עניי עירך בזמנינו

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
בימינו כשקופת צדקה פותחת במגבית "עניי עירך קודמין" וישנו ציבור מסוים שיש לו קופה משלו דוגמת קופות צדקה של חסידויות האם הם חייבים לתת גם לעניי העיר או שנפטרים בזה שנתנו לעניים בני קהילתם  אף שאינם בני אותה העיר
 
עמיקא וטמירא אמר:
בימינו כשקופת צדקה פותחת במגבית "עניי עירך קודמין" וישנו ציבור מסוים שיש לו קופה משלו דוגמת קופות צדקה של חסידויות האם הם חייבים לתת גם לעניי העיר או שנפטרים בזה שנתנו לעניים בני קהילתם  אף שאינם בני אותה העיר

כל עוד אותו ציבור מקמץ ידו מלתת לקופת השכונה, פשוט וברור שנתינת השכונה צריכה להיות בהתאם
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
עקביא בן מהלל אומר אמר:
כל עוד אותו ציבור מקמץ ידו מלתת לקופת השכונה, פשוט וברור שנתינת השכונה צריכה להיות בהתאם
אין חולק ע"ז השאלה היא אם אפשר לומר שעניי עירך הם לאו דוקא במובן הגאוגרפי אלא כל ציבור הכולל בתוכו הן עניים והן עשירים יש דין קדימה להם כדין עניי עירך
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
בגמ' בב"מ עא ע"א עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין ופרש"י ענייך ועניי עירך - עניים שהם קרובין וממשפחתך: ענייך קודמין - דכתיב עמך. הקרובין לך: עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת - דהנך הוו עמך טפי: וכ"ה ברש"י על התורה משפטים כב כד עניי עירך ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמין. וזה משמעו אם כסף תלוה, את עמי תלוהו, ולא לגוי ולאיזה מעמי, את העני, ולאיזה עני לאותו שעמך. ועיי"ש ברבינו בחיי עניי עירך ועניי משפחתך עניי משפחתך קודמין שנאמר: "עמך". עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין, שנאמר: "עמך" אותם שעמך, "את העני", אתה עני, כלומר חייב אתה להלוות לו ואם לאו דע כי העניות עמך,
מכל הנ"ל נראה שכמו במשפחה גם בקהילה לתת לקרוב קודם אמנם ראוי הוא לדעת שאם צרכיהם אינם בשוה כגון שאחד נצרך ביותר צריך לתת קודם אפי' לעניים שבעיר אחרת ועיין בחת"ס נדרים פ ע"ב ובשו"ת יו"ד סי רלא
אמנם עיין ריקאנטי סימן נד
אמרינן עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין ה"מ מעיר לעיר אבל יש שתי בתי כנסיות בעיר ואנסו אחד מביה"כ האחר ליתן מעות לצדקה על שעבר על תקנת הקהל לא אמרו יתנו לכנסת הרגיל בה דאין חילוק בין עניי כנסת שלו לעניי כנסת אחרת אלא יוחלק בשוה לעניי העיר ול"ד לאומר תנו ס"ת לכנסת דאמרינן ינתן לכנסת הרגיל בה דהספר הוא מיוחד לכל כנסת ובמקום שעושין פרנס על הפרנסים והוא מחלק לעניים וגובה מן הפרנסים האחרים ונתנו מאותו הפרנס מחלקן לעניי העיר וה"מ היכא דליכא מנהגא אבל אי איכא מנהגא הכל לפי המנהג:

אמנם גם לפי"ז אפשר לומר שהיום המנהג לתת לקהלה וצ"ע לפי"ז
ועיין בארחות חיים דין צדקה
דרשו ז"ל על פסוק אם כסף תלוה את עמי עמי וגוי עמי קודם. עני ועשיר עני קודם. ענייך ועניי עירך [ענייך קודמין. עניי עירך] ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין. וה"ה לענין צדקה וכתב רבינו מאיר ז"ל דשכן אף על פי שאינו קרובו הרי הוא קודם לקרוב שאינו שכן וכתיב (משלי כ"ז י') טוב שכן קרוב מאח רחוק והוא דרחים ליה. ואם שכר עני ואביון ואין לו אלא שכר אחד מהם עני קודם. כך אמרו ז"ל בפרק המקבל פי' עני ענוותן שבוש לשאול ואביון שאינו בוש לבקש.
נראה ג"כ דשייך לרמנות וא"כ בקהילה שלו יש לו יותר רחמנות.
וראוי לציין דברי האלשיך דברים פרק טו

ונבא אל הענין, אמר כי לא יחדל אביון כו', לומר, הלא נתתי לך טעם אל מצות הצדקה, אך דבר אחד נשאר מלתת טעם, והוא, כי הלא צויתיך לאמר שתתן לקרוב קרוב קודם באמרי מאחד אחיך ואחר כך מאחד שעריך, שהוא כמו שאמרו ז"ל (בבא מציעא עא א) עניי עירך קודמין, ואחר כך מארצך שהם עניי עיר אחרת, והלא תאמר למה הקפדתי בקורבה לתת לאח קרוב ואחר כך לעניי עירך ואחר כך לעניי עיר אחרת. ולא עוד כי אם שצויתיך הקפדה זו קודם לאמרי לך פתוח תפתח את ידך שהוא מציאות תת הצדקה, כי זה נאמר בפסוק הראשון שבפרשה וזה בשני, והדעת היה נותן להפך כי יותר יהיה מתן בסתר תת לרחוק מלקרוב. על כן אמר, דע לך כי מה שלא יחדל אביון הוא מקרב הארץ מסבת יושביה שהוא לתקן הדלים והעשירים מאשמותם, אלו על ידי תת ואלו על ידי קבל מהם כמדובר. ועל כן אנכי מצוך לאמר פתוח כו', לומר, על כן כדי לאמר לך פתוח תפתח את ידך לו בפסוק שני צויתיך תחלה בפסוק ראשון שהקרוב קרוב קודם, שיהיה תחלה לאחיך ואחר כך לענייך הם עניי עירך, ואחר כך לאביונך שבארצך שהוא של עיר אחרת. והוא אומרו למעלה תחלה לאחיך ואחר כך לענייך הם עניי עירך ואחר כך לאביונך שבארצך שהוא של עיר אחרת. והוא אומרו תחלה מאחד אחיך באחד שעריך בארצך, ואחר כך אמר כי פתוח תפתח שהוא מציאות הצדקה, להורות כי קדימת הקרוב הוא עיקר גדול שעל כן מקדימו אל מציאות המצוה. ושיעור הכתוב, כי לא יחדל אביון הטעם הוא מקרב הארץ לתקון יושביה ההם ובהם, ועל כן תבין מה שאני מצוך קודם אמור פתוח תפתח שהוא מציאות המצוה שיהיה לאחיך כו' צויתיך תחלה שיהיה הקרוב קודם שהוא אומרו למעלה תחלה מאחד אחיך כו' כמדובר:
 

הכהן

משתמש ותיק
הגר"ד לנדו שליט"א פנה פעם לבוגרי הישיבה בעניין צדקה, וכתב שזה עניי עירך.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משבט הכהונא אמר:
מכל הנ"ל נראה שכמו במשפחה גם בקהילה לתת לקרוב קודם אמנם ראוי הוא לדעת שאם צרכיהם אינם בשוה כגון שאחד נצרך ביותר צריך לתת קודם אפי' לעניים שבעיר אחרת ועיין בחת"ס נדרים פ ע"ב ובשו"ת יו"ד סי רלא
כ"ז בתוך הקהילה, אבל מנין שמותר ליתן רק לעניי קהילתו ואינו מחויב מצד קדימה ליתן לעניי העיר
 

הכהן

משתמש ותיק
ועוד שאלה חשובה: מה זה עיר? ירושלים נחשבת עיר אחת? רמות? רמות ד'?
 

שלמה בן דוד 15

משתמש ותיק
תנא דבי אליהו רבה פרשה כה יש לו לאדם מזונות הרבה בתוך ביתו ובקש לעשות מהן צדקה כדי שיפרנס אחרים, כאי זה צד יעשה, יפרנס את אביו ואת אמו תחילה, ואם הותיר יפרנס את אחיו ואת אחותו, ואם הותיר יפרנס את בני ביתו, ואם הותיר יפרנס את בני משפחתו, ואם הותיר יפרנס את בני שכונתו, ואם הותיר יפרנס את בני מבוי, מיכן ואילך ירבה צדקה בישראל.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
משבט הכהונא אמר:
מכל הנ"ל נראה שכמו במשפחה גם בקהילה לתת לקרוב קודם אמנם ראוי הוא לדעת שאם צרכיהם אינם בשוה כגון שאחד נצרך ביותר צריך לתת קודם אפי' לעניים שבעיר אחרת ועיין בחת"ס נדרים פ ע"ב ובשו"ת יו"ד סי רלא
כ"ז בתוך הקהילה, אבל מנין שמותר ליתן רק לעניי קהילתו ואינו מחויב מצד קדימה ליתן לעניי העיר
הבאתי שהענין של עניי עירך וגם הענין שמשפחה קודמת הוא מחמת הרחמנות והקרבה ובאמת שאפשר אולי לחלק כל קהילה לגפא למשל אצל החסידים או אנשי הפלג שהם קהילות ומאוגדות וכן בכל קהילה ממוצא מסוים או מישיבה מסוימת עם זה מוגד לכא' שייך בזה דין קדימות קודם לעניי העיר שזה עירו וזה יותר קרוב אליו מאיזה איש מסוף בני ברק גם מעיזה איש משכונתו דהכוונה הוא על רחמנות וכמוש"כ כנלענ"ד.
 
 

אברהם יצחק

משתמש ותיק
ראיתי מציינים לשיירי כנסת הגדולה שדן בזה וראיתי את דבריו שלע''ע נעלם ממני מקומם שמשמע שם כפי הסברה הפשוטה
שעניי עירך זה גם בקהילות
ומצאתי עוד הפנייה בדבריו לשו''ת מהרשד''ם יו''ד סי' קפט
שם הדיון הוא אחר לגבי עיר שהיו בה כמה קהילות ואחת תובעת חלק בהקדש שהוקדש לקופה אחרת בטענה שהם עיר אחת
ושם הוא כותב בפשיטות שבוודאי שיש מושג של שני קהילות וממילא שני קופות
 
חלק עליון תַחתִית