צלם אלוקים זה לא דמותו של אלוקים זאת פשוט תבנית יצירת האדם (וכמו שתיקנו בברכת חתנים, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו וכו')שאר לעמו אמר:ומהו בצלם אלוקים
וכך גם חלק אלו-ה ממעל.HaimL אמר:צלם אלוקים זה לא דמותו של אלוקים זאת פשוט תבנית יצירת האדם (וכמו שתיקנו בברכת חתנים, אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו וכו')שאר לעמו אמר:ומהו בצלם אלוקים
לומר על הקב"ה רוחני, הוא כמדומני, להגביל את הבלתי בעל גבול.ששמואל אמר:שאר לעמו אמר:ומהו בצלם אלוקים
1) כמו שהקב"ה רוחני כך באדם יש רוחניות.
2) כשהקב"ה נגלה לנביאים הוא משתמש בדמות ובדמות זה נברא האדם
וכבר יצאנו לענין אסור בחקירה הזאת, מפני המתגאים על יוצרם להתחכם בתוכן מעשיו וסודות יצירותיו הנפלאים, והם לא ידעו בנין גופם בכל מחקריהם אף כי נפשם, ומדוע יתפארו על קבלתנו, בעשותם הנפש דקה ויתארו אותה במלות וספורים מלאכיים, כי לא ראינו יחוסיה בחבוריהם רק לגלגל השכל, או לבעלי העיון שלהם לכת המלאכים, ואנחנו על הקבלה אמתית מאבות קדושים שלא השפיקו בילדי נכרים, מעלים אותה ומדקדקים ענינה מאלה עד להרבה, עד שיאמרו רבותינו ז"ל עליה דבר כאלו דעתם נוטה שלא נבראת, אמרו בבראשית רבה (פ"ח) עם המלך במלאכתו ישבו שם, עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ישבו נפשותיהן של צדיקים שבהן נמלך וברא את העולם, ומי שישמע זאת המימרא בין שיזכה לפירושה או שלא ידענו, מ"מ יכיר מכאן שאין דקות הנפש לפילוסופי האומות ולנגררים אחריהם יותר מדקותה אצל רבותינו ז"ל, ולא כמותו, אף על פי שלא הבהילו את הלומדים במלות נאמרות במספר ובחומר ענין, ועם כל זה יאמינו רבותינו כי אש של גיהנם ואבדון שולטת בהן ברצון העושה הכל יתברך ויתעלה.
אוסיף עוד להביא מהגהה שהמחבר כתב שם על הקטע הראשון:"ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלו' ממעל, אשר על זה רמז הפסוק כי חלק ד' עמו, (דברים ל"ב), ר"ל חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה, ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו, ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר, רק שאותו דבר הוא הכל והכלל שהוא יותר גדול מהחלק שנחלק ממנו, אבל בעצמותם הם דומים ושוים, כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה ויתברך שמו, רק שהוא יתעלה ויתברך הוא הכל, הוא האור הכולל האור הגדול, הבלתי סוף הבלתי תכלית, והנשמה היא חלק אור וניצוץ שנחלק מהאור הגדול ב"ה וברוך שמו, וכמאמר שלמה המלך ע"ה 'נר ה' נשמת אדם' (משלי כ"ו), ר"ל הנשמה של אדם היא נר וניצוץ מאור אלקים.
ודקדק בלשונו לומר 'נר אלקים' ולא אמר אור אלקים, כדי לרמוז שהנשמה בשלשה מדרגותיה, שהם נפש רוח נשמה, כולם הם חלק וניצוץ מאור אלקים, וזה נרמז בלשון נר אלקים, כי 'נר' נוטריקון 'נפש רוח' ור"ל הנפש והרוח והנשמה שהם ג' מדריגות בנשמה, הם כולם ניצוצות קדושות מאור אלקים, והיינו 'נר ה' נשמת אדם'.
אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדול מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדיווארו בפרדס הקודש שלו בשער היכלות שער כ"ד פרק י"ג וז"ל וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם איברים אבל הם כל עצם האלהות המתפשט אל התחתונים ע"כ, הנה הוא כותב בפירוש כי האבות הם עצם אלהות, ודבריו שם ודברינו אלה פה יובנו לך היטב בשער נפש רוח נשמה' כשתגיע לשם אך נבקש מאת פני המעיין שיעיין בזה הספר על סדר שעריו ופרקיו, כי כל שער ושער וכל פרק ופרק הוא מפתח ומבוא וביאור לשער ולפרק הבא אחריו, על כן לא יהרוס במחשבתו לקפוץ לעיין בתחלה באמצע הספר, כי לא יהיה לו תועלת אבל כשיעיין על הסדר שאמרנו אז יתגלו לו שערי אורה בלי יגיעת השכל אך אמנם בתחילת המחשבה ובמושכל ראשון ישכיל ויבין עד כאן הגה"ה ^
"ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ואתה נפחת בי, וכמ"ש בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח, פי' מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח"
אמת מארץ תצמח אמר:נושא זה הוא בכלל "ולא במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
ו
יואל נהרי אמר:אדרת אליהו (הגר"א) בראשית פרק א:
וזה שאמרו רז"ל שנשמת ישראל חלק אלוה ממעל. ביאורו שהוא חלק מה מרוח אלהים השוכן למעלה:
יעקב שלם אמר:היות ומשפט זה נשנה המון בפי הדרשנים בלי סוף והרבה פעמים בלי הבנה
מן הראוי להעמיד דברים על אמיתתם אחרת אומרים ושונים דברים חמורים
שאלתי היא האם מי שאומר חלק אלוק ממעל ממש
חולק על דברי רמח"ל דרך ה' פרק א
כל מה שהוא שלימות. ונמצא שיש בו כל השלימיות, לא כדבר נוסף על מהותו ואמתת ענינו, אלא מצד אמתת ענינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלימיות, שא״א לענין ההוא מבלתי כל השלימיות מצד עצמו. והנה באמת הדרך הזה רחוק מאד מהשגתנו וציורנו, וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו. כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא ענינים מונבלים בגבול הטבע הנברא ממנו ית׳, שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל; ובברואים הנה הענינים רבים ונפרדים. אולם כבר הקדמנו, שאמתת מציאותו ית׳ אינה מושגת, ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא יתברך, כי אין ענינם ומציאותם שוה כלל שנוכל לדין מזה על זה. אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה, כמו שכתבנו, ומאומתים בחקירה ע״פ הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו, שא״א עכ״פ שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע חוקות וגבוליו, מכל העדר וחסרון, מכל ריבוי והרכבה, מכל יחס וערך, ומכל מקרי הברואים, שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתילד בם; כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם היה בלתי אפשרי:
אמת מארץ תצמח אמר:נושא זה הוא בכלל "ולא במרכבה ליחיד, אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו"
וכשעסקו בזה בצורה עממית הגיעו לע"ז,
(עי' ערך ממוצע המחבר, שהוא ע"ז גמורה)
לא באתי לבאר דבריו, אלא רק להראות לפחות בבי' הגר"א שלא ביאר כפותח האשכול מענין 'כי חלק ד' עמו'.יעקב שלם אמר:יואל נהרי אמר:אדרת אליהו (הגר"א) בראשית פרק א:
וזה שאמרו רז"ל שנשמת ישראל חלק אלוה ממעל. ביאורו שהוא חלק מה מרוח אלהים השוכן למעלה:
כמדומני שביאור הגר"א צריך תוספת ביאור לאנשים רגילים (כמוני)
למדתי בקביעות בספר זה, והשלמתי אותו מספר פעמים.ראשון לציון אמר:מובטחני שהרב 'אמת מארץ תצמח' לא עבר אפילו פעם אחת על כל ספר התניא, למשל
לענ"ד לא חולקיעקב שלם אמר:שאלתי היא האם מי שאומר חלק אלוק ממעל ממש
חולק על דברי רמח"ל דרך ה' פרק א
כל מה שהוא שלימות. ונמצא שיש בו כל השלימיות, לא כדבר נוסף על מהותו ואמתת ענינו, אלא מצד אמתת ענינו בעצמה שכוללת באמתה כל השלימיות, שא״א לענין ההוא מבלתי כל השלימיות מצד עצמו. והנה באמת הדרך הזה רחוק מאד מהשגתנו וציורנו, וכמעט שאין לנו דרך לבארו ומלות לפרשו. כי אין ציורנו ודמיוננו תופס אלא ענינים מונבלים בגבול הטבע הנברא ממנו ית׳, שזה מה שחושינו מרגישים ומביאים ציורו אל השכל; ובברואים הנה הענינים רבים ונפרדים. אולם כבר הקדמנו, שאמתת מציאותו ית׳ אינה מושגת, ואין להקיש ממה שרואים בברואים על הבורא יתברך, כי אין ענינם ומציאותם שוה כלל שנוכל לדין מזה על זה. אבל זה גם כן מן הדברים הנודעים בקבלה, כמו שכתבנו, ומאומתים בחקירה ע״פ הטבע עצמו בחוקותיו ומשפטיו, שא״א עכ״פ שלא ימצא מצוי אחד משולל מכל הטבע חוקות וגבוליו, מכל העדר וחסרון, מכל ריבוי והרכבה, מכל יחס וערך, ומכל מקרי הברואים, שיהיה הוא הסבה האמיתית לכל הנמצאות ולכל המתילד בם; כי זולת זה, מציאות הנמצאות שאנו רואים והתמדתם היה בלתי אפשרי:
ודאי שאין הכוונה בפשוטו ממש - חלילה. וא"צ לפניםכלפי ליא אמר:יש ספר שלם של אחד מגדולי המקובלים בן אחי השל"ה הק', הנקרא "שפע טל", שמרכזו של הספר עומד לבאר את החלק הזה של "חלק אלוק ממעל" שהוא ממש כפשוטו, ודבריו מיוסדים על קבלת הרמ"ק הכותב בסגנון הזה בספריו מספר פעמים.
אעתיק רק את התחלת הספר:
אוסיף עוד להביא מהגהה שהמחבר כתב שם על הקטע הראשון:"ידוע שהנשמות של האומה הישראלית הם חלק אלו' ממעל, אשר על זה רמז הפסוק כי חלק ד' עמו, (דברים ל"ב), ר"ל חלק ממש, כחלק שנחלק מאיזה דבר שהוא שוה, ודומה בעינו לאותו דבר שנחלק ממנו, ואין הבדל והפרש בינו ובין אותו דבר, רק שאותו דבר הוא הכל והכלל שהוא יותר גדול מהחלק שנחלק ממנו, אבל בעצמותם הם דומים ושוים, כמו כן אין הבדל והפרש בין הנשמה ובינו יתעלה ויתברך שמו, רק שהוא יתעלה ויתברך הוא הכל, הוא האור הכולל האור הגדול, הבלתי סוף הבלתי תכלית, והנשמה היא חלק אור וניצוץ שנחלק מהאור הגדול ב"ה וברוך שמו, וכמאמר שלמה המלך ע"ה 'נר ה' נשמת אדם' (משלי כ"ו), ר"ל הנשמה של אדם היא נר וניצוץ מאור אלקים.
ודקדק בלשונו לומר 'נר אלקים' ולא אמר אור אלקים, כדי לרמוז שהנשמה בשלשה מדרגותיה, שהם נפש רוח נשמה, כולם הם חלק וניצוץ מאור אלקים, וזה נרמז בלשון נר אלקים, כי 'נר' נוטריקון 'נפש רוח' ור"ל הנפש והרוח והנשמה שהם ג' מדריגות בנשמה, הם כולם ניצוצות קדושות מאור אלקים, והיינו 'נר ה' נשמת אדם'.
אתה המעיין אל תתמה על ענין זה שהרי גדול מזו כתב מורי ורבי ר' משה קורדיווארו בפרדס הקודש שלו בשער היכלות שער כ"ד פרק י"ג וז"ל וענין האבות מעלה גדולה מהם שאינם איברים אבל הם כל עצם האלהות המתפשט אל התחתונים ע"כ, הנה הוא כותב בפירוש כי האבות הם עצם אלהות, ודבריו שם ודברינו אלה פה יובנו לך היטב בשער נפש רוח נשמה' כשתגיע לשם אך נבקש מאת פני המעיין שיעיין בזה הספר על סדר שעריו ופרקיו, כי כל שער ושער וכל פרק ופרק הוא מפתח ומבוא וביאור לשער ולפרק הבא אחריו, על כן לא יהרוס במחשבתו לקפוץ לעיין בתחלה באמצע הספר, כי לא יהיה לו תועלת אבל כשיעיין על הסדר שאמרנו אז יתגלו לו שערי אורה בלי יגיעת השכל אך אמנם בתחילת המחשבה ובמושכל ראשון ישכיל ויבין עד כאן הגה"ה ^
בספרי החסידות המושג חלק אלו' ממעל ממש, חוזר ונשנה אין ספור פעמים.
ולשון התניא בליקוטי אמרים פ"ב:
"ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים, ואתה נפחת בי, וכמ"ש בזוהר מאן דנפח מתוכיה נפח, פי' מתוכיותו ומפנימיותו, שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח"
קצת ביאור במושג הקבלי, בצורה שאפשר לתפוס את המכוון בלי לטעות ח"ו בהגשמה, אפשר לראות בספר תע"ס של בעה"ס.
"ונפשי יודעת מאד שאיננו ככה , אבל הדבר בהיפך, והכל ברא לכבודו של האדם, כי הכי נכבד הוא מכל גרם שמיימי מפעת הנשמה אשר באפו לנפש חיה טהורה היא, מכל כוכבי בוקר, וממקום קדוש באה לשכון בערפל הגוף, אשר גם הגוף בצלם אלהים קדושים הוא והיה הוא ותמונתו יהיה קודש, ומפאת נשמתו אשר היא חלק אלוה ממעל ממש כאשר האר"י ז"ל ימתיק סוד על זה פסוק כי חלק ה' עמו (במבוא שערים ש"ה פ"ז ח"א)"
איש קטן אמר:מחילה מכבודו אבל זה לא כוונת הרמ'ק
לא כפשוטו ולא כפשוטו ממש בכל סיפרי המקובלים מבואר שהנשמה נחצבה מתחת כיסא הכבוד (לא מתימר להבין את זה) אבל הכוונה בזה שהיא מעולם הבריאה עולם הנפרדים כלומר לא אלוקות חלילה
ומה שנאמר שורשה מעולם האצילות ומן דנפח מידילה נפח הכוונה שיש בה דמיון לבורא עד כמה שאפשר והיא קרובה אליו
יותר מכל שאר הנבראים גם מלאכים וכו..
כל דיברי המקובלים נאמרו בצורה של משל ושום דבר לא כפשוטו זה בדיוק העניין שרציתי להדגיש בנושא הזה
עוד דבר לכל מי שמתעקש גם אם אני טועה בדברים
לא קרה כלום
מנגד אדם שאומר שהנשמה היא חלק אלוה כפשוטו אם הוא טועה הוא כופר בעיקר ח'ו
בפרט שמבואר בלשם בנפש החיים מפורש כמו שכתבנו
ובשאר הספרים הדברים לא כפשוטם וסובלים כמה פירושים
הכל כמובן באהבה ולידיעת האמת
לא חלילה לפגוע באף אחד
תבורכו
יש לתקן שמי שאומר שהוא כפשוטו אינו כופר בעיקר אלא טועה בהגשמה. יש בזה נפק"מ גדולה כיון שלחלק מהדעות אין זה מעיקרי האמונה.איש קטן אמר:עוד דבר לכל מי שמתעקש גם אם אני טועה בדברים
לא קרה כלום
מנגד אדם שאומר שהנשמה היא חלק אלוה כפשוטו אם הוא טועה הוא כופר בעיקר ח'ו
הכל כמובן באהבה ולידיעת האמת
לא חלילה לפגוע באף אחד
תבורכו