק בין מי שאינו לובש בגד עם ד' כנפות למי שעושה מעשה כדי להיפטר, ואם עושה מעשה בפרא"ק לפוטרו, לכאורה ע"ז אנו דנים, דלכאורה יש בו משום עושה טצדקי להיפטר.
ואולי בהנ"ל יש ללמד זכות, בדרך אפשר, דכיון דהוא איצטלא דרבנן, שיש ענין לת"ח ללובשו משום כבוד התורה, (וכמו שהורה הגרא"מ שך להגראי"ל שטיינמן זצוק"ל), עדיף לעגלו משלא ללובשו כלל, (ולהשים עליו ציצית יהי' כחוכא וטלולא, וגורם היפך מכבוד התורה) 
 

הכהן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
(ולהשים עליו ציצית יהי' כחוכא וטלולא, וגורם היפך מכבוד התורה)
חוץ מהבעיה בנתינת ציצית בבגד שאינו לבן
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
(ולהשים עליו ציצית יהי' כחוכא וטלולא, וגורם היפך מכבוד התורה)
השאלה היא למה מלכתחי' מעגלים ולא מטילים בו ציצית וא"כ לא יהא כלל חוכא אם כולם ינהגו כך
(חוץ ממה שיש כאן את הב"י של ציציות נגררות שפטור מציצית לדעת חלק מהשיטות)
 

הכהן

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
יושב אוהלים אמר:
(ולהשים עליו ציצית יהי' כחוכא וטלולא, וגורם היפך מכבוד התורה)
השאלה היא למה מלכתחי' מעגלים ולא מטילים בו ציצית וא"כ לא יהא כלל חוכא אם כולם ינהגו כך
(חוץ ממה שיש כאן את הב"י של ציציות נגררות שפטור מציצית לדעת חלק מהשיטות)
השאלה הזו היא בבחינת הצועק לשעבר. אחרי שלא עושים אי אפשר ליצור מצב שכולם יעשו וזה לא יהיה חוכא ואיטלולא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
יושב אוהלים אמר:
הכהן אמר:
חוץ מהבעיה בנתינת ציצית בבגד שאינו לבן
"אברהם העברי" כתב:
השאלה היא למה מלכתחי' מעגלים ולא מטילים בו ציצית וא"כ לא יהא כלל חוכא אם כולם ינהגו כך
(חוץ ממה שיש כאן את הב"י של ציציות נגררות שפטור מציצית לדעת חלק מהשיטות)


המילים האלה (ולהשים עליו ציצית יהי' כחוכא וטלולא, וגורם היפך מכבוד התורה) כתבתי מקופיא בסוגריים, ועיקר שאלתי היתה למה לא להעדיף שלא ילבש הבגד כלל, מאשר לעגל א' מהקרנות.
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מאמין אמר:
פירות וירקות צריכים תרומות ומעשרות אלא שזמן חיובם היא משעה שמעבירים אותם דרך השער
אך בגד אינו צריך ציצית מלבד כשהיא עם ד' כנפות שאז היא צריך. כנלע"ד

סברא יפה,
אבל ניד"ד הוא כשכבר היה לבגד ד' כנפות ומעגל אחד מהם כדי שיפטר.

החיוב בציצית הוא רק כשלובש את הבגד אז מתחייב להטיל בו ציצית וכלן מדינא אפשר ללבוש בגד ד' כנפות ואז להכניס את הציציות אע"ג שעד שמכניס את כולם אין לו ציצית
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אברהם העברי אמר:
יושב אוהלים אמר:
(ולהשים עליו ציצית יהי' כחוכא וטלולא, וגורם היפך מכבוד התורה)
השאלה היא למה מלכתחי' מעגלים ולא מטילים בו ציצית וא"כ לא יהא כלל חוכא אם כולם ינהגו כך
(חוץ ממה שיש כאן את הב"י של ציציות נגררות שפטור מציצית לדעת חלק מהשיטות)
השאלה הזו היא בבחינת הצועק לשעבר. אחרי שלא עושים אי אפשר ליצור מצב שכולם יעשו וזה לא יהיה חוכא ואיטלולא.
כמובן וחבל...
זה יכל להיות גלגול של הטלית המקורי שלכו"ע חייב בציצית כיון שזה בגד של כבוד
שלא כמו ט"ק בימינו שלפוסקים רבים אינו חייב בציצית כיון שאינו בגד וכן ט"ג שאינו אלא לתפילה
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
החיוב בציצית הוא רק כשלובש את הבגד אז מתחייב להטיל בו ציצית
ולענין זה לכאורה הוא כמו פירות שזה אותם חפצים שחייבים במעשר, ואין החיוב מגיע עד שיכניסם לביתו, וכמו"כ בציצית הבגד קיים כצורת החיוב וזמן החיוב הוא כשלובשו.
וא"כ הדק"ל למה לן לחלק בין מעשר לציצית.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
הפוטר את עצמו ממעשר, הרי זה גזל מתנות עניים.
HaimL אמר:
אבל הפוטר עצמו מן המעשר הוא סתם גוזל את הלוי.
גזל?? וכי הגורם שלא יתחייב לשלם כסף לחבירו זה גזל?? אתמהה.
HaimL אמר:
הפוטר עצמו מן הציצית, זה בין אדם מקום
הגמ' שם בא להראות שבדורות הראשונים לא חיפשו להיפטר ממצוות, ולאר דוקא בבין אדם לחבירו דלכאורה ה"ה בבין אדם למקום דלאו שפיר עביד כשמחפש להיפטר, דבשניהם מעיקר הדין אין כאן שום איסור, אלא החיסרון הוא שמחפש להיפטר. וא"כ מ"ש ב"א למקום דלא נומר הכי. 
HaimL אמר:
מלבד זאת, זה שפוטר את עצמו מן הציצית, אולי עושה כדי להינצל מן המחלוקת (למשל בכסות לילה), או כדי שלא לבוא לחשש טלטול ד"א, או חשש כלאיים וכדומה. אבל הפוטר עצמו מן המעשר הוא סתם גוזל את הלוי
1- משום חשש איסור טלטול בשבת, וכן לענין כלאים, ג"כ הי' אולי עדיף לא ללבוש כלל כיון דלצד אז בודאי אין לו איסור טלטול, ואינו עושה מעשה להיפטר לצד שהיה חייב בציצית.
2 - 
HaimL אמר:
אולי עושה כדי להינצל מן המחלוקת
למה מעגל כדי להינצל מהמחלוקת? למה לא ישים עילו ציצית (ואין בזה משום על בל תוסיף), (כנראה משום טירחא או הוצאת ממון??) או שלא ילבשנו 

3-- האם אתה בא לחדש שמותר לעגל קרן אחת כדי להיפטר מציצית אך ורק באופן שעושה כן משום חשש איסור??
וה"נ יתכן בפירות שיהא מותר לעשות כן אם יש לו איזה סיבה??
כמובן, לא הייתה כוונתי לגזל ממש, המבואר ברש"י ריש סנהדרין. כוונתי הייתה, שהמפקיע עצמו מחיוב מעשר, הרי הוא מחסר ממון שהיה ראוי לתת ללוי.

ויש לומר שלכן הגמרא שבחה את הדורות הראשונים, כי שם, למרות שהוא יכול להיפטר מהחיוב לתת מעשר, אך הוא יהיה בכך נבל ברשות התורה, שהרי מחסר ממון מן הלוי (אם תרצה, במקום גוזל). אבל מי שמפקיע את עצמו מחיוב מצווה כלפי שמיא, אז יש לומר שבזה הוא לא נקרא נבל.

ולפעמים, גם ראוי לעשות כך, כדי שלא להיכנס בספק. למשל, בכסות לילה, גם אם אין ב"ת, אבל אולי יש ספק לעניין ברכה, והמעגל קרן אחת, פוטר עצמו מן הספק, כי למרות שספק ברכות להקל, זה בספק פרטי, אבל בספק כללי, שם מוטל עליו לברר את הספק אצל חכם. ואם יש ספקא דרבוותא בברכה, שמא עדיף להיפטר לחלוטין מן החיוב. וכמובן מדובר בשאין לו כסות אחרת, שאם לא כן בפשטות מוטל עליו ללבוש באופן שאין בזה מחלוקת.

ובנוגע למעשר, אני לא רואה היכי תמצי שייפטר מלעשר משום חשש איסור, אלא לשון הגמרא מוכיחה שהוא רק בשביל להיפטר מחיוב הממון, והוא נבל ברשות. בציצית הוא לא גוזל את הקב"ה, אלא אם חייב חייב, ואם לאו, או שהוא רוצה לפטור עצמו מהמחלוקת נראה דשפיר עביד

 
 

ששמואל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ששמואל אמר:
החיוב בציצית הוא רק כשלובש את הבגד אז מתחייב להטיל בו ציצית
ולענין זה לכאורה הוא כמו פירות שזה אותם חפצים שחייבים במעשר, ואין החיוב מגיע עד שיכניסם לביתו, וכמו"כ בציצית הבגד קיים כצורת החיוב וזמן החיוב הוא כשלובשו.
וא"כ הדק"ל למה לן לחלק בין מעשר לציצית.

פירות חייבים במעשר וזמן חיובם הוא משיראו פני הבית.
ציצית מדאורייתא לא חייבים ללבוש כלל אלא החיוב הוא שאם לובש בגד שיש בו ד' כנפות חייב להטיל בו ציצית.
עיי' מגן אברהם או"ח יג סק"ח.
(וע"ע במשנ"ב שם)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
פירות אינם חייבים במעשר כלל אלא אם רוצה לאוכלם ואז...
פירות אינם חייבייםם במעשר עד שיראו פני הבית \ פירות חייבים במעשר משיראו פני הבית

סיכום:
ששמואל אמר:
פירות חייבים במעשר (אם רוצה לאוכלם) וזמן חיובם הוא משיראו פני הבית.
 
ששמואל אמר:
ציצית מדאורייתא לא חייבים ללבוש כלל... אם אינו רוצה ללובשם אינו חייב
אבל...
אחרי שלובשם
ששמואל אמר:
חיוב הוא שאם לובש בגד שיש בו ד' כנפות חייב להטיל בו ציצית.

לשנות את סדר המילים בין זה לזה אינו חילוק בהגדרתם...
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
לגבי פראק שמעתי (בקול הלשון) מהגאון ר' לייב מינצברג זצ"ל
שר"ל שאם אדם כבר הולך עם ציצית בבגד אחד אין את הענשיתו אעשה אם מעגל בגד אחר.

ובשערי תשובה (שער ג סי' כב)
ועל מצות ציצית אמרו רבותינו זכרונם לברכה בספרי שהציצית מוספת קדושה שנאמר (במדבר טו) למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם. וגם (פי' כמו אף על פי ) כי אין מצות ציצית זולתי על מי שיש לו בגד אשר לו ארבע כנפות, ואם אין לו בגד כזה אינו חייב לקנותו. אף גם זאת אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי ענוש יענוש לעתות בצרה על דבר אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה, לבעבור סבב פני דברי חיובה עליו. ולקחת לו בגד שיש לו ארבע כנפות לעשות בו ציצית על כנפיו.
בדבריו משמע שגם אם לא עשה טצדקי מיוחדת להיפטר מציצית אלא שלא היה לו כלל בגד שמחוייב בציצית, יש בו את אותו העונש. על  אשר לא חמד בלבבו יופי המצוה ושכרה. ולכאורה לא שמענו שיהיה עונש על אדם שכבר יש לו טלית על דבר אשר לא לבש עוד טלית לקיים עוד פעם ציצית.
אלא שכל העונש הוא על זה שלא מקיים את המצווה כלל. 
ולכאורה קצת משמע כדברי ר' לייב מינצברג זצ"ל.
 

ששמואל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פירות אינם חייבים במעשר כלל אלא אם רוצה לאוכלם ואז...
פירות אינם חייבייםם במעשר עד שיראו פני הבית \ פירות חייבים במעשר משיראו פני הבית

סיכום:
ששמואל אמר:
פירות חייבים במעשר (אם רוצה לאוכלם) וזמן חיובם הוא משיראו פני הבית.
 
ששמואל אמר:
ציצית מדאורייתא לא חייבים ללבוש כלל... אם אינו רוצה ללובשם אינו חייב
אבל...
אחרי שלובשם
ששמואל אמר:
חיוב הוא שאם לובש בגד שיש בו ד' כנפות חייב להטיל בו ציצית.

לשנות את סדר המילים בין זה לזה אינו חילוק בהגדרתם...

אם תוסיף עוד מילים למה שכתבתי אולי זה יעזור לך להבין.....
 

הערשל

משתמש ותיק
נראה שיש כאן סברא שלא ראיתי שכתבו לפני. שאם מה שיטיל ציצית יגרום לו שלא ילך כלל עם הבגד, פשיטא שאין בזה מפקיע עצמו ממצוה כיון שבלא"ה לא יקיים המצוה. ואם באמת לא איכפ"ל להטיל ציצית אז למה שלא יטיל. משא"כ בתרו"מ שודאי אוכל הפירות גם אם יעשר אינו ראוי שיפקיע עצמו מקיום המצוה.
ויתכן להוסיף שגם באופן שבין כה וכה ילך עם הבגד רק שיש לו בושה להטיל ציצית וכיו"ב ג"כ יכול לעשות פטור. ושאני ממעשרות דהתם חייבה התורה למרות ההפסד הממוני והטעם שלהם שלא הפרישו הוא מפני שחסו על ממונם, וע"ז גופא אמרה תורה שלא יחוס על ממונו, משא"כ בציצית אי"ז מעיקר קיום המצוה שמוכרח להיות באופן זה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
יושב אוהלים אמר:
פירות אינם חייבים במעשר כלל אלא אם רוצה לאוכלם ואז...
פירות אינם חייבייםם במעשר עד שיראו פני הבית \ פירות חייבים במעשר משיראו פני הבית

סיכום:
ששמואל אמר:
פירות חייבים במעשר (אם רוצה לאוכלם) וזמן חיובם הוא משיראו פני הבית.
 
ששמואל אמר:
ציצית מדאורייתא לא חייבים ללבוש כלל... אם אינו רוצה ללובשם אינו חייב
אבל...
אחרי שלובשם
ששמואל אמר:
חיוב הוא שאם לובש בגד שיש בו ד' כנפות חייב להטיל בו ציצית.

לשנות את סדר המילים בין זה לזה אינו חילוק בהגדרתם...

אם תוסיף עוד מילים למה שכתבתי אולי זה יעזור לך להבין.....
למע"כ הרב ששמואל נ"י:

1- בעניותי לא זכיתי להבין תגובתך האחרונה.

2- אבקש מכבודך שתואיל בטובך להציע כל חלק וחלק מחלקי החיוב והפטור זה ליד זה, וזה לעומת זה, מצד אחד פירות ומעשר, ובמקביל לזה בבגד וציצית, ותגדיר באיזה פרט ובאיזה שלב נמצא החילוק שביניהם, ואיך חילוק זה מסביר למה בפירות זה נקרא מפקיע עצמו ממצוה, ובציצית לא. 
 

ששמואל

משתמש ותיק
השאלה הייתה שמצינו שתבואה מתחייבת במעשר בראיית פני הבית ויש טעם לפגם בלהכניסו דרך הגג ולהיפטר מהחיוב.
א"כ למה בציצית מצינו שאפשר לעגל כנף אחד ע"מ ליפטר מציצית.
תשובה -
תבואה חייבת במעשר רק דילפינן שזמן החיוב הוא משיראה פני הבית אבל גם לפני ראיית פני הבית התבואה נקראת טבל (והראיה שההיתר אכילה הוא דווקא באכילת ארעי ולא באכילת קבע).
בהכנסת התבואה דרך הגג יש טעם לפגם כי כאילו "עקפתי" את ההלכה, דהיינו עשיתי משהו שאני לא אמור לעשות כדי ליפטר מחיוב הפרשת מעשר.

לעומת זאת בציצית הבגד לא חייב בציצית למרות שיש לו ד' כנפות וכן אין חובה להטיל בבגד ארבע כנפות ציצית קודם הלבישה אלא התורה אמרה שאם אדם לובש בגד של ד' כנפות הוא חייב להטיל בו ציצית ולכן כל זמן שהבגד הוא לא של ד' כנפות כי עיגלתי את אחד מפינותיו לא נתתי שם "פטור" על הבגד אלא הוא אינו חייב בכלל כמו חולצה שלא פטורה מציצית אלא בכלל לא בפרשה.
(אפשר לומר שבתבואה החיוב הוא אחפצא ובציצית הוא בגברא)
אני מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק, אם לא תעדכן מה הנקודה הלא מובנת.
לילה טוב
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ששמואל אמר:
השאלה... 
תשובה ...
אני מקווה שהבהרתי את עצמי מספיק, אם לא תעדכן מה הנקודה הלא מובנת.
לילה טוב
יישר כח על ההבהרה, וסליחה על הטירחה.
 

אבינועם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שלפוסקים רבים אינו חייב בציצית כיון שאינו בגד
א. לפוסקים רבים? מי למשל?
ב. אמור נא לי, לו רציתי ללבוש בגד כלשהו, שונה מהמקובל, שאין בו צורך, ושכפו עלי ללבשו, ושהוא חם לי בקיץ, וכו'
האם יהיה פטור מציצית על אף היותו בעל ד' כנפות?
אם כן, מנלן?
אמור לי, הלא טלית קטן היא בגד שמקובל ללבוש, והיא נלבשת מרצון, ויש לה גם תועלת תדמיתית- כבגד שמסמל יהדות, (בפרט לאלה המוציאים ציציותיהם לחוץ)
ומדוע לא תחשב לבגד לעניין חיוב בציצית?
ולו יצוייר שכל הסיבה שאני לובש כובע וחליפה בתפילה היא כעניין דתי, 'בשביל המצווה', האם יותר לי ללובשם שעטנז?
(אגב, לכאורה אין איסור שעטנז בכובע כי הוא קשיח) וטלית קטן גופא, האם מותרת בלבישה כשהיא שעטנז?
דומני, שהיות וזכותי המלאה ללבוש כל בגד העולה על רוחי, בכל צורה שהיא, הלה יתחייב בציצית וודאי, ואין אני צריך להתייעץ קודם לכן עם מועצת הגדרת הבגדים האם הוא נחשב בגד.
אבל ענה לי אתה! (בבקשה.)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבינועם אמר:
שהיות וזכותי המלאה ללבוש כל בגד העולה על רוחי

במחיכ"ת לשון זה אינו מתאים לעם ישראל בני ועבדי השי"ת.
יהודי אינו עושה שום דבר "ככל העולה על רוחו".
אנו עושים והולכים ואוכלים וישנים ומתלבשים ומתנהגים בכל דבר ועניין על פי מה שציוותה תורה, בין בתורה שבכתב ובין בע"פ ע"י רבותינו מורינו מוסרי התורה מדוד דור.
ובודאי ובודאי אין לי שום שמץ וצל של ספק שלא באת לשלול את הנ"ל, רק לשונך היה שפה שאינה מתאימה להסתכלות והבהשקפה הנ"ל.
ולא באתי אלא להעיר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבינועם אמר:
שהיות וזכותי המלאה ללבוש כל בגד העולה על רוחי

במחיכ"ת לשון זה אינו מתאים לעם ישראל בני ועבדי השי"ת.
יהודי אינו עושה שום דבר "ככל העולה על רוחו".
אנו עושים והולכים ואוכלים וישנים ומתלבשים ומתנהגים בכל דבר ועניין על פי מה שציוותה תורה, בין בתורה שבכתב ובין בע"פ ע"י רבותינו מורינו מוסרי התורה מדוד דור.
ובודאי ובודאי אין לי שום שמץ וצל של ספק שלא באת לשלול את הנ"ל, רק לשונך היה בשפה שאינה מתאימה להסתכלות והבהשקפה הנ"ל.
ולא באתי אלא להעיר.
 

אבינועם

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ובודאי אין לי שום שמץ וצל של ספק שלא באת לשלול את הנ"ל
וכשם שדנתני לכף זכות, המקום ידונך לכף זכות.
ברם, רצוני היה להדגיש שאין פרמטרים ציבוריים למדידת בגדו של אדם פרטי, וצר לי שהתבטאותי צרמה לך.
(אך יהיה זה נושא נפרד לבוא ולדון כעת בהאם ציוותה התורה עלינו אי פעם על לבישת בגדים לפי סגנון מסוים, כי כמדומה לי התורה השאירה נושא זה, כמו גם את נושא בחירת תפריט האכילה - אכילת דברים כשרים וכו' כמובן, כנושאים פתוחים הנתונים לבחירה אישית ולשקלול בלתי קבוע, אך אינני רוצה לסטות מהנושא)
 
חלק עליון תַחתִית