איזה יין שותים בליל הסדר?

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
בעבר נידון כאן בפורום הנושא של שתיית מיץ ענבים לארבע כוסות בליל הסדר: כאן, וכאן לגבי נשים.

הנה שתי כוסות ראשונות שותים לפני האוכל, ומדובר הרי על בטן ריקה יותר מתמיד, בשבתות אני מקדש על מיץ ענבים ויין קליל\לייט ודומיו, זה אחר ניסיון מר של סעודות שבת שנהפכה בטני משתיית יין לקידוש רגיל - אפילו בכמות קטנה. בשנים עברו שתיתי בכוסות ראשונות מיץ ענבים עם יין קליל כבשבת רגילה, אכן השנה בשל העובדה שאני - כמו רבים אחרים - עורך את הסדר לראשונה, חפצתי להדר ולשתות דווקא יין ולא מיץ ענבים [ביינות קלילים יש כמה צורות הכנה, רובם המוחלט שווי ערך למיץ ענבים מבחינה הלכתית ו\או מציאותית]. בשתי כוסות אחרונים אני שותה יין יבש אדום קלאסי ומגיע לשיר השירים מבושם וטוב לב.

אבקש את חוות דעתכם: איזה יין מומלץ? נא לפרט את הפרמטרים השונים: כשרות, ייבש או מתוק, אחוזי אלכוהול, טעם, או שיקולים נוספים שלא עמדתי עליהם.
אני מחפש יין שמצד אחד יהיה 100% יין ומצד שני עם אחוזי אלכוהול וסוכר נמוכים במיוחד.


באשכולות הנ''ל העלו שני קבצים בנידון, אני חוזר ומצרפם כאן לתועלת.
ע''י אחד התלמידים -  הצג קובץ מצורף מיץ ענבים לד' כוסות.pdf
וע''י גל גל - 
 

קבצים מצורפים

  • פסח - מיץ ענבים.docx
    30.7 KB · צפיות: 21

יצחק

משתמש ותיק
ליבי עם פותח האשכול, אני רוצה להמליץ לכל הבריאים שיכולים ואוהבים לשתות יין, שתו רק יינות יבשים, מאה אחוז! אל תוסיפו כלום לא מיץ ענבים ולא מים,
ואז תהיו בליל הסדר בשמחה גדולה ועצומה, קצת שכרות זה מצוין. מנסיון.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
במקורתינו מבואר שאדם נורמלי לא שותה יין חי אלא מזוג [וכן לכתחילה בעינן יין מזוג ויין חי הוא בדיעבד]
ואם יטען הטוען כי כבר כתבו הראשונים כי היינות במדינתינו חלשים
לא כתבו כן אלא במדינתם שכן בארצות הקרות היינות באופן טבעי הם פחות אלכוהול אבל לא בארץ ישראל מקום בו שהו חז"ל ועליו דברו [כך שמעתי מפי רבים וטובים וחוקרים אמנם היו שהכחישו]

אבל בכל זאת הרעיון של הרב יצחק קצת להתבשם בליל הסדר
הוא רעיון שנשמע מצויין
 

יהודי

משתמש ותיק
כבר כתבו הפוסקים (א"ר ופמ"ג) שיינות שלנו חלושים, וכמדומה גם פוסקי א"י כך נקטו, וצריך ראיה לומר להיפך. אם כי שמעתי מ'מבין' ביינות שטען בתוקף כמו שכתב הרב @איש וילנא, אבל גם הוא קצת הסתייג מהלמעשה שבזה. כמו"כ הנ"ל אמר לי כן בשם אחד מחכמי הדור זצ"ל שהיה גם מבין גדול ביינות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודי אמר:
כבר כתבו הפוסקים (א"ר ופמ"ג) שיינות שלנו חלושים, וצריך ראיה לומר להיפך.

אני נצמד לדברי הפוסקים ואתה מחדש. כך שאתה זה שצריך להביא ראיה
במשנה וגמרא כתוב שיין צריך מזיגה
ובאו הראשונים בעיקר מחכמי אשכנז וצרפת ואולי גם חכמי ספרד
ואמרו שיין של "מדינותינו" אינו צריך מזיגה כיון שבמדינתינו היינות חלושים
האם דברו בפירוש על יין של מדינתם
[וכמדומה כי הדברים מפורשים בפמ"ג איפוא שהוא ואחפש]
הפמ"ג והא"ר היו בארצות אירופיות כמובן

[יש הערה אחת שאוהבים להביא נגד הדברים הללו ממה שהעתיק השו"ע בספרו אף שהיה בא"י
ואף על פי כן אעמוד על כך שהב"י סמך על כך שיעינו בב"י לפי שיסתכלו בשו"ע כמו שמוכח בהרבה מקומות
וכידוע שהשו"ע נכתב בשביל לחזור על ההלכה למי שלמד את הבית יוסף ומדברי הבית יוסף אמור כל אחד להבין שלא דברו אלא על מדינתם]
 

HaimL

משתמש ותיק
אני שמעתי פעם ממומחה ליינות (אומנם, לא יינן במקצועו) שהיין של ימיהם היה פשוט גרוע ובלתי ניתן לשתייה. כנראה שרק לאחר תקופת התלמוד (אולי באירופה של ימי הביניים) השתכללו שיטות הייצור.

קשה לי להאמין שהיין של ימינו מזוג מן הסתם יש על זה פיקוח של הרשויות.

אני מבין שכבר דנו בנושא, אבל בפשטות, כנראה שרבי יהודה סובר שלא יוצאים דרך חירות בתירוש (ורגליים לדבר שסובר שאפילו בקידוש והבדלה בעלמא לא יוצא, ופליגא אמאי דנהגינן להלכתא כרבא, דאמר סוחט אדם אשכול של ענבים וכו')

לעניין המלצה, אם הכשרות של יקב הר תבור טובה בעיניך, אז אני יכול להמליץ על סדרת יינות פשוטים שחביבה עלינו מאוד
 

יצחק

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
במקורתינו מבואר שאדם נורמלי לא שותה יין חי אלא מזוג [וכן לכתחילה בעינן יין מזוג ויין חי הוא בדיעבד]
היין שמוכרים בחנות מיוצר בתנאי פיקוח ונעשה באופן שיהיה זמין לשתיה בלי מזיגה, אבל ניסיתי כמה פעמים לשתות יין ביתי שיצא "חזק" וראיתי שבאמת יותר טוב לשתות אותו מזוג, לא רק בגלל אחוז האלכוהול אלא בגלל שהוא יותר "קשה", יש בו יותר קיוהא. 
דרך אגב, בזמן הש"ס היו מוזגים בחמין או אולי גם בחמין, ניסיתי וראיתי שמצד אחד זה מעדן את הקושי של היין ומצד שני מגדיל את האפקט של האלכוהול. 
אני לא "מבין" ביין לא יודע מונחים מקצועיים וכו' רק כותב מה ששמתי לב. 
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצחק אמר:
איש ווילנא אמר:
במקורתינו מבואר שאדם נורמלי לא שותה יין חי אלא מזוג [וכן לכתחילה בעינן יין מזוג ויין חי הוא בדיעבד]
היין שמוכרים בחנות מיוצר בתנאי פיקוח ונעשה באופן שיהיה זמין לשתיה בלי מזיגה, אבל ניסיתי כמה פעמים לשתות יין ביתי שיצא "חזק" וראיתי שבאמת יותר טוב לשתות אותו מזוג, לא רק בגלל אחוז האלכוהול אלא בגלל שהוא יותר "קשה", יש בו יותר קיוהא. 
דרך אגב, בזמן הש"ס היו מוזגים בחמין או אולי גם בחמין, ניסיתי וראיתי שמצד אחד זה מעדן את הקושי של היין ומצד שני מגדיל את האפקט של האלכוהול. 
אני לא "מבין" ביין לא יודע מונחים מקצועיים וכו' רק כותב מה ששמתי לב. 

זה ודאי שיינות ביתיים יש להם חדות ועפיצות [זה המילים של עולם היין?] גבוהים במיוחד
אבי היה עושה יינות בבית ולמרות הטעם הנפלא שלהם הייתי שותה מהם קמעה קמעה בגלל הנ''ל
וכך ראיתי גם בעוד יינות ביתיים

חום גורם לזרימת דם מוגברת וממילא מגביר את השפעת האלכוהול
קח שיכור בשלבי התפוגגות ותן לו כוס תה, ותראה...
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
להתבסם בליל הסדר? כבר לא חודש אדר כעת.. ובכל מקרה מצוות סיפור יציאת מצרים עם כובד ראש וריכוז גבוה, זה כבר לא..

לכאורה היו רגילים לשתות יין מזוג כדי לעשן את חריפות היין ולתת לו טעם של משקה קל טוב, בדיוק כמו שעושים מיץ פטל.
ולא שא"א לשתות יין שאינו מזוג.
וסתם דנתי בקרקע ולא לגבי הלכה.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
ממו"ר הגרח"פ שיינברג זצ"ל שמעתי כי ביין ליל הסדר יש חיוב שיהא יין שעשוי לשכר [לא שחייב להשתכר ממש], והביא לכך מלשון הרשב"ם דכתב דבעינן "יין המשמח" אך מה העשה כבר איני זוכר היכן הרשב"ם נמצא.
 

שיתא אלפי

משתמש רגיל
חבל שמאריכים בפולמוס מבלי להביא המקורות
המקור המפורסם יותר שהביא באריכות את הנתונים הוא הרב הדר מרגולין מהר נוף מחבר וזאת הברכה ועו"ס, ואת המאמר הזה הוא פרסם בכתבי העת. ושם הביא שאכן כל המומחים של היין מעידים שלא שייך שיין יהיה אחוזי אלכוהול גבוהים בערך מ16% כי השמרים הטבעיים של הענבים מתים בכזה אחוז וממילא מפסיקה התסיסה.
ולכן היינות שאנחנו מכירים לא עוברים את ה16%. והליקרים וכל מה שיותר אלכוהול, זו תוספת מלאכותית.
ואמנם היינות הביתיים יש בהם לפעמים עוד חומרים כמו אתיל אצטט, שגורמים לתחושת חריפות ושריפה. אבל גם זה יש בזמנינו די והותר, ואעפ"כ אנשים נהנים לשתות את זה כרגיל.
והביא שם שחכמי התוס' שכתבו שיינות שלנו חלשים, הם הצרפתים שמימיהם אנו שותים (אגרות רמב"ן) ושם באמת היינות היו הרבה פחות חריפים, כי בצפון צרפת (לא בפרובנס) אין כ"כ שמש וממילא הענבים יש בהם פחות סוכר, ומכיוון שלא היה להם סוכר גבישי להוסיף, ממילא האלכוהול (שנהיה על ידי היפוך הסוכר בתסיסה) היה הרבה יותר נמוך.
כל זה האריך שם הרב מרגולין, והביא לזה הסכמות מגדולי הרבנים עיי"ש.
וממילא המבואר שהטעם שהיו מוזגים הוא כי היין שלנו בארץ ישראל (או בצפון צרפת אם מוסיפים סוכר לפני התסיסה) הוא אכן חזק מאד. ומה הסיבה שאנחנו שותים אותו ? כי אנחנו לא רגילים לשתות כמה כוסות כל סעודה, ובמקום זה אנחנו שותים קולה או תה או קפה או מיץ או בירה, וממילא כששותים כל מיני מיצים, ורק כוס אחת יין זה נחמד מאד, אבל הם היו שותים הרבה יין, ואז לא מתאים כלל לשתות בלי מזיגה וזה נחשב ממש לשתיה שלא כדרך.

וממילא תבנא לדינא שהכל כפי ההרגל, ובוודאי שאפשר למזוג את היינות שלנו שהם בד"כ כ14% אלכוהול, ובפרט היינות הלא זולים, שהם 100% יין ללא תערובות.
והכל כפי ההרגל.
ובזכות יין הסדר נזכה ליין המשומר בענביו, הממתין שיתא אלפי שנין, לכוס של ברכה של דהע"ה.
 

חדא

משתמש ותיק
יש הרבה ראיות לכאן ולכאן ואכמ"ל
מכל מקום לא נהוג עלמא למזוג ביינות שלנו
ויש פתרון אחר לשתות מיד אחרי כל כוס מארבע כוסות כוס אחת או שתיים של מים וזה מועיל שלא להתבסם יותר מדאי
למזוג במיץ ענבים זה לא פשוט למי שמקפיד על יין לא מבושל, כי מיץ ענבים הוא תמיד מבושל.
לגבי המתלונן על שתיה על בטן ריקה זה רק ביינות הפשוטים, אבל ביינות המשובחים אין בזה שום בעיה.
 

HaimL

משתמש ותיק
חדא אמר:
יש הרבה ראיות לכאן ולכאן ואכמ"ל
מכל מקום לא נהוג עלמא למזוג ביינות שלנו
ויש פתרון אחר לשתות מיד אחרי כל כוס מארבע כוסות כוס אחת או שתיים של מים וזה מועיל שלא להתבסם יותר מדאי
למזוג במיץ ענבים זה לא פשוט למי שמקפיד על יין לא מבושל, כי מיץ ענבים הוא תמיד מבושל.
לגבי המתלונן על שתיה על בטן ריקה זה רק ביינות הפשוטים, אבל ביינות המשובחים אין בזה שום בעיה.
לא ידעתי שמיץ ענבים תמיד מבושל, אבל מצאתי עכשיו בחיפוש, שקיים חידוש, מיץ ענבים לא מבושל. עכ"פ, מה החשש במזיגת מיץ ענבים מבושל לתוך יין בלתי מבושל
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
בעבר נידון כאן בפורום הנושא של שתיית מיץ ענבים לארבע כוסות בליל הסדר: כאן, וכאן לגבי נשים.

הנה שתי כוסות ראשונות שותים לפני האוכל, ומדובר הרי על בטן ריקה יותר מתמיד, בשבתות אני מקדש על מיץ ענבים ויין קליל\לייט ודומיו, זה אחר ניסיון מר של סעודות שבת שנהפכה בטני משתיית יין לקידוש רגיל - אפילו בכמות קטנה. בשנים עברו שתיתי בכוסות ראשונות מיץ ענבים עם יין קליל כבשבת רגילה, אכן השנה בשל העובדה שאני - כמו רבים אחרים - עורך את הסדר לראשונה, חפצתי להדר ולשתות דווקא יין ולא מיץ ענבים [ביינות קלילים יש כמה צורות הכנה, רובם המוחלט שווי ערך למיץ ענבים מבחינה הלכתית ו\או מציאותית]. בשתי כוסות אחרונים אני שותה יין יבש אדום קלאסי ומגיע לשיר השירים מבושם וטוב לב.

אבקש את חוות דעתכם: איזה יין מומלץ? נא לפרט את הפרמטרים השונים: כשרות, ייבש או מתוק, אחוזי אלכוהול, טעם, או שיקולים נוספים שלא עמדתי עליהם.
אני מחפש יין שמצד אחד יהיה 100% יין ומצד שני עם אחוזי אלכוהול וסוכר נמוכים במיוחד.


באשכולות הנ''ל העלו שני קבצים בנידון, אני חוזר ומצרפם כאן לתועלת.
ע''י אחד התלמידים - מיץ ענבים לד' כוסות.pdf
וע''י גל גל - 
מנסיוני האישי, למי שלא מחבב יין יבש 'אמיתי'', יינות מוגזים מסוג 'מוסקטו' מצויינים.
הם נותנים אפקט מסויים של יין משמח, אך קלים לשתיה ולא גורמים לתופעות לוואי. מתוקים מעט ולא מידי.
 
 

מתעקש ומודה

משתמש רגיל
מי שרוצה יין מתוק וטוב שכמעט אין דבר כזה בשוק
שיקנה הר סיני של 'אור הגנזו' ויהיה לו שמחת יו"ט אמיתית (90-100 ש"ח)
מי שרוצה יין יבש וזול יחסית שיקנה 'נהורא רבא' של אור הגנוז (55-50)
מי שרוצה חצי מתוק יש גם לנהורא רבא של אור הגנוז (55-50)
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
לא בטח שיש הידור בשתיית יין אמנם זו דעת הגרי"ש והגרמ"פ אבל הגרש"ז החזו"א והגרי"ז! שתו מיץ ענבים ללא פקפוק.
כמו שאמרו כאן מותר לערב מים.
כמה לערב? באמת יש מחקרים רבים שהיינות שלנו הם חזקים שלא כמו שכתבו הפוסקים משום שהם כתבו את זה בצרפת הצפונית ועוד שבאופן טבעי האלכוהול מגיע רק ל5-6 אחוז (ולכן הם מוסיפים באופן יזום) אבל בא"י שהיא יותר דרומית מגיע באופן טבעי ל16-17 אחוז והרי זה חזק וכך היו כנראה משתמשים בימים עברו והיו מוהלים 2 שליש מים. (אמנם במשנ"ב-דרשו טעו ובכל מקום שמדובר על מהילה "התירו" לערב עם מיץ ענבים אף שפשוט שמותר לערב מיץ ענבים ככל שרוצים) 

ואם מוהלים מומלץ לערב ביין אילימה של אור הגנוז שהוא ללא ביסופליט ושאר יינות כאלו ובפרט בכוס שני שיושב הרבה זמן בלא לשתות, ואם בכל זאת יש לך שאר יינות מומלץ לערב מים רק לפני השתיה.
 

יהודי

משתמש ותיק
יתכן שהיתה שתיית יין קשה להם, ולא כתבו זאת בספריהם. פשטות הגמרא ודאי שעדיף יין ולא יין צימוקים או יין מגיתו שאינו משמח.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
להתבסם בליל הסדר? כבר לא חודש אדר כעת..

מצוות שמחת יום טוב דאורייתא
ואין שמחה אלא ביין

[אבל עכשיו ערבה כל שמחה
כשבקהלה החרדית בניו יורק אנשים נפטרים על ימין ועל שמאל
והאסון דופק על פתחינו]
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ודאי שדין ד' כוסות הוא גם משום שמחה, אך לא 'ביסום'..
זו הסיבה שהגריש"א העדיף יין על פני מיץ ענבים, משום שמחה (כמו ששמתי מפיו בשיעור)
 

מתעקש ומודה

משתמש רגיל
סלקא דעתך אמר:
ואם מוהלים מומלץ לערב ביין אילימה של אור הגנוז שהוא ללא ביסופליט ושאר יינות כאלו ובפרט בכוס שני שיושב הרבה זמן בלא לשתות, ואם בכל זאת יש לך שאר יינות מומלץ לערב מים רק לפני השתיה.
יין אלימא לא מומלץ לשתייה למי שלא מבין הייטב ביין.
היין הזה הוא אכן משובח, אבל לא יהיה טוב למי שלא מבין ביין.
אם מערבים עם מיץ ענבים הוא הטוב ביותר מכיון שהעדר הביסופליט מונע כאבי ראש הנגרמים משתיית היין.
 
 

חדא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
חדא אמר:
יש הרבה ראיות לכאן ולכאן ואכמ"ל
מכל מקום לא נהוג עלמא למזוג ביינות שלנו
ויש פתרון אחר לשתות מיד אחרי כל כוס מארבע כוסות כוס אחת או שתיים של מים וזה מועיל שלא להתבסם יותר מדאי
למזוג במיץ ענבים זה לא פשוט למי שמקפיד על יין לא מבושל, כי מיץ ענבים הוא תמיד מבושל.
לגבי המתלונן על שתיה על בטן ריקה זה רק ביינות הפשוטים, אבל ביינות המשובחים אין בזה שום בעיה.
לא ידעתי שמיץ ענבים תמיד מבושל, אבל מצאתי עכשיו בחיפוש, שקיים חידוש, מיץ ענבים לא מבושל. עכ"פ, מה החשש במזיגת מיץ ענבים מבושל לתוך יין בלתי מבושל

לדעת הרבה ראשונים מבושל ברכתו שהכל ועכ"פ פסול לקידוש וכ"ש לד' כוסות
מיץ ענבים חייב להיות מבושל כי אחרת הוא תוסס.
מי שמקפיד על לא מבושל לא יכול לערב גם יין  מבושל וה"ה מיץ ענבים.
 

כותר

משתמש ותיק
אני כל השנים התקשיתי לשתות יין יבש כי טעמו מר ואינו ערב.
שנה שעברה מישהו הציע לי לקנות "יין מעדני המלך" מיוצר ע"י O.U. עבור י. כהן.
זה יין מתוק עדין, 10.4 כהל בנפח
הטעם טעים, לא מתוק מדי ולא גורם לבחילה בשתייה מרובה. לא חריף נוח לשתותו, בקידוש גם הילדים נהנים מטעמו.
ומי שטועם מבין, המחיר כמו יין רגיל, לא יקר.
 

HaimL

משתמש ותיק
חדא אמר:
HaimL אמר:
חדא אמר:
יש הרבה ראיות לכאן ולכאן ואכמ"ל
מכל מקום לא נהוג עלמא למזוג ביינות שלנו
ויש פתרון אחר לשתות מיד אחרי כל כוס מארבע כוסות כוס אחת או שתיים של מים וזה מועיל שלא להתבסם יותר מדאי
למזוג במיץ ענבים זה לא פשוט למי שמקפיד על יין לא מבושל, כי מיץ ענבים הוא תמיד מבושל.
לגבי המתלונן על שתיה על בטן ריקה זה רק ביינות הפשוטים, אבל ביינות המשובחים אין בזה שום בעיה.
לא ידעתי שמיץ ענבים תמיד מבושל, אבל מצאתי עכשיו בחיפוש, שקיים חידוש, מיץ ענבים לא מבושל. עכ"פ, מה החשש במזיגת מיץ ענבים מבושל לתוך יין בלתי מבושל

לדעת הרבה ראשונים מבושל ברכתו שהכל ועכ"פ פסול לקידוש וכ"ש לד' כוסות
מיץ ענבים חייב להיות מבושל כי אחרת הוא תוסס.
מי שמקפיד על לא מבושל לא יכול לערב גם יין  מבושל וה"ה מיץ ענבים.
זה הבנתי, אבל עכ"פ לא גרע ממזיגה במים? 
 
 

חדא

משתמש ותיק
הגריש"א התיר למזוג במיץ ענבים כי לדעתו גם זה כשר, ומי שמתיר למזוג במים ודאי מתיר למזוג במיץ ענבים,
אבל זה רק לגבי הבעיה של היין עצמו, אבל לגבי הבעיה של מבושל, מיץ ענבים יותר גרוע, ולערב יין מבושל להסוברים שברכתו שהכל לא מהני כמפורש בתשו' הרי"ף.
לגבי עצם המזיגה דעת מרן הגריש"א, שכיון שהיום היינות המושבחים הם בלא יין, ומנהג העולם לשתותם דווקא בלי מים, בטלה דין מזיגה בזמנינו.
 

מהבהב בחושך

משתמש רגיל
מעניין לעניין באותו עניין.

רבותינו הצרפתים שאמרו כי היין שבמקומם חלוש הוא ואינו צריך מזיגה,

כיוונו שהמזיגה אסורה ומבטלת ממנו את חשיבות היין.
או שרק חיוב מזיגה המבואר בגמרא איננו, אבל אם חפץ יכול למוזגו כמבואר בגמרו על דדרי ריבעא אתלת מיא.

מחיפוש קצר שעשיתי לא מצאתי בשו"ע ונו"כ בהלכות קידוש ובהלכות ד' כוסות איסור מזיגה רק שהחיוב אינו. ולשון הטור ורמ"א אחר שכתבו שצריך מזיגה שיינות שלנו טוב יותר חי. ולא הזכירו שהמזיגהמבטלת חשיבותו. וכ"ז שיש לו טעם ומראה יין מדוע לא יהיה טוב. וכן לא מצאתי בראשונים בתוס' וברא"ש ובמרדכי.
 
חלק עליון תַחתִית