= כל האשכולות אודות מנין במרפסות והמסתעף = (ייתכנו כפילויות וכדומה)

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשל אמר:
תלמוד תורה כנגד כולם אמר:
מה כתב החזו"א?
החזו"א סובר שלא דווקא באופן שכתב הרדב"ז הוא מצטרף, עי' במ"ב האופן שעליו דיבר הרדב"ז, אלא אמרי' אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת.

החזו"א חולק בגוונא שיש פתח לחדר לפנים הבית. לרדב"ז בהאי גוונא אין מצטרף ולדעת החזו"א מצטרף.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הערשל אמר:
תלמוד תורה כנגד כולם אמר:
מה כתב החזו"א?
החזו"א סובר שלא דווקא באופן שכתב הרדב"ז הוא מצטרף, עי' במ"ב האופן שעליו דיבר הרדב"ז, אלא אמרי' אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת.

החזו"א חולק בגוונא שיש פתח לחדר לפנים הבית. לרדב"ז בהאי גוונא אין מצטרף ולדעת החזו"א מצטרף.
אם תוכל להסביר קצת יותר מה הציור ומה הנידון?
והיכן הם דברי החזו"א?
 
 

haiosi

משתמש רגיל
יש גם רבנים שאוסרים ממש באופן גורף... אין אפילו נימוק למה.. מכתב הרב על מנייני קורונה תשפ.jpeg
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
הערשל אמר:
החזו"א סובר שלא דווקא באופן שכתב הרדב"ז הוא מצטרף, עי' במ"ב האופן שעליו דיבר הרדב"ז, אלא אמרי' אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת.

החזו"א חולק בגוונא שיש פתח לחדר לפנים הבית. לרדב"ז בהאי גוונא אין מצטרף ולדעת החזו"א מצטרף.
אם תוכל להסביר קצת יותר מה הציור ומה הנידון?
והיכן הם דברי החזו"א?
 
הציור בית ולפנים יש חדר, והחדר אינו פרוץ במלואו, דעת החיי אדם דהמתפלל בחדר הוי כמתפלל יחידי, ודעת הרדב"ז דכל שאין לחדר פתח אחר וכניסתו היא דרך הבית הגדול, חשיב מתפלל עם הציבור, ודעת החזו"א שאף אם יש לחדר פתח בפ"ע חשיב תפילה בציבור. עיין במ"ב סימן נה ס"ק נח.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
חבריי היקרים
אני חושב שאנו צריכים לחשוב אמיתי ולטווח ארוך בעיני אני רואה איך שמנייני המרפסות נפרצים ונהיים מניינים המוניים בלי גוזמא ברחוב אצלי היה בליל החג כ50 איש ברחוב המשטרה בדרום רדומה עד שלא יראו הרוגים לא ירגעו
דיי גדולי ישראל מתפללים ביחיד מה נהיינו פתאום הצדיקים והגד'יילים של הדור זו עצת יצר הרע מנין המתים עולים ועולים רחמנות דיי זה לא תרצח ממש
תראו תשובות של הרב בן ציון מוצפי בדורש ציון דברים חוצבי להבות אש.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
דרך אגב בענין רואין זה את זה, הרי זה פשוט שאין צריך ראיה בפועל אלא סגי במה שיכולים לראות.
אמר לי אחד בשם ר' שמואל לייעזר שטרן שגם עומדים בבנין אחד במרפסות אף שאין רואין אחד את השני שהרי כל אחד עומד מתחת תקרת חבירו, אבל מכל מקום כיון שיכול להוציא את ראשו וגופו לחוץ ואז יראו כל אחד את השני די בזה שיהא נחשב רואין זה את זה.
אני איני מאמין שאמר דבר כזה, אבל אולי מישהו שמע על כך?
כנראה פסק כך על סמך דברי האשל אברהם (בוטשאטש מהדו"ב ס"א ד"ה ע"י) שאין צורך שבני החבורות יראו בפועל אלו את אלו אלא די במה שהם יכולים לראות, ולכך גם אם אינם רואים אלו את אלו ממקום ישיבתם רק על ידי הטיית ראש הם מצטרפים.
אמנם לענ"ד דבריו נסתרים מד' השו"ע סימן נה סעיף יד שכתב וז"ל מי שעומד אחרי בית הכנסת וביניהם חלון אפלו גבוה כמה קומות וכו' ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה. וכתב שם המ"ב ס"ק נב וא"כ לפי זה פשוט, העומדים בעזרת נשים ובמחצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם מצטרף עמהם לעשרה. והיינו שהצירוף אינו מחמת ששומע את המתפללים אלא מחמת מצד מה שמראה להם פניו, ובלא זה אינו מצטרף. וכן ראיתי בשם הגרשז"א בהליכות שלמה פ"ה ס"ק יח נקט כך.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
haiosi אמר:
יש גם רבנים שאוסרים ממש באופן גורף... אין אפילו נימוק למה..מכתב הרב על מנייני קורונה תשפ.jpeg
האם תוכל להסביר מה הולך פה?
אסרו תפילה במנין?
בית אחד שיש בו עשרה גדולים גם כן אסורים להתפלל במנין?
 
מסתבר שההבהרה באה על עצם צירוף מנין דרך מרפסות מצד הדין וכדעת הגר"א או דהוי כהפסק שביל וכו'.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
החזו"א חולק בגוונא שיש פתח לחדר לפנים הבית. לרדב"ז בהאי גוונא אין מצטרף ולדעת החזו"א מצטרף.
אם תוכל להסביר קצת יותר מה הציור ומה הנידון?
והיכן הם דברי החזו"א?
הציור בית ולפנים יש חדר, והחדר אינו פרוץ במלואו, דעת החיי אדם דהמתפלל בחדר הוי כמתפלל יחידי, ודעת הרדב"ז דכל שאין לחדר פתח אחר וכניסתו היא דרך הבית הגדול, חשיב מתפלל עם הציבור, ודעת החזו"א שאף אם יש לחדר פתח בפ"ע חשיב תפילה בציבור.
יישר כח.
אני מבין שמדובר לענין להצטרף לעשר, ואם כך איני מבין למיעוט דעת וידיעה מהיכ"ת שיוכל להצטרף?
מה המקור שאם חייב לעבור מהחדר דרך אותו מקום אז אין הפסק מחיצה?
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
haiosi אמר:
יש גם רבנים שאוסרים ממש באופן גורף... אין אפילו נימוק למה..מכתב הרב על מנייני קורונה תשפ.jpeg
האם תוכל להסביר מה הולך פה?
אסרו תפילה במנין?
בית אחד שיש בו עשרה גדולים גם כן אסורים להתפלל במנין?
מסתבר שההבהרה באה על עצם צירוף מנין דרך מרפסות מצד הדין וכדעת הגר"א או דהוי כהפסק שביל וכו'.
כך לא כותבים כנגד משנ"ב. מי שם אותו להכריע במחלוקת שכזו?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
אם תוכל להסביר קצת יותר מה הציור ומה הנידון?
והיכן הם דברי החזו"א?
הציור בית ולפנים יש חדר, והחדר אינו פרוץ במלואו, דעת החיי אדם דהמתפלל בחדר הוי כמתפלל יחידי, ודעת הרדב"ז דכל שאין לחדר פתח אחר וכניסתו היא דרך הבית הגדול, חשיב מתפלל עם הציבור, ודעת החזו"א שאף אם יש לחדר פתח בפ"ע חשיב תפילה בציבור.
יישר כח.
אני מבין שמדובר לענין להצטרף לעשר, ואם כך איני מבין למיעוט דעת וידיעה מהיכ"ת שיוכל להצטרף?
מה המקור שאם חייב לעבור מהחדר דרך אותו מקום אז אין הפסק מחיצה?
 
עיין במ"ב סימן נה ס"ק נח.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
האם תוכל להסביר מה הולך פה?
אסרו תפילה במנין?
בית אחד שיש בו עשרה גדולים גם כן אסורים להתפלל במנין?
מסתבר שההבהרה באה על עצם צירוף מנין דרך מרפסות מצד הדין וכדעת הגר"א או דהוי כהפסק שביל וכו'.
כך לא כותבים כנגד משנ"ב. מי שם אותו להכריע במחלוקת שכזו?
 
כשיש הפסק של שביל וכדומה דעת המ"ב דלא מצטרף וכד' השו"ע והט"ז. מכל מקום מדבריו משתמע שגם בגוונא שאין הפסק וצ"ע.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
חבריי היקרים
אני חושב שאנו צריכים לחשוב אמיתי ולטווח ארוך בעיני אני רואה איך שמנייני המרפסות נפרצים ונהיים מניינים המוניים בלי גוזמא ברחוב אצלי היה בליל החג כ50 איש ברחוב המשטרה בדרום רדומה עד שלא יראו הרוגים לא ירגעו
דיי גדולי ישראל מתפללים ביחיד מה נהיינו פתאום הצדיקים והגד'יילים של הדור זו עצת יצר הרע מנין המתים עולים ועולים רחמנות דיי זה לא תרצח ממש
תראו תשובות של הרב בן ציון מוצפי בדורש ציון דברים חוצבי להבות אש.
אולי תעלה?
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
מסתבר שההבהרה באה על עצם צירוף מנין דרך מרפסות מצד הדין וכדעת הגר"א או דהוי כהפסק שביל וכו'.
כך לא כותבים כנגד משנ"ב. מי שם אותו להכריע במחלוקת שכזו?
כשיש הפסק של שביל וכדומה דעת המ"ב דלא מצטרף וכד' השו"ע והט"ז. מכל מקום מדבריו משתמע שגם בגוונא שאין הפסק וצ"ע.
מה זה מדבריו משמע? מדובר פה באיזה אחרון? מדובר פה על רב שכותב פסק ומפרסם לרבים. כך כותבים?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
יהושע אמר:
מה אם רואה רק חלק מהעשרה והשאר אינו יכול לראות?

אם רואה את החזן, והחזן רואה את השאר מצטרף.
משנה ברורה סימן קצה ס"ק מפתן הבית - דהוא רואה אלו ואלו והו"ל כמקצתן רואין זה את זה:
רק צריך להוסיף. זה פשוט שאם יש עשרה שהרי הוא עונה אמן וכיו"ב אף אם אינו רואה את כולם, וכל הפסק לענין צירוף עשר.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
שייגניסט אמר:
חבריי היקרים
אני חושב שאנו צריכים לחשוב אמיתי ולטווח ארוך בעיני אני רואה איך שמנייני המרפסות נפרצים ונהיים מניינים המוניים בלי גוזמא ברחוב אצלי היה בליל החג כ50 איש ברחוב המשטרה בדרום רדומה עד שלא יראו הרוגים לא ירגעו
דיי גדולי ישראל מתפללים ביחיד מה נהיינו פתאום הצדיקים והגד'יילים של הדור זו עצת יצר הרע מנין המתים עולים ועולים רחמנות דיי זה לא תרצח ממש
תראו תשובות של הרב בן ציון מוצפי בדורש ציון דברים חוצבי להבות אש.
אולי תעלה?
איך ניתן להעלות?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
מהגרש"צ רוזנבלט שליט"א לרפו"ש
שיעור_מורינו_הגרש''צ_רוזנבלט_שליטא_רבה_של_בני_ברק_צירוף_למנין_דרך.pdf

הוא כותב שם: יש להקל לומר קדיש קדושה וברכו כשמצטרפים באופן זה, ויעו' בשע"ת סי' נ"ה סק"ז שהקל בזה כדי שלא יתבטלו זמן רב מאמירת קדיש וקדושה ע"כ.
הלא המ"ב שם כותב שבשעת הדחק מצטרף למנין ומדוע נסמך דווקא על מה שהובא בשע"ת יותר מאשר מה שכתב המ"ב?

אמנם ראיתי כעת שפירש בקובץ השני נימוקו ולדעתי אין הדבר מוכרח וצ"ע.
וז"ל: ואף שמצבינו כיום ודאי נחשב שעת הדחק, שהרי א"א לנו להתפלל בעשרה במקום אחד, ומלשון המשנ"ב כאן נראה שבכה"ג שפיר דמי לעשות כן אפי' לכתחילה, מ"מ במשנ"ב שם ס"ק נ"ז נראה שהחמיר בזה יותר, שאחר שהביא שם את שיטת המחמירים כתב שבמקום הדחק אפשר שיש להקל הרי שגם במקום הדחק נשאר המשנ"ב בספק אם אפשר להקל בזה.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
haiosi אמר:
יש גם רבנים שאוסרים ממש באופן גורף... אין אפילו נימוק למה..מכתב הרב על מנייני קורונה תשפ.jpeg

מסתבר שהענין הוא בגלל שבפועל זה גורם לאנשים להצטרף מבחוץ ולהצטופף, כמו שאני רואה באזור שלי בכמה מקומות מנייני מרפסות, שלמטה נאספים אנשים אפילו יותר ממניין, וקשה מאוד לשמור על כללי הבריאות, כפי שרואים במציאות.
לא נראה לי שהוא התכוון להכריע בענין הצירוף עצמו אם זה מועיל.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יהודי אמר:
תנאי לא עוזר לשבת ויו"ט שאין תפילת נדבה.
לכאו' לאחר שאינו מפורשת דעת השו"ע בזה. והחיד"א היקל בכך למעשה, ודאי שיכולים בני ספרד להקל כמותו. לבד מכך שכך פסק המ"ב.
אכן אין מובן מה שהחליט וכתב "ואמנם אותם מאחינו האשכנזים העושים כל הליכותיהם על פי פסקי המשנה ברורה, איה"נ יש להם על מה לסמוך. אבל לא לדידן שקיבלנו הוראות מרן הש"ע".
וכי דעת השו"ע מבוררת ללא שום ספק? הלא מלבד המ"ב והפמ"ג שפירשו כל סעיפי השו"ע במירי בלא רואין משא"כ רואין מצטרף יש עוד אחרונים שפירשו כך בדעת השו"ע כמו שכתב שם ומה אלימא האי אחרונים לרצ"י מאשר הפמ"ג המ"ב וכיו"ב? ריבוי השמות?
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
 
הציור בית ולפנים יש חדר, והחדר אינו פרוץ במלואו, דעת החיי אדם דהמתפלל בחדר הוי כמתפלל יחידי, ודעת הרדב"ז דכל שאין לחדר פתח אחר וכניסתו היא דרך הבית הגדול, חשיב מתפלל עם הציבור, ודעת החזו"א שאף אם יש לחדר פתח בפ"ע חשיב תפילה בציבור.
יישר כח.
אני מבין שמדובר לענין להצטרף לעשר, ואם כך איני מבין למיעוט דעת וידיעה מהיכ"ת שיוכל להצטרף?
מה המקור שאם חייב לעבור מהחדר דרך אותו מקום אז אין הפסק מחיצה?
עיין במ"ב סימן נה ס"ק נח.
אני רואה שם בדיוק להיפך שאכן לענין צירוף לכו"ע ודאי שאינו מועיל וכל הנידון לאחר שכבר יש עשרה אם נחשב שהתפלל עם הציבור.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
יישר כח.
אני מבין שמדובר לענין להצטרף לעשר, ואם כך איני מבין למיעוט דעת וידיעה מהיכ"ת שיוכל להצטרף?
מה המקור שאם חייב לעבור מהחדר דרך אותו מקום אז אין הפסק מחיצה?
עיין במ"ב סימן נה ס"ק נח.
אני רואה שם בדיוק להיפך שאכן לענין צירוף לכו"ע ודאי שאינו מועיל וכל הנידון לאחר שכבר יש עשרה אם נחשב שהתפלל עם הציבור.
 

בוודאי בענין הזה דעת הרדב"ז לענין תפילה לציבור ולא לענין צירוף. וע"ז כתב @הערשל את מה שכתב כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=186&t=9378#p125958 ובמענה לשאלה מה כתב החזו"א בענין הנז' הבאתי את דבריו ותו לא מידי.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תורה תמימה אמר:
נדיב לב אמר:
עיין במ"ב סימן נה ס"ק נח.
אני רואה שם בדיוק להיפך שאכן לענין צירוף לכו"ע ודאי שאינו מועיל וכל הנידון לאחר שכבר יש עשרה אם נחשב שהתפלל עם הציבור.

בוודאי בענין הזה דעת הרדב"ז לענין תפילה לציבור ולא לענין צירוף. וע"ז כתב @הערשל את מה שכתב כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=186&t=9378#p125958 ובמענה לשאלה מה כתב החזו"א בענין הנז' הבאתי את דבריו ותו לא מידי.
אבל האמת שאיני מבין כל כך , כי אם יש כבר עשר הרי אמרינן אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת ולכן עונה קדיש וקדושה וכו', ולמה לא יחשב גם כן לתפילה בציבור?
האם בקריאת התורה למשל גם נימא הכי? שיהא חייב להצטרף לציבור אף אם יש כבר מנין בלעדיו?
 
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
haiosi אמר:
יש גם רבנים שאוסרים ממש באופן גורף... אין אפילו נימוק למה..מכתב הרב על מנייני קורונה תשפ.jpeg

מסתבר שהענין הוא בגלל שבפועל זה גורם לאנשים להצטרף מבחוץ ולהצטופף, כמו שאני רואה באזור שלי בכמה מקומות מנייני מרפסות, שלמטה נאספים אנשים אפילו יותר ממניין, וקשה מאוד לשמור על כללי הבריאות, כפי שרואים במציאות.
לא נראה לי שהוא התכוון להכריע בענין הצירוף עצמו אם זה מועיל.
עד מנין מותר? רק ממנין ואילך אסור?
בכלל נראה לי שזה כבר גזירה לגזירה.
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
גם פחות ממנין [בחוץ] אסור, כי קשה עד בלתי אפשרי להזהר בזה, כפי שאני רואה ממרפסת ביתי. וזה לא בושה להחמיר בספק שפ"ד, כפי שזה לא בושה להחמיר בספק ע"ז וג"ע גם על חשבון תפילה בציבור. וכבר אמר הגרב"ש דויטש שכשיש מצוה של ונשמרתם, בא היצה"ר ואומר יש מצוה כזאת ומצוה כזאת וכו', עי' בדבריו.
 

תורה תמימה

משתמש ותיק
יואל נהרי אמר:
גם פחות ממנין אסור, כי קשה עד בלתי אפשרי להזהר בזה, כפי שאני רואה ממרפסת ביתי. וזה לא בושה להחמיר בספק שפ"ד, כפי שזה לא בושה להחמיר בספק ג"ע ושפ"ד גם על חשבון תפילה בציבור. וכבר אמר הגרב"ש דויטש שכשיש מצוה של ונשמרתם, בא היצה"ר ואומר יש מצוה כזאת ומצוה כזאת וכו', עי' בדבריו.
אני גם נוכחתי היום לראות מביתי מנין מכובד ברחוב והמרחק בין כל אחד ואחד היה לא 2 מטר אלא 5 מטר לכל הפחות והשתתפו שם כעשרים איש, כך שממש איני מבין כוונתך שבלתי אפשרי להיזהר בזה.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כל אחד רואה ממרפסת ביתו את מה שבוחר לראות. ברוך השם גדולי ישראל הורו שאין להתפלל במרחב הצבורי, אולם במניני המרפסות ככל ועומד בגדרי ההלכה של הצטרפות למנין כפי שהורו רבים וטובים מהמוצי"ם מכל המגזרים, הרי שאין שום ענין להכניס את היסטריית פיקוח הנפש בלי טעם וריח.

אתן דוגמה. אצלינו כמה ירושלמים ירדו בסמוך לחזן [כל המתפללים במרפסות] ותיכף התרענו בהם שאם לא יעלו לביתם נבטל את המנין, ואלה קפלו את זנבם ועלו לביתם.
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
אני מספר לך מה שאני ראיתי, ומה שסיפרו לי כמה וכמה.
אגב, מביתי רואים במנין למטה [שמורכב מאנשים שמצטרפים מלמטה למנין המרפסות] אחד שבכל תפילה קבוע מחלק לכולם אחרי התפילה לימינציה של אבינו מלכנו ותהילים, אני רואה אנשים שמצמידים את זה לפנים שלהם כדרך מתפללים, אחרי התפילה מחזירים לו, ואחרי כשעה במעריב הוא מחלק שוב לכולם. ברור שיש בכך סיכון גבוה של הדבקה, ואפילו יותר מההרחקה של המטרים, ועל דרך זה יש הרבה בעיות בכל מנין מצוי. ושוב, תזכור שמדובר בחומרא ולא בקולא. ויש להתייחס לענין בדיוק כמו לספק ג"ע וע"ז, ואפילו יותר, כי פיקו"נ דוחה כהת"כ.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בכגון דא אתה צודק.

לכן צריך לעשות הנהגה כללית ולהורות להתפלל רק ביחיד ולכוון את הזמן למנייני חולי הקורונה
אין מה לעשות שיש פרצה קטנה נפרץ בסוף 
ברחוב אצלי היו כ50 איש שהגיעו מעוד מקומות זה נפרץ בסוף זו האמת 
צריך לקבל אחריות כללית ערבות אחד לשני ולבקש שיתפללו רק ביחיד
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית