מה אתם מתכוונים בתפילות מוסף - לבקש או לנדור ממש? והאם זה לעיכובא?


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 390
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מה אתם מתכוונים בתפילות מוסף - לבקש או לנדור ממש? והאם זה לעיכובא?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 26 מרץ 2020, 03:01

למשל היום במוסף של ר"ח (אבל לא רק):
"שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו".
ואני נבוך כל פעם מחדש
האם במילים אלו אנו אמורים לבקש שתי בקשות כדלהלן:
1. שתעלנו וכו'.
2. שנעשה לפניך וכו' . 

או אולי בעצם בתפילה זו מתייחסים אנו לתביעה האוטומטית המתעוררת כלפינו, שהלא הגיע היום זמן הקרבת קרבן מוסף - ואנו איננו מקריבים כלום!
ולכן נתקנה תפילה זו שבה אנו מתנצלים ומבהירים לפני השי"ת שאין זה סתם מתוך התעלמות וזלזול בחובותינו לעשות בבית בחירתך וכו'.
אלא שמאחר שגלינו ונתרחקנו ותכל'ס אין אנחנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחוות ולהקריב לפניך כפי שציויתנו וכו'.
לפיכך קודם כל מצפים ומבקשים אנו להסיר את החסמים המונעים אותנו מלקיים חובותינו  - יה"ר מלפניך שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו וכו'.
ורק אחר כך - אף אנו מצידנו מצהירים/נודרים שברגע שיוסרו החסמים - שם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כמצווה עלינו בתורתך וכו'
ואת מוסף יום... הזה נעשה ונקריב וכו'. 


וכמדומה שפירוש בהיר זה בכל תפילות המוספים - 'זורם' הרבה יותר מכמה אנפי ואכמ"ל.
דוק ותשכח.
 
אלא שאליה וקוץ בה!
שהרי אם כנים אנו שזו התחייבות ולא סתם בקשה - מהיכ"ת שנצא יד"ח תפילת מוסף אם חשבנו להיפך ולא ידענו מעולם שזהו מעמד הצהרה והתחייבות לעשות לפניך את קרבנות חובותינו. 

ואתן משל:
וכי תעלה על דעתך שהאומר קריאת שמע בלי לדעת כלל שזה משהו רשמי מחייב והוא חושב שזהו סתם קיום מצוה וריוח של שכר ע"י אמירת טקסט בעל כח סגולי (סוג של פיטום הקטורת) יצא ידי חובת קבלת עול מלכות שמים? 
ואף כאן לפי ההבנה דלעיל - הרי זהו
נדר התחייבות וקבלת עול להקריב. 

​​​​​​(ולא קשור כלל לשאלת מצוות צריכות כוונה וגם לא לענין כוונת התפילה.
כי הגם ​​​​שיוצאים בדיעבד בלי לכוין בתפילה - הרי כאן בסתמא זו ממש כוונה הפכית, שבמקום הצהרה והתחייבות ונדר - אומרים המילים מתוך וודאות שזו רק בקשה בלבד)


HaimL
משתמש ותיק
הודעות: 2364
הצטרף: 11 נובמבר 2019, 07:27
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 339 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: מה אתם מתכוונים בתפילות מוסף - לבקש ולהבטיח או לנדור ממש? והאם זה לעיכובא?

שליחה על ידי HaimL » 26 מרץ 2020, 07:22

מתאהב על ידך כתב:
26 מרץ 2020, 03:01
למשל היום במוסף של ר"ח (אבל לא רק):
"שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו".
ואני נבוך כל פעם מחדש
האם במילים אלו אנו אמורים לבקש שתי בקשות כדלהלן:
1. שתעלנו וכו'.
2. שנעשה לפניך וכו' . 

או אולי בעצם בתפילה זו מתייחסים אנו לתביעה האוטומטית המתעוררת כלפינו, שהלא הגיע היום זמן הקרבת קרבן מוסף - ואנו איננו מקריבים כלום!
ולכן נתקנה תפילה זו שבה אנו מתנצלים ומבהירים לפני השי"ת שאין זה סתם מתוך התעלמות וזלזול בחובותינו לעשות בבית בחירתך וכו'.
אלא שמאחר שגלינו ונתרחקנו ותכל'ס אין אנחנו יכולים לעלות וליראות ולהשתחוות ולהקריב לפניך כפי שציויתנו וכו'.
לפיכך קודם כל מצפים ומבקשים אנו להסיר את החסמים המונעים אותנו מלקיים חובותינו  - יה"ר מלפניך שתעלנו לארצנו ותטענו בגבולנו וכו'.
ורק אחר כך - אף אנו מצידנו מצהירים/נודרים שברגע שיוסרו החסמים - שם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו כמצווה עלינו בתורתך וכו'
ואת מוסף יום... הזה נעשה ונקריב וכו'. 


וכמדומה שפירוש בהיר זה בכל תפילות המוספים - 'זורם' הרבה יותר מכמה אנפי ואכמ"ל.
דוק ותשכח.
 
אלא שאליה וקוץ בה!
שהרי אם כנים אנו שזו התחייבות ולא סתם בקשה - מהיכ"ת שנצא יד"ח תפילת מוסף אם חשבנו להיפך ולא ידענו מעולם שזהו מעמד הצהרה והתחייבות לעשות לפניך את קרבנות חובותינו. 
ואתן משל:
וכי תעלה על דעתך שהאומר קריאת שמע בלי לדעת כלל שזה משהו רשמי מחייב והוא חושב שזהו סתם קיום מצוה וריוח של שכר ע"י אמירת טקסט בעל כח סגולי (סוג של פיטום הקטורת) יצא ידי חובת קבלת עול מלכות שמים? 
ואף כאן לפי ההבנה דלעיל - הרי זהו
נדר התחייבות וקבלת עול להקריב. 
​​​​​​(ולא קשור כלל לשאלת מצוות צריכות כוונה וגם לא לענין כוונת התפילה.
כי הגם ​​​​שיוצאים בדיעבד בלי לכוין בתפילה - הרי כאן בסתמא זו ממש כוונה הפכית, שבמקום הצהרה והתחייבות ונדר - אומרים המילים מתוך וודאות שזו רק בקשה בלבד)

מהיכא תיתי שצריך לנדור ולהישבע לקיים את המצוות, הלא מושבע ועומד מה"ס.
וזה שלומדים שנשבעים על המצוות, כדי לזרז את עצמו, ולא מקרי שבועת שווא (דהא כבר מושבע ועומד) הוא חידוש. וכאן שהיא מצווה של הציבור (שהרי הפסקה ושם נעשה לפניך קאי אתמידים ומוספים) ועוד שכהנים זריזים הם, מה שייך להישבע או לנדור על זה. 
 


חיים ליצא
משתמש ותיק
הודעות: 284
הצטרף: 25 אוגוסט 2019, 00:54
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה אתם מתכוונים בתפילות מוסף - לבקש ולהבטיח או לנדור ממש? והאם זה לעיכובא?

שליחה על ידי חיים ליצא » 26 מרץ 2020, 07:49

פרוש יפה אך אליה וקוץ בה
שהרי די ברור באם כל הציבור בראשות רבניו ידרשו להקריב מוסף ותמיד שנוכל לעשות זאת
אם כן על אף שהאדם הפרטי אינו יכול הציבור כן יכול


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 390
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה אתם מתכוונים בתפילות מוסף - לבקש או לנדור ממש? והאם זה לעיכובא?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 26 מרץ 2020, 10:28

ברור שהציבור יכול. וזהו סוג של נדר ציבורי בתפילת הציבור.
(במילים אחרות אולי נקרא לזה - נדר של רבים על דעת רבים).

נ. ב. לדידי פשיטא לי שכל אמירה והצהרה רשמית בעמידה לפני ה' ש''כך וכך נעשה מיד לכשנוכל'' - הריהי נדר מאליה גם בלי להגיד את המילה 'הרינו נודרים'.

ולמי שהרהר בקול ותמה הלמאי יש צורך לנדור דבר שכבר מחוייבים בו, יתכבד נא לעיין בנדרים דף ז.
"מנין שנשבעים לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך... לזרוזי נפשיה" וכו'.
(ואין שום 'לזרוזי נפשיה אם היה זה רק 'סתם בכאילו', חלוייס תוירת 'נדר פלצבו'... )


פותח הנושא
מתאהב על ידך
משתמש ותיק
הודעות: 390
הצטרף: 29 ינואר 2020, 21:23
נתן תודה: 311 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה אתם מתכוונים בתפילות מוסף - לבקש או לנדור ממש? והאם זה לעיכובא?

שליחה על ידי מתאהב על ידך » 26 מרץ 2020, 21:43

כאמור לא אאריך בכל הדברים שמסתדרים בהבנת הנוסח - אחרי התובנה הפשוטה הזו שזה מונולוג שלם של התנצלות ווידוי על העבר ובקשה לחידוש הקשר עם התחייבות מצידנו.

אבל אציין רק בהקשר הספציפי של ראש חודש שרבי יחזקאל אברמסקי העיר הערה נפלאה למה רק בראש חודש אומרים "מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו", שזה גישה ישירה לתכל'ס = להקריב מוסף.
ואילו בכל החגים הולכים סחור סחור ומקדימים ש"אין אנחנו יכולים לעלות ולראות ולעשות חובותינו" וכו'
(ולכן) "יהי רצון... שתעלנו... ותטענו... ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו..." (ורק אז מגיעים סופסוף לתכל'ס) "ואת מוסף יום... נעשה"

ותירץ הרב אברמסקי תירוץ פשוט בתכלית, שבשבת ויום טוב כלפי קרבן מוסף של אותו היום העסק כבר אבוד - כי זה איסור מלאכה לבנות מזבח, ולכן מדברים רק באופן כללי על שכעת איננו יכולים להקריב, ומבקשים שפעם אחרת כן נוכל למלא חובותינו, ומבטיחים שכך אכן נעשה.

אבל בראש חודש בעת התפילה זה עדיין רלוונטי להקריב בו ביום - כי מקריבין אע"פ שאין בית ורק צריך שיתאפשר לנו להקים מזבח ולהקריב עליו.
​​​​​​
(ולכן בראש חודש מזכירים בדוקא את המזבח לבדו שזה עדיין רלוונטי להיום - "מזבח חדש בציון תכין".
משא"כ בשבת ויום טוב שבלא"ה מדברים רק על העתיד - אז מבקשים בקשה מושלמת על כל הבית כולו).

ונפלא! 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים