מתאהב על ידך
משתמש ותיק
@דוד ריזל הפרסומאי הביא כאן לאחרונה דברים נפלאים ביותר וז"ל:
"הגאון רבי מאיר לוריא הביא היום בשיעור רמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ"ד:
"ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה".
עכ"ל.
האם זה אומר שאסור לריב לפני פסח זמן משמעותי לפני התקדש החג?
(ומסתמא תאמרו מהיכן המצאתי זאת ומנין לי שבחג עצמו אסור.
ולכן עלי לציין שבמו עיני ראיתי את מרן הגרנ"ק זיע"א מקריא בשיעור בעיצומו של יום טוב את השו"ע בהלכות שמחת יו"ט "חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובני ביתו" וכו'.
ולפתע הוא הרים עיניו והביט על הציבור ושאל אותם ברצינות אבל עם חיוך רחב "נו, אז מותר לכעוס בחג???"
ולכן השאלה שלי היא רק אם שייך דין זה גם לגבי קודם החג, וכמו בהספד)
"הגאון רבי מאיר לוריא הביא היום בשיעור רמב"ם בהלכות יום טוב פרק ו' הלכה כ"ד:
"ואסור לאדם שיעורר על מתו קודם לרגל שלשים יום כדי שלא יבא הרגל והוא נעצב ולבו דואג וכואב מזכרון הצער אלא יסיר הדאגה מלבו ויכוין דעתו לשמחה".
עכ"ל.
האם זה אומר שאסור לריב לפני פסח זמן משמעותי לפני התקדש החג?
(ומסתמא תאמרו מהיכן המצאתי זאת ומנין לי שבחג עצמו אסור.
ולכן עלי לציין שבמו עיני ראיתי את מרן הגרנ"ק זיע"א מקריא בשיעור בעיצומו של יום טוב את השו"ע בהלכות שמחת יו"ט "חייב אדם להיות שמח וטוב לב הוא ובני ביתו" וכו'.
ולפתע הוא הרים עיניו והביט על הציבור ושאל אותם ברצינות אבל עם חיוך רחב "נו, אז מותר לכעוס בחג???"
ולכן השאלה שלי היא רק אם שייך דין זה גם לגבי קודם החג, וכמו בהספד)