לבקשת רבים, עדכנו את כללי פורום הקורונה, לטובת כולנו - נא להקפיד לשמור עליהם
מעתה, בפורום קורונה הראשי יעלו נידונים תורניים בלבד, ובתת הפורום עדכונים נחוצים בלבד
נא לא לערב בין הפורומים, ונא לא להעלות כלל עדכונים שאינם נחוצים ושאר מילי דעלמא, פורומינו - פורום לתורה!
בתקווה להבנה, בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"

חסידות - מאי משמע?

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 204
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מלך שבא » 28 ינואר 2020, 23:44

אני לא יודע מה הכוונה "מחלוקת על הפרטים ולא על השיטה".
גם בזמן הגר"א החסידים קיימו את רוב המצוות המעשיות, עם זאת שיטתם בחלק מהעניינים היסודיים ביהדות היתה לא לגיטימית בעיני הרבה מגדולי הדור. ולכן גדולי הדור דאז ראו צורך להלחם נגדם למרות שידעו שיש ביניהם אנשים יר"ש ות"ח גדולים ורק טועים בפרטים מסויימים.
היום המצב מבחינה עקרונית הוא אותו הדבר הן מבחינת המציאות אצל החסידים והן מבחינת השקפת ממשיכי דרכם של המתנגדים על ה"חסידים" [זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע], אלא שהיום גדולי הדור אינם רואים צורך להלחם נגדם, משום שהושגה כבר תועלת מסויימת במלחמה ומה שלא הושג עד עכשיו כנראה לא יושג גם בעתיד, ואיננו מהדוגלים במלחמה לשם מלחמה. [במילים אחרות, כשם שאיננו משקיעים מלחמה בהשכלה ובציונות כך איננו משקיעים במלחמה בחסידות].
במילים אחרות, המלחמה נגמרה אבל הויכוח העקרוני נשאר בתקפו.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1681
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי נדיב לב » 28 ינואר 2020, 23:49

מלך שבא כתב:
28 ינואר 2020, 23:44
אני לא יודע מה הכוונה "מחלוקת על הפרטים ולא על השיטה".
גם בזמן הגר"א החסידים קיימו את רוב המצוות המעשיות, עם זאת שיטתם בחלק מהעניינים היסודיים ביהדות היתה לא לגיטימית בעיני הרבה מגדולי הדור. ולכן גדולי הדור דאז ראו צורך להלחם נגדם למרות שידעו שיש ביניהם אנשים יר"ש ות"ח גדולים ורק טועים בפרטים מסויימים.
היום המצב מבחינה עקרונית הוא אותו הדבר הן מבחינת המציאות אצל החסידים והן מבחינת השקפת ממשיכי דרכם של המתנגדים על ה"חסידים" [זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע], אלא שהיום גדולי הדור אינם רואים צורך להלחם נגדם, משום שהושגה כבר תועלת מסויימת במלחמה ומה שלא הושג עד עכשיו כנראה לא יושג גם בעתיד, ואיננו מהדוגלים במלחמה לשם מלחמה. [במילים אחרות, כשם שאיננו משקיעים מלחמה בהשכלה ובציונות כך איננו משקיעים במלחמה בחסידות].
במילים אחרות, המלחמה נגמרה אבל הויכוח העקרוני נשאר בתקפו.
מילא לא יוצאים למלחמה, אבל לשיטתך מה לקרבה ורעות השוררת ביניהם, עיין ערך הרב שך והאדמורי"ם, הרב שטיינמן והאדמו"ר מגור וכהנה רבות


מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 204
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מלך שבא » 29 ינואר 2020, 00:55

מה הבעיה? גם אני מחבב מאד כמה מחברי החסידים למרות שלדעתי הם טועים טעויות קשות.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 471 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי שניאור » 29 ינואר 2020, 10:12

מלך שבא כתב:
28 ינואר 2020, 23:44
אני לא יודע מה הכוונה "מחלוקת על הפרטים ולא על השיטה".
גם בזמן הגר"א החסידים קיימו את רוב המצוות המעשיות, עם זאת שיטתם בחלק מהעניינים היסודיים ביהדות היתה לא לגיטימית בעיני הרבה מגדולי הדור. ולכן גדולי הדור דאז ראו צורך להלחם נגדם למרות שידעו שיש ביניהם אנשים יר"ש ות"ח גדולים ורק טועים בפרטים מסויימים.
היום המצב מבחינה עקרונית הוא אותו הדבר הן מבחינת המציאות אצל החסידים והן מבחינת השקפת ממשיכי דרכם של המתנגדים על ה"חסידים" [זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע], אלא שהיום גדולי הדור אינם רואים צורך להלחם נגדם, משום שהושגה כבר תועלת מסויימת במלחמה ומה שלא הושג עד עכשיו כנראה לא יושג גם בעתיד, ואיננו מהדוגלים במלחמה לשם מלחמה. [במילים אחרות, כשם שאיננו משקיעים מלחמה בהשכלה ובציונות כך איננו משקיעים במלחמה בחסידות].
במילים אחרות, המלחמה נגמרה אבל הויכוח העקרוני נשאר בתקפו.
זה פשוט לא נכון עובדתית, כי אם המלחמה בעיקרה הייתה רק כדי להשיג תועלת מסויימת מדוע לחמו כ"כ בחרב ובחנית עד כדי חרמים וחירופין וגידופין??
ברור שהיה כאן מהלך מחשבה שראה שדרך החסידות עלולה להביא תוצאות חמורות ביותר, ואחרי שעברו כמה דורות וראו שזה לא קורה נרגעה המלחמה לגמרי.
מחלוקת בעניינים יסודיים ביהדות הייתה ועודנה בכל השנים בין כל חלקי היהודים, ואף פעם לא יצאו במלחמה אא"כ חשבו שזו כפירה או שעלולה להביא לידי כפירה.
נ.ב. ההשוואה בין ציונות והשכלה לבין חסידות מקוממת ואמורה לקומם גם מי שאיננו שייך לחסידים ואפילו מתנגד להם, אם יש לו שכל בקדקדו להפריד בין אלו שבאים לעקור את היהדות לבין אלו שאולי לשיטתו טועים.
 

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 971
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 386 פעמים
קיבל תודה: 313 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 31 ינואר 2020, 00:37

תיובתא כתב:
27 ינואר 2020, 14:31
שניאור כתב:
27 ינואר 2020, 13:13
תיובתא כתב:
26 ינואר 2020, 21:12
 


כ"ז כתבתי בהנחה שאכן החסידים לא משועבדים להלכה, מה שלא נכון בכלל אם נקיף את כל קהילות החסידים, יש רק נקודה אחת ויחידה שבה יש הרבה חסידים שאינם נזהרים והוא זמן תפילה, שגם בו יש הרבה מאוד חסידים שכן נזהרים -אפשר להגיד בסביבות 50 אחוז-, וגם זה לא מלמד על הכלל, אלא אדרבה אם זה נקודתי ולא מתפשט על עוד הלכות זה מראה שיש פה ענין נקודתי בלבד, אני יודע שקשה מאוד לליטאי קלאסי לקבל את זה, אבל נגדיר את זה בנוסח ישיבתי, יש כאן "צוויי דינים", האחד ההלכה הנקודתית של זמן תפילה, והשני המשועבדות להלכה שבזה אין החסידים נופלים בכלום מהליטאים.
היה מנהג צדיקים וחסידים ההולכים בדרך החסידות, שכאשר הרגישו בנפשם שאינם יכולים לכוין בתפילה הם לא התפללו בזמן. אנו מאמינים שאת הכל הם עשו עפ"י תורה. ורק איש בער יחשוב שיש לו יר"ש והוא מדקדק בהלכה יותר משרפי מעלה.

וכדי ליישב מנהגם אבאר מעט לפי עניות דעתי.
לגבי מה שלא התפללו בזמן.
בעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועליו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.

ומה שהתפללו אחר זמן תפילה, אם זה קודם חצות פשוט עפ"י המשנ"ב שאפשר, ואלו שהתפללו אח"כ, זה יכול להיות בתורת נדבה, או בתורת תשלומין.

יש להעיר, שהיום כמעט ואין מקומות חסידיים שמאשרים דרך כזאת לכתחילה, וכידוע שהאמרי אמת עצר הנהגה זו בגור.
ומה שיש מזלזלים בעקבות הנהגת הצדיקים, ומאחרים את התפילה מפני עצלות וקימה בשעה מאוחרת, על זה אני לא מדבר.
אם כי ברור שגדולי הצדיקים שנהגו כך, לקחו בחשבון גם תופעה זו, ואף על פי כן לא מנעו דרך זו מאלו המכוונים לשם שמים, כנאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".
כי ראו בדרך זו יסוד ועיקר גדול לדת.
כי הרמב"ם מונה בהלכות יסודי התורה, את מצוות אמונה, דביקות, אהבת ה' ויראת ה'. ואיך אפשר להגיע לדרגות אלו בלי הקדשת זמן של התבוננות כהכנה לתפילה, ותפילה במתינות ובישוב הדעת, הסרת כל הדברים המטרידים אותו. והביאור הלכה הביא מצוות אלו בשש מצוות שחיובן תדיר.

ציור לעבודת הצדיקים באהבת ה' ודביקות - עד היכן הדברים מגיעים,  ניתן לראות במה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"י ה"ג "וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאותה אהבה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד.

ועבודה זו של תפילה נפסקה בשו"ע סימן צח סעיף א':
"המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש.

הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (הר"י ריש פרק אין עומדין). ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום (בנימין זאב סימן קס"ג ואגודה פרק כיצד מברכין):

ואח"כ בסעיף ב' הביא את ההלכה שהזכרנו: "לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו (טור בשם ר"מ מרוטנברג והגהות מיימוני פרק ד' מהלכות תפלה)".
 


משבט הכהונא
הודעות: 138
הצטרף: 06 ספטמבר 2019, 00:26
נתן תודה: 47 פעמים
קיבל תודה: 33 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי משבט הכהונא » 31 ינואר 2020, 09:22

אקדים ואומר שראיתי רוב הדברים שנכתבו ולא כולם ועם כל הנ"ל לענ"ד המעיין בספרי חסידות יראה שעיקר החידוש של אור שבעת הימים הבעש"ט זיע"א הוא כי ענין הצמצום אינו כפשוטו אלא הסתרה ויש בזה כמה וכמה השלכות ונפרט.
וז"ל האוצרות חיים
דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט ונקרא אין סוף. ולא היה (שם) שום חלל ושום אויר פנוי אלא הכל היה אור הא"ס. וכאשר עלה ברצונו (הפשוט) להאציל הנאצלים לסיבה נודעת, והיא ליקרא רחום וחנון ארך אפים וכיוצא, כי אם אין בעולם מי שיקבל רחמים ממנו איך יקרא הוא רחום, וכן עד"ז בשאר הכינויים. ואז צמצם עצמו באמצע האור שלו בנקודת המרכז האמצעית שבו. וצמצם (נ"א - ושם צמצם) עצמו אל הסביבות והצדדין ב ונשאר חלל בנתיים, וזה היה צמצום הראשון של המאציל העליון.
וחידושו של הבעש"ט כמו ששאר כינוים הוא משל לענין גם ענין הצמצום אינו כפשוטו אלא הסתרה והאמת הוא כי לית אתר פנוי מיניה כפשוטו ומלוא כל הארץ כבודו ואתה ד' קודם שנברא העולם ואחר שנברא ללא שום שינוי כלל והיינו כל הארץ אני מלא אור אין סוף כפשוטו ומה שאיננו רואות לכאו' שהעולם הוא עולם והשולחן הוא שולחן אינו אלא ההסתרה.

ונציין כי דברים אלו מבוארים יפה גם בנפש החיים שער ג' וז"ל כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" (שם) והוא ממש כמשמעו, שאין עוד מלבדו יתברך כלל, בשום בחינה ונקדה פרטית שבכל העולמות, עליונים ותחתונים והבריות כלם, רק עצמות אחדותו הפשוט יתברך שמו לבד וכו' כי באור מלת צמצום כאן אינו לשון סילוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי ח"ו אלא כענין שאמרו בב"ר ס"פ מ"ה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך. ובאיכה רבתי בריש א"ב דאני הגבר הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד שפירושו שם לשון הסתר וכיסוי (עיין בערוך ערך צמצם). כן כאן מלת צמצום היינו התסר וכסוי והכוונה שאחדותו ית"ש בבחי' עצמותו הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומותסר מהשגתנו וכענין אכן אתה אל מסתתר (ישעיה מה)  עכ"ל עיי"ש אריכות הענין וי"א שיש חילוקים בזה דהיינו חילוק דק שלשיטת הנפש החיים יש האור ולא המאיר וכו' ולא ה=נהירה כ"כ מה גם שהגר"א מביאו ג"כ כמה פעמים באופן שא"א לומר כן ואני שמעתי ביאור פשוט וכמוש"כ בנפש החיים שם שאין עניין זה אלא לנבונים וחכמים דהיינו צדיקים וגם הם רק לזמנים ידועים ולא להתעמק בזה יותר ואצטט חלק מהלשון "אמנם כבר הקדמנו בתחלת דברינו, שהמשילו דבריהם ז"ל כגחלי אש, שיהא זהיר מאד בגחלתן שלא ליכנס להתבונן ולחקר יותר מדי, בדברים שאין הרשות נתונה להתבונן הרבה, ויכוה ח"ו. וכן הוא זה הענין הנורא. אין הדבר אמור, אלא לחכם ומבין מדעתו פנימיות הענין בשעורא דלבא לבד בצוא ושוב, להלהיב בזה טהר לבו לעבודת התפילה, אבל רב ההתבוננות בזה הוא סכנה עצומה, ועל זה נאמר בספר יצירה, "ואם רץ לבך, שוב למקום". כמו שכתבתי לעיל (פרק ב'), וכמו שאכתוב אי"ה להלן (פרק ו):" משא"כ בדרך החסידים פעלו להעמיק בענין זה להתפלל עם ענין זה עד שיהיה חלק מבשרו.  ונציין דבחרם הידוע כתוב האומרים לעץ אבי אתה שמזה יראו שאנשים פשוטים לא ישיגו הדברים ויאמרו שהעץ הוא האבי ואכמ"ל.
עכ"פ חידוש זה הוא חידוש העיקרי בדרך הבעש"ט ויש בזה הרבא השלכות ראשית ענין זה שאין לאדם רשות עצמי דהיינו שמכיון שכל מציאות הבורא בעולם אין עוד שום מציאות כלל רק לעשות רצונו כי כך עלה במחשבתו וזה הפי' על תהיו כעבדים וכו' וכל הלומד תורה לשמה וכו' ואורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרכת לעילה ועיקר הכונה כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כמוש"כ במדרש ואנו עושין זאת.
ב בימי המקובלים הראשונים היו עושין השבעות וקמיעות למלאכים ובדרכי החסידות לא הלכו בזה כי הרי בעולם זה מלוא כל הארץ כבודו ואם ישיג שמאחרי ענין זה עומד השי"ת הרי בזה מגלה ההסתרה ויבוא לידי ישועה, והדברים אלו עמוקים.
ג ענין אהבת ישראל ברכי החסידות מבואר שכדי שהנפש הגשמי יוכל להשיג ענין זו נתנו השי"ת נפש אלו-ה ממעל ממש וגם התורה הק' דאורייתא וקוב"ה חד הוא וע"י זו יוכל להשיג הענין על בוריו ואמרו בזוהר תלת קשרין מתקשרין זה בזה קוב"ה אורייתא וישראל ובספרי חסידו מקשין הרי הוי רק שני קשרין בין קוב"ה לאורייתא ובין אורייתא לישראל וביארו שאחרי שלומד תורה ופשיטא דהכוונה לתורה לשמה נעשה קשר עצמי חדש בין ישראל לקוב"ה. ועניין זה ג"כ עניין אהבת ישראל והערבות שע"י שמאריכים נפש הישראלי ויודעין גודל ערכו ואשר שכל ישראל הם קומה שלמה כמו שמבואר לכאורה בעץ חיים נקשר נפשו בנפשו
ענין נוסף הוא עניין האדמורי"ם ונביא קודם שטיקל מבעל ההפלאה שהק' מאי דאיתא בגמ' הכתוב ולדבקה בו וכי אפשר להידבק בשכינה הלא אש אוכלה הוא אלא אדבק בתלמידי חכמים ע"כ והק' בעל ההפלאה מאי אהני תירוצי שמתדבק בת"ח ותירץ שע"י שמתדבק בת"ח יכול כבר חהגיע גם לענין זה וזה דבר גדול בדרכי החסידות להתדבק באיש האלוקי המורם מעם גם מצד דכלל ישראל קומה שלימה והאיש הזה הוא בחינת הראש המשפיע על שאר הבחינות.
גם עניין התורה כנ"ל שחלילה וחלילה לומר שזילזלו בעסק התורה המעיין בספר התניא פרק ה' יראה דברים נפלאים על לימוד התורה בעיון שלא נמצא בשום מקום אחר וכנ"ל גם כותב שם שע"י לימוד התורה נפשו מקיפה שכל הש"י כמוש"כ הרמבם הוא חכמתו ומצד שני החכמה מקיפה אותו עי"ש
ויש בזה עוד כמה וכמה ענינים והשלכות ואולי לפעם אחרת אפרט אותם (גם יש שיטה החדשה מתלמידי הסבא מקלם שיערבבו השיטות לשיטה חדשה עיין ערך מכתב מאליהו -0 שפתי חיים ואין לי זמן עתה להאריך)


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 31 ינואר 2020, 12:21

מלך שבא כתב:
28 ינואר 2020, 23:44
זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע
אלא שבמקרה או שלא במקרה מדובר בגדולים שהשאירו חותם הכי משמעותי על הציבור הליטאי


קדמא ואזלא
משתמש ותיק
הודעות: 200
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 31 ינואר 2020, 12:32

הגר"ד לנדו שליט"א עשה את הדך ההפוכה כמדומני.


מלך שבא
משתמש ותיק
הודעות: 204
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 19:32
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מלך שבא » 31 ינואר 2020, 12:51

אמונת אומן כתב:
31 ינואר 2020, 12:21
מלך שבא כתב: ↑
28 ינואר 2020, 23:44
זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע

אלא שבמקרה או שלא במקרה מדובר בגדולים שהשאירו חותם הכי משמעותי על הציבור הליטאי
אפשר דוגמאות?
הכוונה כמובן למקור כתוב שגדולים מסויימים ראו את שיטת החסידות, בנקודות העקרוניות שנחלקו עליה בדור הראשון, כלגיטימית. הסכמה על הצלחת מערכת החינוך החסידית בחינוך לערכים מוסכמים כגון חמימות בעבודת ה' או שמירת העיניים היא אולי נושא מעניין אבל לא קשור לכאן.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 1007
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 139 פעמים
קיבל תודה: 324 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אמונת אומן » 31 ינואר 2020, 13:45

הציבור הליטאי גדל על ברכי הח''ח, מכתב מאליהו, לב אליהו, הסטייפלר, לגמרי לא ליטאים קלאסיים.

כנ''ל ר''ש פינקוס, ר''י פרידמן, ר"ח קמיל, ר' דן סגל, והרשימה ארוכה.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1628
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 31 ינואר 2020, 13:49

אמונת אומן כתב:
31 ינואר 2020, 13:45
הציבור הליטאי גדל על ברכי הח''ח, מכתב מאליהו, לב אליהו, הסטייפלר, לגמרי לא ליטאים קלאסיים.

כנ''ל ר''ש פינקוס, ר''י פרידמן, ר"ח קמיל, ר' דן סגל, והרשימה ארוכה.
כמדומני אינך מכיר את הציבור הליטאי 
הוא גדל על ברכי הח"ח ור׳ דן סגל? בדיחה
(סליחה על השימוש בסגנון הזה)


קדמא ואזלא
משתמש ותיק
הודעות: 200
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 31 ינואר 2020, 14:29

באותה מדה אפשר להביא דוגמאות הפוכות גם מהיום, כגון ר"ש אלתר, האדמו"ר ממודזיץ , מסוכטשוב, ועוד הרבה.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1536
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 458 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 31 ינואר 2020, 15:01

שניאור כתב:
29 ינואר 2020, 10:12
מלך שבא כתב:
28 ינואר 2020, 23:44
אני לא יודע מה הכוונה "מחלוקת על הפרטים ולא על השיטה".
גם בזמן הגר"א החסידים קיימו את רוב המצוות המעשיות, עם זאת שיטתם בחלק מהעניינים היסודיים ביהדות היתה לא לגיטימית בעיני הרבה מגדולי הדור. ולכן גדולי הדור דאז ראו צורך להלחם נגדם למרות שידעו שיש ביניהם אנשים יר"ש ות"ח גדולים ורק טועים בפרטים מסויימים.
היום המצב מבחינה עקרונית הוא אותו הדבר הן מבחינת המציאות אצל החסידים והן מבחינת השקפת ממשיכי דרכם של המתנגדים על ה"חסידים" [זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע], אלא שהיום גדולי הדור אינם רואים צורך להלחם נגדם, משום שהושגה כבר תועלת מסויימת במלחמה ומה שלא הושג עד עכשיו כנראה לא יושג גם בעתיד, ואיננו מהדוגלים במלחמה לשם מלחמה. [במילים אחרות, כשם שאיננו משקיעים מלחמה בהשכלה ובציונות כך איננו משקיעים במלחמה בחסידות].
במילים אחרות, המלחמה נגמרה אבל הויכוח העקרוני נשאר בתקפו.
זה פשוט לא נכון עובדתית, כי אם המלחמה בעיקרה הייתה רק כדי להשיג תועלת מסויימת מדוע לחמו כ"כ בחרב ובחנית עד כדי חרמים וחירופין וגידופין??
ברור שהיה כאן מהלך מחשבה שראה שדרך החסידות עלולה להביא תוצאות חמורות ביותר, ואחרי שעברו כמה דורות וראו שזה לא קורה נרגעה המלחמה לגמרי.
מחלוקת בעניינים יסודיים ביהדות הייתה ועודנה בכל השנים בין כל חלקי היהודים, ואף פעם לא יצאו במלחמה אא"כ חשבו שזו כפירה או שעלולה להביא לידי כפירה.
נ.ב. ההשוואה בין ציונות והשכלה לבין חסידות מקוממת ואמורה לקומם גם מי שאיננו שייך לחסידים ואפילו מתנגד להם, אם יש לו שכל בקדקדו להפריד בין אלו שבאים לעקור את היהדות לבין אלו שאולי לשיטתו טועים.
 

כנראה אתה גדלת על סיפורי חסידים בענין המלחמה נגד חסידים. חרמים היה הדרך שנהגו בימים ההם נגד סוררים, וגם על ענינים פחות נהגו להחרים. זה אינו מראה שום דבר יותר מזה שהם ראו בתנועת החסידות סכנה לכלל ישראל.
ב"ה היום החסידים שפרו את דרכם בדברים מסוימים, ובאמת אינם כמו החסידים של פעם. בדברים מסויימים הצליח הסט"א, אבל אין סיכוי לשנות את המצב, ואין ענין לעשות מחלוקת רק לשם מחלוקת. ויש ענינים, שלמרות החילוקי דעות בהם, אף פעם לא היו עושים מחלוקת בשביל זה.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 971
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 386 פעמים
קיבל תודה: 313 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 31 ינואר 2020, 15:03

נדיב לב כתב:
28 ינואר 2020, 23:49
הקרבה ורעות השוררת ביניהם, עיין ערך הרב שך והאדמורי"ם, הרב שטיינמן והאדמו"ר מגור וכהנה רבות


אביא עדות שמלמדת לא רק על קרבה ורעות, אלא גם על ההערכה הרבה שהעריך רבי חיים עוזר את 'שיטת החסידות'.
העדות היא מרשימות ר' שמואל זלמנוב ז"ל ומצוטט במעיינותיך כסלו תשע"ו עמוד 32.

"בהיותי בחורף ת"ש... באתי לקבל פני המרא דאתרא הגאון רח"ע זצ"ל... הבאתי לו את קובצי "התמים" שיצא בעריכתי בתור עורך כללי. עברו שבועות אחדים והוכרחתי לנסוע מוילנא בדרכי לארצות הברית, ונכנסתי לקבל את ברכת הפרידה מהגאון רח"ע ז"ל.
כשנכנסתי לחדרו מצאתיו כשהוא שוכב על ערש דוי - ועל ידו מונח הכרך של קובצי התמים...
שאלתי את הגרח"ע ז"ל את חוות דעתו על קובץ התמים, כוונתי הייתה בעיקר על חידושי התורה הנמצאים בו מרבני חב"ד ותלמידי ישיבת תומכי תמימים.
ועל זה ענה לי:
יע, גאנץ פיינע תורה, גוטע תורה, אבער דאס איז דאך ביי אונז קין חידוש ניט, איך לייען איבערהויפט די שערים ועעגן חסידות און סיפורי החסידים, דאס איז ביי מיר גיוועלדיגע נייעס וואס כ'אהב פריער ניט געוועוסט. (כן, חידושי תורה יפים, חידושי תורה טובים, אבל בזה הרי אינו שום חידוש אצלנו, אני קורא בעיקר את המדורים על חסידות וסיפורי חסידים אלו אצלי חדשות שלא ידעתי עליהם קודם).
ובשחוק קל המשיך:
לייענדיג דעם התמים ווער איך אליין א שטיק חסיד... (בקריאתי בהתמים אני נעשה בעצמי חתיכת חסיד...) 

וביקש ממני שאשאיר אצלו את התמים לעוד זמן מה.
בעת ברכת הפרידה ביקש ממני הגרח"ע ז"ל למסור דרישת שלום מיוחדת לכ"ק אדמו"ר הריי"ץ נ"ע שנמצא אז בריגא בדרכו לארה"ב, ולמסור דבריו אודות הרושם שעשה עליו התמים.
 


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1536
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 458 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 31 ינואר 2020, 15:20

באופן מוזר, יש גדולים ליטאים, שהעמידו תלמידים הרבה, היו מנהיגים ציבוריים והיו מוכרים במעשיהם ודעותיהם, ולמרות שאף אחד מתלמידיהם ויוצאי חלוציהם ידעו כלום מקרבתם לחסידות, והם לא חנכו אף אחד לדרך חסידות ולא ללמוד ספרי חסידות, וכדומה, ויש קומצץ קטן של חסידים, שלא היו תלמידיהם ולא היו אצלם הרבה, המעידים שהם ראוי ושמעו איך שהם למדו וחבבו ספרי חסידות ותמכו בדרך החסידיות.
עד עכשיו שמעתי ספירום כזה על הח"ח, רב ברוך בער, ועוד אחרים. עכשיו נתוסף הח"ח. לא ירחיק היום שיביאו עדות שהגר"א למד תניא כל יום.

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 971
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 386 פעמים
קיבל תודה: 313 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 31 ינואר 2020, 15:32

אחד התלמידים כתב:
31 ינואר 2020, 15:20
באופן מוזר, יש גדולים ליטאים, שהעמידו תלמידים הרבה, היו מנהיגים ציבוריים והיו מוכרים במעשיהם ודעותיהם, ולמרות שאף אחד מתלמידיהם ויוצאי חלוציהם ידעו כלום מקרבתם לחסידות, והם לא חנכו אף אחד לדרך חסידות ולא ללמוד ספרי חסידות, וכדומה, ויש קומצץ קטן של חסידים, שלא היו תלמידיהם ולא היו אצלם הרבה, המעידים שהם ראוי ושמעו איך שהם למדו וחבבו ספרי חסידות ותמכו בדרך החסידיות.
עד עכשיו שמעתי ספירום כזה על הח"ח, רב ברוך בער, ועוד אחרים. עכשיו נתוסף הח"ח. לא ירחיק היום שיביאו עדות שהגר"א למד תניא כל יום.

מה מוזר ?
את תלמידיהם הם חינכו בדרכם. ולמרות זאת ידעו להעריך חוגים אחרים.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 1003
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 122 פעמים
קיבל תודה: 406 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אלימלך » 01 פברואר 2020, 22:37

לפני שנבין את ענין החסידות והאם כלל היתה לה התנגדות - שומה עלינו להביט אל ענניה המתקדרים של אירופה לפני  קרוב ל300 שנה כאשר סכנת ההשכלה החלה לנבוט במערב, ואילו במזרח אירופה היו הרבה מאוד יהודים אשר בקושי ידעו להתפלל היו נחיתיים בפני עצמם ומרוחקים בליבם מאביהם שבשמים, אילו ההשכלה היתה מגיעה אז למזרח אירופה היתה מכלה מנפש ועד בשר ח"ו 

אז בימים הרבים ההם,  ראה ה' בעני עמו והוריד  לעולם את הקדוש בעל שם טוב אשר חידש את  דרך החסידות והיא:
בבסיס החסידות עומדת התפיסה  שכל יהודי אפ' פשוט  בעיקרו הוא טוב כי יש לו נשמה קדושה  זרע קודש מחצבתה ,ואם רק תשיב משב רוח עליה, אז מבין הפחמים תאיר השלהבת
לפיכך חידש הבעש"ט דרך  אשר פונה ללב היהודי,  לומר דברי תורה לרוב על דרך הרמז אשר פונים ישירות אל הלב להעירו לעבודת הקל [בניגוד לתנועת המוסר שיותר פונה לשכל]
הבעש"ט הדגיש דברים נוספים כגון השגחת הקב"ה על כל פרט ופרט בעולמו, גודל חשיבותו של כל יהודי [כעין סלבודקה בהמשך] וכו' אולם אין דברים אלו 'חסידות' אלא הם בגדר 'מסייעים לחסידות'
כבר בימי הבעש"ט קמו מתנגדים אולם התנגדותם אליו לא היתה כלל בגלל 'החסידות' אלא בגין דברים אחרים כגון הדרכתו את המון העם לנהוג בדברים השיכים לקבלה כלשם יחוד ועוד

בהמשך כאשר התרחבה החסידות ובידיה כלי הנשק שקיבלו מהבעש"ט כיצד להבעיר את הלב, היא שמה למטרה לה להגדיל ולהרחיב את קיום המצוות מתוך אהבה ויראה תורה לשמה וכפי שהאריכו בספרי המוסר בגודל ענין זה החובות הלבבות החרדים וכו'
המחלוקת הגדולה שפרצה בשנת תקלב' כלל לא היתה על החסידות אלא על 'ההקצנה'  כלומר נמצאו חסידים אשר הקצינו לחשוב שהעיקר הלב [ובאו  לביטול תורה ולשחוק מלומדי תורה שלא לשמה וכו' וכו'  הרבה פרטים ניתן ללמוד מדברי תלמידי הגר"א ובפרט הנפה"ח בענין, להשערת רבים זו הסיבה להוראת המגיד לגרש"ז לחבר חיבוריו בהם הרחיב בגודל חיוב התורה וכתב שו"ע שענינו דקדוק ההלכה]  בנוסף לכך בדומה למחלוקת על  הבעש"ט שלא היתה קשורה ישירות לחסידות, אף המחלוקת בתקלב' היתה קשורה לכך שהחסידים הקימו מנינים נפרדים ושינו נוסח התפילה עסקו בקבלה ועוד    לאחר זמן שככה המחלוקת [מן הראוי שלא לעסוק בה בפורום ציבורי]
 
אמור
מעתה 'חסידות' מאי משמע -
 חסידות ענינה שהלב היהודי יהיה חם לה' ותורתו והיא פונה ישירות ללב להבעירו 
חסידות ניתן למצוא בעיקר בספרי החסידות אולם גם באגדות חז"ל והזוה"ק ואפ' מעט בספרי הקרוים 'מתנגדים' 

דברים רבים חידשו גדולי החסידות אולם אין הם עיקר החסידות אלא פעמים 'מסייע לחסידות' ופעמים מדובר בחידושים שאינם קשורים אמנם היות וההולכים בדרכי תלמידי הבעש"ט נוהגים בהם לכן יקראו אף המה 'חסידות'
לדוגמא,
נוסח ספרד או הדגש על עניני קדושה אין זה מתילד מהחסידות, אלא מכך שגדולי החסידות היו דבוקים בקבלה ובקבלת הארי בפרט.
ההתקשרות לצדיק - הנסיעה לצדיק אמונת צדיקים וכו' כל זה הוא אחד 'ממסייעי החסידות'  שעי"ז הצדיק יכול להבעיר את לב תלמידיו לעבודת ה' 
היחס לרשעים המקרב יותר לרוב אצל צדיקי החסידות אף הוא אחד 'ממסייעי החסידות'.

הבנת שורש ענין החסידות מסבירה כיצד גדולים חסידיים רבים נחשבו 'חסידים' למרות שבמובן כזה או אחר יכלו ליחשב ליטאים לדוגמא הדברי יחזקאל משינווה על הדקדוק בהלכה וכו'

כל זה לפי הפשט אולם לבעומק הענין הליטאים שורש נשמתם יותר בתורה והחסידים בעולם התפילה ואכ"מ
 


מנהל פורום אקטואליה
מנהל פורום אקטואליה
הודעות: 95
הצטרף: 25 דצמבר 2019, 22:21
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מנהל פורום אקטואליה » 02 פברואר 2020, 01:41

אני פותח שוב את האשכול, ובעזה"י מכאן ולהבא ימחקו הודעות "מיותרות"... ראו שלא לבזבז זמנכם חינם.


ישר א-ל
הודעות: 53
הצטרף: 26 ינואר 2019, 22:24
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי ישר א-ל » 02 פברואר 2020, 11:11

קדמא ואזלא כתב:
31 ינואר 2020, 12:32
הגר"ד לנדו שליט"א עשה את הדך ההפוכה כמדומני.

לא כל אחד שגדל בבית חסידי אפשר להגדירו כחסיד שפרש, להיות חסיד אין לזה כל קשר למוצא


ישר א-ל
הודעות: 53
הצטרף: 26 ינואר 2019, 22:24
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי ישר א-ל » 02 פברואר 2020, 11:33

אחד התלמידים כתב:
31 ינואר 2020, 15:01
זה פשוט לא נכון עובדתית, כי אם המלחמה בעיקרה הייתה רק כדי להשיג תועלת מסויימת מדוע לחמו כ"כ בחרב ובחנית עד כדי חרמים וחירופין וגידופין??
א. הנך מוזמן לקרוא את ספר 'המאסר', תקבל קצת פרספקטיבה על מבנה הקהילות בכלל ומבנה קהילת וילנא בפרט, אז תבין היטב מדוע ואיך זה קרה.
ב. סתם נקודה למחשבה, מדוע כשתרצה למצוא את החרם בכתבו ובלשונו כמעט ולא תמצא את זה רק בספרים שמטיפים בנשימה אחת להליכה בדרכי ההשכלה הארורה??


ישר א-ל
הודעות: 53
הצטרף: 26 ינואר 2019, 22:24
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי ישר א-ל » 02 פברואר 2020, 11:42

חלק א׳ ממעל כתב:
31 ינואר 2020, 13:49
אמונת אומן כתב:
31 ינואר 2020, 13:45
הציבור הליטאי גדל על ברכי הח''ח, מכתב מאליהו, לב אליהו, הסטייפלר, לגמרי לא ליטאים קלאסיים.

כנ''ל ר''ש פינקוס, ר''י פרידמן, ר"ח קמיל, ר' דן סגל, והרשימה ארוכה.
כמדומני אינך מכיר את הציבור הליטאי 
הוא גדל על ברכי הח"ח ור׳ דן סגל? בדיחה
(סליחה על השימוש בסגנון הזה)

כמובן שכך, הרי הציבור זה רק מה שאני וסביבתי


קדמא ואזלא
משתמש ותיק
הודעות: 200
הצטרף: 23 ינואר 2020, 14:59
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי קדמא ואזלא » 02 פברואר 2020, 12:21

וכן להיפך.


ישר א-ל
הודעות: 53
הצטרף: 26 ינואר 2019, 22:24
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 16 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי ישר א-ל » 02 פברואר 2020, 12:26

אחד התלמידים כתב:
31 ינואר 2020, 15:01
ב"ה היום החסידים שפרו את דרכם בדברים מסוימים, ובאמת אינם כמו החסידים של פעם.

נ"ל להגיה:
ב"ה היום אנחנו כבר יודעים בהכרח שהחסידים הם לא כמו אלו שספרו לנו עליהם סיפורי בדים

סמל אישי של משתמש

פשר פרשה
מנהל תוכן
הודעות: 36
הצטרף: 15 ינואר 2018, 23:16
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי פשר פרשה » 02 פברואר 2020, 12:30

האשכול נפתח על מנת להסביר מהי 'חסידות'
הודעות מכאן ואילך שיעסקו בעיקר בנושא המחלוקת ימחקו


יוספזון
משתמש ותיק
הודעות: 1043
הצטרף: 28 אוגוסט 2017, 22:09
נתן תודה: 92 פעמים
קיבל תודה: 240 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי יוספזון » 02 פברואר 2020, 13:55

פשר פרשה כתב:
02 פברואר 2020, 12:30
האשכול נפתח על מנת להסביר מהי 'חסידות'
הודעות מכאן ואילך שיעסקו בעיקר בנושא המחלוקת ימחקו
האם מותר לי להגיב על כל ההשמצות (שלא נמחקו מאיזה סיבה...) או שאת ההשמצות נגד החסידות חייבים להשאיר, ולי רק מותר להסביר את דרך החסידות?
לדוג' מי שכתב כאן שכהיום 'ב"ה' החסידים הם לא כמו חסידים הראשונים 'וחזרו' בתשובה, האם מותר להגיב עליה? 
נראה לי שיש כאן הטייה לצד מסויים, אשר על כן, עם כל הערכתי הכנה למנהלי הפורום, נמאס לי במידה מסויימת להיות נוכח כאן בפורום, למרות שבעבר עשיתי זאת הרבה... בפרט לאחר שראיתי שהודעות עדינות שלי נמחקו, כאשר של בעלי הפלוגתא, נשארו להתנוסס כאן...
לא באתי חלילה לקנטר, אלא כביקורת בונה.
(אגב, זכותכם להיות מוטה לאיזה צד שתרצו, אבל אני חייב לדעת זאת מראש, כי השקעתי כאן המון, והכל נמחק... כזורע ואינו קוצר)
 


מנהל פורום אקטואליה
מנהל פורום אקטואליה
הודעות: 95
הצטרף: 25 דצמבר 2019, 22:21
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי מנהל פורום אקטואליה » 02 פברואר 2020, 14:30

יוספזון כתב:
02 פברואר 2020, 13:55
פשר פרשה כתב:
02 פברואר 2020, 12:30
האשכול נפתח על מנת להסביר מהי 'חסידות'
הודעות מכאן ואילך שיעסקו בעיקר בנושא המחלוקת ימחקו
האם מותר לי להגיב על כל ההשמצות (שלא נמחקו מאיזה סיבה...) או שאת ההשמצות נגד החסידות חייבים להשאיר, ולי רק מותר להסביר את דרך החסידות?
לדוג' מי שכתב כאן שכהיום 'ב"ה' החסידים הם לא כמו חסידים הראשונים 'וחזרו' בתשובה, האם מותר להגיב עליה? 
נראה לי שיש כאן הטייה לצד מסויים, אשר על כן, עם כל הערכתי הכנה למנהלי הפורום, נמאס לי במידה מסויימת להיות נוכח כאן בפורום, למרות שבעבר עשיתי זאת הרבה... בפרט לאחר שראיתי שהודעות עדינות שלי נמחקו, כאשר של בעלי הפלוגתא, נשארו להתנוסס כאן...
לא באתי חלילה לקנטר, אלא כביקורת בונה.
(אגב, זכותכם להיות מוטה לאיזה צד שתרצו, אבל אני חייב לדעת זאת מראש, כי השקעתי כאן המון, והכל נמחק... כזורע ואינו קוצר)
 

שמא יש צדק בדבריך. לדעתי ענו פה די והותר משני הצדדים.
לענ"ד אין פה שום הטיה, ההבדל הוא שכמה מהתגובות בעד הצד החסידי היו חריפות (מטבע הדברים, שכך מטיחים בהם וכו'), ועל כן נמחקו, א"א לי להתחיל לערוך כל הודעה. ואולי משום כך הצטייר לחלק מהכותבים (בפרט ובפורום) איזה זיקה של הטיה.

עכ"פ הוחלט שאין לדבר סוף, ומשום כך חבל על הזמן של שני הצדדים, זה לא יועיל ולא יוסיף, אין שום טענה עניינית כמעט שלא נידונה פה.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1681
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 144 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי נדיב לב » 02 פברואר 2020, 19:02

באשכול מה טוב בציבור שמנגד?! viewtopic.php?f=68&t=8404 דנו כמה וכמה מהכותבים בענין רב ובכובד ראש בדרך הלימוד החסידית. לדוגמה אחד מהכותבים [החסידיים] כתב: למשל להגיד שאע"פ שהציבור החסידי לא לומד בעיון (לשיטתי) וזה חסרון גדול ואני לא רוצה שהילדים והציבור שלי ילמדו ככה, אעפ"כ יש בזה גם מעלה כזו וכזו" [צוטט רק חלקה, וכדאי לקרא את כל הודעתו viewtopic.php?f=68&p=112207#p111753 שלא יצטייר כהעברת ביקורת מצדו]

וכאן בהתייחס לדבריו שהציבור החסידי לא לומד בעיון או עיון מסוג אחר, מענין אותי לשמוע מהכותבים החסידים שכאן, האם זה בגלל חסרון בלשמה [ולכאורה אבנ"ז בלימודו ובהקדמתו מוכיח להיפך] או בכלל ד"ז תלוי בשורש התפיסה החסידית כלפי מעלת קדושת התורה, שעצם העיסוק והקריאה בה הוא דבר נשגב, ועל כן למותר להתעכב כשאפשר להשיג ולהרחיב בידיעותיה, או שהתורה בניגוד לשאר חוכמות ומדעים דורשת מהאדם לבטל את שכלו אליה מאשר לקרבה אליו [קצת בסגנון חסידות ברסלב] או מה?

כמובן הכל במסגרת האשכול שבא להסביר מהי 'חסידות', ובהודעה זו בקשנו התייחסות גם לדרך הלימוד החסידית.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 471 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי שניאור » 02 פברואר 2020, 19:45

נדיב לב כתב:
02 פברואר 2020, 19:02
באשכול מה טוב בציבור שמנגד?! viewtopic.php?f=68&t=8404 דנו כמה וכמה מהכותבים בענין רב ובכובד ראש בדרך הלימוד החסידית. לדוגמה אחד מהכותבים [החסידיים] כתב: למשל להגיד שאע"פ שהציבור החסידי לא לומד בעיון (לשיטתי) וזה חסרון גדול ואני לא רוצה שהילדים והציבור שלי ילמדו ככה, אעפ"כ יש בזה גם מעלה כזו וכזו" [צוטט רק חלקה, וכדאי לקרא את כל הודעתו viewtopic.php?f=68&p=112207#p111753 שלא יצטייר כהעברת ביקורת מצדו]

וכאן בהתייחס לדבריו שהציבור החסידי לא לומד בעיון או עיון מסוג אחר, מענין אותי לשמוע מהכותבים החסידים שכאן, האם זה בגלל חסרון בלשמה [ולכאורה אבנ"ז בלימודו ובהקדמתו מוכיח להיפך] או בכלל ד"ז תלוי בשורש התפיסה החסידית כלפי מעלת קדושת התורה, שעצם העיסוק והקריאה בה הוא דבר נשגב, ועל כן למותר להתעכב כשאפשר להשיג ולהרחיב בידיעותיה, או שהתורה בניגוד לשאר חוכמות ומדעים דורשת מהאדם לבטל את שכלו אליה מאשר לקרבה אליו [קצת בסגנון חסידות ברסלב] או מה?

כמובן הכל במסגרת האשכול שבא להסביר מהי 'חסידות', ובהודעה זו בקשנו התייחסות גם לדרך הלימוד החסידית.

הבהרה:
היות ואני הוא זה שמצוטט פה, אבהיר את דברי, לא התכוונתי באמת לומר שהחסידים לא לומדים בעיון, ב"ה למדתי בישיבות חסידיות ורמת העיון כמדומני לא נופלת מזו של החסידים, [לדוגמא אחד הרמי"ם בישיבתינו היה הגר"א גנחובסקי, נו שמישהו יגיד שהוא לא מסר שיעורי עיון...], נתתי רק משל על טענה מפורסמת [ושיקרית] של הליטאים נגד החסידים, איך אפשר לראות בזה גם מעלה אפילו שזהו חסרון מובהק [לשיטתינו].
יש מקומות בודדים אצל החסידים שלא לומדים עיון.


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1536
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 113 פעמים
קיבל תודה: 458 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 03 פברואר 2020, 00:15

דוד ריזל (הפרסומאי) כתב:
31 ינואר 2020, 15:32
אחד התלמידים כתב:
31 ינואר 2020, 15:20
באופן מוזר, יש גדולים ליטאים, שהעמידו תלמידים הרבה, היו מנהיגים ציבוריים והיו מוכרים במעשיהם ודעותיהם, ולמרות שאף אחד מתלמידיהם ויוצאי חלוציהם ידעו כלום מקרבתם לחסידות, והם לא חנכו אף אחד לדרך חסידות ולא ללמוד ספרי חסידות, וכדומה, ויש קומצץ קטן של חסידים, שלא היו תלמידיהם ולא היו אצלם הרבה, המעידים שהם ראוי ושמעו איך שהם למדו וחבבו ספרי חסידות ותמכו בדרך החסידיות.
עד עכשיו שמעתי ספירום כזה על הח"ח, רב ברוך בער, ועוד אחרים. עכשיו נתוסף הח"ח. לא ירחיק היום שיביאו עדות שהגר"א למד תניא כל יום.

מה מוזר ?
את תלמידיהם הם חינכו בדרכם. ולמרות זאת ידעו להעריך חוגים אחרים.
הבנתי מתגובתך שורש הבעיה. אתם לא מבינים המתנגדים והתנגדות לחסידות. בגדול אף אחד לא אמר שאין הערכה באופן אישי לחסידים. היו חסידים שהיו צדיקים, והיו שהיו תלמידי חכמים. והיו מהם שפעלו לשם שמים. בגדול לא על זה היה הויכוח, וממילא מיותר להביא ראיות שהיה הערכה לחסידים אצל הליטאים, כשאף אחד לא אמר אחרת. [יש מה להסביר התנגדות לחסידות, וכדעתו של רוב גדולי ישראל, אבל מקומו אינו באשכול להסביר מהותו של חסידות.] עכ"פ מחמת חוסר הצורך להוכיח שגדולי המתנגדים גם העריכו חסידים שהיו ראוים להערכה, אני הבנתי מתגובך שבאת להוכיח שגדולים ליטאים אכן קבלו דרך החסידות בסתר, שאולי לא היתה כוונתך הגם שראיתי כותבים את זה להדיא, ואני מתנצל על האי הבנה.
לדוגמא למה שכתבי, צרפתי ווארט של הגר"א, בספר טעם ודעת ח"ב, המראה שמלחמת הגר"א נגד חסידים היה עניני, וכשלא היה לצורך, הוא היה אפילו מוחה על המדברים לשון הרע על חסידים.
טעם ודעת ח''ב.PNG
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 471 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חסידות - מאי משמע?

שליחה על ידי שניאור » 03 פברואר 2020, 09:56

אחד התלמידים כתב:
31 ינואר 2020, 15:01
שניאור כתב:
29 ינואר 2020, 10:12
מלך שבא כתב:
28 ינואר 2020, 23:44
אני לא יודע מה הכוונה "מחלוקת על הפרטים ולא על השיטה".
גם בזמן הגר"א החסידים קיימו את רוב המצוות המעשיות, עם זאת שיטתם בחלק מהעניינים היסודיים ביהדות היתה לא לגיטימית בעיני הרבה מגדולי הדור. ולכן גדולי הדור דאז ראו צורך להלחם נגדם למרות שידעו שיש ביניהם אנשים יר"ש ות"ח גדולים ורק טועים בפרטים מסויימים.
היום המצב מבחינה עקרונית הוא אותו הדבר הן מבחינת המציאות אצל החסידים והן מבחינת השקפת ממשיכי דרכם של המתנגדים על ה"חסידים" [זה לא סותר שישנם כמה הפוסחים על שני הסעיפים אע"פ שהתגדלו בציבור ה"מתנגדים". כבר בזמנם היו שעברו למחנה החסידים בשלמות או למחצה לשליש ולרביע], אלא שהיום גדולי הדור אינם רואים צורך להלחם נגדם, משום שהושגה כבר תועלת מסויימת במלחמה ומה שלא הושג עד עכשיו כנראה לא יושג גם בעתיד, ואיננו מהדוגלים במלחמה לשם מלחמה. [במילים אחרות, כשם שאיננו משקיעים מלחמה בהשכלה ובציונות כך איננו משקיעים במלחמה בחסידות].
במילים אחרות, המלחמה נגמרה אבל הויכוח העקרוני נשאר בתקפו.
זה פשוט לא נכון עובדתית, כי אם המלחמה בעיקרה הייתה רק כדי להשיג תועלת מסויימת מדוע לחמו כ"כ בחרב ובחנית עד כדי חרמים וחירופין וגידופין??
ברור שהיה כאן מהלך מחשבה שראה שדרך החסידות עלולה להביא תוצאות חמורות ביותר, ואחרי שעברו כמה דורות וראו שזה לא קורה נרגעה המלחמה לגמרי.
מחלוקת בעניינים יסודיים ביהדות הייתה ועודנה בכל השנים בין כל חלקי היהודים, ואף פעם לא יצאו במלחמה אא"כ חשבו שזו כפירה או שעלולה להביא לידי כפירה.
נ.ב. ההשוואה בין ציונות והשכלה לבין חסידות מקוממת ואמורה לקומם גם מי שאיננו שייך לחסידים ואפילו מתנגד להם, אם יש לו שכל בקדקדו להפריד בין אלו שבאים לעקור את היהדות לבין אלו שאולי לשיטתו טועים.


כנראה אתה גדלת על סיפורי חסידים בענין המלחמה נגד חסידים. חרמים היה הדרך שנהגו בימים ההם נגד סוררים, וגם על ענינים פחות נהגו להחרים. זה אינו מראה שום דבר יותר מזה שהם ראו בתנועת החסידות סכנה לכלל ישראל.
ב"ה היום החסידים שפרו את דרכם בדברים מסוימים, ובאמת אינם כמו החסידים של פעם. בדברים מסויימים הצליח הסט"א, אבל אין סיכוי לשנות את המצב, ואין ענין לעשות מחלוקת רק לשם מחלוקת. ויש ענינים, שלמרות החילוקי דעות בהם, אף פעם לא היו עושים מחלוקת בשביל זה.
לא גדלתי על שום דבר, מלבד זאת שלפסוק על מישהו שיינו יין נסך הוא רק אם הוא בחשש כופר/מומר/אפיקורס, או שיש חשש שיגיע לזה, וכנראה שהחשש הזה התבטל אחרי דור או שנים, ולא בגלל שהחסידים "שפרו" את דרכם.
נ.ב. אני מוחה על שרבוב הסט"א כאן.
 

נעול הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Google [Bot] | 0 אורחים