בפרשת בהר "את כספך לא תתן לו בנשך" - משמע שהעיקר זה המלוה.
וצ"ע שלא נהגו לחלק בפועל בין המלוה שהוא >נושך - ללווה שהוא >ננשך.
ולכאורה היה ראוי שגם אלו המקילים כיום לקחת/להינשך בהיתר עיסקה לא יקלו להלוות/לנשוך.
ומלבד שזה משמעות הפסוק,
ומלבד שכל הקללות בחז"ל מדברות על המלווה/נושך,
כן מצאנו גם ברשב"א שכ' באיזהו נשך שכל האיסור של הלווה הוא רק להיות לעזר למלווה וכמו האיסור של העדים והסופר והערב.
וכ' הרשב"א שם שכשהמלוה לא עובר = גם הלווה לא!
נ. ב. האשכול פתוח גם לכל חידוש פרקטי אקטואלי בהלכות ריבית המצויות.
וצ"ע שלא נהגו לחלק בפועל בין המלוה שהוא >נושך - ללווה שהוא >ננשך.
ולכאורה היה ראוי שגם אלו המקילים כיום לקחת/להינשך בהיתר עיסקה לא יקלו להלוות/לנשוך.
ומלבד שזה משמעות הפסוק,
ומלבד שכל הקללות בחז"ל מדברות על המלווה/נושך,
כן מצאנו גם ברשב"א שכ' באיזהו נשך שכל האיסור של הלווה הוא רק להיות לעזר למלווה וכמו האיסור של העדים והסופר והערב.
וכ' הרשב"א שם שכשהמלוה לא עובר = גם הלווה לא!
נ. ב. האשכול פתוח גם לכל חידוש פרקטי אקטואלי בהלכות ריבית המצויות.