עמיקא וטמירא
משתמש ותיק
בימינו כשקופת צדקה פותחת במגבית "עניי עירך קודמין" וישנו ציבור מסוים שיש לו קופה משלו דוגמת קופות צדקה של חסידויות האם הם חייבים לתת גם לעניי העיר או שנפטרים בזה שנתנו לעניים בני קהילתם אף שאינם בני אותה העיר
עמיקא וטמירא אמר:בימינו כשקופת צדקה פותחת במגבית "עניי עירך קודמין" וישנו ציבור מסוים שיש לו קופה משלו דוגמת קופות צדקה של חסידויות האם הם חייבים לתת גם לעניי העיר או שנפטרים בזה שנתנו לעניים בני קהילתם אף שאינם בני אותה העיר
אין חולק ע"ז השאלה היא אם אפשר לומר שעניי עירך הם לאו דוקא במובן הגאוגרפי אלא כל ציבור הכולל בתוכו הן עניים והן עשירים יש דין קדימה להם כדין עניי עירךעקביא בן מהלל אומר אמר:כל עוד אותו ציבור מקמץ ידו מלתת לקופת השכונה, פשוט וברור שנתינת השכונה צריכה להיות בהתאם
ונבא אל הענין, אמר כי לא יחדל אביון כו', לומר, הלא נתתי לך טעם אל מצות הצדקה, אך דבר אחד נשאר מלתת טעם, והוא, כי הלא צויתיך לאמר שתתן לקרוב קרוב קודם באמרי מאחד אחיך ואחר כך מאחד שעריך, שהוא כמו שאמרו ז"ל (בבא מציעא עא א) עניי עירך קודמין, ואחר כך מארצך שהם עניי עיר אחרת, והלא תאמר למה הקפדתי בקורבה לתת לאח קרוב ואחר כך לעניי עירך ואחר כך לעניי עיר אחרת. ולא עוד כי אם שצויתיך הקפדה זו קודם לאמרי לך פתוח תפתח את ידך שהוא מציאות תת הצדקה, כי זה נאמר בפסוק הראשון שבפרשה וזה בשני, והדעת היה נותן להפך כי יותר יהיה מתן בסתר תת לרחוק מלקרוב. על כן אמר, דע לך כי מה שלא יחדל אביון הוא מקרב הארץ מסבת יושביה שהוא לתקן הדלים והעשירים מאשמותם, אלו על ידי תת ואלו על ידי קבל מהם כמדובר. ועל כן אנכי מצוך לאמר פתוח כו', לומר, על כן כדי לאמר לך פתוח תפתח את ידך לו בפסוק שני צויתיך תחלה בפסוק ראשון שהקרוב קרוב קודם, שיהיה תחלה לאחיך ואחר כך לענייך הם עניי עירך, ואחר כך לאביונך שבארצך שהוא של עיר אחרת. והוא אומרו למעלה תחלה לאחיך ואחר כך לענייך הם עניי עירך ואחר כך לאביונך שבארצך שהוא של עיר אחרת. והוא אומרו תחלה מאחד אחיך באחד שעריך בארצך, ואחר כך אמר כי פתוח תפתח שהוא מציאות הצדקה, להורות כי קדימת הקרוב הוא עיקר גדול שעל כן מקדימו אל מציאות המצוה. ושיעור הכתוב, כי לא יחדל אביון הטעם הוא מקרב הארץ לתקון יושביה ההם ובהם, ועל כן תבין מה שאני מצוך קודם אמור פתוח תפתח שהוא מציאות המצוה שיהיה לאחיך כו' צויתיך תחלה שיהיה הקרוב קודם שהוא אומרו למעלה תחלה מאחד אחיך כו' כמדובר:
כ"ז בתוך הקהילה, אבל מנין שמותר ליתן רק לעניי קהילתו ואינו מחויב מצד קדימה ליתן לעניי העירמשבט הכהונא אמר:מכל הנ"ל נראה שכמו במשפחה גם בקהילה לתת לקרוב קודם אמנם ראוי הוא לדעת שאם צרכיהם אינם בשוה כגון שאחד נצרך ביותר צריך לתת קודם אפי' לעניים שבעיר אחרת ועיין בחת"ס נדרים פ ע"ב ובשו"ת יו"ד סי רלא
אולי כל שאין הפסק לגבי תחום שבתהכהן אמר:ועוד שאלה חשובה: מה זה עיר? ירושלים נחשבת עיר אחת? רמות? רמות ד'?
הבאתי שהענין של עניי עירך וגם הענין שמשפחה קודמת הוא מחמת הרחמנות והקרבה ובאמת שאפשר אולי לחלק כל קהילה לגפא למשל אצל החסידים או אנשי הפלג שהם קהילות ומאוגדות וכן בכל קהילה ממוצא מסוים או מישיבה מסוימת עם זה מוגד לכא' שייך בזה דין קדימות קודם לעניי העיר שזה עירו וזה יותר קרוב אליו מאיזה איש מסוף בני ברק גם מעיזה איש משכונתו דהכוונה הוא על רחמנות וכמוש"כ כנלענ"ד.עמיקא וטמירא אמר:כ"ז בתוך הקהילה, אבל מנין שמותר ליתן רק לעניי קהילתו ואינו מחויב מצד קדימה ליתן לעניי העירמשבט הכהונא אמר:מכל הנ"ל נראה שכמו במשפחה גם בקהילה לתת לקרוב קודם אמנם ראוי הוא לדעת שאם צרכיהם אינם בשוה כגון שאחד נצרך ביותר צריך לתת קודם אפי' לעניים שבעיר אחרת ועיין בחת"ס נדרים פ ע"ב ובשו"ת יו"ד סי רלא