יש על זה הרבה פקפוקים, נמצאו שם לחים ממש.עפר ואפר אמר:כמו"כ אם מישהו יודע על מה ביסס הרב גואלמן את ההיתר, מבחינה תורנית ומציאותית
אני לא יודע מה בסוף אבל היה הכחשות מנותני ההכשר שהכל בסדר ואין שום בעיה.אפי אמר:פשוט היתה תקלה ביצור.
עיקר ההיתר היה שהעבירו את המגבונים במכונה שסוחטת כל כך, שלא נשאר בפנים מה לסחוט, והלחות אינה אלא על גבי המגבון ולא תוך.
לצערינו אירעה תקלה (או ביצור או באריזה) והמגבונים לא היו "סחוטים" כל כך, כך שנשאר לחות בתוך המגבון שנסחט בקלות.
לעת עתה הורדו המגבונים מהמדפים על פי הוראת הרב שליט"א, ולא ישובו לייצר אפילו אחרי בדיקה נוספת, טרם יורידו סופית את כל המגבונים מן המדפים.
תלמידי חכמים גדולים מתירים, אי אפשר לקרוא להם מתמיהים! צריך לכבדם!הפקדתי שומרים אמר:והבא להורות בזה היתר, אינו אלא מן המתמיהים.
כך באמת יצא לי כשלמדתי הלכות שבת בעיון,לישועתך קויתי השם אמר:אולי באמת מותר? מי אמר שלא?
אני לא בקיא מספיק בסוגייא זו, אבל אם יצא לך שמותר אז מותר לךאברהם משה אמר:כך באמת יצא לי כשלמדתי הלכות שבת בעיון,לישועתך קויתי השם אמר:אולי באמת מותר? מי אמר שלא?
אבל שוב, אם סוחט ואין צריך למימיו לא נאמר בכל הלכות שבת, א"כ לכאו' אסור.
אברהם משה אמר:הרי כל האיסור בשימוש במגבונים בשבת הוא איסור סחיטה, והרי בסחיטה קיי"ל שהסוחט ואי"צ למימיו מותר, א"כ כשמתיזים התרסיס הנ"ל שוב אי"צ במים שבמגבון, א"כ למה לא יהיה מותר שוב להשתמש עם המגבון.
לגבי מגבונים - כתבתי בשאלתי כשמשתמשים עם תרסיס מיוחד (יש בו את החומר שיש במגבונים), מה הבעיה אחר שהתיזו כמות מספקת של חומר להשתמש גם עם מגבון? והרי המים שבמגבון אינם נצרכים כלל! והרי יש לנו את הדין של סוחט ואינו צריך למימיו.ayedavid אמר:אברהם משה אמר:הרי כל האיסור בשימוש במגבונים בשבת הוא איסור סחיטה, והרי בסחיטה קיי"ל שהסוחט ואי"צ למימיו מותר, א"כ כשמתיזים התרסיס הנ"ל שוב אי"צ במים שבמגבון, א"כ למה לא יהיה מותר שוב להשתמש עם המגבון.
במגבון האוסרים סוברים שהמים המועטים היוצאים מסייעים לניקיון ולכן אי אפשר לומר שלא צריך להם.
בשיער בארחות שבת פרק י"ג אומר שזו גזירה בפני עצמה.
אברהם משה אמר:לגבי מגבונים - כתבתי בשאלתי כשמשתמשים עם תרסיס מיוחד (יש בו את החומר שיש במגבונים), מה הבעיה אחר שהתיזו כמות מספקת של חומר להשתמש גם עם מגבון?
אברהם משה אמר:לגבי שיער - אודה לכם אם תואילו לבאר לי מה הכוונה שזו גזירה בפני עצמה? איזו גזירה?
להשתמש במגבון:ayedavid אמר:אברהם משה אמר:לגבי מגבונים - כתבתי בשאלתי כשמשתמשים עם תרסיס מיוחד (יש בו את החומר שיש במגבונים), מה הבעיה אחר שהתיזו כמות מספקת של חומר להשתמש גם עם מגבון?
לא יודע. אז למה משתמש במגבון?
אברהם משה אמר:לגבי שיער - אודה לכם אם תואילו לבאר לי מה הכוונה שזו גזירה בפני עצמה? איזו גזירה?
פרק י"ג ס"ק פ"ד כתב כקושייתכם , שלדעת הסוברים שמפרק לאיבוד מותר קשה, וכן לדעת הרמב"ם שסחיטה בשער וכיוצ"ב הוא משום מלבן קשה, ומתרץ את שתיהן ע"פ דברי הר"ן שכתב שאיסור סחיטה בשיער הוא גזירה משום דמיחזי כסחיטה, ומסביר שם שהגזירה היא אטו סחיטת בגדים שאסורה משום ליבון.
אברהם משה אמר:להשתמש במגבון:ayedavid אמר:אברהם משה אמר:לגבי מגבונים - כתבתי בשאלתי כשמשתמשים עם תרסיס מיוחד (יש בו את החומר שיש במגבונים), מה הבעיה אחר שהתיזו כמות מספקת של חומר להשתמש גם עם מגבון?
לא יודע. אז למה משתמש במגבון?
אברהם משה אמר:לגבי שיער - אודה לכם אם תואילו לבאר לי מה הכוונה שזו גזירה בפני עצמה? איזו גזירה?
פרק י"ג ס"ק פ"ד כתב כקושייתכם , שלדעת הסוברים שמפרק לאיבוד מותר קשה, וכן לדעת הרמב"ם שסחיטה בשער וכיוצ"ב הוא משום מלבן קשה, ומתרץ את שתיהן ע"פ דברי הר"ן שכתב שאיסור סחיטה בשיער הוא גזירה משום דמיחזי כסחיטה, ומסביר שם שהגזירה היא אטו סחיטת בגדים שאסורה משום ליבון.
א. מבחינה פרקטית, הטישו נקרע וכו'.
ב. מחשש סוחט בטישו, אם התיזו כמות מספקת של תרסיס, יש אפשרות לסחיטה בטישו. נראה לי שבמגבון זה פחות בעיה, בפרט במגבון עבה של חברות טובות.
לגבי הגזירה של הר"ן:
זה דבר שנפסק להלכה בטשו"ע?
א. עיין בר"ן סוף שמונה שרצים שיש איסור דאו' גם אם אינו גדל בתוכו [וכן הוא בגמ' ריש חבית גבי כבשים וצריך למימיהם ] רק שסייג את הדברים בצריך למימיו ולכאו' כאן צריך מימיו לניקוי התינוקעמנואל אמר:א"א לקבוע כאן איסור דאורייתא מכמה טעמים, מלבד הטעמים שהוזכרו לעיל - א. אין סחיטה אלא בזיתים וענבים משום דבעינן משקה הגדל בתוכו. ב. שיעור סחיטה. ג. במגבון סינטטי - דאין סחיטה אלא בגדו"ק.
היה מקום לדון בראיה מהריטב"א ששם מדובר פוצע זיתים לחוף בהם ומתיר מפני שהולך לאיבוד ואיני מכיר המציאות אך יתכן שהתועלת היתה מהזיתים עצמם ואז לא דמי לכאן שחפץ במים עצמם לניקויעמנואל אמר:ועוד יש לדון להקל כדין משקה הבא לאיבוד שהרי המגבון והמים שיצאו ממנו נזרקים לאשפה - וכמו שהתיר הריטב"א שבת נ, ב בסך פניו (כ"כ בספר חזו"ע), וכן יש לדון כדין צחצוח כיכרות דל"ה סוחט
אין חכמה אמר:א. עיין בר"ן סוף שמונה שרצים שיש איסור דאו' גם אם אינו גדל בתוכו [וכן הוא בגמ' ריש חבית גבי כבשים וצריך למימיהם ] רק שסייג את הדברים בצריך למימיו ולכאו' כאן צריך מימיו לניקוי התינוקעמנואל אמר:א"א לקבוע כאן איסור דאורייתא מכמה טעמים, מלבד הטעמים שהוזכרו לעיל - א. אין סחיטה אלא בזיתים וענבים משום דבעינן משקה הגדל בתוכו. ב. שיעור סחיטה. ג. במגבון סינטטי - דאין סחיטה אלא בגדו"ק.
ב. חצי שיעור אסור מן התורה
ג. אמנם כ"כ בפמ"ג להקדמתו לש"כ אך הוא חידוש לכאו' דמ"ש ועיין שם שנתקשה לדברי עצמו מ"ט דג וצריך לצירו חייב ולא תי' וא"כ לכאו' בפשטות חייב
ארבע רשויות וארבע מצות הן האורג שני חוטין בין בבגדי קדש בין בבגדי הדיוט והכותב שתי אותיות בין בכתבי קדש בין בכתבי הדיוט בשבת חייב חטאת [ביו"ט] לוקה ארבעים והאורג חוט אחד בין בבגדי קודש בין בבגדי הדיוט והכותב אות אחת בין בכתבי [הקדש] בין בכתבי הדיוט בשבת חייב חטאת ביו"ט לוקה ארבעים דברי ר"א וחכ"א בין בשבת [בין] ביו"ט אינו [חייב] אלא [משום] שבות.
אסור בתכלית האיסוראאא אמר:מותר להשתמש? מה ההלכה?
אין צד בעולם שיש כאן סקילה ובכלל לא ברור שיש בזה איסור.יהודי אחד אמר:אסור בתכלית האיסוראאא אמר:מותר להשתמש? מה ההלכה?
ועונשה בסקילה
אין חכמה אמר:היה מקום לדון בראיה מהריטב"א ששם מדובר פוצע זיתים לחוף בהם ומתיר מפני שהולך לאיבוד ואיני מכיר המציאות אך יתכן שהתועלת היתה מהזיתים עצמם ואז לא דמי לכאן שחפץ במים עצמם לניקויעמנואל אמר:ועוד יש לדון להקל כדין משקה הבא לאיבוד שהרי המגבון והמים שיצאו ממנו נזרקים לאשפה - וכמו שהתיר הריטב"א שבת נ, ב בסך פניו (כ"כ בספר חזו"ע), וכן יש לדון כדין צחצוח כיכרות דל"ה סוחט
וצחצוח כיכרות ל"ד כיוון שאין השתמשות בשמן כיון שעומדים לשרפה ואין על זה שם משקה כלל משא"כ הכא זה משקה ואין לנו מקור שכה"ג לא חשב שימוש לעניין החשבת סחיטה
עמנואל אמר:אין צד בעולם שיש כאן סקילה ובכלל לא ברור שיש בזה איסור.יהודי אחד אמר:אסור בתכלית האיסוראאא אמר:מותר להשתמש? מה ההלכה?
ועונשה בסקילה
ראה לעיל צדדים בזה.