חלק אלוה ממעל - פירוש הדברים

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא היתה כוונתי לפתוח דיון בנושא עמוק זה, או בהסברו.
אלא שחלק אלוה ממעל, נושק לענין הצלם.
 

איש קטן

משתמש ותיק
נכון גם אני לא מתכוון לעסוק במעשה מרכבה וכו..
בפרט שאני לא מבין בזה כמעט כלום

רק מכיוון שאני שומע אנשים פשוטים מדברים כך מתוך כוונה טובה להראות את מעלת היהודי וכו...
העלתי את הנושא שלא ניכשל בעיקרי האמונה
שהם
שהקב'ה אחד ואין לו גוף ולא דמות הגוף
 

HaimL

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ומהו בצלם אלוקים
צלם אלוקים זה לא דמותו של אלוקים זאת פשוט תבנית יצירת האדם (וכמו שתיקנו בברכת חתנים, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו וכו')
 
 

HaimL

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
שאר לעמו אמר:
ומהו בצלם אלוקים

1) כמו שהקב"ה רוחני כך באדם יש רוחניות.
2) כשהקב"ה נגלה לנביאים הוא משתמש בדמות ובדמות זה נברא האדם
לומר על הקב"ה רוחני, הוא כמדומני, להגביל את הבלתי בעל גבול.
ומה כוונתך באמירה השנייה, הלא, לא ייתכן שהתכוונת שהקב"ה נראה לנביאים כדמות בשר ודם.
 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
העיקר החמישי בי"ג עיקרים
שהבורא יתברך שמו לו לבדו ראוי להתפלל ואין ראוי להתפלל לזולתו
והמתפלל לאדם גם אם הוא באמת הכי צדיק הרי הוא עובד ע"ז רח"ל.
ואף נפרעים מהצדיק הנעבד
וכדברי המדרש רבה "מפני מה בקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים שלא יעשו אותו עבודת כוכבים שכשם שנפרעין מן העובד כך נפרעין מן הנעבד דכתיב (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים "
(וכן בירושלמי חגיגה פרק ב' הלכה א)
ואין זה נוגע לשורש הנפש "ויפח באפיו נשמת חיים" וכמו שכתב שם במלבי"ם (בראשית פרק ב פסוק ז')
ועי' רמב"ן תורת האדם שער הגמול  (קכ"א)
וכבר יצאנו לענין אסור בחקירה הזאת, מפני המתגאים על יוצרם להתחכם בתוכן מעשיו וסודות יצירותיו הנפלאים, והם לא ידעו בנין גופם בכל מחקריהם אף כי נפשם, ומדוע יתפארו על קבלתנו, בעשותם הנפש דקה ויתארו אותה במלות וספורים מלאכיים, כי לא ראינו יחוסיה בחבוריהם רק לגלגל השכל, או לבעלי העיון שלהם לכת המלאכים, ואנחנו על הקבלה אמתית מאבות קדושים שלא השפיקו בילדי נכרים, מעלים אותה ומדקדקים ענינה מאלה עד להרבה, עד שיאמרו רבותינו ז"ל עליה דבר כאלו דעתם נוטה שלא נבראת, אמרו בבראשית רבה (פ"ח) עם המלך במלאכתו ישבו שם, עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו נפשותיהן של צדיקים שבהן נמלך וברא את העולם, ומי שישמע זאת המימרא בין שיזכה לפירושה או שלא ידענו, מ"מ יכיר מכאן שאין דקות הנפש לפילוסופי האומות ולנגררים אחריהם יותר מדקותה אצל רבותינו ז"ל, ולא כמותו, אף על פי שלא הבהילו את הלומדים במלות נאמרות במספר ובחומר ענין, ועם כל זה יאמינו רבותינו כי אש של גיהנם ואבדון שולטת בהן ברצון העושה הכל יתברך ויתעלה. 

 
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יש ספר שלם של אחד מגדולי המקובלים בן אחי השל"ה הק', הנקרא "שפע טל", שמרכזו של הספר עומד לבאר את החלק הזה של "חלק אלוק ממעל" שהוא ממש כפשוטו, ודבריו מיוסדים על קבלת הרמ"ק הכותב בסגנון הזה בספריו מספר פעמים.
אעתיק רק את התחלת הספר:
"ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלו' ממעל, אשר על זה רמז הפסוק כי חלק ד' עמו, (דברים ל"ב), ר"ל חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה, ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו, ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר, רק שאותו דבר הוא הכל והכלל שהוא יותר גדול מהחלק שנחלק ממנו, אבל בעצמותם הם דומים ושוים, כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה ויתברך שמו, רק שהוא יתעלה ויתברך הוא הכל, הוא האור הכולל האור הגדול, הבלתי סוף הבלתי תכלית, והנשמה היא חלק אור וניצוץ שנחלק מהאור הגדול ב"ה וברוך שמו, וכמאמר שלמה המלך ע"ה 'נר ה' נשמת אדם' (משלי כ"ו), ר"ל הנשמה של אדם היא נר וניצוץ מאור אלקים.
ודקדק בלשונו לומר 'נר אלקים' ולא אמר אור אלקים, כדי לרמוז שהנשמה בשלשה מדרגותיה, שהם נפש רוח נשמה, כולם הם חלק וניצוץ מאור אלקים, וזה נרמז בלשון נר אלקים, כי 'נר' נוטריקון 'נפש רוח' ור"ל הנפש והרוח והנשמה שהם ג' מדריגות בנשמה, הם כולם ניצוצות קדושות מאור אלקים, והיינו 'נר ה' נשמת אדם'.
אוסיף עוד להביא מהגהה שהמחבר כתב שם על הקטע הראשון:
אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדול מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדיווארו בפרדס הקודש שלו בשער היכלות שער כ"ד פרק י"ג וז"ל וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם איברים אבל הם כל עצם האלהות המתפשט אל התחתונים ע"כ, הנה הוא כותב בפירוש כי האבות הם עצם אלהות, ודבריו שם ודברינו אלה פה יובנו לך היטב בשער נפש רוח נשמה' כשתגיע לשם אך נבקש מאת פני  המעיין שיעיין בזה הספר על סדר שעריו ופרקיו, כי כל שער ושער וכל פרק ופרק הוא מפתח ומבוא וביאור לשער ולפרק הבא אחריו, על כן לא יהרוס במחשבתו לקפוץ לעיין בתחלה באמצע הספר, כי לא יהיה לו תועלת אבל כשיעיין על הסדר שאמרנו אז יתגלו לו שערי אורה בלי יגיעת השכל אך אמנם בתחילת המחשבה ובמושכל ראשון ישכיל ויבין עד כאן הגה"ה ^

בספרי החסידות המושג חלק אלו' ממעל ממש, חוזר ונשנה אין ספור פעמים.
ולשון התניא בליקוטי אמרים פ"ב:
"ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ואתה נפחת בי, וכמ"ש בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח, פי' מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח"

קצת ביאור במושג הקבלי, בצורה שאפשר לתפוס את המכוון בלי לטעות ח"ו בהגשמה, אפשר לראות בספר תע"ס של בעה"ס.
 

אלף זעירא

משתמש רגיל
הנושא רגיש מדאי בשביל לעסוק בו לעומק בבמה זו, אבל חשוב להביא את דברי בעל התניא שמסביר את ענין היות נשמות ישראל חלק אלוק ממעל.
וז''ל התניא בפ''ב מספרו ליקוטי אמרים: ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש, כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב, ז), ו"אתה נפחתה בי" (ברכת אלהי נשמה), וכמו שכתוב בזוהר‏: "מאן דנפח מתוכיה נפח", פירוש, מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח.
כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה (בראשית רבה א ד), כדכתיב: "בני בכורי ישראל" (שמות ד, כב), "בנים אתם לה' אלהיכם" (דברים יד, א). פירוש, כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך, דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא (תיקוני זהר יז ב), אלא הוא וחכמתו אחד. עכל''ק.
בכלל מומלץ למי שנכנס לענינים יסודיים אלו לעיין קצת בספרים שעוסקים בענין ולהקיף את הדעות השונות בטרם ממהרים לחרוץ גורלות ולשלול דעות.
ולגופה של טענת פותח האשכול איך יתכן לומר שהנשמה היא חלק אלוק ממעל הרי הקב''ה הוא אחד הפשוט ואינו מתחלק ח''ו. צריך לדעת שכשאומרים שהנשמה היא חלק אלוק ממעל אין הכוונה במילה 'חלק' שיש משהו שלם שנחלק לכמה חלקים, כי ברוחניות כשמדברים על משהו שהוא חלק ממשהו אין הכוונה שהוא ירד ונחלק ממקום א' למקום ב' ושוב אינו נמצא במקום א' כבתחילה, אלא הכוונה שהוא הואצל והשתלשל מא'. הדברים הם ארוכים ועתיקים, ואני מרגיש שלא אוכל להסביר את הענין היטב במסגרת זו. אולם פירושים לספרי קבלה וחסידות שעסקו בענין זה מצויים בכל מקום וכדאי לעיין ולהרחיב הדעת.
איני אומר שאין כמה דעות בזה, רציתי רק להביא את הדעה שסוברת שהכוונה 'חלק אלוק ממעל' היא אכן שהנשמה נמשכה מחכמתו של הקב''ה.
ועוד יש להאריך בזה הרבה, אך יש להדגיש נקודה שגם התניא מסביר שם בהמשך דבריו ובהרבה מקומות, שהכוונה היא שהנשמה נמשכה מבחינת ה'חכמה' של הקב''ה ולא מעצמותו ומהותו יתברך שע''ז אין אנו מדברים כלל כי לית מחשבה תפיסא ביה כלל. ואעפ''כ הוא מסביר שבחינת החכמה של הקב''ה היא אחד ממש עם אין סוף בעצמו. עיי''ש.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
נושא זה הוא בכלל "ולא במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
וכשעסקו בזה בצורה עממית הגיעו לע"ז,
(עי' ערך ממוצע המחבר, שהוא ע"ז גמורה)
 

ראשון לציון

משתמש ותיק
הנה לנו דוגמא מוחשית לקביעה שמגיעה לאחר עיסוק בצורה עממית...

(מובטחני שהרב 'אמת מארץ תצמח' לא עבר אפילו פעם אחת על כל ספר התניא, למשל)
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
אדרת אליהו (הגר"א) בראשית פרק א:
וזה שאמרו רז"ל שנשמת ישראל חלק אלוה ממעל. ביאורו שהוא חלק מה מרוח אלהים השוכן למעלה:
 

איש קטן

משתמש ותיק
לא מבין את התפלספות סביב זה
יש דברים שהם אקסיומה
לא שייך בשום אופן ליחס תואר לבורא
או להגיד שנשמה שלי היא חלק מהקב'ה
זה כפירה גמורה
א. בדמות צורה שנותנים לה'
ב.כפירה באחדותו שכן יש הרבה נשמות וגם הנשמה מורכבת וה' אחד באחדות גמורה

זה דברים פשוטים לכל בעל שכל ישר
כך כתוב מפורש בלשם ובנפש החיים

את דיברי בעל התניא אכן צריכים להבין אבל וודאי לי שלא התכוון שהנשמה היא הקב'ה

סתם ככה כתוב בבאיש חי שצריך להפריד בבוקר בין אלוהי לנשמה שנתת בי שלא ישמע חלילה שהנשמה היא אלוקיו
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
נושא זה הוא בכלל "ולא במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
ו

היות ומשפט זה נשנה המון בפי הדרשנים בלי סוף והרבה פעמים בלי הבנה
מן הראוי להעמיד דברים על אמיתתם אחרת אומרים ושונים דברים חמורים

שאלתי היא האם מי שאומר חלק אלוק ממעל ממש
חולק על דברי רמח"ל דרך ה' פרק א

כל מה שהוא שלימות. ונמצא שיש בו כל השלימיות, לא כדבר נוסף על מהותו ואמתת ענינו, אלא מצד אמתת ענינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלימיות, שא״א לענין ההוא מבלתי כל השלימיות מצד עצמו. והנה באמת הדרך הזה רחוק מאד מהשגתנו וציורנו, וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו. כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא ענינים מונבלים בגבול הטבע הנברא ממנו ית׳, שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל; ובברואים הנה הענינים רבים ונפרדים. אולם כבר הקדמנו, שאמתת מציאותו ית׳ אינה מושגת, ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא יתברך, כי אין ענינם ומציאותם שוה כלל שנוכל לדין מזה על זה. אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה, כמו שכתבנו, ומאומתים בחקירה ע״פ הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו, שא״א עכ״פ שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע חוקות וגבוליו, מכל העדר וחסרון, מכל ריבוי והרכבה, מכל יחס וערך, ומכל מקרי הברואים, שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתילד בם; כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם היה בלתי אפשרי:
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
אדרת אליהו (הגר"א) בראשית פרק א:
וזה שאמרו רז"ל שנשמת ישראל חלק אלוה ממעל. ביאורו שהוא חלק מה מרוח אלהים השוכן למעלה:

כמדומני שביאור הגר"א צריך תוספת ביאור לאנשים רגילים (כמוני)
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
היות ומשפט זה נשנה המון בפי הדרשנים בלי סוף והרבה פעמים בלי הבנה
מן הראוי להעמיד דברים על אמיתתם אחרת אומרים ושונים דברים חמורים

שאלתי היא האם מי שאומר חלק אלוק ממעל ממש
חולק על דברי רמח"ל דרך ה' פרק א

כל מה שהוא שלימות. ונמצא שיש בו כל השלימיות, לא כדבר נוסף על מהותו ואמתת ענינו, אלא מצד אמתת ענינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלימיות, שא״א לענין ההוא מבלתי כל השלימיות מצד עצמו. והנה באמת הדרך הזה רחוק מאד מהשגתנו וציורנו, וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו. כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא ענינים מונבלים בגבול הטבע הנברא ממנו ית׳, שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל; ובברואים הנה הענינים רבים ונפרדים. אולם כבר הקדמנו, שאמתת מציאותו ית׳ אינה מושגת, ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא יתברך, כי אין ענינם ומציאותם שוה כלל שנוכל לדין מזה על זה. אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה, כמו שכתבנו, ומאומתים בחקירה ע״פ הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו, שא״א עכ״פ שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע חוקות וגבוליו, מכל העדר וחסרון, מכל ריבוי והרכבה, מכל יחס וערך, ומכל מקרי הברואים, שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתילד בם; כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם היה בלתי אפשרי:

הוא לא חולק על רמח"ל אלא כופר בעיקר האמונה ביחודו יתברך.
משו"כ כתבתי לעיל בקצרה שזה כמו ענין הצלם, שחלילה שזה צורת העליון, שאינו גוף ולא צורה.
 

אלימלך

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
נושא זה הוא בכלל "ולא במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
וכשעסקו בזה בצורה עממית הגיעו לע"ז,
(עי' ערך ממוצע המחבר, שהוא ע"ז גמורה)

נכון מאוד, ודי בשליש מהעולם שמאמין ב..
שורש נשמת הישראלי הוא גבוה מאוד ומגיע מא"ק אבל מ"מ אין זה שייך לעצמותו יתברך ואפ' הספירות שיש להם מעלה על נפש הישראלי בכך שאינם זקוקים להמשכת אור [אלא שע"י נמשך לאבי"ע] מוגדרים רק כמלבוש.
לגבי התניא מאמר מהרב דניאל בלס
הצג קובץ מצורף מאמר מהרב דניאל בלס.pdf
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יואל נהרי אמר:
אדרת אליהו (הגר"א) בראשית פרק א:
וזה שאמרו רז"ל שנשמת ישראל חלק אלוה ממעל. ביאורו שהוא חלק מה מרוח אלהים השוכן למעלה:

כמדומני שביאור הגר"א צריך תוספת ביאור לאנשים רגילים (כמוני)
לא באתי לבאר דבריו, אלא רק להראות לפחות בבי' הגר"א שלא ביאר כפותח האשכול מענין 'כי חלק ד' עמו'. 
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
ראשון לציון אמר:
מובטחני שהרב 'אמת מארץ תצמח' לא עבר אפילו פעם אחת על כל ספר התניא, למשל
למדתי בקביעות בספר זה, והשלמתי אותו מספר פעמים.
ודעתו של אדם קצרה ורוב הדעות לא יכולין להשיג דבר זה על בוריו.
והשטות של 'ממוצע המחבר' נגנב מהנצרות והוא הסתה והדחה לע"ז.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
שאלתי היא האם מי שאומר חלק אלוק ממעל ממש
חולק על דברי רמח"ל דרך ה' פרק א

כל מה שהוא שלימות. ונמצא שיש בו כל השלימיות, לא כדבר נוסף על מהותו ואמתת ענינו, אלא מצד אמתת ענינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלימיות, שא״א לענין ההוא מבלתי כל השלימיות מצד עצמו. והנה באמת הדרך הזה רחוק מאד מהשגתנו וציורנו, וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו. כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא ענינים מונבלים בגבול הטבע הנברא ממנו ית׳, שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל; ובברואים הנה הענינים רבים ונפרדים. אולם כבר הקדמנו, שאמתת מציאותו ית׳ אינה מושגת, ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא יתברך, כי אין ענינם ומציאותם שוה כלל שנוכל לדין מזה על זה. אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה, כמו שכתבנו, ומאומתים בחקירה ע״פ הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו, שא״א עכ״פ שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע חוקות וגבוליו, מכל העדר וחסרון, מכל ריבוי והרכבה, מכל יחס וערך, ומכל מקרי הברואים, שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתילד בם; כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם היה בלתי אפשרי:
לענ"ד לא חולק
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
יש ספר שלם של אחד מגדולי המקובלים בן אחי השל"ה הק', הנקרא "שפע טל", שמרכזו של הספר עומד לבאר את החלק הזה של "חלק אלוק ממעל" שהוא ממש כפשוטו, ודבריו מיוסדים על קבלת הרמ"ק הכותב בסגנון הזה בספריו מספר פעמים.
אעתיק רק את התחלת הספר:
"ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלו' ממעל, אשר על זה רמז הפסוק כי חלק ד' עמו, (דברים ל"ב), ר"ל חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה, ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו, ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר, רק שאותו דבר הוא הכל והכלל שהוא יותר גדול מהחלק שנחלק ממנו, אבל בעצמותם הם דומים ושוים, כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה ויתברך שמו, רק שהוא יתעלה ויתברך הוא הכל, הוא האור הכולל האור הגדול, הבלתי סוף הבלתי תכלית, והנשמה היא חלק אור וניצוץ שנחלק מהאור הגדול ב"ה וברוך שמו, וכמאמר שלמה המלך ע"ה 'נר ה' נשמת אדם' (משלי כ"ו), ר"ל הנשמה של אדם היא נר וניצוץ מאור אלקים.
ודקדק בלשונו לומר 'נר אלקים' ולא אמר אור אלקים, כדי לרמוז שהנשמה בשלשה מדרגותיה, שהם נפש רוח נשמה, כולם הם חלק וניצוץ מאור אלקים, וזה נרמז בלשון נר אלקים, כי 'נר' נוטריקון 'נפש רוח' ור"ל הנפש והרוח והנשמה שהם ג' מדריגות בנשמה, הם כולם ניצוצות קדושות מאור אלקים, והיינו 'נר ה' נשמת אדם'.
אוסיף עוד להביא מהגהה שהמחבר כתב שם על הקטע הראשון:
אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדול מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדיווארו בפרדס הקודש שלו בשער היכלות שער כ"ד פרק י"ג וז"ל וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם איברים אבל הם כל עצם האלהות המתפשט אל התחתונים ע"כ, הנה הוא כותב בפירוש כי האבות הם עצם אלהות, ודבריו שם ודברינו אלה פה יובנו לך היטב בשער נפש רוח נשמה' כשתגיע לשם אך נבקש מאת פני  המעיין שיעיין בזה הספר על סדר שעריו ופרקיו, כי כל שער ושער וכל פרק ופרק הוא מפתח ומבוא וביאור לשער ולפרק הבא אחריו, על כן לא יהרוס במחשבתו לקפוץ לעיין בתחלה באמצע הספר, כי לא יהיה לו תועלת אבל כשיעיין על הסדר שאמרנו אז יתגלו לו שערי אורה בלי יגיעת השכל אך אמנם בתחילת המחשבה ובמושכל ראשון ישכיל ויבין עד כאן הגה"ה ^

בספרי החסידות המושג חלק אלו' ממעל ממש, חוזר ונשנה אין ספור פעמים.
ולשון התניא בליקוטי אמרים פ"ב:
"ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ואתה נפחת בי, וכמ"ש בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח, פי' מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח"

קצת ביאור במושג הקבלי, בצורה שאפשר לתפוס את המכוון בלי לטעות ח"ו בהגשמה, אפשר לראות בספר תע"ס של בעה"ס.
ודאי שאין הכוונה בפשוטו ממש - חלילה. וא"צ לפנים
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
ודאי שאותם גדולי עולם כהרמ"ק וסיעתו סברו שהכוונה כפשוטו ממש [כלומר ממש, כלומר ממש שבממש].
וכל הכבוד לך שאתה חולק עליהם בצורה ברורה וחדה כ"כ.

וזה שברור שזה לא כפשוטו ממש, זה בגלל שבפשוטו ממש לית מחשבה תפיסא ביה כלל, וממילא מה שייך לדבר כפשוטו ממש על נר מתוך שלהבת בדבר שהוא כמובן לא כפשוטו ממש כי הרי זה אצילות ואין סוף ממש. אבל עד כמה שמובן ומותר לדבר במושגים של אלקות, זה כפשוטו ממש ממש ממש, כמובן לשיטתם. אם כי מן ההכרח לציין, שגם אצל המקובלים התפיסה הזו מחודשת מאוד, ולא נתקבלה אצל רבים מהם.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אז זהו, היות והדגשת שלית מחשבא תפיסא ביה כלל, אז המושגים שלהם ב'ממש' שונים מהשפה שלנו, וכמו שכתבו לעיל.
ובדיוק זה בא האשכול הזה להדגיש, גם כלפי אותם ספרים שכתבו מה שכתבו.
 

איש קטן

משתמש ותיק
מחילה מכבודו אבל זה לא כוונת הרמ'ק
לא כפשוטו ולא כפשוטו ממש בכל סיפרי המקובלים מבואר שהנשמה נחצבה מתחת כיסא הכבוד (לא מתימר להבין את זה) אבל הכוונה בזה שהיא מעולם הבריאה עולם הנפרדים כלומר לא אלוקות חלילה

ומה שנאמר שורשה מעולם האצילות ומן דנפח מידילה נפח הכוונה שיש בה דמיון לבורא עד כמה שאפשר והיא קרובה אליו
יותר מכל שאר הנבראים גם מלאכים וכו..

כל דיברי המקובלים נאמרו בצורה של משל ושום דבר לא כפשוטו זה בדיוק העניין שרציתי להדגיש בנושא הזה

עוד דבר לכל מי שמתעקש גם אם אני טועה בדברים
לא קרה כלום
מנגד אדם שאומר שהנשמה היא חלק אלוה כפשוטו אם הוא טועה הוא כופר בעיקר ח'ו

בפרט שמבואר בלשם בנפש החיים מפורש כמו שכתבנו
ובשאר הספרים הדברים לא כפשוטם וסובלים כמה פירושים

הכל כמובן באהבה ולידיעת האמת
לא חלילה לפגוע באף אחד
תבורכו
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
לא. זה בדיוק מה שהם באו להדגיש, שהנשמה של ישראל היא אלוקית ממש, כי זה חלק אלו' ממעל. ולא שהיא החלק ששייך לאלוקים, אלא היא חלק נאצל מאלוקות. כדי להבין מה שייך לדבר על אלוקות חלק נאצל, צריך ללמוד עוד קצת, ואכ"מ. אבל הם מדגישים שזה בדיוק לא כמו שפותח האשכול רצה לומר אלא חלק ממש, כמו שמגדיר השפע טל, וכמו שהתניא מסביר אתה נפחתה בי, חלק מתוכיותו ועצמיותו.

אגב, ניסוח מעניין בנושא של בעל ספר הברית, שלא היה מהחסידים, ושהחת"ס העריץ את חיבורו עד מאוד:
"ונפשי יודעת מאד שאיננו ככה , אבל הדבר בהיפך, והכל ברא לכבודו של האדם, כי הכי נכבד הוא מכל גרם שמיימי מפעת הנשמה אשר באפו לנפש חיה טהורה היא, מכל כוכבי בוקר, וממקום קדוש באה לשכון בערפל הגוף, אשר גם הגוף בצלם אלהים קדושים הוא והיה הוא ותמונתו יהיה קודש, ומפאת נשמתו אשר היא חלק אלוה ממעל ממש כאשר האר"י ז"ל ימתיק סוד על זה פסוק כי חלק ה' עמו (במבוא שערים ש"ה פ"ז ח"א)"

אם כי אצלו אין הכוונה ממש כמו שזה אצל הרמ"ק ובעל התניא וההולכים בשיטתם, אלא יותר להדגיש שזה מעולם האצילות הרוחני למעלה מכל העולמות הנבראים האחרים. רק רציתי לציין את ההבדל שהוא מבדיל בין חלק אלוק ממעל, לבין בצלם אלוקים, שהם שני דרגות שונות לחלוטין, ודלא כמו שכתבו לעיל כמה שידיעתם אינה מספקת לעניינים אלו.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
איש קטן אמר:
מחילה מכבודו אבל זה לא כוונת הרמ'ק
לא כפשוטו ולא כפשוטו ממש בכל סיפרי המקובלים מבואר שהנשמה נחצבה מתחת כיסא הכבוד (לא מתימר להבין את זה) אבל הכוונה בזה שהיא מעולם הבריאה עולם הנפרדים כלומר לא אלוקות חלילה

ומה שנאמר שורשה מעולם האצילות ומן דנפח מידילה נפח הכוונה שיש בה דמיון לבורא עד כמה שאפשר והיא קרובה אליו
יותר מכל שאר הנבראים גם מלאכים וכו..

כל דיברי המקובלים נאמרו בצורה של משל ושום דבר לא כפשוטו זה בדיוק העניין שרציתי להדגיש בנושא הזה

עוד דבר לכל מי שמתעקש גם אם אני טועה בדברים
לא קרה כלום
מנגד אדם שאומר שהנשמה היא חלק אלוה כפשוטו אם הוא טועה הוא כופר בעיקר ח'ו

בפרט שמבואר בלשם בנפש החיים מפורש כמו שכתבנו
ובשאר הספרים הדברים לא כפשוטם וסובלים כמה פירושים

הכל כמובן באהבה ולידיעת האמת
לא חלילה לפגוע באף אחד
תבורכו

הכל בסדר.
אבל זה לא מה שהרמ"ק אומר שהאבות זה אלוקות ממש, ולא זה מה שהשפע טל אומר בהרחבה, וזה בוודאות לא מה שאומר בעל התניא.
זה שיש אחרים שאומרים אחרת, זה ברור.
ואין כאן שום חשש של כפירה בעיקר למי שלומד את הדברים בצורה מסודרת מספרים וסופרים. וזה בוודאי מהדברים שאסור לדרשם ברה"ר, אבל רק באתי לומר שההודעה הנחרצת של פתיחת האשכול כאן, אינה מוסכמת כלל ועיקר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
פותח האשכול כתב דברים פשוטים של יסוד האמונה. וגם כבודו הסכים עמם.
הנידון איך להגדיר את מידת השייכות הנאצלת מהבורא אל ברואיו איננה נוגעת לנקודה הבסיסית שאותה רוצה להדגיש פותח האשכול.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אם פותח האשכול רצה להדגיש שלא שייך לדבר על הקב"ה כאילו משהו חלילה וחס נפרד ממנו ונעשה נשמה, זה הרי באמת דברים של א' ב' יסודי שאי"צ לפנים כלל, ולא יטעה בזה שום אדם בר דעת.

בכל מקרה, על ההסבר מה זה "חלק אלו' ממעל" הוא לא הסביר נכון.
וגם לא ב"כי חלק ה' עמו"
כמבואר בכל ספרי המקובלים וכו'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
איש קטן אמר:
עוד דבר לכל מי שמתעקש גם אם אני טועה בדברים
לא קרה כלום
מנגד אדם שאומר שהנשמה היא חלק אלוה כפשוטו אם הוא טועה הוא כופר בעיקר ח'ו

הכל כמובן באהבה ולידיעת האמת
לא חלילה לפגוע באף אחד
תבורכו
יש לתקן שמי שאומר שהוא כפשוטו אינו כופר בעיקר אלא טועה בהגשמה. יש בזה נפק"מ גדולה כיון שלחלק מהדעות אין זה מעיקרי האמונה.

לעצם הדברים פשוט שאין אף אחד שחושב שיש בשום אדם גדול ככל שיהיה איזה סוג של הגשמה של הקב"ה, לא האבות ולא אף יהודי אחר. זה הכל זה בחינות מסויימות של אלקות, ויש מחלוקת איך בדיוק להגדיר את זה, אבל עכ"פ ברור שהמושג אלקות הוא דבר למעלה מהשגת אנוש ולמעלה מהטבע, ואין בזה חולק.

לענ"ד, הנפק"מ העיקרית בכל ההגדרות המופשטות בענין זה היא איך מתייחסים לאדם שיש בו נשמה של "חלק אלוק ממעל ממש". אם מתייחסים אליו כאל בעל כוחות אלוקיים שצריך לעבדו בבחינה מסויימת (לבקש ממנו בקשות, לעשות לו נחת רוח, וכדומה) הרי זה עבודה זרה גמורה. כל עוד מתייחסים אליו כבן אדם, הרי כל ההגדרות "ממש" או "לא ממש" נשארות בעולם ההגדרות המופשטות, ותו לא.
 
 

מיכה

משתמש ותיק
רבותי,
לענ"ד יש כאן בעיה בסיסית, אצל כל הכותבים. פשוט לא יודעים מה זו ה'נשמה' שנאמר עליה חלק אלוה ממעל.
כידוע יש נר"ן ונשמה לנשמה בכ"א מד' עולמות אבי"ע. ולכן יש חלק אלוה ויש חצובה מתחת כסא הכבוד וכו'. רק צריך כל דבר להבין על מה בדיוק זה נאמר ומהו אותו הנושא שזה נאמר עליו ואז לא יהיה שום קושיא.
 

איש קטן

משתמש ותיק
זה יפה שמתפלפלים בדברים בדרך מכובדת כיאה לבני תורה
לא חושב שבדבר כזה בסיסי יש עניין של אין דורשים במרכבה וכו..
הרי הדברים נאמרים מדרשנים וכו.. וכתובים בספרים שנגישים לרבים חוץ מזה שאנו אומרים כל יום שמע ישראל שעיקרו יחוד ה'
שהוא אלוהינו והוא אחד ואין כאחדותו כלומר לא מורכב אלה באחדות גמורה דבר שקשה לתפוס בשכל איך זה אבל למתבונן בעמקות זה חייב להיות כך שכן הממציא הראשון לא יכול להיות מורכב כי אם הוא מורכב מישהו או משהו הרכיב אותו ממילא חייב להיות אחד לגמרי וזה עיקר יסודי באמונה

על עצם המימרא של חלק אלוה אפשר להתפלפל מה הכוונה חלק וכו...
ההדגשה שלי בפתיחת האשכול היתה שפגשתי אנשים מעמך ישראל שחושבים שיש בהם חלק מהקב'ה דבר שלא מתקבל על הדעת
ווודאי שיבוש גמור שקרוב להגשמת האלוה וכפירה ממש
והדברים אינם שלי הם כתובים בלשם הנפש החיים מאריך בעניין ועוד, וזו סברא פשוטה

בעל התניא וודאי לא חולק על היסוד הזה אולי הוא בא לומר שהנשמה נחצבה והשתלשלה מהספירות וכו.. דברים שגם אנני מבין וגם המעט שכן איני יכול להסביר במקלדת אבל פשוט לי
שלא שיך להגיד את זה כפשוטו
ואני מסתפק אם כדאי להגיד בכלל את החידוש הנ'ל שכן גם כפי שאני מבין את הדברים לא כל מוחא סביל דא והוא כהולך על גשר צר ומסוכן וע'פ רוב האנשים מבינים כפשוטו ויכולים להגיע לכפירה ולאבד עולמם

אני אישית אומר לשם יחוד (מידי פעם) אבל תראו מה כתב על זה הנודע ביהודה
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית