יש ספר בדיוק עבור שאלות כאלו ממגיה בבית שמש בשם ר' ראובן מנדלוביץ. בינתיים זה רק באנגלית, בשם Inside Stam, אבל הוא עובד כעת על מהדורה בלשה"ק.אאא אמר:ברצוני לקנות מגילת אסתר.
על מה צריך להקפיד?
[highlight=yellow]איזה חומרות והידורים יש?[/highlight]
וכמה עולה?
למי שלא מבין אנגלית זה הספר שצרפתי מהיברו-בוקס (אם רוצים להעלות קובץ גדול חייבים לכתוב את השם באנגלית כי אם לא הוא טוען שהשם לא חוקי)לענין אמר:יש ספר נפלא באוצר החכמה
'מגילת ישראל'
של הרב גרטנר
ובו תמצא כל חפצך
כמובן יש משמעות לתקציב...
מה כמה עולה?אאא אמר:כמה עולה?
אני סופר סתם.לענין אמר:מתחיל בקרוב לאלפים דולר, ולמעלה אין לה שיעור...
חזרה למעלה
גם הגר"א הקפיד בזה (הובא במ"ב סי' תרצא). ולדעת המחמירים יש מפקפקים אף לענין דיעבד (אמנם ראיתי לפני כמה שנים בשו"ת הרשב"ש שהיקל בזה בדיעבד). והחזו"א היקל בזה.אריך אמר:כדאי לשים לב גם לענין של עץ בסופו, לחלק מהשיטות זה מעיקר הדין, ומדובר בדבר קל. ויש בדבר חילוק, שספרדים יותר צריכים להקפיד בזה (לא הסתכלתי עכשיו בפנים ההלכה).
אבינועם אמר:ישנה חומרא,
שאינה חומרא כלל,
אלא היא מעיקר הדין ממש ויתכן שהיא לעיכובא וכו'
והיא-
להכיר אישית את הסופר שכתב את הסת"ם או את המגילה!
מוכרים לי סופרים רבים שאינם יודעים הלכות בסיסיות, והדבר נורא עד מאד!
ואיתא בשו"ע או"ח ל"ב כ':
צריך לדקדק בחסרות ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצות תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאוד ירא שמים וחרד לדבר השם המתעסק בכתיבת תפילין ותיקונן:
עכ"ל, לעניין תפילין.
ובודאי שאסור לנהוג מנהג קלות ראש ולקנות סת"ם מסוחר ובלי להכיר את הכותב.
צר לי.סלקא דעתך אמר:א. יש חזקת כשרות.
ב. במגילה מותר למחוק כך שאין כ"כ חששות.
ג. חסרות ויתרות בודק המחשב (גם ליר"ש).
יש"כ,אבינועם אמר:צר לי.סלקא דעתך אמר:א. יש חזקת כשרות.
ב. במגילה מותר למחוק כך שאין כ"כ חששות.
ג. חסרות ויתרות בודק המחשב (גם ליר"ש).
אבל אין חזקת כשרות!
כמו שאין חזקת כשרות על בשר שנשחט על ידי יהודי כלשהוא, בלי כל חותם כשרות. ואת הדברים הללו כתב הפרי מגדים- שספרות יותר חמורה משחיטה!!
הנך מוזמן לעיין:
בתנופה חיים (להגר"ח פלאג'י) סי' תלב. ופמ"ג באשל אברהם סי' לב.
ובמשנת חכמים סי' רכח (להר"מ חאגיז)
ושו"ת חת"ס ח"ו חו"מ סי' פ"ג.
וראה גם ספר הזכרונות ר' שמואל אבוהב זכרון ט' פ"ג
ובהסכמת החת"ס לקסת הסופר.
וראה גם בהקדמה שבחוברת השאלות של מכון משמרת סת"ם.
עד כאן מ"מ בעניין 'חזקת כשרות'.
צר לי שאין אני מביא את הרחבת המקורות, אך אם תעיין בהם, תראה שאין מקום כלל לחזקה זו בשום פנים. (מאי סלקא דעתך!?!).
נכונים הדברים שכתבת שמגילה היא יותר קלה כי אין בה דין כתיבה כסדרן, אבל מה עם חק תוכות?
מה עם כתיבה לשמה?
מה עם כתיבה בלא שירטוט??
כסופר, שחי את המציאות הזו ומכיר סופרים רבים, מעיד אני שרבים וטובים נכשלים בדברים הללו פעמים רבות מכדי שתוכל לשער!
בצער רב אני מודיע לך שהמצב קשה!!
מילה אות אות יכול להשלים בע"פ ללא חשש.יהודי אמר:ודאי שיש ענין, כדי לצאת יד"ח לכתחלה במקרה שלא שמע מילה או אות כדבעי מהש"ץ.
עי' שו"ע ומשנ"ב תרץ: "ובאמת צריך לקרותה לכתחלה כולה מן הכתב"סלקא דעתך אמר:מילה אות אות יכול להשלים בע"פ ללא חשש
אשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:סלקא דעתך אמר:מ"מ אשמח להבין,
איזה לשמה צריך? ודאי שלא כתב את זה לשם ספר קריאה? ואין במגילה שם ה'.
מה החשש לשרטוט הרי הוא נמצא לפניך וגם אם אני מנחש נכון נדיר מאוד למצוא מי שיכתוב בלא שרטוט ולא יצא לו באלכסון וכגלי הים.
וגם חק תוכות, לכאורה אינו יותר מספק ובפרט שלרוב לאחר מחיקה צריך לתקן את האות עם דיו. תקן אותי אם אני טועה.
ואוסיף על דבריך כמה דברים,אשיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
א. ישנו דין בשו"ע או"ח סי' לב ס' י"ט, שצריך לומר בתחילת הכתיבה: "אני כותב לשם קדושת תפילין", וכן הדין במגילה.
דין זה אינו קשור לכתיבת השם.
ב. מגילה חייבת בשירטוט כספר תורה, כדאיתא בשו"ע או"ח סי' תרצא ס' א.
ולפעמים מצוי שהסופר מוחק כמה תיבות, ומחמת המחיקה אובד השירטוט, ויש שמחמירים בזה אפי' בתיבה אחת ויש שאף באות אחת -שאסור לכתבה בלא שירטוט. ויש שלא נזהרים בזה.
ג. לעניין חק תוכות,
דע, כי זהו החשש היותר גדול מבין השאר.
ולא מבעיא להחוששים לדעת הרד"ך המובא במ"ב סי' לב ס"ק סז, שחק תוכות שייך אפי' בחצי אות.
ולא מבעיא להחוששים לדעת הרשב"א והשערי אפרים שנכתב בפסול שייך אף אם לא נפסלה צורת האות (שבזה קיבלתי מהגר"מ קוריץ בשם הגרי"מ שטרן שאי"צ לחוש לזה במגילת אסתר)
אלא שגם חק תוכות פשוט שייך בסופר שאינו בקי דיו בצורת האותיות,
ואין לסמוך על כך שבין כה הסופר מוסיף דיו אחר המחיקה, וא"כ אין כאן חק תוכות, כי פעמים רבות שאין צורך להוסיף דיו, כגון בב' אותיות שנתחברו בגגותיהן, ומפרידן בסכין, או אפי' סופר שמשתדל להימנע מחק תוכות, פעמים שאינו בקי, וכשרוצה לבטל את צורתה של אות שנכתבה בח"ת, אינו מבטלה כראוי, כגון שלא מסיר לגמרי רגלה של ד' ומשאיר חצי הרגל בחשבו שכך היא פסולה, או שלא מסלק את כל חרטומה של מ' פתוחה וכו' ועי"כ בא בקלות לידי חק תוכות.
ועוד, שבדין נכתב בפסול המבואר בסי' לב ס' יח, יש שאינם בקיאים כלל, ובמקום שצריך לגרור את כל הנעשה בפסול, הרי הם מבטלים צורת אות בלבד.
ואני אומר מתוך ידיעה ברורה, שסופר שמניף ברזל על גבי הקלף למחיקה, ואינו בקי בהלכה כדבעי, הרי זו חזקה ברורה שתצא תקלה מתחת ידו.
דלא כמש"כ לעיל כבוד הרב סק"ד, שאינו אלא ספק, אלא זהו וודאי גמור.