16 מכתבי רבנים בעד ונגד חידוש הסמיכה והקמת הסנהדרין.

בן של רב

משתמש ותיק
גיליתי כעת ספר מלפני 70 שנה שנראה שנכתב בהתרגשות גדולה ע"י הג"ר צבי מקובסקי זצ"ל
(רב ואב"ד איפשהו באירופא ששרד את השואה ואח"כ עלה לארץ וכיהן כחבר בית הדין ד"קהילת קודש תל אביב" כלשונו)
הספר הזה שנקרא "ואשיבה שופטייך" עוסק כולו בשאיפה לחדש את הסנהדרין.

הצג קובץ מצורף אוסף מכתבי רבנים על חידוש הסמיכה וסנהדרין בימינו.pdf

והנה הגישה הרווחת אצלנו היא שהוכרעה ההלכה דלא כהב"י ולכן ירד מסדר היום עד ביאת גואל צדק (זכורני שהחזו"א כותב כעי"ז, היכן?)

וגיליתי כאן 16 מכתבים מרתקים מרבנים מפורסמים בעת ההיא שכותבים נימוקים אחרים לגמרי למה עדיין לא.

ואף שעדיין לא גמרתי לעיין בכולם נראה שהטעם המרכזי והבולט לשלילה הוא - שזה לא ילך בגלל שלא כולם יסכימו להכיר במינויים.
וכן שתמיד יהיו כאלו שיתלוננו שלא הכניסו אותם ולא יקבלו את מרות הסנהדרין וכו'.
(נשמע יותר מידי מוכר...
ואמנם ידוע שאז היה מתיחות חריגה במיוחד בין החוגים ולכן לדעתם זה היה תלוש מהמציאות בינתיים)

והם אף מוכיחים/מחדשים שם שסיבה זו לבדה יש בה כח להזיק שלא יהיה תוקף הלכתי לסמיכה ולסנהדרין בגלל הקרע בלבבות היראים והת"ח באותם ימים של אחרי השואה.

ונתקשיתי קצת מאי שנא מאחיתופל שנעלב שדוד מינה ביום אחד תשעים אלף זקנים ביום אחד ולא מינה אותו (ירושלמי סנהדרין י ב).
וכי תעלה על דעתך שזו סיבה שלא יחולו כל עשרות אלפי המינויים בגללו?
[ובאמת בסופו של דבר הוא המריד את ישראל להמליך את אבשלום וכו'].

נ. ב. האשכול פתוח לכל מה שקשור לסוגייה >ההלכתית< של סנהדרין וסמיכה >לא כולל< עניני הצרפה השקופה שכבר נידונו בעבר עד דכדוכה של נפש...
 

איש ירושלם

משתמש רגיל
בן של רב אמר:
גיליתי כעת ספר מלפני 70 שנה שנראה שנכתב בהתרגשות גדולה ע"י הג"ר צבי מקובסקי זצ"ל
(רב ואב"ד איפשהו באירופא ששרד את השואה ואח"כ עלה לארץ וכיהן כחבר בית הדין ד"קהילת קודש תל אביב" כלשונו)
הספר הזה שנקרא "ואשיבה שופטייך" עוסק כולו בשאיפה לחדש את הסנהדרין.

אוסף מכתבי רבנים על חידוש הסמיכה וסנהדרין בימינו.pdf

והנה הגישה הרווחת אצלנו היא שהוכרעה ההלכה דלא כהב"י ולכן ירד מסדר היום עד ביאת גואל צדק (זכורני שהחזו"א כותב כעי"ז, היכן?)

וגיליתי כאן 16 מכתבים מרתקים מרבנים מפורסמים בעת ההיא שכותבים נימוקים אחרים לגמרי למה עדיין לא.

ואף שעדיין לא גמרתי לעיין בכולם נראה שהטעם המרכזי והבולט לשלילה הוא - שזה לא ילך בגלל שלא כולם יסכימו להכיר במינויים.
וכן שתמיד יהיו כאלו שיתלוננו שלא הכניסו אותם ולא יקבלו את מרות הסנהדרין וכו'.
(נשמע יותר מידי מוכר...
ואמנם ידוע שאז היה מתיחות חריגה במיוחד בין החוגים ולכן לדעתם זה היה תלוש מהמציאות בינתיים)

והם אף מוכיחים/מחדשים שם שסיבה זו לבדה יש בה כח להזיק שלא יהיה תוקף הלכתי לסמיכה ולסנהדרין בגלל הקרע בלבבות היראים והת"ח באותם ימים של אחרי השואה.

ונתקשיתי קצת מאי שנא מאחיתופל שנעלב שדוד מינה ביום אחד תשעים אלף זקנים ביום אחד ולא מינה אותו (ירושלמי סנהדרין י ב).
וכי תעלה על דעתך שזו סיבה שלא יחולו כל עשרות אלפי המינויים בגללו?
[ובאמת בסופו של דבר הוא המריד את ישראל להמליך את אבשלום וכו'].

נ. ב. האשכול פתוח לכל מה שקשור לסוגייה >ההלכתית< של סנהדרין וסמיכה >לא כולל< עניני הצרפה השקופה שכבר נידונו בעבר עד דכדוכה של נפש...
אוי, רחמנות, כבר עבר למעלה מחצי שנה ואין שום תגובה,
טוב, כנראה נמאס לציבור מהחכמולוגיות הזו, צריך להתחיל להפנות את הריאקציה מבני ברק,  לכיוון אחר.  
 
 

כותר

משתמש ותיק
גם היה מי שהיה סבור השבוע שלרבנים הראשיים יש סמכות לעבר את החודש.
עד שפסק השופט סולברג, עפ"י הרמב"ם שרק לסנהדרין יש כח לעבר את החודש.
 

עמנואל

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
גם היה מי שהיה סבור השבוע שלרבנים הראשיים יש סמכות לעבר את החודש.
עד שפסק השופט סולברג, עפ"י הרמב"ם שרק לסנהדרין יש כח לעבר את החודש.
החידוש הגדול של השופטים שהם אינו משיג את גבולם של הסנהדרין...
 
 

מיכה

משתמש ותיק
אם כבר הובא הנושא לדיון שוב, אעיר הערה חשובה מאוד לענ"ד.
שני דברים הם: א. חידוש הסמיכה - שעליו נחלקו הב"י והרלב"ח. ב. חידוש הסנהדרין - שהוא אפשרי לכאורה בודאי לכו"ע.
ורצוני לומר בזה, כי המעיין נכוחה יראה שגם בבבל שלא היו סמוכים היו נוהגים חז"ל כמנהג הסנהדרין, מבחינת ההיררכיה ואופן מינוי הדיינים וישיבתם. כאשר מעמד ראש הישיבה או ה'גאון' כפי שכינהו לכה"פ בזמן הגאונים היה כמעמד הנשיא. והכרעת ההלכה בבית דינם היתה תקפה לכל ישראל. (שזה בעצם הסיבה אנו מחוייבים לגמרי לדברי הגמ').

התועלת מן הסמיכה היא: היכולת לדון דיני קנסות והלקאות.
התועלת מחידוש הסנהדרין היא : א. הכרעת הלכות מסופקות. ב. דרכי הוראה - דהיינו שחכמי הישיבה היו קובעים לכל ישראל את דרך לימוד המשנה והגמ' (ע"ע ירחי כלה, רישי כלה). ג. הנהגת הכלל ותקנתו באופן שמחייב את כולם ללא עוררין. ד. פתירת בעיות לוח השנה וקידוש החודש ע"פ ב"ד. ואכמ"ל.

להבנתי, גילוי מלכות ה' בישראל תלויה בהכרח בכך שיש הנהגה תורנית אחת ומחייבת. וכמ"ש בתפילה: השיבה שופטינו וכו' ומלוך עלינו אתה לבדך, וכן חותמים: מלך אוהב צדקה ומשפט. לפיכך פשוט שכל מי שאהבת ה' בוערת בלבבו יש לו להשתדל בהשבת הסנהדרין (מה שכמובן לא נראה מציאותי כ"כ, אבל לך תדע איך יראה עולם מחר..).
 

נחלי מים

משתמש ותיק
יש קבוצה שמכנה עצמה סנהדרין. לפי דבריהם הרב משה הלברשטם הסכים להיות המוסמך הראשון...
https://en.wikipedia.org/wiki/2004_attempt_to_revive_the_Sanhedrin#The_election_process_and_selection_of_Rav_Halberstam

סיפור מאוד לא הגיוני...

למישהו יש מידע עליהם?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מיכה אמר:
אם כבר הובא הנושא לדיון שוב, אעיר הערה חשובה מאוד לענ"ד.
שני דברים הם: א. חידוש הסמיכה - שעליו נחלקו הב"י והרלב"ח. ב. חידוש הסנהדרין - שהוא אפשרי לכאורה בודאי לכו"ע.
ורצוני לומר בזה, כי המעיין נכוחה יראה שגם בבבל שלא היו סמוכים היו נוהגים חז"ל כמנהג הסנהדרין, מבחינת ההיררכיה ואופן מינוי הדיינים וישיבתם. כאשר מעמד ראש הישיבה או ה'גאון' כפי שכינהו לכה"פ בזמן הגאונים היה כמעמד הנשיא. והכרעת ההלכה בבית דינם היתה תקפה לכל ישראל. (שזה בעצם הסיבה אנו מחוייבים לגמרי לדברי הגמ').

התועלת מן הסמיכה היא: היכולת לדון דיני קנסות והלקאות.
התועלת מחידוש הסנהדרין היא : א. הכרעת הלכות מסופקות. ב. דרכי הוראה - דהיינו שחכמי הישיבה היו קובעים לכל ישראל את דרך לימוד המשנה והגמ' (ע"ע ירחי כלה, רישי כלה). ג. הנהגת הכלל ותקנתו באופן שמחייב את כולם ללא עוררין. ד. פתירת בעיות לוח השנה וקידוש החודש ע"פ ב"ד. ואכמ"ל.

להבנתי, גילוי מלכות ה' בישראל תלויה בהכרח בכך שיש הנהגה תורנית אחת ומחייבת. וכמ"ש בתפילה: השיבה שופטינו וכו' ומלוך עלינו אתה לבדך, וכן חותמים: מלך אוהב צדקה ומשפט. לפיכך פשוט שכל מי שאהבת ה' בוערת בלבבו יש לו להשתדל בהשבת הסנהדרין (מה שכמובן לא נראה מציאותי כ"כ, אבל לך תדע איך יראה עולם מחר..).

המהרלב"ח והרדב"ז לא בערה בהם אהבת ה' חלילה? הלא כידוע מצדדי הסמיכה ראו בפסוק הזה גלוי לשיטתם, ומאידך החולקים - המהרלב"ח וסייעתא נקטו שאינו מתקיים אלא כשיבוא משיח בן דוד.

דרך אגב, אחת הערות על המהרלב"ח שנקט שא"א לסמוך באינו סמוך, אלא כשדעת רוב ככל גדו"י בא"י דעתם שווה, והעמיד את הקרא "השיבה שופטיך" במשיח בן דוד, והעירו עליו, מאי שנא הסמכת המשיח שיכול לסמוך [אף שאינו סמוך] מהסכמת רבנים בא"י בזה"ז לבצע סמיכה אף שאינם סמוכים [הלא אין המשיח יכול לחדש דין מהתורה ואם לא מהני שאינו סמוך ה"ה לגבי המשיח].

אבל לכאורה אפש"ל שכל ההבדל בין משיח ב"ד להסכמת הרבנים אינו מצד הדין אלא המציאות, שלא תיתכן כזו שרוב ככל גדולי א"י יסכימו לכפוף עצמם לסמכות אחת, אלא לעולם יהיו מעטים שיתנגדו לכך, וממילא בטלה הסכמת הכל שהוא תנאי באפשרות ההסמכה לשאינם סמוכים, משא"כ המשיח מצד גודלו שמקובל על כולם, לכך יש בכוחו לבצע הסמכה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
והם אף מוכיחים/מחדשים שם שסיבה זו לבדה יש בה כח להזיק שלא יהיה תוקף הלכתי לסמיכה ולסנהדרין בגלל הקרע בלבבות היראים והת"ח באותם ימים של אחרי השואה.
היינו דעת המהרלב"ח,
ומעשה דדוד שאני, שהרי סמוך הי' איש מפי איש עד משה רבנו ע"ה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מאי שנא המשיח שיכול לסמוך אף שאינו סמוך
בפשטות - כשיבוא יהיו משה ואהרן עמנו (יומא ה, ב), והם יסמכוהו [ובמילא, גם יסכימו עליו כל גדולי (ארץ־)ישראל...].
 

מחכים

משתמש ותיק
הרב @לבי במערב
יש איזה סיפור עם כ"ק אדמו"ר מליובאויטש זי"ע
שהציע מישהו לאסוף את כל חכמי ישראל ואז יבוא המשיח
והשיב, שרק כשיבוא המשיח יוכלו להתאסף כל חכמי ישראל...
משהו כזה?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
מאי שנא המשיח שיכול לסמוך אף שאינו סמוך
בפשטות - כשיבוא יהיו משה ואהרן עמנו (יומא ה, ב), והם יסמכוהו [ובמילא, גם יסכימו עליו כל גדולי (ארץ־)ישראל...].

זו הערה טובה על המהרלב"ח, ובזמנו אכן הוקשה לי שבזמן הגאולה יקיצו שוכני עפר, ויסמיכו. אולם בזה היה אפש"ל לפמש"כ שתחיית המתים תהיה באיחור ארבעים שנה לאחר ביאתו, וזה החידוש שבכח המשיח לסמוך אחרים. אולם לגמ'* שציינת שכבר בזמן הגאולה, יהיו משה ואהרון עמנו, הרי חוזרת ההערה מדוע העמיד דווקא במשיח וצ"ב [ממה שזכור לי שהעירו עליו מצד שתליא ליה במשיח עצמו, ולא בזמנו שאז היה אפש"ל שהסמיכה מחמת משה ואהרון].
*בגמ' שם נתפרש להדיא בביאתו, או שמא בתחיית המתים ולפ"ז אין ראיה.
 

מחכים

משתמש ותיק
ושו"ר (שם) שהרמב"ם עצמו מוכיח שע"כ יכולים כל חכמי ישראל לסמוך מהא דישובו שופטיך כבראשונה ואיך משיח יוכל לסמוך
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מחכים אמר:
ושו"ר (שם) שהרמב"ם עצמו מוכיח שע"כ יכולים כל חכמי ישראל לסמוך מהא דישובו שופטיך כבראשונה ואיך משיח יוכל לסמוך

כן זה רמב"ם ידוע בפיהמ"ש. וזכור לי שמעירים שביד החזקה לא הזכיר מפסוק זה.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
ונתקשיתי קצת מאי שנא מאחיתופל שנעלב שדוד מינה ביום אחד תשעים אלף זקנים ביום אחד ולא מינה אותו (ירושלמי סנהדרין י ב).
וכי תעלה על דעתך שזו סיבה שלא יחולו כל עשרות אלפי המינויים בגללו?
[ובאמת בסופו של דבר הוא המריד את ישראל להמליך את אבשלום וכו'].
קושיא מעיקרא ליתא, דוד שהיה סמוך יכול לסמוך, אף אם כל האחרים יצעקו, ויכול למנות סנהדרין, שזה מתפקידי המלך והסנהדרין. אחיתופל מסתמא נסמך, רק לא היה בסנהדרין. החידוש של הרמב"ם שגם אינו סמוך יכול לסמוך, שהסכמת כל חכמי ישראל כסמיכה דמיא, ועל זה חלק המהרלב"ח, ומכל מקום גם למבי"ט והב"י צריך הסכמת כל חכמי ישראל, וזה אין.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
*בגמ' שם נתפרש להדיא בביאתו, או שמא בתחיית המתים ולפ"ז אין ראיה.
בגמ' שם מיירי בעת שיבנה ביהמ"ק (אמנם ג"ז צ"ע זמנו המדויק אימת).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מחכים אמר:
יש איזה סיפור עם כ"ק אדמו"ר מליובאויטש זי"ע שהציע מישהו לאסוף את כל חכמי ישראל ואז יבוא המשיח והשיב, שרק כשיבוא המשיח יוכלו להתאסף כל חכמי ישראל...
ראה 'לקט ופרט' ד ס"ע לו.
 

מאן דכר שמיה

משתמש רגיל
שמעתי מת״ח מופלג שמה שהרמב״ם הסתפק בדבר ׳נראים הדברים׳ זה משום שבהלכות מלכים ומלחמותיהם מסתפק אם יבוא אליהו קודם מה״מ או לאחריו, ואם בא לפניו הרי אליהו יכול לסמוך הסנהדרין וראה בנו״כ הרמב״ם בהל׳ סנהדרין
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
מאי שנא המשיח שיכול לסמוך אף שאינו סמוך
בפשטות - כשיבוא יהיו משה ואהרן עמנו (יומא ה, ב), והם יסמכוהו [ובמילא, גם יסכימו עליו כל גדולי (ארץ־)ישראל...].
מכובדי היקר להבא אל תשרבב מקור בלי שברור לך כמו בהודעות האחרונות בטח לא בפשטות.
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
*בגמ' שם נתפרש להדיא בביאתו, או שמא בתחיית המתים ולפ"ז אין ראיה.
בגמ' שם מיירי בעת שיבנה ביהמ"ק (אמנם ג"ז צ"ע זמנו המדויק אימת).
 
חלק עליון תַחתִית