רבי אברהם אבועלפיא

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו

פותח הנושא
שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 338
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 24 פברואר 2020, 17:49

מי יש לו מידע על רבי אברהם אבועלפיא


יוסף ה'
הודעות: 146
הצטרף: 30 מאי 2019, 00:12
נתן תודה: 104 פעמים
קיבל תודה: 62 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יוסף ה' » 24 פברואר 2020, 23:38

עיין "משיחי השקר ומתנגדיהם" להרה"ג ב"ש המבורגר, שם כתב עליו פרק שלם (למיטב זכרוני.), ובסופו תמה על המליצים עליו יושר לאחר שגדול דורו של ר' אברהם אבולעפיה, הרשב"א, פסק את דינו כמשיק שקר ו/או כיוצ"ב.


יקיר
הודעות: 37
הצטרף: 16 פברואר 2020, 09:33
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יקיר » 25 פברואר 2020, 00:01

image.png
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 25 פברואר 2020, 00:57

בדור האחרון חלה התעוררות משמעותית בלימוד משנתו.
רבים מספריו - הנדפסים - נמצאים באוצר החכמה (אולי, למעט גירסת בני תורה?).

הטענה מהרשב''א היא טענה טובה, אבל שמעתי שבכל הדורות היו גדולים שהלכו בדרכו למרות דעת הרשב''א.


יקיר
הודעות: 37
הצטרף: 16 פברואר 2020, 09:33
נתן תודה: 28 פעמים
קיבל תודה: 7 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יקיר » 25 פברואר 2020, 01:08

פיילוט 0.4 כתב:
25 פברואר 2020, 00:57
בכל הדורות היו גדולים
מי הם?


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 25 פברואר 2020, 01:09

ערך רבי אברהם אבולעפיה במכלול:
[הדגשתי באדום את החלק העוסק באלה שכן למדו אותו]

רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם "הקבלה הנבואית" המכונה כיום הקבלה האקסטטית.

תוכן עניינים
1 קורות חייו
1.1 לימודי הפילוסופיה והקבלה
1.2 הגילויים הנבואיים
1.3 תלמידיו
1.4 ניסיונותיו להפגש עם האפיפיור
1.5 הפולמוס עם הרשב"א
2 נבואה
3 קבלה נבואית
4 העיסוק בתורתו בעת החדשה
5 ספריו וחיבוריו

קורות חייו
ר' אברהם אבולעפיה[1] נולד בסרגוסה שבחבל אראגון בספרד בשנת 1240 לרבי שמואל אבולעפיה. לאחר זמן מה עברה משפחתו לטודלה בקרבת נהר האברו.למד תורה מפי אביו עד פטירתו ב-1258.

ב-1260 החל במסע לארץ ישראל כדי לחפש את נהר הסמבטיון. ייתכן שהמניע לכך היה פלישת המונגולים לארץ ישראל באותה עת, פלישה שגרמה לרב אבולעפיה לשער שהם מצאצאי עשרת השבטים האבודים.

ר' אברהם אבולעפיה הצליח להגיע עד עכו, אך בשל קרב עין ג'אלות שהתחולל בין הממלוכים והטטרים באזור עין חרוד נאלץ לקטוע את מסעו ולחזור לאירופה.

לימודי הפילוסופיה והקבלה
ראשית התיישב ביוון ונשא שם אישה. לאחר זמן מה הגיע לקפואה, איטליה. שם למד אצל הפילוסוף רבי הלל מוורונה פילוסופיה, תורת הנפש של הרמב"ם ובעיקר את ספרו מורה נבוכים.[2] לאחר זמן מה הגיע לקטלוניה (ברצלונה), שם התקרב לחוג מקובלים שבהם היה רבי ברוך התוגרמי, ככל הנראה בחוג זה ובהשפעתו החל ללמוד קבלה שקודם לכן התנגד לה,[3] לימודיו התרכזו בעיקר בספר יצירה[4] שלאחר שנים מספר כתב לו כמה פירושים.

בחוג זה התקרב לקבלה הנבואית, שהושפעה מחסידי אשכנז ושורשיה טמונים בספרות ההיכלות. ר' אברהם אבולעפיה פיתח תורה זו, וכינה אותה כך, משום שחלק ממטרתה להביא את העוסק בה בטהרה לחוויה חוץ-חושית ועל ידי כך לזכות לנבואה. כמו כן כינה תורה זו בשם "קבלת השמות" המביאה לידי נבואה, על ידי שימוש נרחב באותיות ושמות הקודש, שימוש שמקנה ללשון הקודש מעמד מאגי-מיסטי.

הגילויים הנבואיים
בקטלוניה אירע אירוע מכונן בחייו של ר' אברהם אבולעפיה כאשר, לפי עדותו, זכה בשנת 1270 לגילוי נבואי המצווה עליו להיפגש עם האפיפיור ו"לדבר עמו בענייני יהדות". בשנת 1271 זכה, לדבריו, לגילוי נבואי נוסף (ראו הרחבה להלן). משנה זו ועד למותו חיבר ר' אברהם אבולעפיה קרוב לחמישים חיבורים מסוגים שונים. החשובים והפורים שבהם הם ספרי ההדרכה להשגת נבואה דרך השימוש באותיות הקודש. עם ספריו אלה נמנים: "ספר חיי העולם הבא", "ספר אור השכל", "ספר אמרי שפר", "ספר החשק" ו"אוצר עדן הגנוז".

מלבדם כתב ר' אברהם אבולעפיה פירוש לתורה בשם "ספר המפתחות", כמה פירושים לספר יצירה ולמורה נבוכים, אגרות, שירים וספרי נבואה המתארים את חזיונותיו כמו "ספר האות". מתוך חמישים חיבורים שחיבר שרדו כשלושים, ורק חלק קטן מכלל אלו הובאו לדפוס. בכתביו עושה ר' אברהם אבולעפיה שימוש נרחב בגימטריות, נוטריקונים, ראשי תיבות ועוד.

תלמידיו
ר' אברהם אבולעפיה לא מיהר לנסות להיפגש עם האפיפיור. עוד לפני כן ערך מסע נדודים ברחבי אירופה, ובו אסף קבוצות קטנות של תלמידים ולימדם תורה, ובפרט את "מורה נבוכים" בשיטתו המיוחדת. תלמידיו הבולטים במסע זה היו שניים מגדולי מקובלי קסטיליה, ר' משה בן שמעון מבורגוס, שעליו כתב כי הוא "אדם גדול ונכבד", ור' יוסף בן אברהם ג'יקטיליה בעל הספר "שערי אורה", שעליו העיד ר' אברהם אבולעפיה בספרו "אוצר עדן הגנוז": "והוא בלא ספק הצליח הצלחה מופלאה במה שלמד לפני, והוסיף מכוחו ומדעתו וה' היה עמו".

ב-1279 שב לקפואה שבאיטליה, שם ניסה להקים בית מדרש.

ניסיונותיו להפגש עם האפיפיור
ב-1280 החליט להיענות לציווי הנבואי שקיבל עשר שנים קודם לכן ולנסות להיפגש עם האפיפיור ניקולס השלישי. לקראת ערב ראש השנה ה'מ"א הגיע ר' אברהם אבולעפיה לרומא, אך האפיפיור סירב לראותו. האפיפיור יצא מרומא אל ארמון נופש קטן בסוריאנו, ור' אברהם אבולעפיה קיבל מסר שאם ינסה לפגוש אותו גם שם יוצא להורג בשריפה.

ר' אברהם אבולעפיה לא אמר נואש ויצא בכל זאת לסוריאנו כדי להיפגש עם האפיפיור. עם הגעתו של ר' אברהם אבולעפיה למקום בערב ראש השנה נודע לו כי האפיפיור מת באופן פתאומי ימים ספורים קודם לכן, בכ"ה באלול ה'ם' (ככל הנראה מהתקף לב). ר' אברהם אבולעפיה נעצר על ידי כת המינוריטים השייכת למסדר הפרנציסקנים, אולם הוא לא נשרף כפי שאיימו עליו בתחילה אלא הוחזק במעצר שבועות מספר ולאחר מכן שוחרר ופנה לסיציליה. אירועים אלו נתפסו על ידו כאות למסירות הנפש שלו בעבור עשיית רצון ה' וכעדות על שהציל אותו מיד אויביו.

הפולמוס עם הרשב"א
בשנת 1281 הגיע ר' אברהם אבולעפיה לאי סיציליה (פלרמו ומסינה). שם הקים בית מדרש והצליח לאסוף סביבו עדה גדולה של תלמידים וחסידים, דבר המעיד על יכולות אינטלקטואליות גדולות ועל כריזמה. בשל גישתו הנבואית פנו חלק מנכבדי המקום לרבי שלמה בן אדרת (הרשב"א), שהיה מגדולי הדור ומנהיגיו ומפוסקי ההלכה באותה עת, בשאלת נביאותו של ר' אברהם אבולעפיה. הרשב"א דחה בתוקף את התפיסה והחל באחד הוויכוחים הראשונים על משיחיות קבלית בימי הביניים.

הרשב"א פתח במלחמת חורמה כנגד ר' אברהם אבולעפיה ודחה את יומרותיו הנבואיות. נקודת מתח נוספת בין השניים נוצרה אולי בשל חילוקי הדעות הקבליות, העובדה שהרשב"א, שהיה אף הוא מקובל, החזיק בזרם התיאוסופי-תיאורגי של הקבלה (תורת הספירות), לעומת ר' אברהם אבולעפיה שהחזיק בקבלה הנבואית. מאבקו של הרשב"א הצר את צעדיו של ר' אברהם אבולעפיה, וכתוצאה מכך איבד קהל גדול מתלמידיו וחסידיו ואף נאלץ לעזוב לזמן מה לאי קומינו הסמוך. עדות לרדיפה זו נמצאת באגרת "וזאת ליהודה" שכתב ר' אברהם אבולעפיה לרבי יהודה שלמון:

עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות עד ישקיף וירא ה' משמים, עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי, צוד צדוני כציפור אויבי חנם, צמתו בבור חיי ויד"ו אב"ן ב"י, צפו מים על ראשי, רבת ה' ריבי נפשי גאלת חיי, ראית ה' עיתותי, שפטה משפטי, ראית כל נקמתם כל מחשבותם לי. [...]

ועתה הכריחני לדבר עמך בזה המעט הכתב ששלח הרב לבני פלירמו לר' אחיטוב שהיה מלא נאצות ולא היה שום דבר חכמה כי אם חרופים וגדופים כמנהג הנערים הקטנים שאינם בעלי דעת עד שרבים מרואיו הכחישו חתימת ידו וקראוה מזויף ואמנם אני שהכרתי מדבריו עניינים ידועים לענות לו על דבריו להודיע לך והדומים לך שהדברים שחשב או ששמע היו להפך. [...]

מה שחשב הרב ר' שלמה ב"ר אברהם ז"ל בן אדרת על ענייני או מה ששמע היה הכול הבל ורעות רוח, והראייה על זה שאני שבח לאל כבר סדרתי למודי ולמדתי המקרא ודקדוקי הפעולה [...] ולמדתי תלמוד גמרא ופסק [...] ולמדתי דרשות ואגדות וברייתות [...] ולמדתי הגיון וחכמת הטבע [...] ולמדתי חכמת האלוקות על דרך המחקר, ולמדתי מקצת חכמת הרפואות [...] וכן חולין, ולמדתי המורה הנקרא מורה הנבוכים [...] וספר האמונות לר' סעדיה וספר חובת הלבבות לרבינו בחיי, וכל אלה עם ספרי אברהם בן עזרא בחכמתו הניעוני והביאוני לבקש סוד הספירות והשמות ודרכי החותמת. [...]

ועתה אני מחלה פניך מאד שתעיין בדברי עיון יפה כראוי לאיש כמוך ואל תדינם בתחלת מחשבה לא לזכות ולא לחובה אבל דינם אחרי ברור שלם, וראה והבן מהם מה כוונתי בהם כפי יכלתך, ואחרי שירדת בם לסוף דעתי לפי מחשבותיך תודיע לרב ר' שלמה דעתך בדינך ובמשפטם.

המחלוקת בין הרשב"א לר' אברהם אבולעפיה נמשכה משנת 1285 לערך עד לפטירתו של ר' אברהם אבולעפיה. זמן פטירתו המשוער הוא בשלהי 1291 או בראשית 1292, שכן החל מאותה עת אין כל ידיעה על פועלו. גם לאחר מותו של ר' אברהם אבולעפיה השפיע חרם הרשב"א על תורתו, ועדות לכך היא העובדה שעד המאה ה-18 ספרו המרכזי "חיי העולם הבא" נשאר בכתב יד.

נבואה
האירוע המכונן בחייו של הרב אבולעפיה אירע בקטלוניה כשזכה, לפי עדותו, בשנת 1270 לגילוי נבואי המצווה עליו להיפגש עם האפיפיור ו"לדבר עמו בענייני יהדות". ב"ספר העדות" שחיבר תשע שנים מאוחר יותר כתב על כך: "בשנה התשיעית ההיא עוררהו ה' ללכת לרומי רבתי כאשר ציווה בברצלונה...". לתפישת שליחותו הנבואית נוסף בגילוי זה אלמנט של שליחות משיחית. יתכן ומעשה זה מעיד על שראה עצמו כמשיח או דומה לכך, בדומה לדברי הרמב"ן בויכוח ברצלונה כי בעת קץ הימים יבוא המשיח בציווי השם אל מושל היהודים, ובזה רמז אל האפיפיור, וידרוש ממנו כשם שדרש משה רבנו מפרעה: "שַׁלַּח אֶת-עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי" (ספר שמות, פרק ז', פסוק ט"ז). מעשה אותו נקטו משיחיים בתקופות מאוחרות יותר, כגון ר' שלמה מולכו באמצע המאה ה-16 ולהבדיל נתן העזתי באמצע המאה ה-17.

בכתביו הוא מכנה עצמו בשמות שונים כמו "אברהם הרואה", "רזיאל" ו"ברכיאל"; הוא מגלה סודות מיסטיים כמו קץ הימים, ומנמק זאת בכך שגילויים אלו מתאפשרים בזכות העובדה שהמשיח עומד להתגלות, ולו ידוע זמן בואו. כך כתב באגרת "וזאת ליהודה":

בהגיעי אל השמות ובהתירי קשרי החותמת נגלה אלי אדון הכול וגלה לי את סודו, והודיעני עד קץ הגלות וזמן התחלת הגאולה על גואל הדם, ואז הכריחני להתפאר בנבואה.

בשנת 1271 קיבל, לדבריו, חיזיון נבואי נוסף, כפי שהעיד בספרו "אוצר עדן הגנוז":

ואני בזמן היותי בן א"ל שנה במדינת ברצלונה, העירני ה' משנתי ואלמוד ספר יצירה עם פירושיו ותהי עלי יד ה'. ואכתוב ספרי חכמות מהם וספרי נבואות מופלאים ותחי רוחי בקרבי ורוח ה' הניע לבי ורוח קדושה נוססה בי. ואראה מראות נוראות רבות ונפלאות על ידי מופת ואות ובכללם התקבצו סביבי רוחות קנאות. וראיתי דמיונות ושגיאות ונבהלו רעיוני עלי כי לא מצאתי איש מאישי מיני שיורני הדרך אשר אלך בה. ועל כן הייתי כעיור ממשש בצהרים ט"ו שנה, והשטן עומד על ימיני לשטני. והייתי משגע ממראה עיני אשר ראיתי לקיים דברי התורה ולהתם הקללה השנייה י"ה שנה. עד אשר חנני אלקים קצת מדע ויהי ה' עמי לעזרה משנת (א') [א"ל] עד שנת מ"ה להצילני מכל צרה. ובהתחלת שנת אלי"ה הנביא חפץ ה' בי ויביאני אל היכל הקדש. והוא הזמן שבו השלמתי הספר הזה אשר חברתיו.

קבלה נבואית
חוקר הקבלה משה אידל כינה בשמות קבלה תיאוסופית-תיאורגית וקבלה אקסטטית את שני זרמי תורת הקבלה העיקריים: הקבלה התיאוסופית-תיאורגית היא זו העוסקת בעיקר בלימוד המבוסס על מהות האלוקות (האין-סוף) ועשר הספירות ועל ההנחה כי מעשי האדם עשויים להשפיע על הנהגת הקל. הספרים הבולטים של זרם זה הם ספר הזוהר ותורת האר"י. הקבלה האקסטטית היא העוסקת בהיבט ה'חווייתי' של הקבלה, תוך שימוש בטכניקות מעשיות, ושואפת על ידי כך להגיע לאקסטזה, השראה חוץ-חושית רוחנית, ששיאה הוא דבקות באל והארה רוחנית, כמו הנבואה.

החסידות מיזגה שני זרמים אלו למקשה אחת.

הרב אברהם אבולעפיה לא דחה את קבלת הספירות, אלא טען שהיא נחותה מהקבלה הנבואית, וכך כתב באגרת "וזאת ליהודה":

ואומר כי הקבלה [...] נחלקת תחלה לשני חלקים בכלל, והם חלקי דעות השם על דרך עשר ספירות [...] וחלק ידיעות השם על דרך כ"ב אותיות [...] והם המדברים עם הנביאים בחלומות ובאורים ותומים וברוח הקודש ובנבואות [...] ואין ספק כי החלק הראשון קודם במציאת זמן הלימוד בקבלה לחלק השני, והשני קודם במעלה מן הראשון.

בשל היותו של הרב אבולעפיה הנציג הבולט של זרם הקבלה הנבואית נגרר לעיתים לפולמוס עם חסידי השיטה התיאוסופית-תיאורגית, וכך כתב בספר "גן נעול":

שכבר קמו עלי אנשים רבים שהם חכמים גדולים מחכמי ישראל במקומות הרבה. ויש מהם שהיו בקיאים בראשי פרקים מדרכי הקבלה [...] ואני איני מגנה אחד מאלו כולם, שאינו פלא שיכחישוה אותם שלא ידעוה ולא שמעוה כלל. כי אפילו היודעה והמכירה מסתפק בה מאד אם היא אמת אם לא. וזה יקרה בהכרח טבעה למי שלא הוציא שכלו מן הכח אל הפועל בה. אבל מי שיצא שכלו בה מן הכח אל הפועל הנבואי, אי אפשר לו להכחיש דבר ממנה.

באגרת "וזאת ליהודה" הרב אבולעפיה אף תקף בחריפות חלק ממקובלי הספירות והאשים אותם בשלילת אחדות הקל:

ולפיכך אודיעך שבעלי הקבלה הספירות חשבו לייחד השם ולברוח מאמונת השלוש ועשרוהו וכמו שהגוים אומרים הוא שלשה והשלשה אחד כן מקצת בעלי הקבלה מאמינים ואומרים כי האלוקות עשר ספירות והעשרה הם אחד, והנה הם רבוהו תכלית הריבוי והרכיבוהו תכלית המרכבה ואין ריבוי אחר העשרה.

הרב אבולעפיה לא היה הראשון שעסק בקבלה הנבואית, אך מה שמייחד ומבליט אותו לעומת מקובלים אחרים שעסקו בה, מלבד שמיזג את תורת הנפש של הרמב"ם בקבלת חסידי אשכנז, הוא הפירוט הרב של הטכניקות המעשיות בהשגת הנבואה. הרב אבולעפיה משתית דרך ברורה להולכים בדרכו, החל מאופן וסדר הנשימות הראוי,[5] תנועות ראש[6] וידיים,[7] דמיון האותיות,[8] התעטפות בטלית והנחת תפילין,[9] וכן בתנאים הנלווים לשימוש בהזכרת השם, כמו ההכנה הנפשית הראויה והתבודדות במקום המיוחד לשם כך והתרחקות מענייני העולם הגשמי.[10]

העיסוק בתורתו בעת החדשה
בשל חרם הרשב"א פחת במידה משמעותית העיסוק בכתבי הרב אבולעפיה עד המאה ה-18. היו מגדולי המקובלים שהכירו בו כסמכות בעלת משקל אף קודם לכן, וכך אנחנו מוצאים את הרמ"ק מצטט קטע ארוך מספרו "אור השכל" העוסק בשמות הקודש, ורבי חיים ויטאל מזכיר בספרו שערי קדושה את שיטותיו המדיטטיביות של אבולעפיה כדרכים מקובלות של התבודדות האמורות להביא לרוח הקודש. אך עם זאת ספריו לא נלמדו בשיטתיות. את נקודת המפנה בהתייחסות אל הרב אבולעפיה הביאו תיאורו של הספר "חיי העולם הבא" וטיהורו של הרב אבולעפיה על ידי החיד"א במאה ה-18 בספרו הביבליוגרפי "שם הגדולים":

הוא ספר שחיבר הרב רבי אברהם אבואלעפיא בעיגול שם ע"ב וראיתיו על קלף כתב יד. ודע שהרשב"א בתשובותיו סימן תקמ"ח והרב היש"ר בספר מצרף לחכמה זלזלו בו כאחד הרקים ויותר. ברם קושטא קאמינא דחזיתה לרב גדול ממארי רזין ובישראל גדול שמו ואחרי דבריו לא ישנו שהוא מקרב לס' הנזכר ותושע לו ימינו

כוונת החיד"א היא לציטוטיו של ר' חיים ויטאל מספר "חיי העולם הבא" בספרו "שערי קדושה"[דרוש מקור]. בזכות החיד"א, שהיה מגדולי הפוסקים וכן מראשוני ההיסטוריונים של הכתיבה היהודית, התהפך מעמדו של הרב אבולעפיה מן הקצה אל הקצה והוא הפך מדמות בזויה, נלעגת ומוחרמת לדמות מכובדת, מוערכת ולגיטימית.


המחקר האקדמי על תורתו של הרב אבולעפיה החל בשנות ה-30 של המאה ה-19, כאשר משה לנדאור בחן את כתבי היד של הרב אבולעפיה. לנדאור ניסה ליחס בטעות את כתיבת ספר הזוהר לרבי אברהם אבולעפיה. במחצית השנייה של המאה ה-19 החלו חוקרים כמו צבי גראף, משה שטיינשניידר ואהרן ילינק לנתח את שיטתו של הרב אבולעפיה. ילינק הקדיש כמה מחקרים לכתביו והבהיר בבירור כי הרב אבולעפיה איננו מחברו של ספר הזוהר.

במאה העשרים הרחיב במעט גרשם שלום את המחקר אודותיו וקיבע את דמותו של הרב אבולעפיה כאחד מיוצריה החשובים של הספרות הקבלית. כיום מי שעומד בשורה הראשונה במחקר על הרב אבולעפיה הוא משה אידל, אשר חיבר שורה ארוכה של מחקרים על הרב אבולעפיה ושיטתו הקבלית.

ספריו וחיבוריו
הרב אבולעפיה חיבר חיבורים רבים בפילוסופיה ובקבלה עיונית ובקבלה מעשית נבואית,

ובהם נותרו הספרים:וכן עדיין נשארו כמה כתבי יד רובם חלקים לא שלמים שנותרו בכתבי היד

אגרת שבע נתיבות התורה, על הדרך הראויה ללימוד התורה.
מפתח החכמות על ספר בראשית.
מפתח השמות, על ספר שמות.
מפתח הקרבנות, על ספר ויקרא.
מפתח הספירות, על חומש במדבר.
מפתח התוכחות, על חומש דברים.
ספר הגאולה נוסח לפירוש זה, בתרגומו הלטיני של פלביוס מיתרידטס יצא לאור על ידי חיים וירשובסקי בשם Liber Redemptionis [דהיינו, ספר גאולה].
חיי הנפש, בביאור סודות קבליים שונים, ערוך גם כן כביאור על המורה נבוכים.
סתרי תורה שלשה ספרי פירושים על ה"מורה". פירושו השני שנקרא "חיי הנפש", וזה "סתרי תורה" פירושו השלישי, ופירושי הראשון נקרא "ספר הגאולה", שממנו נשאר בידינו כתב יד אחד בלבד המכיל רק כמה עמודים ואיכותם גרוע.
אוצר עדן גנוז."וזה הספר שאני מחבר בו ספרתי לך ענינו, הוא שיכלול עניינים רבים, לא פירוש על ספר יצירה בלבד. ועל כן לא אאריך בו כרצוני. ואמנם אני מודיעך מעכשיו שידיעת השם באמת אי אפשר לדעתה לא מספר יצירה לבדו, ואפילו עם ידיעת כל פירושיו הנזכרים, ולא ממורה הנבוכים לבדו ואפילו עם ידיעת כל פירושיו, עד שתחוברנה שתי הידיעות של שני הספרים האלה יחד והחכמות שתיהן אל אחת מיוחדת אשר היא התכלית האחרונה. זה הספר שלשה חלקים החלק הראשון אגיד ואקצר פרטיה : החלק הב' אגלה בו דרכי המולדות. החלק הג השמות. וכוונתי להחכים ליראי השם ולחשבי שמו לבד. ועל כן אחר השלימי הכל ההקדמה והחלקים השלושים אשר נולדו מן השלשה אחבר דבר ואקראהו חותם בתוך חותם ושם אגלה כל דעתי ומי הביאני עד הלום, זה קצתו ארמוז בהקדמה עד שיהו כל חלקי הספר ל"ב נתיבות פלאות חכמה עם ההתחלה והתכלית".
אמרי שפר. בידיעת השם המפורש ובעניין כחו ופעולותיו בבריות הפרטיות ודרכו עם הכלליות ובמהות הגמול והעונש המתחייבים מאתו ויודע מזה החבור למה נברא האדם ולמה נתנה לו תורה ומצוה כתובים על שני לוחות אבנים ולמה נתנה לאומה מיוחדת יותר בזויה מכל אומה ולשון בטבעה ולמה לאומתנו יותר משאר אומה ולמה קדם ולא אחר זמן מתן תורה ולמה בהר סיני ובמדבר סיני וכיוצא באלה השאלות והדומים להם "ודע שכבר חברתי אני ספרים רבים בזאת הידיעה שהיא ידיעת השם באמת. ובתוך זה הזמן משנת ל"ט ועד היום שנת נ"א עוד חברתי בזאת הידיעה בעצמה ספרי נבואה שהם פסוקים מעידים על ידיעת השם זו". "ואין תכלית כוונתי בכל חיבורי כי אם למען ספר שמו בכל הארץ ומצד הידיעה השכלית"."וחברתי על זה גם ספרים רבים בצורת ספרי חכמה ומהם ארבעה מעולים מגלים רוב זו הידיעה
הא' מהם הוא ספר אור השכל, וזה הספר להועיל המתחילים בעיון השם המפורש ואורה להם דרך ידיעתו, עד שיהיה ערך זה החיבור אל ידיעת ה' הידוע על דרך הקבלה הנבואית כערך חכמת מעשה בראשית אל מעשה מרכבה , ואאיר בחיבורי זה עיני לבות המשכילים ואכוון בזה החיבור לגדור כל פרצה
והב' ספר גן נעול בפירוש "ספר יצירה", ופירוש האלפא ביתות היוצאות ממנו,במסירת הקבלה לפי דרכי "ספר היצירה" בכלל. כי כלל כל הקבלה נכלל בשני עניינים הנזכרים "בספר היצירה". האחד מהם ידיעת עשר ספירות והשני ידיעת כ"ב אותיות
והג' ספר החשק שבהם כוונתי לרמוז קצת מדרכי צרופיו בדמות שינויי הפכי צורות מערכות צרוף השם הנכבד וידמה סוד הצרוף לחושק ולחשוק ולחשק שהוא... והם הערה למה שאני בו, בדמות השכל המשכיל את המשוכל שהוא דבר אחד בהמצאו בפועל, והוא בהכבדם להיותו בכוח.
והד' פרדס הספר והאחרים רבים כמותם ..ואין ספק שצריך המקובל הרוצה להשיג זו הידיעה לעיין בהם ומהם יתחכם מה. ואני סומך בקצרי זה החיבור על מה שהארכתי באותם החיבורים שקדמו לזה."
גט השמות
אגרת וזאת ליהודה, בה הוא משיב לטענות מתקיפיו.
ספר האות, מסה משיחית בסגנון מקראי.
‫סוד ירושלים פירוש השם ירושלים.
מצרף לכסף, "אחת מכוונותי בכתבי זה העניין לך ולדומים לך. עניין הראשון כדי לפתוח לבך ולתת בידך מפתח לפתוח בו שערי חן וחסד ורחמים עליונים נבואיים עד שתוכל לבוא בחדרי הפרדס הנקראים חדרי הקבלה מפני קבלת השפע האלוקי העליון. ולהודיעך בו טעות מחשבת זאת האמונה שהאמין זה התלמיד בספירות, וכי אין לו בידיעתם כי אם קריאת שם לכל ספירה בלבד, לא ציור עניין כלל. ועל סוד דבוק כל ענף בשרשו וכל רוחני בנפשו, ושישיג מהם המשכיל המקובל שפע ניכר אצלו".
חיי העולם הבא, החיבור העיקרי העוסק בהדרכה מפורטת למדיטציה נבואית.
מצרף השכל,סודות מפי רזיאל המלאך. אשר הם שבעה ספרים. ששה מהם ספרים שלמים ואחד מהם קראו "הפטרה". והוא חצי ספר. ושמות ששת ספריו הם: ספר מליץ, ספר איש אדם, ספר הברית החדש, הספר העדות, ספר חיים, וספר הישר.
מפתח הרעיון.
נר אלקים, סוד ברכת כהנים.
שומר מצווה, על יחס הקבלה לפילוסופיה.
ספר המלמד.
ספר הצירוף, מיוחס לו.
שערי צדק.
בעולם החרדי החל מאמץ לפרסם את כתביו של הרב אבולעפיה, ויצאו לאור ספריו: "חיי העולם הבא", "אמרי שפר", "אור השכל", "ספר החשק", "גן נעול", "אוצר עדן הגנוז", ועוד.

גם בזרם הקבלה המודרנית זוכה דמותו של הרב אבולעפיה לעדנה מסוימת בכך שמתייחסים לשיטתו כאל מעין "מדיטציה יהודית".


דוידי חיים
הודעות: 92
הצטרף: 14 ינואר 2020, 20:35
נתן תודה: 30 פעמים
קיבל תודה: 11 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי דוידי חיים » 25 פברואר 2020, 01:10

החיד"א בשם הגדולים גם אחרי דברי הרשב"א שיבחו עיין בערכו.


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 25 פברואר 2020, 01:11

וכן ר' יוסף ג'קטיליא שהיה תלמידו וינק ממנו
וספריו מצויים בבתי המדרשות שלנו לכתחילה
שכחתי לסמן אותו


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 477
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 310 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי ספר וסופר » 25 פברואר 2020, 06:36

כידוע החלק האחרון של הספר 'שערי קדושה' של רח"ו, שכל השנים לא נדפס בתואנה שהוא 'מלא שמות וכו', הוא העתק מדויק מספרו של ר' אברהם אבועלפיא, והיום זה נודע בשערים, וכפי שנדפס לעינינו.

עי' הקדמת ר' אמנון גרוס מבית שמש, שהוא המהדיר של כתבי הרב אבועלפיה, מה שהאריך בזה.

והדברים שכתובים בספר 'משיחי וכו'', עניות הדעת ורמות רוח, ונמשך בזה אחרי מי שקדם לו [וגם מה שהביא בשם אחד מגדולי הדור זצ"ל - ניכר להדיא שלא מתוך הכירות דיבר אלא מתוך השערה בעלמא, ועיקר כוונתם ומגמתם כמובן לחב"ד].


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 25 פברואר 2020, 12:05

ספר וסופר כתב:
25 פברואר 2020, 06:36
והדברים שכתובים בספר 'משיחי וכו'', עניות הדעת ורמות רוח, ונמשך בזה אחרי מי שקדם לו [וגם מה שהביא בשם אחד מגדולי הדור זצ"ל - ניכר להדיא שלא מתוך הכירות דיבר אלא מתוך השערה בעלמא, ועיקר כוונתם ומגמתם כמובן לחב"ד].
המהדורה הראשונה של הספר מהו''מ יצאה הרי בתקופת תשמ''ט הנוראה, לפני עשור הוא הוציא מהדורה נוספת שם רימז באיזהו מקומן שמטרת הספר בעצם היא להציל נפשות תועות ח''ו... (כמו ההערה על הויכוח בין שרידי כת הדונמה לחסידי חב''ד).

האם באמת יש חשש שבן דורינו יבוא להגרר אחת הטעות המשיחית הנ'''ל? הרי מלבד מי שנולד בה - קשה להאמין שיש בן דעת [ואני מדגיש: בן דעת! לפחות כזה שהוא ברמה לקרוא ספר כמו מהו''מ] שיגרר לטעות כזו. ואני אומר זאת למרות שאני מודע לכמה שהם מנסים לחדור לציבור שלנו בכל הכח, אבל עדיין---


ספר וסופר
משתמש ותיק
הודעות: 477
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 137 פעמים
קיבל תודה: 310 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי ספר וסופר » 25 פברואר 2020, 14:36

לא התכוונתי שהוא כתב את כל הספר בשביל זה, [למרות שהוא כותב שהוא התעורר לכך בנאומו של הרב שך על חב"ד].

התכוונתי, שכאשר הוא שואל את הגרחש"ק זצ"ל האם יתכן ש'גדול הדור' [במקרה דנן - הרשב"א] יוצא נגד מישהו, ואז בהמשך הדורות מתגלה באמת שאותו אחד שהוא יצא נגדו לא היה כפי שחשב גדול הדור שהיה חי בתקופתו, האם יתכן הדבר או לא, אצלי זה מתפרש, א - השאלה הפחות רלוונטית - האם הרא"א היה באמת משיח שקר. וב -השאלה היותר רלוונטית - האם יתכן שיום אחד יתגלה שכל המלחמה בחב"ד היתה טעות???

אולי הגזמתי בניסוח, אבל המבין את האוירה מבין שגם אם באמת כל מה שעמד לדיון היה הרא"א, השאלה נשאלה בצורה תיאורתית והדרך 'לקרב אל השכל' את הדיון כדי להחליט אותו לכאן ולכאן, לכאורה היה באופן הנ"ל.
בפרט שהוא שאל את מי שאין ספק לא בקי גדול בענין, עם כל גדלותו העצומה בתורה בלי ספק.


איש קטן
משתמש ותיק
הודעות: 238
הצטרף: 07 פברואר 2020, 03:31
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי איש קטן » 25 פברואר 2020, 15:06

המלחמה בחבד היא עניין אחר לגמרי
הרשב'א חשש שהולכים אחרי רבי אברהם א' יטעו ויגיעו לשגעונות יזלזלו בהלכה וכו.. וזה לא דרך להורות לרבים
ולכן יצא נגדו לפני שיגיע שלב שיהפכו לכת

בחב'ד לצערנו רואים את הידרדרות כבר עכשיו
לא יושנים בסוכה אמונה משוגעת באדם שעושים אותו משיח
ועוד..


א.ב. קיסר
הודעות: 25
הצטרף: 20 נובמבר 2018, 15:18
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי א.ב. קיסר » 01 מרץ 2020, 16:29

איש קטן כתב:
25 פברואר 2020, 15:06
בחב"ד . . לא יושנים בסוכה אמונה . . באדם שעושים אותו משיח
מנהג עדה מישראל שכבר הרמ"א מזכירה (סי' תרלט ס"ב: "שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות", ומה שאח"כ מביא טעמים – אי"ז שולל את עצם מציאות המנהג) ומקובלת בידיהם מבנו של בעל התניא נ"ע ואמירת חלקם על רבם שהוא יהי' המשיח (שכבר על התנו"א אמרו כן כמבואר בסנהדרין צח, ב – וכן אמרו בכל הדורות על רבים מגדולי ישראל) – תקרא הדרדרות?!


איש קטן
משתמש ותיק
הודעות: 238
הצטרף: 07 פברואר 2020, 03:31
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי איש קטן » 01 מרץ 2020, 16:49

חחחח... חבדניקים לא יושנים בסוכה גם שנעים להם לא קשור לקור
וזה רק דוגמא איך מאמונה עיוורת מגיעים לעקירת מצוות מהתורה


א.ב. קיסר
הודעות: 25
הצטרף: 20 נובמבר 2018, 15:18
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי א.ב. קיסר » 01 מרץ 2020, 16:55

איש קטן כתב:
01 מרץ 2020, 16:49
חבדניקים לא יושנים בסוכה גם שנעים להם לא קשור לקור
א. מה הקשר קור? (שים לב שהרמ"א אומר טעם אחר, ומ"מ – סה"כ הבאתי ראי' שאי־שינה בסוכה זהו מנהג קדום [ויש ראשונים שמזכירים מנהג זה]); ב. כלום חסרים מנהגים המקובלים בישראל מדורי דורות ובהשקפה שטחית נראים שלא כנהוג בשנים קדמוניות (ולשם הדוגמא – ברכת כהנים)?


מהבהב בחושך
הודעות: 114
הצטרף: 20 ינואר 2020, 21:47
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי מהבהב בחושך » 01 מרץ 2020, 17:40

א.ב. קיסר כתב:
01 מרץ 2020, 16:29
ואמירת חלקם על רבם שהוא יהי' המשיח (שכבר על התנו"א אמרו כן כמבואר בסנהדרין צח, ב – וכן אמרו בכל הדורות על רבים מגדולי ישראל) – תקרא הדרדרות?!
בגמרא שם לא נזכר שאמרו כן בבירור. אלא אם הוא מן החיים הרי הוא כזה.
וביותר פירש"י שם, אם יש דוגמתו בחיים. ולא נקטן בבירור מאן הוא.

בקשר לשאר הדורות, אשמח אם תביא דוגמאות עם מקורות.
כמובן גם כשאמרו כן אחר שנלב"ע.


איש קטן
משתמש ותיק
הודעות: 238
הצטרף: 07 פברואר 2020, 03:31
נתן תודה: 59 פעמים
קיבל תודה: 44 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי איש קטן » 01 מרץ 2020, 18:58

לישון בסוכה זה לא מנהג אלא מעיקר המצווה
ואפילו היה צריך לברך על זה כמבואר בתוס' סוכה
רק שלא תלוי באדם אז תיקנו על אכילה


אבינועם
הודעות: 98
הצטרף: 26 ינואר 2020, 13:42
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי אבינועם » 01 מרץ 2020, 21:08

וישנו מנהג שלא לישון בסוכה,
וכן נוהגים ג"כ חב"ד,
מה לא מובן?
אם יש בעיה בחסידות חב"ד זו לא הבעיה
מנהגים שנוגדים את ההלכה מצויים לרוב בכל קהילות עם ישראל.


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 01 מרץ 2020, 21:16

אבינועם כתב:
01 מרץ 2020, 21:08
מנהגים שנוגדים את ההלכה מצויים לרוב בכל קהילות עם ישראל.
האם כוונתך למנהגים שלא נוהגים כמותם ברוב קהילות ישראל, או למצוות עשה דאורייתא שיש קהילות שלמות ש''נוהגות'' שלא לקיימם?
יש לך דוגמאות?


אבינועם
הודעות: 98
הצטרף: 26 ינואר 2020, 13:42
נתן תודה: 67 פעמים
קיבל תודה: 24 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי אבינועם » 01 מרץ 2020, 21:36

הדוגמא הראשונה ( מוכרת לכבודו)
שו"ע או"ח תרלט ב: אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה בין ביום בין בלילה ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה וכמה אכילת עראי כביצה מפת ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפילו קבע עלייהו) (דברי עצמו) חוץ לסוכה ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים הרי זה משובח ותבשיל העשוי מחמשת מינים אם קובע עליו חשיב קבע וצריך סוכה.

הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן) ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת: ע"כ.
זו דוגמא מספיק ראויה?


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 01 מרץ 2020, 22:32

דוגמא ראויה - אך לא מספיק.
מדבריך נשמע כאילו ישנה תופעה מצויה של חלקים מהתורה שנהגו קהילות שלמות בעם ישראל שלא לקיימם מחמת ענינים כאלו ואחרים.
דברי הרמ''א אמנם נאמרו בלשון ''נוהגין'', אך אין זה ''מנהג'', אין כאן שיטה, מהלך, לא דרך לרבים מתוך דעה צלולה.
יש כאן מצב מתמיה שאנשים רבים נמנעו מלישון בסוכה והרמ''א מחפש ללמד עליהם זכות, אם מפני הקור, ואם מצד האשה.
כשקהילה שלמה לא ישנה בסוכה מתוך בחירה - לא משנה מה יהיה טעמם - יש כאן עקירה רשמית של פרט מפרטי מצות ישיבה בסוכה.
האם יש לך דוגמאות נוספות לדבר מעין זה? הלא כתבת שדברים מעין אלו מצויים לרוב...


מהבהב בחושך
הודעות: 114
הצטרף: 20 ינואר 2020, 21:47
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי מהבהב בחושך » 03 מרץ 2020, 13:17

א.ב. קיסר כתב:
01 מרץ 2020, 16:55
א. מה הקשר קור? (שים לב שהרמ"א אומר טעם אחר, ומ"מ – סה"כ הבאתי ראי' שאי־שינה בסוכה זהו מנהג קדום [ויש ראשונים שמזכירים מנהג זה]); ב. כלום חסרים מנהגים המקובלים בישראל מדורי דורות ובהשקפה שטחית נראים שלא כנהוג בשנים קדמוניות (ולשם הדוגמא – ברכת כהנים)?
מה הכוונה במה שכתב לגבי ברכת כהנים?


יהודי
משתמש ותיק
הודעות: 3548
הצטרף: 06 מרץ 2016, 13:14
נתן תודה: 491 פעמים
קיבל תודה: 731 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יהודי » 03 מרץ 2020, 13:23

לענ"ד ממש טעות להתמקד בנידון השינה בסוכה לגבי חב"ד. זאת הבעיה הקטנה שם. עיקר הבעיה היא שהם יצאו מהגטו דידן, וכל יסודות האידישקייט הבסיסיים שלנו רופפים אצלם, ואידך זיל גמור.


באמונתו יחיה
הודעות: 102
הצטרף: 07 אוקטובר 2018, 15:36
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 36 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי באמונתו יחיה » 03 מרץ 2020, 17:13

יהודי כתב:
03 מרץ 2020, 13:23
לענ"ד ממש טעות להתמקד בנידון השינה בסוכה לגבי חב"ד. זאת הבעיה הקטנה שם. עיקר הבעיה היא שהם יצאו מהגטו דידן, וכל יסודות האידישקייט הבסיסיים שלנו רופפים אצלם, ואידך זיל גמור.

תזכורת אשכול זה הוא בענין ר' אברהם אבועלפיא אשכול בענין חב"ד אולי ראוי שיפתח אך מקומו מסתמא באקטואליה פנימי ולכך כדאי שאשכול זה ידון רק בנושא הרא"א כדי שלא יסולק גם הוא לפנימי.


א.ב. קיסר
הודעות: 25
הצטרף: 20 נובמבר 2018, 15:18
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי א.ב. קיסר » 13 מרץ 2020, 00:08

אני מסכים עם כך שאין לדון כאן על חב"ד, אך לא יכולתי לשתוק בשעה שפוגעים בקדושי עליון.
(ברצוני להעיר על ב' דברים: א. יש לזכור שמנהג חב"ד באי שינה בסוכה הוא קבלה בקרב אדמו"רי חב"ד מבנו של בעל התניא, ואעפ"כ מעולם לא נשמע שגדולי הציבור הליטאי מחו או החרימו את חב"ד על כך, ואדרבה – כפי שאמר הרבי מליובאוויטש זי"ע להגר"צ כהנא – שרבים מהם (כהגר"ח ובנו הגר"י מוולוז'ין, הגר"ח מבריסק, הגרח"ע, הח"ח – זצ"ל) השתתפו יחד עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות ציבורית ושני הצדדים נהגו כבוד זה בזה [ואם יטען שלא ידעו מכך – אין פגיעה גדולה מזו בגדולי ישראל אלו]; ב. כוונתי בברכת כהנים – שרבים־רבים מישראל לא נוהגים לעשותו בכל יום ויום – ולמדו עליהם זכות וממשיכים במנהג זה אף שהמדובר בביטול מצות עשה.
בכהנ"ל עיין במאמריו של הגה"ח רבי חיים רפפורט שליט"א בהיכל הבעש"ט גל' ד-ה. והמלמד זכות על גדולי ישראל ותלמידיהם תבוא עליו ברכה).
ומכאן פרשתי מויכוח זה.


יצחק פון ישיבה
הודעות: 75
הצטרף: 24 דצמבר 2018, 12:32
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יצחק פון ישיבה » 17 מרץ 2020, 12:22

פיילוט 0.4 כתב:
25 פברואר 2020, 01:11
וכן ר' יוסף ג'קטיליא שהיה תלמידו וינק ממנו
וספריו מצויים בבתי המדרשות שלנו לכתחילה
שכחתי לסמן אותו
רבי יוסף ג'יקטילייא לא הזכירו בספרו כלל, אלא מהר"א אבולעפיה טען שתלמידו הוא, ויש חוקרים שטוענים אשר ממשמעות לשון מהר"י גיקטילייא בספרו גינת אגוז, יש משמעות שהכיר ביסודות מהר"א אבולעפיה.


יצחק פון ישיבה
הודעות: 75
הצטרף: 24 דצמבר 2018, 12:32
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יצחק פון ישיבה » 17 מרץ 2020, 12:25

יצחק פון ישיבה כתב:
17 מרץ 2020, 12:22
פיילוט 0.4 כתב:
25 פברואר 2020, 01:11
וכן ר' יוסף ג'קטיליא שהיה תלמידו וינק ממנו
וספריו מצויים בבתי המדרשות שלנו לכתחילה
שכחתי לסמן אותו
רבי יוסף ג'יקטילייא לא הזכירו בספרו כלל, אלא מהר"א אבולעפיה טען שתלמידו הוא, ויש חוקרים שטוענים אשר ממשמעות לשון מהר"י גיקטילייא בספרו גינת אגוז, יש משמעות שהכיר ביסודות מהר"א אבולעפיה. ומ"מ ספריו מלאים בעיקר מקבלת הספירות דייקא, כידוע, ולא כמהר"א אבולעפיה שחשש מכפירה בייחוד ה'.

 


יצחק פון ישיבה
הודעות: 75
הצטרף: 24 דצמבר 2018, 12:32
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 8 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי יצחק פון ישיבה » 23 מרץ 2020, 14:04

אגב, עוד רגע אדבר. כי ראיתי בספר אוצר הגדולים [להרה"ג ר' נ"י הכהן] שכתב [בשם ספר אוצה"ס] כי בתחילה היה גדול מאד בחכמת הקבלה ובשאר חכמות התורה, אלא שנראה שנשתגע אח"כ, מחמת שהיה מיועד למיתה, ומאז החלה לפעם בו 'רוח נבואה' וכדו', ומתעה לא תקשה כלל סתירת הדברים בין החכמים המביאים אותו לבין שאר שדורשים אותו לגנאי, שכאן קודם שנטרפה עליו דעתו, וכאן אחר שנשתגע.


פיילוט 0.4
הודעות: 101
הצטרף: 08 דצמבר 2019, 11:02
מיקום: פריפריה צפונית
נתן תודה: 52 פעמים
קיבל תודה: 30 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי פיילוט 0.4 » 23 מרץ 2020, 17:42

יצחק פון ישיבה כתב:
23 מרץ 2020, 14:04
אגב, עוד רגע אדבר. כי ראיתי בספר אוצר הגדולים [להרה"ג ר' נ"י הכהן] שכתב [בשם ספר אוצה"ס] כי בתחילה היה גדול מאד בחכמת הקבלה ובשאר חכמות התורה, אלא שנראה שנשתגע אח"כ, מחמת שהיה מיועד למיתה, ומאז החלה לפעם בו 'רוח נבואה' וכדו', ומתעה לא תקשה כלל סתירת הדברים בין החכמים המביאים אותו לבין שאר שדורשים אותו לגנאי, שכאן קודם שנטרפה עליו דעתו, וכאן אחר שנשתגע.

מה המקור הקדום לדבר זה?
אשמח לדעת על מקור מוסמך ולא סברת כרס של מחבר מ500 שנה אחריו


פותח הנושא
שלומי טויסיג
משתמש ותיק
הודעות: 338
הצטרף: 16 ינואר 2020, 22:08
נתן תודה: 62 פעמים
קיבל תודה: 63 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: רבי אברהם אבועלפיא

שליחה על ידי שלומי טויסיג » 23 מרץ 2020, 17:45

פיילוט 0.4 כתב:
23 מרץ 2020, 17:42
יצחק פון ישיבה כתב:
23 מרץ 2020, 14:04
אגב, עוד רגע אדבר. כי ראיתי בספר אוצר הגדולים [להרה"ג ר' נ"י הכהן] שכתב [בשם ספר אוצה"ס] כי בתחילה היה גדול מאד בחכמת הקבלה ובשאר חכמות התורה, אלא שנראה שנשתגע אח"כ, מחמת שהיה מיועד למיתה, ומאז החלה לפעם בו 'רוח נבואה' וכדו', ומתעה לא תקשה כלל סתירת הדברים בין החכמים המביאים אותו לבין שאר שדורשים אותו לגנאי, שכאן קודם שנטרפה עליו דעתו, וכאן אחר שנשתגע.

מה המקור הקדום לדבר זה?
אשמח לדעת על מקור מוסמך ולא סברת כרס של מחבר מ500 שנה אחריו

אני מצטרף להנ"ל
לא עוד שהחיד"א כותב להיפך

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “דעת דורות”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח