אודות "בית מדרש הגר"א"

בפורום זה הודעות מאושרות על ידי מנהל

אחד העם
הודעות: 16
הצטרף: 03 פברואר 2020, 11:05
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 14 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי אחד העם » 03 פברואר 2020, 14:13

למסירת התורה יש צורה, משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'
ובשלשלת מסירת התורה יש חוליות וכמש"כ החזו"א
וכל שינוי בזה הוא שינוי בעצם ה'משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע' זאת הבעיה.
והנה קם לו בית מדרש ואומר שבישיבות חסר משהו, שבחורים ואברכים מחפשים משהו נוסף, איזה תוכן שהוא יכול לספק
היש לך שינוי גדול מזה?


בר נש
משתמש ותיק
הודעות: 367
הצטרף: 12 מאי 2019, 22:51
נתן תודה: 108 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי בר נש » 03 פברואר 2020, 14:25

כבר כתבו שהיו כמה שינוים בצורה. למשל אף אחד לא למד כמו רבינו חיים הלוי לפניו. ומי לומד היום כמו הגאונים ? חוץ מזה אתה בטוח שהם רוצים לשנות את הצורה בה לומדים סוגיות בהלכה? הבנתי שהם רוצים לפתוח סוגיות אחרות וגם זה במקביל למסגרות הקיימות.


ירושלמי_ירושלמי
הודעות: 58
הצטרף: 20 אוגוסט 2019, 19:20
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 42 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי ירושלמי_ירושלמי » 03 פברואר 2020, 14:31

@אחד העם לצטט את החזו"א בשביל לטעון בעד שיטת הלימוד הישיבתית ונגד מי שטוען שבישיבות חסר משהו, זה פשוט מביא לידי גיחוך. הרי החזו"א הסתייג באופן הגלוי ביותר משיטת הלימוד הישיבתית, וניסה לשכנע את אלו שהתקרבו אליו לא ללמוד בדרך זו.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 3153
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 483 פעמים
קיבל תודה: 953 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי שאר לעמו » 03 פברואר 2020, 14:35

טענתך איננה נכונה בעליל.
כי בסופו של דבר כולם עסקו בהוויות דאביי ורבא ושם הגדלות. כל השאר רקחות וטבחות, ובמשֹורה ובמסורה!
על סטיה מזה - באה הביקורת


ביקורת תהיה
הודעות: 42
הצטרף: 07 אפריל 2019, 03:09
נתן תודה: 43 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי ביקורת תהיה » 03 פברואר 2020, 14:43

רקחות וטפחות הוא מושג שנאמר אאל"ט כלפי חכמות חיצוניות, לא כלפי חלקי תורה קדושים ועיקריים שהזניחו אותם רק מאפס פנאי ומפני ההתמקדות במה שהיה וצריך להיות עיקר הלימוד בשנות הנעורים, בלימוד גמ' בעמקות להלכה. ובזה היה צריך להתמקד הבית מדרש. שאר השטחים היו נרכשים יותר ביחידות ובלימוד עצמי, כמו שמקובל עד היום בישיבות שבחור שמתענין בירולמי או במשניות ותוספתא, בשאילתות או בזוהר, בכוזרי או במו"נ וכדו', הוא מוצא את הזמן להעשיר האת ידיעותיו.
קשה לומר שיש איזה מסורה איך לומדים את כל הדברים הללו שרוב חכמינו היו בקיאים בהם, וגם בבימ"ד הגר"א לאע נראה לי איזה מסגרת ללימודם, רק שיעורים סביב סביב שמעוררים את הלומדים להרחיב עוד תחומים, ולכבוש עוד שטחי תורה.


מנהל פורום אקטואליה
מנהל פורום אקטואליה
הודעות: 174
הצטרף: 25 דצמבר 2019, 22:21
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 124 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי מנהל פורום אקטואליה » 03 פברואר 2020, 14:44

נראה שהנושא מוצה די והותר.

כל מי שיש לו משהו "חדש", אדרבא.

ניתן לפנות אלי בהודעה פרטית.


אברהם העברי
משתמש ותיק
הודעות: 695
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 18 פעמים
קיבל תודה: 154 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי אברהם העברי » 04 פברואר 2020, 12:55

רוב שלום לחברי הפורום
דיברת עם מו"ר הגר"נ על מה שפירסמתי ויש שם כמה טעויות ודברים שצריך להדגיש וע"כ דברי נמחקו ויוצגו בעז"ה ובל"נ אחר התיקון
עמכם הסליחה


מסיח לפי תומו
הודעות: 115
הצטרף: 16 אוקטובר 2017, 20:24
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 96 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי מסיח לפי תומו » 05 פברואר 2020, 02:08

בס"ד
שלום וברכה
כמה חשוב ומבורך העבודה המסורה שלכם. שמתי לב אליה בעיקר בפיקוח על האשכול העסוק בענין בימ"ד הגר"א.

יש לי כמה דברים חשובים להוסיף. יש בהם כמה חידושים מאד נחוצים שהגעתי אליהם לאחר מחקר מאומץ בנושא.

היות שהביאו את דבריו של הגאון רבי נתן רוטמן, נוצר מצב של בלבול כאשר חלק חושבים שהוא בצד של המבקרים וחלק חושבים שהוא בצד של התומכים וחלק חושבים שהוא נוקט בעמדת פשרה. והאמת היא ממש לא כך וכדלהלן.
העובדות שאין עליהם חולק:
הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון שליט"א נשמע אומר (ולא משנה אם אמר או לא – כך הבינו חלק מהמאזינים) "לא תמיד דברי חז"ל הם פשוטו של מקרא ולא תמיד הם קבלה מסיני, ואעפ"כ יש כח וסמכות לחז"ל לקבוע את הפירוש לפסוק כפי ראות עיניהם וכפי הצורך".

הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א התבטא בעקבות הדברים שיש כאן זלזול בתורה שבע"פ והאומר כך ניתן לומר עליו שהוא עוקר את התושבע"פ שהרי אינו מאמין שהתורה שבע"פ היא המסורה לנו מסיני.
הגאון רבי נתן רוטמן שליט"א התבטא אף הוא בעקבות הדברים ואמר שידידו הגאון רבי אליהו מאיר שליט"א צריך לחזור בו ולומר שאין לחז"ל שום כח לחלוק על פשוטו של מקרא. יצויין שאת הביקורת הוא אמר לו בשיחה פרטית. אך הוא שוחח עם הגר"ד כהן והביע בפניו את דעתו והערצתו לרב פייבלזון.

הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון שליט"א נדרש ע"י מבקריו הגאונים הנ"ל לומר דבר והיפוכו.
מצד הגר"ד כהן הוא נדרש לומר שכל דברי חז"ל מסורים לנו מסיני ואפילו כשזה סותר את פשוטו של מקרא יש מסורת מסיני.
מצד הגר"נ רוטמן הוא נדרש לומר שאין שום דבר בחז"ל שלא נמצא בפשוטו של מקרא ממש אלא שאנחנו לא יודעים איך חז"ל הבינו כך את פשוט של מקרא.

כל הנ"ל עלה בידי לאחר שביררתי ואימתתי אצל הת"ח העוסקים בנושא משני הצדדים.

אני חייב להוסיף את שאמר לי אחד מגדולי תלמידי הגאון הגדול רבי משה שפירא זצ"ל. שאף חיבר ספרים חשובים על הנ"ך על פי חז"ל. ולטענתו הוא מכיר היטב את כל שלושת הנ"ל כידיד אישי שלהם.
לדבריו יש כאן ויכוח כמה כח וסמכות יש לחז"ל. והדעות מדורגות לפי סדר.
דעת הגר"נ רוטמן – אין לחז"ל כח לחדש כנגד פשוטו של מקרא וגם אין להם מסורת מסיני שסותרת את פשוטו של מקרא. הוי אומר – הסמכות הבלעדית של תורה היא רק בתורה שבכתב. חז"ל יכולים רק לפרש על פי הפשט.

דעת הגר"ד כהן – דברי חז"ל יש להם סמכות אך היא מוגבלת לקבלתם מסיני. אין תוקף לדברים שחז"ל יחדשו מדעתם.
דעת הגרא"מ פייבלזון – לחז"ל יש כח וסמכות לקבוע דינים לכלל ישראל על פי הבנתם במקרא גם אם זה סותר את פשוטו של מקרא וגם לולא היו מקבלים כך מסיני. כמובן שגם לדבריו חז"ל מפרשים את המקרא אך לא על פי פשוטו. יודגש שהכח ניתן לחז"ל ולא כל הרוצה ליטול השם יבוא ויטול.

לסיכום – למרות הדיון החשוב על שיטתו של הרב פייבלזון, צריך לזכור שהוא הכי רחוק מהצדוקים והאפיקורסים שלא האמינו כלל בדברי חז"ל. ואילו הרב פייבלזון חושב שיש סמכות נרחבת לחז"ל אף יותר מחבריו.
מעניין לציין שלא רק בעניין זה חולק הגר"נ רוטמן על הגר"ד כהן. גם בעניינים נוספים נוקט הגר"נ רוטמן בעמדות מקוריות וחדשניות. למשל, התכלת, החרם על החסידים, היחס לקול התור, המשל והנמשל בתורת האריז"ל ועוד. וגם בענייננו הביקורת שלו על הרב פייבלזון אינה קשורה כלל לדברי הגר"ד כהן. ואף הפוכה ממנה.


יואל נהרי
משתמש ותיק
הודעות: 808
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 267 פעמים
קיבל תודה: 333 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי יואל נהרי » 05 פברואר 2020, 12:13

בס"ד
מנהלי הפורום שלום וברכה
[אני מבקש מכם מאוד לפרסם את הודעתי, היות ולדעתי הדברים שצוטטו מפי הגר"ד כהן אינם נכונים, ולא יתכן שהדברים כפי שצוטטו יצאו מפיו].

בעקבות ההודעה הקודמת, אני חושב שיש מקום לעשות פה קצת סדר בדברים, כי בהודעה הקודמת של הרב מסיח לפי תומו כמדומה הדברים לא ברורים כ"כ ויכולים להטעות, ויש שם דברים שכביכול נאמרו ע"י הגר"ד כהן שליט"א ולא יתכן שאמרם.

מקודם אצטט את הדברים הנוגעים להערתי:
"הגאון רבי אליהו מאיר פייבלזון שליט"א נשמע אומר (ולא משנה אם אמר או לא – כך הבינו חלק מהמאזינים) "לא תמיד דברי חז"ל הם פשוטו של מקרא ולא תמיד הם קבלה מסיני, ואעפ"כ יש כח וסמכות לחז"ל לקבוע את הפירוש לפסוק כפי ראות עיניהם וכפי הצורך".
"הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א התבטא בעקבות הדברים שיש כאן זלזול בתורה שבע"פ והאומר כך ניתן לומר עליו שהוא עוקר את התושבע"פ שהרי אינו מאמין שהתורה שבע"פ היא המסורה לנו מסיני."
"מצד הגר"ד כהן הוא נדרש לומר שכל דברי חז"ל מסורים לנו מסיני ואפילו כשזה סותר את פשוטו של מקרא יש מסורת מסיני."
"דעת הגר"ד כהן – דברי חז"ל יש להם סמכות אך היא מוגבלת לקבלתם מסיני. אין תוקף לדברים שחז"ל יחדשו מדעתם".
ע"כ הציטוטים.

זה ודאי שלהגיד שחז"ל יכולים לקבוע לבד פירוש של פסוק נגד פשוטו של מקרא לפי ראות עיניהם [אם זה לא ע"פ י"ג מדות] או לפי הצורך כדי לקבוע הלכה, זה ודאי דברים אשר לא יאמרו, אם נאמרו.
אבל מאידך, לומר שכל התורה שבע"פ היא מסורה לנו מסיני בקבלה, ושסמכות חז"ל היא רק מה שהם קיבלו בקבלה מסיני, כפי שמשתמע מההודעה הנ"ל שכך הרב ראמ"פ נדרש להצהיר, זה ודאי גם לא נכון. ואני בטוח שלא יצאו הדברים מפיו של הגר"ד כהן שליט"א, לומר שכל דבר שבתושבע"פ הוא קבלה מסיני,

והרי הדברים מפורשים לא כך ברמב"ם (הלכות ממרים פרק א ה"ב) וז"ל: אחד דברים שלמדו אותן מפי השמועה והם תורה שבעל פה, ואחד דברים שלמדום מפי דעתם באחת מן המדות שהתורה נדרשת בהן ונראה בעיניהם שדבר זה כך הוא וכו'. ובה"ג שם: דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו, ודברים שלמדין מן הדין אם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולן הרי הסכימו, ואם נחלקו בהן הולכין אחר הרוב ומוציאין הדין אחר הרבים וכו'.
מפורש ברמב"ם, שיש ב' דברים בתושבע"פ, א', מה שנמסר לנו מפי השמועה ממשה רבינו דור אחר דור, ובזה אין מחלוקת לעולם. ב', דברים שניתנו לחז"ל שידרשו מפי דעתם ע"י י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, אם נראה בעיניהם שדבר זה כך הוא, כלשונו.
וכי הדברים האלו שחז"ל דורשים בי"ג מדות יש בהם שמועה ממשה בסיני, הרי א"כ מה צריך לדרשתם, והרי א"כ אין בהם מחלוקת, בודאי שלא, אלא שבדברים שאין בהם שמועה מפי משה מסיני, לכתחילה ניתנה התורה באופן שיהיה כח לחז"ל בתושבע"פ לדרוש ע"פ י"ג מדות, וכשיש מחלוקת בדרשות אלו הולכים לפי הרוב כמ"ש הרמב"ם, וע"ז נאמר שבי"ד הגדול מחבירו וכו' יכול לבטל, היינו ע"פ דרשות י"ג מדות שהוא נחלק עליו בזה. ובודאי שלא שייך לומר שבענין זה שהם דורשים אותו יש קבלה ממשה בסיני. ובודאי גם שהדרשות הן לא נגד מה שנמסר למשה, כי אדרבה, לכתחילה התורה ניתנה בצורה כזאת ועל מנת כן שבמקום שאין קבלה יוכלו חז"ל ורק חז"ל לדרוש ע"פ י"ג מדות, ולכתחילה גם נקבע מסיני גופא שזה יקבע ע"פ הרוב, כך שאין בדברים שום סתירה. ומכיון שלכתחילה ניתנה מסיני ע"מ שתידרש הרי נמצא שהכל מסיני, אבל לא הכל בקבלה מסיני, כמפורש ברמב"ם.
לדוגמה בעלמא, הגרי"ז מסביר בספרו עה"ת (רות), שההבדל בין בועז והגואל לגבי 'עמוני ולא עמונית' היה, שהגואל [וכן דואג] חשב שזה היה מדרשא שע"י י"ג מדות ולכן חשש שיוכל לבוא בי"ד הגדול וכו' לדרוש אחרת ולפסול את זרעו, ולא ידע שבענין הזה היתה קבלה ממשה מסיני כמ"ש בגמ' עד שבא עמשא ואמר כך מקובלני מבי"ד של שמואל הרמתי וכו', ר"ל שזוהי קבלה, ולכן אי"ז יכול להשתנות.
ברור לי שהרב מסיח לפי תומו בשגגה לא ציטט נכון את דברי הגר"ד כהן, כי אף אחד לא מעלה על דעתו שיגיד דברים כאלו נגד המפורש ברמב"ם.
בכל זה לא נכנסתי כלל לענין הנושא של פשוטו של מקרא, אלא רק לקשר בין דברי חז"ל לקבלה מסיני. למרות שגם בנושא של פשוטו של מקרא נראה לי שהצדדים לא כ"כ רחוקים זמ"ז בעצם הדברים, ויש פה יותר הבדלי הבנה במה שכל אחד מתכוון כשהוא אומר את המושג הזה 'פשוטו של מקרא', וזה יותר ענין של טרמינולוגיה.

המתנגדים קוראים 'פשוטו של מקרא' למה שנותן התורה התכוון כשהוא כתב את תורתו, ולכן הם לא יכולים לקבל, ובצדק, את מי שלדעתם בא לטעון שדברי חז"ל אלו לא היו בכוונת הכותב, והם 'הכניסו' את זה מעצמם. אבל כמדומה שהצד השני [ואני לא מתכוון דוקא לביהמ"ד הגר"א אלא באופן כללי] כשהוא מדבר על פשוטו של מקרא, הוא מתכוון לכוונה הכי בסיסית וראשונית שע"ז דיברה התורה, אבל גם הם מודים שנותן התורה כתב לכתחילה את התורה בע' פנים, והפשוטו הוא רק הפירוש הראשוני והבסיסי שאין להתעלם ממנו, אבל בודאי שבתוך התורה עצמה שהיא תורה משמים גם כתוב מלכתחילה את הדרש ע"פ י"ג מדות, כי לכך נתכוון נותנה. בקיצור, הצדדים בכלל לא מדברים על אותו מושג, ולענ"ד ב' הצדדים קרובים יותר זל"ז ממה שזה מוצג. אולי יש ויכוח ביניהם בדקויות אבל לא כפי שזה מוצג בקוים גסים. ואולי יש ויכוח גם על הסגנון או על עצם ההתעסקות בנושאים האלו, אך לזה לא נכנסתי.
אביא רק דוגמה קטנה ממסכת ברכות, שהירושלמי [ותוס' כתבו כך גם בד' הבבלי] לומד שמותר להפסיק בק"ש וברכותיה [מפני הכבוד וכו'] מהפסוק 'ודברת בם' - מכאן שיש לך רשות לדבר בם. וכ"א מבין שהפירוש הבסיסי של ודברת בם הוא ההיפך הגמור, לדבר בדברי תורה, וחז"ל למדו מזה להפסיק בתוך דברי תורה. אז ודאי שצ"ל שהוא מע' פנים לתורה, ולכתחילה ניתנה לחז"ל הסמכות לדרוש, וע"מ כן ניתנה תורה, ולכך התכוון נותנה, כך שזה לא סותר את הקבלה מסיני, ובודאי גם שהכוונה הבסיסית בתורה היא לדבר בתורה, וכי מישהו יכול לחלוק על זה?

מקוה שדבריי הובנו, ואדרבה, אם מישהו חולק על כך, אשמח לשמוע את דעתו.


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 626
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 387 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי ספר וסופר » 05 פברואר 2020, 16:41

תגובה לתגובתו של @יואל נהרי שליט"א

אין ספק, ולא נראה שיש חולק בענין כח חז"ל לדרוש ולחדש בתורה שבכתב אף דברים שלא שמעו בקבלה איש מפי איש, ודבר זה אינו צריך לפנים.

הנידון הוא במקום שההלכה 'עוקרת' מקרא, דהיינו במקום שעל פי הפשט המובן הוא הפוך ומנוגד לגמרי למה שחז"ל פירשוהו, וכמו 'עין תחת עין' וכן 'ארבעים יכנו' וכדו'.

וזה לא כמו ודברת בם, שאע"פ שזה שונה לגמרי מהפשט, אמנם זה לא סותר אותו, ויש רשות לחז"ל לקרוא את הפסוק באופנים רבים [זה לאו בדוקא נוגע לע' פנים, כמו לד' הרבדים היסודיים של תורה 'פרד"ס'].
והמושג 'דרש' עצמו, הוא מלשון 'דרישה', דהיינו שבודאי הפשט מובן, אלא שהיה יכול להכתב באופן אחר או בפחות וא"ו שאינו מעלה ואינו מוריד מצד הפשט, אולם לב החכמים 'דורש' שיהיה תוכן אף בוא"ו היתירה או בסגנון המיוחד שנקט הפסוק וכדו'.

ועל הנושא הזה של 'עין תחת עין', לכאורה יש מקום להתווכח, האם הכוונה שפירוש מסוג זה, מחויב שיגיע רק מסיני, כי זה לגמרי הפוך מהפשט. וזה לכאורה הכוונה בדעה שהוצגה בשם הגר"ד שליט"א.
והדעה בשם הגר"נ, היא ויכוח אחר, האם התפיסה היסודית שעין תחת עין ממון זה 'הפך' מפשוטו של מקרא, או מנוגד לחלוטין מפשוטו של מקרא, ועל זה אמרו בשמו, שדבר כזה לא יהיה, דהיינו שלא ינתן מסיני דבר תורה בעל פה שסותר לחלוטין את הפשט. ועל כרחך בסוף זה יהיה עומק 'פשוטו של מקרא'. [ומובן אם כן, שהויכוח על 'פשוטו של מקרא' קצת יותר משמעותי, מאיך שהוצג על ידי הנ"ל].

אמנם בזה גופא יש מקום לדון, גם אם נאמר שזה עומק פשוטו של מקרא, כיון שהקריאה הרגילה בפשוטו של מקרא היא אחרת, יהיו כאלו שיאמרו שצריך שעכ"פ זה יהיה מסיני. ואחרים יאמרו, שאחר שזה נכנס בפשוטו של מקרא, ויש סיבה טובה לחכמים לפרש כך, אין הם צריכים על זה מסורת, וגם זה נכלל בכח פירושם את התורה על פי סברת לבם.

ודברי הגרא"מ לא כל כך הובנו לי בגדריהם, ולא נראה לי שהם צוטטו באופן מספיק ברור על ידי הרב @מסיח לפי תומו.

עיקר מה שהענקתי תודתי לרב הנ"ל, הוא בזה שמכל ההלוך ילך של הנידון כאן בפורום, יצא כאילו הגר"נ רוטמן שליט"א [שאיני מזלזל כי הוא זה בגדלותו העצומה בתורה] הוא הוא הבר סמכא היום בענינים אלו, לקבוע מה כן ומה לא.
וביודעי ומכירי קאמינא, שדרכו אף היא גוון מיוחד לה, ולא בהכרח משקף נאמנה את הקו הכללי של גדולי תלמידי החכמים שעסקו ועוסקים בסוגיות אלו אשר בפנימיות התורה [ולאו דוקא הגר"מ שפירא, שהרבה כאן בפורום מייחסים אותו למורי ורבי, והלוואי, אמנם עוד קיבלתי מהרבה גדולי תלמידי חכמים בתחומים אלו, ואכ"מ לפרטם].

וכל העיסוק בענינים אלו על גבי הפורום, נועד כמעט מעיקרא לכישלון, כי כל כך הרבה דעות יש בציבור, והדברים עצמם דקים ועדינים, ומי שזכה לקבל קצת בתחומים אלו יודע כמה פעמים הדעת משתוממת מעומק המושג, וכמה דברים חדשים מתגלים בזה, ולא ראי בית מדרש זה כזה, השפה משתנה, העקרונות שונים, ההסכמות שונות, ומי שלא מונח בענינים אלו, ושמיעתו לא עדינה דיה, והשעה בה הוא נכנס לפורום - לא שעה, הרי בודאי יתקיים בו ובנו - 'אשר לא יבינו איש את שפת רעהו'.


ירושלמי
הודעות: 44
הצטרף: 13 פברואר 2018, 12:38
נתן תודה: 19 פעמים
קיבל תודה: 20 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי ירושלמי » 06 פברואר 2020, 23:01

שלום וברכה
אין לי זכות כתיבה בפורום אקטואליה, מה גם שנושא בית מדרש הגר"א ננעל, ומ"מ יש בדברים להלן בכדי שפיכת אור על העניין, לדעתי, ולכן אבקש אם תוכל לפרסמם בשמי (או לאפשר לי לפרסמם):

יש לי חבר טוב שהוא תלמיד ותיק של הגרא"מ פייבלזון שליט"א. שוחחתי עמו והוא שאל את הגראמ"פ ישירות מה דעתו בסוגיית חז"ל ופירושם בתורה שבכתב. כי השמועות אומרות בזה בכמה אופנים.

התשובה שענה לו עשויה להועיל מאד לדיוק הדיון כאן ואעתיק מילה במילה:

"מעולם לא עלה על דעתי שחז"ל שינו את דיני התורה המתבארים בפשוטו של מקרא מתוך צורך כלשהוא או מסברא בעלמא. חלילה מלומר כך, וזה אינו אמת כלל, ולא עלה על דעתי מעולם.

כל מה שאמרו חז"ל הקדושים הוא מתוך ההבנה העמוקה שלהם בעומקה של תורה, אם מחדירתם לעומק הפשט או מההבנה בפרשיות אחרות בתורה, כדרך מה שנאמר "שני כתובים המכחישים זה את זה". וההכרעה שלהם בפירוש התורה, עם השכינה השרויה בבית מדרשם, היא היא בשבילנו פירוש התורה המוסמך, וכלשון הרמב"ם "שנצטווינו לעשות התורה על פי המשנה".

מלבד זאת, עמדה להם המסורת מדור לדור על יסודי המצוות וצורתם, וכמו שהדגיש הרמב"ם כמה וכמה פעמים." עכ"ל הרב פייבלזון שליט"א.


גם זו לטובה
הודעות: 6
הצטרף: 12 פברואר 2016, 00:40
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי גם זו לטובה » 17 פברואר 2020, 02:35

הגרד"ל והגרמ"ה מינו נציג שלהם לבימ"ד הגר"א, הוא הגאון ר' צבי אשר פרידמן בהגר"י שליט"א. והוא יתווה את הדרך ויביא את ההכרעות לפני רבותינו שליט"א.


יהודי אחד
משתמש ותיק
הודעות: 322
הצטרף: 17 ינואר 2020, 02:24
נתן תודה: 382 פעמים
קיבל תודה: 83 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי יהודי אחד » 17 פברואר 2020, 03:37

גם זו לטובה כתב:
17 פברואר 2020, 02:35
הגרד"ל והגרמ"ה מינו נציג שלהם לבימ"ד הגר"א, הוא הגאון ר' צבי אשר פרידמן בהגר"י שליט"א. והוא יתווה את הדרך ויביא את ההכרעות לפני רבותינו שליט"א.
על סמך ידיעה אישית או דברים שהתפרסמו?


אנונימי
הודעות: 44
הצטרף: 02 ינואר 2016, 20:48
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי אנונימי » 17 פברואר 2020, 07:35

אני מנוי על הסינון המהודר של נטפרי ולא פתוח לפורום אוצר החכמה, אלא  ששמעתי שההודעה שכתבתי כאן  הועתקה לפורום הנ"ל ונערך בה דיון בן כמה דפים
ולכן ביקשתי מחבר שיעביר לי העתק מהדיון הנ"ל במייל, והנה רק אתמול זכיתי לקבל אותו.

אכן התקיים שם דיון על הודעתי אבל התרכזו בנושא הראשון שהוא: '  מרכז היהדות הוא יציאת מצרים (קשר עם הקב"ה) ולא מתן תורה (מצוות), ליציאת מצרים ישנם הרבה יותר פסוקים מלמתן תורה, הוי אומר המצוות אינם מרכז היהדות אלא הקשר עם בורא עולם'.

וראה זה פלא, מה אומר ומה אדבר, ממש בגדר עולם הפוך ראיתי.
כמעט כל הכותבים שעושה רושם שהם ליטאים הצדיקו את דברי הרב פייבלזאהן תוך השתמשות בשברי ראיות וטענות משונות מפסוקים מפורשים ושאינם מפורשים, כאילו הנושא הוא מה יותר מרכזי ביהדות יציאת מצרים או בריאת העולם (שגם זה ענין לעצמו שלא היה פשוט בכלל לראשונים, וברור כנראה רק לאלו שעוסקים יתר על המידה במקרא נגד האזהרה מנעו בניכם מן ההגיון) , וטיעון המחץ שאם אדם מתחתן עם אשה אין להגדיר את הקשר כחיובי הכתוב, אלא חיובי הכתובה הם פרט משני לגוף הקשר.

אף שאינני מבין איך זה מסתדר עם מה שכתבו אח"כ:' הר"פ מדבר על כך בשיעוריו פעמים רבות, וניתן להאזין להם בקול הלשון, שהקשר של עמ"י עם הקב"ה הוא אך ורק דרך קיום המצוות, אבל קיום המצוות אינו הקשר בעצמו אלא הביטוי ודרך הקיום של הקשר'.

עוד כתבו:  'והמשל הוא כמו שהביאו לעיל, היחס בין הכתובה לעצם קשר הנישואין. ברור שמי שאיננו מקיים את חיובי הכתובה הוא בועט בקשר עצמו, אבל מי שיאמר שהחיוב של איש לאשתו לפרנסה הוא עצם הקשר, איננו מבין מהו קשר נישואין. הקשר עצמו הוא האהבה והמחויבות והברית, והביטוי שלו והקיום שלו הוא ע"י קיום מעשי של חובות'.

כלומר שאין להגדיר שה' בא לקחת את עם ישראל גוי מקרב גוי בכדי שיקיימו מצוותיו וגזירותיו כלשון חז"ל, ואי אפשר לומר שכל העולם לא נברא אלא בשביל המעמד של ו' בסיוון,  אלא שהתקיים כאן יחס של אהבה בין ה' לעמו שחל בטו בניסן, ובין השאר רצה ה' לצוות מצוות.
 
ואילו הכותבים החבדניקים בפורום הנ"ל התקיפו אותו ואף ציטטו מ'היום יום'  של הרבי מחב"ד ז"ל וכתבו: 'ההבנה היא שאל הקב"ה אפשר להגיע רק באמצעות מילוי רצונו, ולא באמצעות מחשבותינו, רגשותינו, כוונותינו והמיית לבנו', מול זה כתב א' מתלמידי הרב פייבלזאהן: 'הדיון איננו מקומי בלבד, אלא על דרך אדה"ז ודרך הגר"א, והכל מתחיל מעניין הצמצום'

מעניין שרבו של הרב פייבלזן שהוא הגאון הצדיק רי"ש זילברמן העמיד את התנגדותו לחסידות (בהקלטה ידועה) דווקא על העובדה שהם חשובים שיש עוד צורות לקירבת ה' חוץ ממה שציווה, ואילו כאן הרב פייבלזן מעמיד שבעצם עקרונית הם צודקים אלא שזו מין של גזירת הכתוב שדווקא דרך דברים אלו נזכה לאהבה ועבודת ה'. וכמו שהוא מאריך תמיד שרוב התורה שבכתב איננה דווקא ציווים, ודלא כמו ר' יצחק שרצה שהתורה תתחיל בבראשית.

אז לסיכום השאלה היא במה יהודי שונה מגוי, האם מרכז היחס והכבוד שזכינו לקשר עם הקב"ה, הוא עובדה שרצה לתת לנו ציווים מסוימים בשביל שנשמור עליהם, או העובדה שגילה את השגחתו הפרטית עלינו והוציאנו גוי מקרב גוי. וכאן הרב פייבלזון כנראה הולך במהלך מאד חסידי עד כדי שיש חסידים שזה צורם להם...  

ואילו כל אחד מרגיש שהליטאיות השורשית היא זו ששמה דגש על חובת המעשים הרבה יותר מחובת הלבבות, ובעצם כמו שכתוב ברמח"ל במסילת ישרים רוב העולם והת"ח סברו שלא צריך בכלל ואין מה להשקיע בחובת הלבבות, וכל אחד יודע ומבין שהחידוש של הבעש"ט היה לשים דגש גדול על הלבבות אפילו לפעמים על חשבון המעשים כאותו חסיד של בעל התניא שנסע אחרי כניסת יו"ט של ראש השנה בעגלה כי לא יכל להפסיד שופר וכו', וכאן משום מה התהפכו היוצרות וזה  משונה מאד.

וזה מזכיר לי משהו ששמעתי פעם מחבר שאדוק בתורת הרב פייבלזאהן וחסיד גדול שלו, שהרב פייבלזון טען:
שהטענה הידועה והמפורסמת שהחסידים יותר משקיעים ברגש והליטאים יותר קרים בעבודת ה' שלהם זו הכפשה חסידית שכמה עיתונאים משום מה הסכימו איתם ועשו עוול גדול לליטא ולהצגת משנתו של הגר"א 
 


גם זו לטובה
הודעות: 6
הצטרף: 12 פברואר 2016, 00:40
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי גם זו לטובה » 18 פברואר 2020, 00:16

יהודי אחד כתב:
17 פברואר 2020, 03:37
גם זו לטובה כתב:
17 פברואר 2020, 02:35
הגרד"ל והגרמ"ה מינו נציג שלהם לבימ"ד הגר"א, הוא הגאון ר' צבי אשר פרידמן בהגר"י שליט"א. והוא יתווה את הדרך ויביא את ההכרעות לפני רבותינו שליט"א.
על סמך ידיעה אישית או דברים שהתפרסמו?
ידיעה אישית ממקור מוסמך ביותר. 


חוזר ומגיד
הודעות: 108
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 18 פברואר 2020, 00:27

ירושלמי כתב:
06 פברואר 2020, 23:01
שלום וברכה
אין לי זכות כתיבה בפורום אקטואליה, מה גם שנושא בית מדרש הגר"א ננעל, ומ"מ יש בדברים להלן בכדי שפיכת אור על העניין, לדעתי, ולכן אבקש אם תוכל לפרסמם בשמי (או לאפשר לי לפרסמם):

יש לי חבר טוב שהוא תלמיד ותיק של הגרא"מ פייבלזון שליט"א. שוחחתי עמו והוא שאל את הגראמ"פ ישירות מה דעתו בסוגיית חז"ל ופירושם בתורה שבכתב. כי השמועות אומרות בזה בכמה אופנים.

התשובה שענה לו עשויה להועיל מאד לדיוק הדיון כאן ואעתיק מילה במילה:

"מעולם לא עלה על דעתי שחז"ל שינו את דיני התורה המתבארים בפשוטו של מקרא מתוך צורך כלשהוא או מסברא בעלמא. חלילה מלומר כך, וזה אינו אמת כלל, ולא עלה על דעתי מעולם.

כל מה שאמרו חז"ל הקדושים הוא מתוך ההבנה העמוקה שלהם בעומקה של תורה, אם מחדירתם לעומק הפשט או מההבנה בפרשיות אחרות בתורה, כדרך מה שנאמר "שני כתובים המכחישים זה את זה". וההכרעה שלהם בפירוש התורה, עם השכינה השרויה בבית מדרשם, היא היא בשבילנו פירוש התורה המוסמך, וכלשון הרמב"ם "שנצטווינו לעשות התורה על פי המשנה".

מלבד זאת, עמדה להם המסורת מדור לדור על יסודי המצוות וצורתם, וכמו שהדגיש הרמב"ם כמה וכמה פעמים." עכ"ל הרב פייבלזון שליט"א.

הרמב''ם ודאי לא אחז ככה ופי שכתב בפתיחת ספרו "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני – בפירושן ניתנו" וחז''ל עמלו לאתר בדרך דרשה את הפירוש בפסוק וכדבריו בהקדמה לפיהמ''ש.


חדא
משתמש ותיק
הודעות: 332
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 101 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי חדא » 18 פברואר 2020, 00:48

מי זה היהודי הנ"ל,
ואם התמנה לבדוק או כמשגיח תמידי?


החושב
הודעות: 19
הצטרף: 17 ינואר 2020, 12:42
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי החושב » 18 פברואר 2020, 21:03

האם מאן דהו יודע מה יצא היום בביתו של הגרמ"ה הירש בענין ביהמ"ד הגר"א 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1448
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 451 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי כלפי ליא » 18 פברואר 2020, 21:33

חוזר ומגיד כתב:
18 פברואר 2020, 00:27
ירושלמי כתב:
06 פברואר 2020, 23:01
שלום וברכה
אין לי זכות כתיבה בפורום אקטואליה, מה גם שנושא בית מדרש הגר"א ננעל, ומ"מ יש בדברים להלן בכדי שפיכת אור על העניין, לדעתי, ולכן אבקש אם תוכל לפרסמם בשמי (או לאפשר לי לפרסמם):

יש לי חבר טוב שהוא תלמיד ותיק של הגרא"מ פייבלזון שליט"א. שוחחתי עמו והוא שאל את הגראמ"פ ישירות מה דעתו בסוגיית חז"ל ופירושם בתורה שבכתב. כי השמועות אומרות בזה בכמה אופנים.

התשובה שענה לו עשויה להועיל מאד לדיוק הדיון כאן ואעתיק מילה במילה:

"מעולם לא עלה על דעתי שחז"ל שינו את דיני התורה המתבארים בפשוטו של מקרא מתוך צורך כלשהוא או מסברא בעלמא. חלילה מלומר כך, וזה אינו אמת כלל, ולא עלה על דעתי מעולם.

כל מה שאמרו חז"ל הקדושים הוא מתוך ההבנה העמוקה שלהם בעומקה של תורה, אם מחדירתם לעומק הפשט או מההבנה בפרשיות אחרות בתורה, כדרך מה שנאמר "שני כתובים המכחישים זה את זה". וההכרעה שלהם בפירוש התורה, עם השכינה השרויה בבית מדרשם, היא היא בשבילנו פירוש התורה המוסמך, וכלשון הרמב"ם "שנצטווינו לעשות התורה על פי המשנה".

מלבד זאת, עמדה להם המסורת מדור לדור על יסודי המצוות וצורתם, וכמו שהדגיש הרמב"ם כמה וכמה פעמים." עכ"ל הרב פייבלזון שליט"א.

הרמב''ם ודאי לא אחז ככה ופי שכתב בפתיחת ספרו "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני – בפירושן ניתנו" וחז''ל עמלו לאתר בדרך דרשה את הפירוש בפסוק וכדבריו בהקדמה לפיהמ''ש.

זה בדיוק מה שאומר הרמב"ם. כל המצוות ניתנו למשה רבינו עם פירושן, וחז"ל עמלו בקדשם להבין את הפירוש שהקב"ה אמר למשה רבינו, אבל לא שכל הפרשנות לפסוקים ולמצוות עבר להם במסורת ממשה רבינו, יש שקיבלו במסורת ויש שהבינו מעצמם מתוך עמל התורה בקדושה וביגיעה ובמסגרת המדות שהתורה ניתנה להידרש בהם, ואלו הם המחלוקות של התנאים בכל המצוות ובפירושיהם, וכמבואר בהדיא ברמב"ם בהרחבה בהקדמתו לפירוש המשנה.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1448
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 451 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי כלפי ליא » 18 פברואר 2020, 21:35

חדא כתב:
18 פברואר 2020, 00:48
מי זה היהודי הנ"ל,
ואם התמנה לבדוק או כמשגיח תמידי?

הגאון הגדול רבי צבי אשר פרידמן שליט"א הוא מגדולי הת"ח בב"ב, מו"ץ לרבים, ור"מ בישיבת זכרון מיכאל וראש הכולל שע"י הישיבה, בן הגאון הגדול רבי יעקב פרידמן ראש ישיבת תפרח, וחתן הגאון הגדול רבי יחזקאל ברטלר זצוק"ל


סופר המלך
הודעות: 162
הצטרף: 24 מרץ 2019, 01:21
קיבל תודה: 53 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי סופר המלך » 18 פברואר 2020, 23:42

הגרצא"פ הינו ת"ח מופלג ללא כל ספק. אך לא שמעתי מעולם שיש לו שייכות גם לענינים הנידונים בבית מדרש הגר"א. 


נא לחשוב!!!
הודעות: 21
הצטרף: 19 פברואר 2020, 02:02
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי נא לחשוב!!! » 19 פברואר 2020, 20:35

2.pdf
הדיון לא הוגן!!! למה הסירו את התגובה שלי??.
בכל אופן הנה הקבצים
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


מנהל פורום אקטואליה
מנהל פורום אקטואליה
הודעות: 174
הצטרף: 25 דצמבר 2019, 22:21
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 124 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי מנהל פורום אקטואליה » 19 פברואר 2020, 20:37

נא לחשוב!!! כתב:
19 פברואר 2020, 20:35
הדיון לא הוגן!!! למה הסירו את התגובה שלי??.

בגלל המלל הלא ראוי שכתבת בהודעה זו.


יוסל'ה
הודעות: 62
הצטרף: 14 יולי 2019, 21:16
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 23 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי יוסל'ה » 19 פברואר 2020, 21:32

נא לחשוב!!! כתב:
19 פברואר 2020, 20:35
בכל אופן הנה הקבצים
מי אמר אותם? הרב עינבל, או הרב פייבלזון?


חוזר ומגיד
הודעות: 108
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 19 פברואר 2020, 21:53

יוסל'ה כתב:
19 פברואר 2020, 21:32
נא לחשוב!!! כתב:
19 פברואר 2020, 20:35
בכל אופן הנה הקבצים
מי אמר אותם? הרב עינבל, או הרב פייבלזון?

הרב עינבל


חוזר ומגיד
הודעות: 108
הצטרף: 04 אוגוסט 2019, 23:40
נתן תודה: 14 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי חוזר ומגיד » 20 פברואר 2020, 00:47

דבריו אודות הפסוק 'ובנבלתם לא תגעו'
הרעיון שמובא שם הוא כך
התורה אומרת 'ובנבלתם לא תגעו' וחז''ל חשבו ואמרו וכי שייך לאסור ליגוע בנבלה הרי יש לאדם בחצר ברחוב בבית נבלות ולא שייך לאסור כזה דבר לכן מוכרח לומר שהפסוק לא כפשוטו ומה נעשה הרי יש פסוק מפורש שאוסר ומתרץ הרב שבשביל זה יש את רובד ההלכה ויש ק''ו ממת בשביל לסדר את הפסוק.
הק''ו שחז''ל דורשים ממת הוא כך אם במת החמור אין איסור נגיעה (שהרי רק כהנים הוזהרו) ק''ו שנבילה מותר לנגוע וחז''ל העמידו את הפסוק לעניין הרגל.
עד כאן תורף דבריו

ולדבריו יתכן שעד שחז''ל באו ודרשו היו מבני עמנו שבתמימותם סברו שהפסוק כפשוטו ונזהרו מנגיעה בנבילה שהרי לא כולם היו חכמים לומר שלא שיך כזה איסור.
וקשה ע''ז
א. מה לנו כי נלין על הקראים שמפרשים המקרא כפשוטו שאסור ליגוע בנבלה הרי חז''ל סברו שזה לא אפשרי ולכן דרשו מה שדרשו והם סברו שכן.
ב. מה משה רבינו שמע מפי הגבורה כשלמד פסוק זה? וכמו כן מה יהושוע קבל ממשה רבינו כשלמדו פסוק זה.

ברור וגמור שדין זה נאמר במסורת וברור שגם הק''ו שהרי במקרה זה הקושיא עולה מעצמה מ''ש מת מנבילה.

ואסיים בדברי הכוזרי
כי כל מה שהתירו חכמים לא היה לסברתם ולא במה שנראה לדעתם, אך בתולדות החוכמה הירושה והמקובלת אצלם, וכל מה שאסרו כן.


חנינא בני
הודעות: 55
הצטרף: 10 דצמבר 2019, 18:23
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 43 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי חנינא בני » 20 פברואר 2020, 07:34

שאלתי את הרב אוריה על הקבצים האלו
ואמר לי שהתימלול שקרי ומשנה מלים ומשפטים בכוונה ברורה
ההקלטות נמצאות באתר בית המדרש וכל אחד יכול לראות שהתימלול נעשה בשקר


אנונימי
הודעות: 44
הצטרף: 02 ינואר 2016, 20:48
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי אנונימי » 20 פברואר 2020, 08:32

חוזר ומגיד כתב:
20 פברואר 2020, 00:47
דבריו אודות הפסוק 'ובנבלתם לא תגעו'
הרעיון שמובא שם הוא כך
התורה אומרת 'ובנבלתם לא תגעו' וחז''ל חשבו ואמרו וכי שייך לאסור ליגוע בנבלה הרי יש לאדם בחצר ברחוב בבית נבלות ולא שייך לאסור כזה דבר לכן מוכרח לומר שהפסוק לא כפשוטו ומה נעשה הרי יש פסוק מפורש שאוסר ומתרץ הרב שבשביל זה יש את רובד ההלכה ויש ק''ו ממת בשביל לסדר את הפסוק.
הק''ו שחז''ל דורשים ממת הוא כך אם במת החמור אין איסור נגיעה (שהרי רק כהנים הוזהרו) ק''ו שנבילה מותר לנגוע וחז''ל העמידו את הפסוק לעניין הרגל.
עד כאן תורף דבריו

ולדבריו יתכן שעד שחז''ל באו ודרשו היו מבני עמנו שבתמימותם סברו שהפסוק כפשוטו ונזהרו מנגיעה בנבילה שהרי לא כולם היו חכמים לומר שלא שיך כזה איסור.
וקשה ע''ז
א. מה לנו כי נלין על הקראים שמפרשים המקרא כפשוטו שאסור ליגוע בנבלה הרי חז''ל סברו שזה לא אפשרי ולכן דרשו מה שדרשו והם סברו שכן.
ב. מה משה רבינו שמע מפי הגבורה כשלמד פסוק זה? וכמו כן מה יהושוע קבל ממשה רבינו כשלמדו פסוק זה.

ברור וגמור שדין זה נאמר במסורת וברור שגם הק''ו שהרי במקרה זה הקושיא עולה מעצמה מ''ש מת מנבילה.

ואסיים בדברי הכוזרי
כי כל מה שהתירו חכמים לא היה לסברתם ולא במה שנראה לדעתם, אך בתולדות החוכמה הירושה והמקובלת אצלם, וכל מה שאסרו כן.

זו עמרצות או היתממות?
פרק יא.pdf
 
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


אברך צעיר
הודעות: 42
הצטרף: 01 פברואר 2020, 19:21
נתן תודה: 8 פעמים
קיבל תודה: 13 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי אברך צעיר » 20 פברואר 2020, 15:21

עמרצות.
כי מה שכתוב שם, זה שיש פשט עם סברות של פשט, ומה שלומדים ממנו. - וכמו שהאריך בספר קדושת פשוטו של מקרא.
ויש דרש ההלכה שהולך עם ק"ו ולא עם רעיונות.
והכותב ערבב את זה עם הנושא של פירוש מקובל ומידות הדרש, וניכר שלא למד את הרמב"ם בנושא. עאכ"ו שלא את האחרונים.

אין לי דעה ברורה על בית המדרש, וגם רבותי לא אמרו לי לכאן או לכאן.
אבל עמרצות אני שונא.
{וגם שקר - שזה הציטוטים, שבדקתי בהקלטות, וראיתי שזה בכוונה נחתך בהוצאות מההקשר כדי שלא יקראו את הלפני והאחרי, ובכוונה תומלל בצורה כזו. כי תמיד בהקשר הכללי מובן שזה שונה מאד עד כדי סילוף}.


מנהל פורום אקטואליה
מנהל פורום אקטואליה
הודעות: 174
הצטרף: 25 דצמבר 2019, 22:21
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 124 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אודות "בית מדרש הגר"א"

שליחה על ידי מנהל פורום אקטואליה » 20 פברואר 2020, 15:34

אברך צעיר כתב:
20 פברואר 2020, 15:21
{וגם שקר - שזה הציטוטים, שבדקתי בהקלטות, וראיתי שזה בכוונה נחתך בהוצאות מההקשר כדי שלא יקראו את הלפני והאחרי, ובכוונה תומלל בצורה כזו. כי תמיד בהקשר הכללי מובן שזה שונה מאד עד כדי סילוף}.

מן הראוי להוסיף קישור להקלטות ולהצביע על ההוצאת הדברים מהקשרם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “אקטואליה - פנימי”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים