לבקשת רבים, עדכנו את כללי פורום הקורונה, לטובת כולנו - נא להקפיד לשמור עליהם
מעתה, בפורום קורונה הראשי יעלו נידונים תורניים בלבד, ובתת הפורום עדכונים נחוצים בלבד
נא לא לערב בין הפורומים, ונא לא להעלות כלל עדכונים שאינם נחוצים ושאר מילי דעלמא, פורומינו - פורום לתורה!
בתקווה להבנה, בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"

שני רעבון

דיונים תורניים אקטואליים אודות מגיפת הקורונה והשלכותיה באספקלריא של תורה (וכן עדכונים נחוצים בלבד!)
בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
כללי הפורום
= בפורום זה ניתן להעלות דיונים תורניים אקטואליים בלבד =
העלאת דברים אחרים תיאלץ לחסום את המשתמש
עדכונים נחוצים ניתן להעלות בתת הפורום בלבד!

פותח הנושא
הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 280 פעמים
קיבל תודה: 293 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

שני רעבון

שליחה על ידי הכהן » 15 מרץ 2020, 06:47

האם עכשיו המצב נקרא כך?


חיים ליצא
משתמש ותיק
הודעות: 213
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 00:54
נתן תודה: 44 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי חיים ליצא » 15 מרץ 2020, 09:09

מההההההההההה
אתה מכיר מי שהוא רעב
לך תשאל את אמא/סבתא/סבתא רבה שלך מה זה שני רעבון


פותח הנושא
הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 955
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 280 פעמים
קיבל תודה: 293 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי הכהן » 15 מרץ 2020, 09:15

השאלה אם יש עכשיו גדר של אה"ע כ"ה ס"ו ואו"ח תקע"ד ס"ד


חזק וברוך
משתמש ותיק
הודעות: 328
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 350 פעמים
קיבל תודה: 147 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי חזק וברוך » 15 מרץ 2020, 10:50

בזכרוני שבזמן מחה"ע הראשונה יצא לאור ספר המאריך להוכיח שחל בזמנו האיסור של השו"ע הנ"ל, וקיבל הסכמה מגדולי הדור, אבל הם כתבו שהם מסכימים על הספר רק לפלפולא ולא להלכה.
כנראה סברתם שבזמנינו הקלקול שיבא מאיסור כזו גדול מאד, ויש להתלות בכל סברת היתר ולהתיר.

עכ"פ לעניננו, ודאי צריך מקור לומר שהאיסור הוא בכל צרה, ולא רק בשעת רעבון.


פיילוט 0.4
הודעות: 86
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 15 מרץ 2020, 11:37

מסתבר שדנים בזה ב:
יסודות הבית וקדושתו לר''י סילבר
מאיר עוד [ערבה] סי' ר''מ
וקונ' פסקי תשובות סי' ר''מ
ואינם תח''י כעת
אולי מי שיש בידו שיעלה

[נראה לי שדנו בזה הפוסקים במלחמת המפרץ, ואיני זוכר היכן]


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 471 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי שניאור » 15 מרץ 2020, 16:09

חזק וברוך כתב:
15 מרץ 2020, 10:50
עכ"פ לעניננו, ודאי צריך מקור לומר שהאיסור הוא בכל צרה, ולא רק בשעת רעבון.
לשון רמ"א או"ח סי' ר"מ סעיף יב: והוא הדין בשאר צרות, שהם כרעבון (ירושלמי דתענית). וכן הוא באה"ע כ"ה ס"ו בח"מ וב"ש וט"ז, אכן בסי' תקע"ד ס"ד מקיל המחבר בל"ט, וכ' המשנ"ב שאע"פ שהמג"א חולק מ"מ יש לסמוך להקל בשאר צרות, וע"ע שערי תשובה שם.


אברהם משה
הודעות: 35
הצטרף: 23 פברואר 2020, 13:03
נתן תודה: 16 פעמים
קיבל תודה: 26 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי אברהם משה » 15 מרץ 2020, 16:24

מצרף משהו...
יש כאן חילוק מענין בין רעבון לדבר, דו"ק.
ת''ה בעת צרה.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


מעל הסטנדרט
הודעות: 178
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:57
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי מעל הסטנדרט » 15 מרץ 2020, 20:45

בספר דרכי טהרה, עמ' 286 כתב באי דינא דשנת רעבון, כמה כללים, ראה שם הראשון, שצריך שיהיה הצרה לכלל ישראל, ודוקא שיהיה צרה של רעבון אך בשאר צרות, מותר בליל טבילה, וכן בלא קיים פריה ורביה, או שחושש שיעבור איסור.
זאת ועוד אפשר ובארץ ישראל עוד לא הגענו למצב של צרה של ממש, אלא לחשש מצרה כזו שתבוא אם לא ינקטו בכללי זהירות.
וכדברי הגמ' בתענית, שדבר הינו כשיש חמש מאות חולים, ושלושה מתים, בר מינן, ובלאו הכי, אינו חשוב דבר או מגיפה.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 471 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי שניאור » 16 מרץ 2020, 10:13

מעל הסטנדרט כתב:
15 מרץ 2020, 20:45
בספר דרכי טהרה, עמ' 286 כתב באי דינא דשנת רעבון, כמה כללים, ראה שם הראשון, שצריך שיהיה הצרה לכלל ישראל, ודוקא שיהיה צרה של רעבון אך בשאר צרות, מותר בליל טבילה, וכן בלא קיים פריה ורביה, או שחושש שיעבור איסור.
זאת ועוד אפשר ובארץ ישראל עוד לא הגענו למצב של צרה של ממש, אלא לחשש מצרה כזו שתבוא אם לא ינקטו בכללי זהירות.
וכדברי הגמ' בתענית, שדבר הינו כשיש חמש מאות חולים, ושלושה מתים, בר מינן, ובלאו הכי, אינו חשוב דבר או מגיפה.

בל"ט מתירים רוב הפוסקים, והמחבר מתיר בל"ט גם בשני רעבון, ועכ"פ בשאר צרות מקילים כמבואר במשנ"ב סי' תקע"ד.
בלא קיים פו"ר ובחושש שיעבור איסור אין שום צד להחמיר כמבואר בכל הפוסקים בכל המקומות [או"ח סי' ר"מ וסי' תקע"ד, אה"ע סי' כ"ה], וממילא לא צריך להגיע לספר הנ"ל.
ההגדרה של דבר בזמנינו מאוד חמקמקה, כי בזמן חז"ל לא היו אמצעי זהירות כ"כ, וברור שע"פ דרך הטבע לולא אמצעי הזהירות שננקטים היום כבר היינו במצב של דבר, ולכן לא ברור כמה צריך להמתין כדי שיהיה מצב של צרה.


פיילוט 0.4
הודעות: 86
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 48 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 16 מרץ 2020, 11:08

שניאור כתב:
16 מרץ 2020, 10:13
מעל הסטנדרט כתב:
15 מרץ 2020, 20:45
בספר דרכי טהרה, עמ' 286 כתב באי דינא דשנת רעבון, כמה כללים, ראה שם הראשון, שצריך שיהיה הצרה לכלל ישראל, ודוקא שיהיה צרה של רעבון אך בשאר צרות, מותר בליל טבילה, וכן בלא קיים פריה ורביה, או שחושש שיעבור איסור.
זאת ועוד אפשר ובארץ ישראל עוד לא הגענו למצב של צרה של ממש, אלא לחשש מצרה כזו שתבוא אם לא ינקטו בכללי זהירות.
וכדברי הגמ' בתענית, שדבר הינו כשיש חמש מאות חולים, ושלושה מתים, בר מינן, ובלאו הכי, אינו חשוב דבר או מגיפה.

בל"ט מתירים רוב הפוסקים, והמחבר מתיר בל"ט גם בשני רעבון, ועכ"פ בשאר צרות מקילים כמבואר במשנ"ב סי' תקע"ד.
בלא קיים פו"ר ובחושש שיעבור איסור אין שום צד להחמיר כמבואר בכל הפוסקים בכל המקומות [או"ח סי' ר"מ וסי' תקע"ד, אה"ע סי' כ"ה], וממילא לא צריך להגיע לספר הנ"ל.
ההגדרה של דבר בזמנינו מאוד חמקמקה, כי בזמן חז"ל לא היו אמצעי זהירות כ"כ, וברור שע"פ דרך הטבע לולא אמצעי הזהירות שננקטים היום כבר היינו במצב של דבר, ולכן לא ברור כמה צריך להמתין כדי שיהיה מצב של צרה.

ההגדרה של דבר כוללת לכאורה את הצער והעגמ''נ הציבורי שיש כתוצאה ממותם של בני אדם, את הפחד ואת הלחץ אשר הם לוחצים.
וא''כ בימינו שיש מודעות ואמצעי זהירות - אף שלולי כן היה חמור יותר - אכתי השתא ליכא דבר!
ואם ח''ו יהיה מצב של צרה תואם לזה שהובא בהלכה למרות אמצעי הזהירות שבימינו - זהו דבר, ומהיכי תיתי להקדים צרה משעתה?!


מעל הסטנדרט
הודעות: 178
הצטרף: 15 מרץ 2020, 16:57
נתן תודה: 36 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי מעל הסטנדרט » 16 מרץ 2020, 12:10

פיילוט 0.4 כתב:
16 מרץ 2020, 11:08
שניאור כתב:
16 מרץ 2020, 10:13
מעל הסטנדרט כתב:
15 מרץ 2020, 20:45
בספר דרכי טהרה, עמ' 286 כתב באי דינא דשנת רעבון, כמה כללים, ראה שם הראשון, שצריך שיהיה הצרה לכלל ישראל, ודוקא שיהיה צרה של רעבון אך בשאר צרות, מותר בליל טבילה, וכן בלא קיים פריה ורביה, או שחושש שיעבור איסור.
זאת ועוד אפשר ובארץ ישראל עוד לא הגענו למצב של צרה של ממש, אלא לחשש מצרה כזו שתבוא אם לא ינקטו בכללי זהירות.
וכדברי הגמ' בתענית, שדבר הינו כשיש חמש מאות חולים, ושלושה מתים, בר מינן, ובלאו הכי, אינו חשוב דבר או מגיפה.

בל"ט מתירים רוב הפוסקים, והמחבר מתיר בל"ט גם בשני רעבון, ועכ"פ בשאר צרות מקילים כמבואר במשנ"ב סי' תקע"ד.
בלא קיים פו"ר ובחושש שיעבור איסור אין שום צד להחמיר כמבואר בכל הפוסקים בכל המקומות [או"ח סי' ר"מ וסי' תקע"ד, אה"ע סי' כ"ה], וממילא לא צריך להגיע לספר הנ"ל.
ההגדרה של דבר בזמנינו מאוד חמקמקה, כי בזמן חז"ל לא היו אמצעי זהירות כ"כ, וברור שע"פ דרך הטבע לולא אמצעי הזהירות שננקטים היום כבר היינו במצב של דבר, ולכן לא ברור כמה צריך להמתין כדי שיהיה מצב של צרה.

ההגדרה של דבר כוללת לכאורה את הצער והעגמ''נ הציבורי שיש כתוצאה ממותם של בני אדם, את הפחד ואת הלחץ אשר הם לוחצים.
וא''כ בימינו שיש מודעות ואמצעי זהירות - אף שלולי כן היה חמור יותר - אכתי השתא ליכא דבר!
ואם ח''ו יהיה מצב של צרה תואם לזה שהובא בהלכה למרות אמצעי הזהירות שבימינו - זהו דבר, ומהיכי תיתי להקדים צרה משעתה?!

כל זמן שלא מתים, ורוב ככול החולים במצב קל, מכל סיבה שהיא, אין זה דבר, אולם המצב לחוץ אך לחץ אינו נפק"מ לדין שני רעבון, מה גם שלחץ זה דבר שאפשר להפיג.


 


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 799
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 471 פעמים
קיבל תודה: 241 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי שניאור » 16 מרץ 2020, 16:23

פיילוט 0.4 כתב:
16 מרץ 2020, 11:08
שניאור כתב:
16 מרץ 2020, 10:13
מעל הסטנדרט כתב:
15 מרץ 2020, 20:45
בספר דרכי טהרה, עמ' 286 כתב באי דינא דשנת רעבון, כמה כללים, ראה שם הראשון, שצריך שיהיה הצרה לכלל ישראל, ודוקא שיהיה צרה של רעבון אך בשאר צרות, מותר בליל טבילה, וכן בלא קיים פריה ורביה, או שחושש שיעבור איסור.
זאת ועוד אפשר ובארץ ישראל עוד לא הגענו למצב של צרה של ממש, אלא לחשש מצרה כזו שתבוא אם לא ינקטו בכללי זהירות.
וכדברי הגמ' בתענית, שדבר הינו כשיש חמש מאות חולים, ושלושה מתים, בר מינן, ובלאו הכי, אינו חשוב דבר או מגיפה.

בל"ט מתירים רוב הפוסקים, והמחבר מתיר בל"ט גם בשני רעבון, ועכ"פ בשאר צרות מקילים כמבואר במשנ"ב סי' תקע"ד.
בלא קיים פו"ר ובחושש שיעבור איסור אין שום צד להחמיר כמבואר בכל הפוסקים בכל המקומות [או"ח סי' ר"מ וסי' תקע"ד, אה"ע סי' כ"ה], וממילא לא צריך להגיע לספר הנ"ל.
ההגדרה של דבר בזמנינו מאוד חמקמקה, כי בזמן חז"ל לא היו אמצעי זהירות כ"כ, וברור שע"פ דרך הטבע לולא אמצעי הזהירות שננקטים היום כבר היינו במצב של דבר, ולכן לא ברור כמה צריך להמתין כדי שיהיה מצב של צרה.

ההגדרה של דבר כוללת לכאורה את הצער והעגמ''נ הציבורי שיש כתוצאה ממותם של בני אדם, את הפחד ואת הלחץ אשר הם לוחצים.
וא''כ בימינו שיש מודעות ואמצעי זהירות - אף שלולי כן היה חמור יותר - אכתי השתא ליכא דבר!
ואם ח''ו יהיה מצב של צרה תואם לזה שהובא בהלכה למרות אמצעי הזהירות שבימינו - זהו דבר, ומהיכי תיתי להקדים צרה משעתה?!
אני לא מתווכח על דברים של סברא שכל אחד זכותו לחשוב כמו שהוא מבין, אבל גם אתה מודה שאין ראיה לדברים שאתה כותב, רק אתה כותב כן מסברא, ואני לא כתבתי דברים מוחלטים, רק כתבתי שיתכן שאילו חז"ל היו מדברים על כהיום היו נוקטים הגדרה אחרת, וגם יתכן שלא, אבל הפשיטות לומר על מצב כזה שאינו בכלל צרה בגלל שאין לו את ההגדרות של חז"ל מנין לך?
ושוב שים לב אנו לא מדברים על לגזור תעניות וכו', רק על זה שהמצב כעת נקרא מצב של "צרה", האם כשנופלים טילים בכל ערי השדה וכולם נבהלים למקלטים וב"ה אין נפגעים בנפש בגלל המקלטים או בגלל כיפת ברזל אתה גם כ"כ בטוח שאין כאן מצב של צרה??? אני לא.
 


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 1295
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 491 פעמים
קיבל תודה: 383 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי יעקב שלם » 18 מרץ 2020, 16:56

תשובה לשאלה מאתר דין

בשולחן ערוך סי' ר"מ סעיף י"ב כתוב שאסור לשמש בשני רעבון, וברמ"א ובלבוש הוסיף שהוא הדין שאר צרות שהם צרת הרבים, אכן בשיירי כנסת הגדולה בהגה"ט אות ה' שדווקא בצרות שהם כמו רעבון כגון ירקות שדפון וכדומה אבל בצרות אחרות כמגיפת דבר וכיו"ב שאין בהן רעבון לא נאסר בתשמיש המטה. ור' עוד בשו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' כ"א שהתיר לשמש מיטתו בזמן מלחמה וכתב שאין בזה אף משום מידת חסידות. כמו כן במשנה ברורה שם כתב שכאשר יצרו מתגבר עליו מותר, ולכן בזמנינו שהדור פרוץ יותר וכו' יש להקל יותר בכל מקרה.


מסורת אבותינו
הודעות: 87
הצטרף: 09 מרץ 2020, 16:49
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 43 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי מסורת אבותינו » 18 מרץ 2020, 18:37

איך אפשר להשוות רעבון ודבר למצב של עכשיו ?
ה' יעזור שלא יהיה באמת דבר. ואנחנו נתחזק בחובות הזהירות.
אבל איך אפשר להשוות?
הלא עכשיו אין מוות ב"ה, ואמנם יש הפסדים כלכליים, אבל עדיין אנשים הולכים וחיים במצב רגיל ושומעים שירים מחלונות הבתים, ובחנויות קונים שוקולד.
וכי כל ספק שאולי גם זה דומה, יהיה חשש איסור ? להיפך. עד שלא יהיה דומה או ראיה, יש היתר.
ודי בצער שכבר יש על ישראל, וכבר אמרו, שמי יודע כמה מריבות יהיה מהבידוד הזה הל"ת. ואתה בא לבטל מישראל משים שלום בבית. חומרה דאתי לידי קולא. ללחצים ומכעסים על הילדים, במקום שיהיה ושננתם לבניך באופן המקורי, יהיה שטן ח"ו בבתים. מי הוא זה שבא להפסיע על ראשי עם קדש.
אין זו אלא חסידות של הבל. וכבר ביארו שאפשר בקל לעשות ט' קבין.


רב תועלת
הודעות: 39
הצטרף: 16 מרץ 2020, 19:43
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי רב תועלת » 18 מרץ 2020, 18:47

חבר שלי שאל דיין על כך, ורצה לזורקו מכל המדרגות


מסורת אבותינו
הודעות: 87
הצטרף: 09 מרץ 2020, 16:49
נתן תודה: 25 פעמים
קיבל תודה: 43 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי מסורת אבותינו » 18 מרץ 2020, 18:49

במקום להחמיר בזה, שיחמירו בשפיכות דמים, שלא לזלזל בהדבקת אחרים, מה שרבים הנכשלים מחוסר הבנה וידע, ה' יכפר בעדם, כי שפיכות דמים הוא דזל, וטהרת כלים כדקיימא קיימא.


רב תועלת
הודעות: 39
הצטרף: 16 מרץ 2020, 19:43
נתן תודה: 117 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי רב תועלת » 18 מרץ 2020, 18:51

חומרא דאתי לידי קולא וחטא


אברהם העברי
משתמש ותיק
הודעות: 351
הצטרף: 12 ספטמבר 2019, 20:00
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי אברהם העברי » 20 מרץ 2020, 09:54

עי' מש"כ בזה במקו"א
viewtopic.php?f=186&t=9121&p=121643#p121643


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
הודעות: 445
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 730 פעמים
קיבל תודה: 232 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 23 מרץ 2020, 09:01

רב תועלת כתב:
18 מרץ 2020, 18:47
חבר שלי שאל דיין על כך, ורצה לזורקו מכל המדרגות
אך לבסוף כנראה הוא נמנע מלזורקו מחמת שהקפיד על 2 מטר מרחק...


מענטשאלע
הודעות: 64
הצטרף: 03 אוקטובר 2018, 12:58
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 21 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי מענטשאלע » 23 מרץ 2020, 09:42

גבריאל פולארד כתב:
23 מרץ 2020, 09:01
רב תועלת כתב:
18 מרץ 2020, 18:47
חבר שלי שאל דיין על כך, ורצה לזורקו מכל המדרגות
אך לבסוף כנראה הוא נמנע מלזורקו מחמת שהקפיד על 2 מטר מרחק...

ישבתי אצל רב פוסק שענה לטלפון לאברך שיש חילוק בין ל"ט ועו' דמתור לכתחילהה ובין שאר זמנים שיש מקום להחמיר, אבל רק בתנאי כפול ומשולש שיודע בוודאות לא יבא לידי מכשול.


עפר ואפר
משתמש ותיק
הודעות: 626
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:15
נתן תודה: 278 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי עפר ואפר » 31 מרץ 2020, 14:08

מענטשאלע כתב:
23 מרץ 2020, 09:42
גבריאל פולארד כתב:
23 מרץ 2020, 09:01
רב תועלת כתב:
18 מרץ 2020, 18:47
חבר שלי שאל דיין על כך, ורצה לזורקו מכל המדרגות
אך לבסוף כנראה הוא נמנע מלזורקו מחמת שהקפיד על 2 מטר מרחק...

ישבתי אצל רב פוסק שענה לטלפון לאברך שיש חילוק בין ל"ט ועו' דמתור לכתחילהה ובין שאר זמנים שיש מקום להחמיר, אבל רק בתנאי כפול ומשולש שיודע בוודאות לא יבא לידי מכשול.

כמובן להוסיף לזה אם לא קיים פו"ר


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 474
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 136 פעמים
קיבל תודה: 306 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שני רעבון

שליחה על ידי ספר וסופר » 31 מרץ 2020, 23:37

רעיון - לא להלכה [אבל לכאו' כן למעשה].

על פי מש"כ כאן viewtopic.php?f=186&t=9208

החילוק בין רעב לדבר, ששניהם פוגעים בעיר שהיא עומדת בתווך בין הבית לבין חוץ לעיר, אלא שהפתרון של הרעב נמצא מחוץ לעיר 'פזר רגליך' - ולכן מי שבורח החוצה מהעיר למצוא אוכל לא נקרא שהוא 'אינו משתף עצמו בצרת הציבור', אלא רק מי שנכנס הביתה ואומר 'שלום עלי נפשי'.

ולפי זה, בדבר - שהתיקון הוא בדוקא בבית 'כנס רגליך' [ודו"ק], יש לומר שאדרבה, התיקון הוא להמשיך חיים מבפנים, ומתוך שישים שלום בבית, יתפשט אף החוצה.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ליל שימורים - גם ביו"ט שני של גליות?
    על ידי חוות דעת » 23 אפריל 2019, 08:18 » ב פסח
    7 תגובות
    265 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי חוות דעת
    24 אפריל 2019, 02:51
  • לא היסב בכוס ראשון, למה יסב בכוס שני?
    על ידי זקן ויושב בישיבה » 24 אפריל 2019, 11:31 » ב פסח
    0 תגובות
    125 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי זקן ויושב בישיבה
    24 אפריל 2019, 11:31
  • חוט שני
    על ידי נדיב לב » 17 מאי 2019, 00:22 » ב בית המדרש
    9 תגובות
    352 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יהודי
    27 מאי 2019, 21:01
  • מה המקור לאכילת מצה בפסח שני ??
    על ידי בן ישיבה » 19 מאי 2019, 20:45 » ב פסח
    15 תגובות
    454 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בנציון
    19 מאי 2019, 23:28
  • מה הפירוש פסח שני?
    על ידי מתחזק » 19 מאי 2019, 21:29 » ב פסח
    4 תגובות
    237 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מאן דהו
    20 מאי 2019, 00:21

חזור אל “הקורונה והשלכותיה - באספקלריא של תורה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים