אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 1001
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 124 פעמים
קיבל תודה: 413 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימלך » 09 נובמבר 2018, 13:41

"מלך עוזר ומושיע ומגן"
יש לבאר עוזר - היינו קודם שהגיע הצרה [כשהיה צריך רק עזרה להינצל]
ומושיע - זה כאשר הצרה כבר סובבה את האדם, וה' הושיע אותו מהצרה.
ומגן - מדובר כאשר האדם כבר בתוך הצרה, והקב"ה שומר עליו ומגן.
וראיה מהמדרש שבשעה שהוציא הקב"ה את אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך מגן אברהם


דרומאי
משתמש ותיק
הודעות: 1528
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 393 פעמים
קיבל תודה: 280 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי דרומאי » 09 נובמבר 2018, 14:50

אלימלך כתב:"מלך עוזר ומושיע ומגן"
יש לבאר עוזר - היינו קודם שהגיע הצרה [כשהיה צריך רק עזרה להינצל]
ומושיע - זה כאשר הצרה כבר סובבה את האדם, וה' הושיע אותו מהצרה.
ומגן - מדובר כאשר האדם כבר בתוך הצרה, והקב"ה שומר עליו ומגן.
וראיה מהמדרש שבשעה שהוציא הקב"ה את אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך מגן אברהם
בפשוטו מגן מיירי קודם בא הצרה, ומושיע מתוך הצרה. והראיה מהמדרש צ''ע, ועצם דברי המדרש נמי צ''ע דהרי אנכי מגן לך נאמר לו בברית בין הבתרים.


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 1001
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 124 פעמים
קיבל תודה: 413 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימלך » 14 נובמבר 2018, 15:04

"ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי קל מלך נאמן ורחמן אתה"
נראה ביאורו [לגורסים ורחמן] שרומז לדברי חז"ל שנבואה טובה לא מתבטלת וכן לגמ' שכל דיבור ודיבור לטובה שיצא מפי הקב"ה אפ' על תנאי אינו חוזר בו.


בהמה-המקשה
הודעות: 37
הצטרף: 14 נובמבר 2018, 17:43
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי בהמה-המקשה » 14 נובמבר 2018, 20:29

אלימלך כתב:"מלך עוזר ומושיע ומגן"
יש לבאר עוזר - היינו קודם שהגיע הצרה [כשהיה צריך רק עזרה להינצל]
ומושיע - זה כאשר הצרה כבר סובבה את האדם, וה' הושיע אותו מהצרה.
ומגן - מדובר כאשר האדם כבר בתוך הצרה, והקב"ה שומר עליו ומגן.
וראיה מהמדרש שבשעה שהוציא הקב"ה את אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו ברוך מגן אברהם
להביא גאולה יש את פירוש זה בשם ר' אליהו דושניצר רק דומני שמתחלף המגן והעוזר


אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 1001
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 124 פעמים
קיבל תודה: 413 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימלך » 14 נובמבר 2018, 22:31

אתה מתכוין לפירושו הנודע של השיח יצחק שמפרש שמלך עוזר ומושיע - מיירי כשיש צרה - 'עוזר' זה רק עזרה יחד עם השתדלות של האדם, 'מושיע' בלי השתדלות, 'מגן' לפני בא הצרה.
אולם אני רציתי לחדש פי' אחר


בהמה-המקשה
הודעות: 37
הצטרף: 14 נובמבר 2018, 17:43
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי בהמה-המקשה » 15 נובמבר 2018, 00:01

אלימלך כתב:אתה מתכוין לפירושו הנודע של השיח יצחק שמפרש שמלך עוזר ומושיע - מיירי כשיש צרה - 'עוזר' זה רק עזרה יחד עם השתדלות של האדם, 'מושיע' בלי השתדלות, 'מגן' לפני בא הצרה.
אולם אני רציתי לחדש פי' אחר
אכן הבנתי היטב כונתך ואיני רואה איך הבנת בדברי את פירוש השיח יצחק והתכונתי לפירושך דהיינו בשלבי הצרה
ואולי מישהו יעלה כאן את דברי ר' אליהו דושניצר שהובאו בתוך סיפור עליו אך איני זוכר כרגע היכן ונראה לי שבחיפוש באוצר החכמה מצאתי את זה פעם


רוצה לדעת
משתמש ותיק
הודעות: 949
הצטרף: 10 אוקטובר 2018, 10:51
נתן תודה: 422 פעמים
קיבל תודה: 353 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי רוצה לדעת » 07 אפריל 2020, 00:18

מי הצליח לחדש בתפילה בימים אלו...
יפרסם נא מחידושיו.


א. ל. חנן
משתמש ותיק
הודעות: 255
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי א. ל. חנן » 10 אפריל 2020, 02:47

בהשראת חג המצות.
יל"ע מה בא לחדש ב'וזוכר חסדי אבות' אחר שאמר א' אברהם יצחק ויעקב. ובפרט שחסד היא מדתו של אברהם.
וחשבתי שהכוונה ע"ד מאה"כ זכרתי לך חסד נעורייך וכו' וזה כבר מדבר על האבות שיצאו ממצרים. וכן מצאתי באבודרהם.
ולגבי מש"כ כאן על מלך עוזר ומושיע ומגן מצאתי בביאורי התפילה להרוקח שהכוונה על הנס של ויחלק עליהם לילה דאברהם אבינו בליל הסדר, ונאמר שם אשר מיגן צריך בידך.


פותח הנושא
אלימיר
משתמש ותיק
הודעות: 310
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 145 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימיר » 12 אפריל 2020, 12:13

באבות "אל עליון"
שמעתי מהרב אביגדור מילר זצ"ל ע"פ הפשט שזה נוסד על הפסוק [קהלת ה,ז] כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם דהיינו שהשגחתו על הכל.
ועוד יש לפרש ששורש כל ההשפעות ממנו כמש"כ המקובלים, והייתה בזה אריכות בתחילת האשכול לגבי המחדש בטובו כל יום תמיד מעשה בראשית.


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 211
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי כדי » 12 אפריל 2020, 12:26

כמה פעמים חשבתי שאפשר לכוון ב"פתח לבי בתורתך" דהנה הלב הוא מקור התאוות. וא''כ מתפללים שהקב''ה יפתח את לבנו לרצות את התורה.


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 211
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי כדי » 12 אפריל 2020, 13:14

בנוסח שאומרים במודה אני של יציאתו מבית המדרש וכן בסיום מסכת אומרים כך:
שאני רץ (ובסיום: שאנו רצים) והם רצים אני רץ לחיי העולם , והם רצים לבאר שחת שנאמר ואתה אלו' תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך:
ויש להקשות:
הרי הפסוק המוזכר נאמר על דואג ואחיתופל שהיו רוצחים (ע''י גרמא) ולא על כל יושב קרנות. וכיצד אפשר על ידי הפסוק הזה להכליל את היושבי קרנות כ''רצים לבאר שחת"?
ועוד יש להעיר, דיושבי קרנות הם דוגמא לאנשים בטלנים ולא לאנשים שרצים... (קושיא זו אינה חזקה כ''כ ובאה להשלמת העניין)
ונראה דהכוונה היא כך: אנו, פנינו מועדות לחיי העוה''ב, וכיוון ריצתנו הוא אל העוה''ב.
אבל יושבי הקרנות הכיוון שלהם מגיע לבאר שחת. ולזה מביאים דוגמא את דואג ואחיתופל. כלומר יושב קרנות אם ירוץ, לשם הוא יגיע.
יש כעי''ז משל של הח''ח שפגש מהחלון ברכבת ידיד נעורים שישב ברכבת הנגדית, ואותו אחד אמר לח''ח: תראה מה יצא ממני ומה יצא ממך, אני יושב במחלקה ראשונה ואתה במחלקה שלישית.
ענה לו הח''ח: אני עם המחלקה שלישית נוסע הביתה, ואתה עם המחלקה ראשונה נוסע לכיוון ההפוך....


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 203 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: ביאור הלשון - דביר ביתך

שליחה על ידי משה נפתלי » 12 אפריל 2020, 21:17

שומע כעונה כתב:
11 ספטמבר 2017, 21:19
דביר לכאורה הוא כינוי לבית המקדש, א"כ מה שייך לומר בתפילה "והשב את העבודה לדביר ביתך" היה צריך לומר "לדבירך", חיפשתי את ביאור המילה דביר מצאתי שדביר הוא כינוי לקודש הקדשים לחדר הפנימי בביהמ"ק, אולי אם כן נפרש שדביר היינו חדר פנימי ואנו מתפללים שישיב בוראנו את שכינתו לחדר הפנימי של ביתו, וצ"ע.
'דביר ביתך' הוא קודש הקדשים, כאמור: 'וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים'; והתפלה 'והשב העבודה לדביר ביתך' מכוונת אל עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים בקדש הקדשים.


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 211
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי כדי » 12 אפריל 2020, 22:11

לאחרונה עלה בליבי פשט במה שאנו אומרים ג"פ ביום ביה"ר שלאחר שמו"ע שלכאו' תמוה מה הקשר "ותן חלקנו בתורתך" לנאמר מלפניו או לאחריו
וי"ל דידוע הפי' שותן חלקנו בתו' היינו שלכ"א יש את חלקו בתורה השמור רק לו ומבקשים ע"ז סייעתא מן שמיא.
ולהכי כשמבקשים הגאולה השלמה מבקשים אנו שנזכה להשלים ייעודנו לפני כן דאחרי הגאולה לא יהיו נסיונות והיצה"ר יישחט ומאי רבותא איכא באם ישלים ייעודו אז ולהכי שפיר אנו מבקשים שייבנה ביהמ"ק ועד אז תן חלקנו בתורתך.


פותח הנושא
אלימיר
משתמש ותיק
הודעות: 310
הצטרף: 17 אוגוסט 2017, 14:09
נתן תודה: 145 פעמים
קיבל תודה: 109 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי אלימיר » 12 אפריל 2020, 22:33

כדי כתב:
12 אפריל 2020, 22:11
לאחרונה עלה בליבי פשט במה שאנו אומרים ג"פ ביום ביה"ר שלאחר שמו"ע שלכאו' תמוה מה הקשר "ותן חלקנו בתורתך" לנאמר מלפניו או לאחריו
וי"ל דידוע הפי' שותן חלקנו בתו' היינו שלכ"א יש את חלקו בתורה השמור רק לו ומבקשים ע"ז סייעתא מן שמיא.
ולהכי כשמבקשים הגאולה השלמה מבקשים אנו שנזכה להשלים ייעודנו לפני כן דאחרי הגאולה לא יהיו נסיונות והיצה"ר יישחט ומאי רבותא איכא באם ישלים ייעודו אז ולהכי שפיר אנו מבקשים שייבנה ביהמ"ק ועד אז תן חלקנו בתורתך.

אני הבנת ע"פ הפסוק באיכה מלכה ושריה בגוים אין תורה, שמחרבן הבית אין עומק התורה מתגלית [וידוע בשם הגר"א על זה משהוא, ואיני זוכר כרגע]


כדי
משתמש ותיק
הודעות: 211
הצטרף: 29 מרץ 2020, 21:14
נתן תודה: 31 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי כדי » 12 אפריל 2020, 22:35

אלימיר כתב:
12 אפריל 2020, 22:33
כדי כתב:
12 אפריל 2020, 22:11
לאחרונה עלה בליבי פשט במה שאנו אומרים ג"פ ביום ביה"ר שלאחר שמו"ע שלכאו' תמוה מה הקשר "ותן חלקנו בתורתך" לנאמר מלפניו או לאחריו
וי"ל דידוע הפי' שותן חלקנו בתו' היינו שלכ"א יש את חלקו בתורה השמור רק לו ומבקשים ע"ז סייעתא מן שמיא.
ולהכי כשמבקשים הגאולה השלמה מבקשים אנו שנזכה להשלים ייעודנו לפני כן דאחרי הגאולה לא יהיו נסיונות והיצה"ר יישחט ומאי רבותא איכא באם ישלים ייעודו אז ולהכי שפיר אנו מבקשים שייבנה ביהמ"ק ועד אז תן חלקנו בתורתך.

אני הבנת ע"פ הפסוק באיכה מלכה ושריה בגוים אין תורה, שמחרבן הבית אין עומק התורה מתגלית [וידוע בשם הגר"א על זה משהוא, ואיני זוכר כרגע]
מה המקור שפ' זה נאמר על כל שנות הגלות? (בפשטות הנביא מקונן על המצב אז)
 


א. ל. חנן
משתמש ותיק
הודעות: 255
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי א. ל. חנן » 12 אפריל 2020, 23:31

זה עתה מצאתי דבר פלא ברבינו יונה ברכות (חלקו מובא בב"י רלו סק"ב) על תפילת השכיבנו, שהיא כגאולה אריכתא.
"ואף על גב דצריך לומר השכיבנו בגאולה כגאולה אריכתא דמיא. והטעם שאינו הפסקה מפני שהשכיבנו מעין הגאולה הוא שבשעה שעבר השם לנגוף את מצרים היו מפחדין ומתפללין לבורא לקיים דברו ושלא יתן המשחית לבוא אל בתיהם שדרך הצדיקים שיראים תמיד שמא יגרום החטא וכנגד אותה התפלה התקינו לומר השכיבנו שיצילנו השם מכל דבר רע וישמור צאתנו ובואנו וכיון שהתקינו לאמרו כנגד מה שהיה בשעת הגאולה אמרו דלא הוי הפסקה דכגאולה אריכתא דמיא".
ומצאתי באבודרהם, (תפילת ערבית) "והראב"ד כ' דהיינו טעמא דעבידנא גאולה אריכתא בערבית יותר משחרית משום דמחצות הלילה התחילה גאולת מצרים ונמשכה עד הבקר (ברכות ט, א) והוי אריכתא אבל גאולת הבקר תיכף הוי וכי תקינו השכיבנו כדי לשמרם מן השטן המשחית במצרים שנאמר בה שבור שטן מלפנינו וכו'".


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 203 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה

שליחה על ידי משה נפתלי » 13 אפריל 2020, 00:31

כדי כתב:
12 אפריל 2020, 22:11
לאחרונה עלה בליבי פשט במה שאנו אומרים ג"פ ביום ביה"ר שלאחר שמו"ע.

מקור התפלה (בשנוי נוסח) – באבות פרק ה משנה כ:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ.


משה נפתלי
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 02 ינואר 2019, 10:42
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 203 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה

שליחה על ידי משה נפתלי » 13 אפריל 2020, 01:15

מובהק כתב:
19 ספטמבר 2017, 14:41
התחביר של מודים דרבנן מאד קשה.
'...ולעבדך בלבב שלם', 'על שאנחנו מודים לך' - מה הקשר בין שני המשפטים הללו?

מפרש מרן ב'בית יוסף':
'עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ' הוּא דָבוּק עִם 'כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ' וְכוּ', וְהָכִי קָאָמַר: לְפִי שֶׁאָנוּ מוֹדִים לְךָ וְנִשְׁמָעִים לַעֲבוֹדָתְךָ תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ וְכוּ'.


מחשב
הודעות: 37
הצטרף: 04 אוקטובר 2019, 00:58
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 17 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי מחשב » 13 אפריל 2020, 05:31

במזמור הללוקה הללו את ה' מן השמים. אצל עולם המלאכים כתוב "יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו". מאידך אצל העוה"ז כתוב "יהללו את שם כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים", ולכאורה יפלא, כי המלאכים הרי יודעים ומשיגים יותר גדלות הבורא וכי נשגב שמו לבדו, מאידך אנחנו כ"כ רחוקים מההכרה האמיתית, והיה צריך ההילול להיות להיפך? אנחנו נהלל את ה' על שבראנו ונותן לנו קיום, ובעולם המלאכים יהללו על גדלותו?

חשבתי ב' מהלכים בסייעתא דשמיא.

א) כי כל אחד מהלל את ה' על מה שהוא יותר חידוש בעיניו. אנחנו רואים בעינינו עולם גשמי, עולם שכאילו מתנהג ע"פ טבע. החידוש אצלנו הוא ש"הודו על ארץ ושמים", שהקב"ה משפיע להעולם מהודו, והוא עצמו נשגב שמו. מאידך המלאכים הרי רואים תמיד התגלות מלכות שמים, זהו דבר פשוט אצלם שיש בורא ומנהיג. החידוש אצלם הוא שיש בכלל מציאות של בריאה!! וע"ז הם מהללים את ה' שמרוב רצונו להטיב צוה ונבראו!

ב) בעת שמהללים את ה' אסור לשכוח להללו ולשבחו גם על הדברים הקטנים. המלאכים אצלם יותר נגלית גדלות הבורא, מ"מ אסור להם לשכוח להלל את ה' פשוט על שבראם, צוה ונבראו. וגם ע"ז צריכין להללו ולשבחו. מאידך אנחנו קרוצי חומר, רחוקים כ"כ ממנו ית', הרי המים התחתונים בכו אנן בעינן למיהוי מלכא, אנו רואים בעיקר טובת השי"ת הגשמיים שבראנו ונותן לנו כל צרכינו. אך מ"מ אסור לנו לשכוח להלל לה' על הגילוי המועטת שגלה לנו קצת מהודו והדרו, ועל הקרן שהרים לעמו.


א. ל. חנן
משתמש ותיק
הודעות: 255
הצטרף: 02 אפריל 2020, 01:16
נתן תודה: 58 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי א. ל. חנן » 21 אפריל 2020, 03:36

הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה.
במה שאומרים זאת דווקא אחר מצוות ספירת העומר.
כיון שמצוות הספירה היא בין הקרבת העומר לבין הקרבת שתי הלחם. וא"כ מבקשים שגם אם לא קיימנו מצוות הקרבת העומר יזכינו ה' להקריב שתי הלחם, ואז תהיה שלמות למצוות הספירה. אכי"ר.


ל.מ.
הודעות: 34
הצטרף: 29 מרץ 2020, 20:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 12 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי ל.מ. » 21 אפריל 2020, 11:55

א. ל. חנן כתב:
21 אפריל 2020, 03:36
הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה.
במה שאומרים זאת דווקא אחר מצוות ספירת העומר.
כיון שמצוות הספירה היא בין הקרבת העומר לבין הקרבת שתי הלחם. וא"כ מבקשים שגם אם לא קיימנו מצוות הקרבת העומר יזכינו ה' להקריב שתי הלחם, ואז תהיה שלמות למצוות הספירה. אכי"ר.
יש מהאחרונים סוברים שאם לא הקריבו עומר לא יקריבו שתי הלחם כלל. וכמדומה שהיה אשכול ע"ז.

וגם אם יקריבו מ"מ מנ"ל שאם יבנה ביהמ"ק באמצע הספירה יהיה דין ספירה גמור, הרי הספירה היא מהעומר עד שתי הלחם, וכ"ז שלא היה עומר לכאו' ל"ש ספירה.
ולמשל לסוברים שספיה"ע בזה"ז דרבנן באותה שנה יהיה דאורייתא מהיום שיבנה ביהמ"ק? ואם כן תהיה שאלה מעניינת, כי אז יהיה לכולם דין כמו קטן שהגדיל...


שלו'
הודעות: 83
הצטרף: 27 אפריל 2020, 03:40
נתן תודה: 29 פעמים
קיבל תודה: 32 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אשכול לכתיבת ביאורים יפים בתפילה {גם בלי קושיות או הערות} רק ביאורים

שליחה על ידי שלו' » 27 אפריל 2020, 04:38

שומע כעונה כתב:
16 אוקטובר 2017, 00:55
יעבץ כתב: מגן ישענו אין הכוונה שהוא מגן על הישועה, אלא שההגנה שלו היא הישועה. הקב"ה הוא המגן אשר מושיע אותנו. קראנו בשמחת תורה "מגן עזרך"- לא מגן על העזרה אלא ההגנה היא העזרה, ואשר חרב גאוותך - כנ"ל, החרב היא הגאווה ולא של הגאווה.
נפלא -
ומעתה התחדש לי פירוש נאה, שהרי ידוע זה מכבר כי החילוק בין עזרה לישועה הוא שהעזרה היא מכח בקשה והיינו סיוע למצוי בצרה להיחלץ מהמיצר, דהיינו שהאדם עצמו נחלץ בכוחותיו ויש מישהו המסייעו, [ובסיוע ממרום, נפרש, שהאדם מבקש הצלה וזוהי פעולתו, והקב"ה עוזרו ומצילו], משא"כ ישועה שהדבר נעשה ללא כל פעולה מצידו של הניצול.
ולכן הוקשה לי שהרי "מגן" היינו הגנה שלא תהיה כלל מצוקה וא"כ מה שייך הגנה על ישועה,

ומעתה לאור הנ"ל יש לפרש "מגן עזרך" היינו הגנה על האדם מכח בקשתו ופעולתו של האדם, ואילו "מגן ישעך" היינו הגנה על האדם אף ללא בקשתו ופעולה מצידו, ודו"ק.
העתקה ממש"כ בעבר:
מלבד פשוטו שהמכוון מגן להושיענו[1], "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", ונכללת כאן גם משמעות שמגן על ישענו. ושמעתי מהג"ר ארי' פינקל זצ"ל בשם הג"ר יחזקאל סרנא זצ"ל במה שמבקשים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא – שכל ישועה צריכה הצלחה, והכא נמי י"ל שהישועה צריכה הגנה כדי שתתקיים[2].
וע' ילקוט שמעוני תהלים תרל"ב.  
 
גוון נוסף: הנה אשכחן ד"ישעו" מתפרש גם כרצונו, וכהלשון כל ישעו וחפצו, [ע"ל החינוך במצוה ש"ו]. ובפרשת בראשית [פ"ד ד' – ה']: וַיִשַע ה' אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה. ובתרגום: והות רעוא מן קדם ה' להבל ולקורבניה. ולקין ולקורבניה לא הות רעוא. הרי שתרגם לשון רצון. ואילו רש"י פירש: וישע. ויפן. וכן אל מנחתו לא שעה – לא פנה. וי"ל ששורש הענין הוא מצד הרצון, שאל מקום הרצון – לשם הפניה. [ולשון "ישועה" מתפרשת מצד פנית הקב"ה ורצונו בנושע להושיעו באופן מיוחד[3], ואולי גם מצד הוצאת רצון הנושע לפועל].
 
ומעתה י"ל, שנכלל ב"מגן ישענו" – שמגן על הרצון והפניה שלנו לעבודתו ית' לבל יאבדו ח"ו. ועל דרך מה שהובא מהחי' הרי"ם ב"מגן אברהם", שמגן על הנקודה הפנימית שיש בכל יהודי ירושה מאברהם לבל תעלם, הכי נמי הענין כאן – שמגן על ה"רצוננו לעשות רצונך" שיש בכל יהודי, [וכמו דחזינן בדין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני – ודברי הר"מ בהל' גרושין בזה]. וזה נמשך מהיותו "צור חיינו", שבהיותו שרש ומקור חיינו, הרי אמיתת חיי כל יהודי היא מה שרצונו הפנימי לעשות רצון הבורא יתברך, [ובמד"ר שיר השירים על הפס' אני ישנה ולבי ער: א"ר חייא בר אבא איכן מצינו שנקרא הקב"ה לבן של ישראל, מן הדין קרא דכתיב צור לבבי וחלקי אלקים לעולם. ובפרש"י תהלים כ"ז: לך אמר לבי בקשו פני. בשבילך בשליחותך אומר לי לבי בקשו כלכם ישראל את פני], והשי"ת הוא השרש לחיינו, ומגן על חיינו – דהיינו רצוננו ופניתנו למקורנו הבורא ית'[4]. כי עמך מקור חיים באורך נראה אור, ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום. [גם באמת ויציב רואים הקשר בין הדברים: צור יעקב מגן ישענו].
שוב הראוני בפירוש הרלב"ג לאיוב ל' ט"ו שהנפש נקראת ישועה, "לפי שהיא מושיעה הגוף ושומרת אותו מידת ימיו כפי שהתבאר בטבעיות".
צרף דברי הרש"ר הירש ז"ל בתהלים [ס"ב ח', קט"ז ו'] - ישע מלשון יש, ע"ש היטב!
 
כל הנ"ל מתפרש היטב לפי הידוע, שחלק זה של מודים ענינו הודאת בעל דין [ע' פחד יצחק חנוכה ב'], דהיינו ההכרה בהיותנו תלויים בו ית' מתחילה ועד סוף.
 

[1] ויל"ד, למה לא אמרו מגיננו ומושיענו, מדוע כרכו כאן למגן ומושיע יחד, דהא הן ב' הנהגות שונות כמ"ש בברכת אבות. שו"ר משכ"ב הגרי"פ גולדוסר שליט"א בספרו מי זהב פר' לך לך עמ' ס"ט-ע'.
[2] וע' קונטרס סוכות ח"ב ל"ה ד'.
[3] ע' בקונטרס סוכות [ח"ב י"ד ד'] כ"ו ב', וכן ברעה אמונה עמ' ר"א.
[4] וע' מכתב מאליהו ח"ד עמ' 293. עמש"כ במה דכתיב בתהילים קכ"א ישמור את נפשך, ועפמשנ"ת כאן, יל"פ גם שם עד"ז, ושאין זו רק בקשה אלא גם הבטחה וברירות, לבל ידח ממנו נדח.
  בשמואל ב' פכ"ב פס' מ"ב: ישעו ואין מושיע, אל ה' ולא ענם. וע"ש ברש"י, ולפי' הב', יש לכלול כאן שמגן על תפילתנו, וע'.  וע"ש פס' ל"ו ותתן לי מגן ישעך, ובמפרשים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • קושיות עצומות באיסור סנדקאות
    על ידי איש ירושלם » 31 ינואר 2020, 11:13 » ב הלכה ומנהג
    8 תגובות
    108 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יואל נהרי
    31 ינואר 2020, 12:06
  • ביאורים מהגאון רבי שמואל ברנד זצ"ל
    על ידי א אידיש קינד » 10 פברואר 2020, 00:53 » ב בשלח
    6 תגובות
    135 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי א אידיש קינד
    14 פברואר 2020, 00:35
  • ביאורים מהגאון רבי שמואל ברנד זצ"ל
    על ידי א אידיש קינד » 15 פברואר 2020, 22:11 » ב יתרו
    3 תגובות
    107 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי א אידיש קינד
    16 פברואר 2020, 00:43
  • ביאורים מהגאון רבי שמואל ברנד זצ"ל פרשת משפטים
    על ידי א אידיש קינד » 23 פברואר 2020, 08:38 » ב משפטים
    1 תגובות
    805 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי א אידיש קינד
    23 פברואר 2020, 08:40
  • ביאורים מהגאון רבי שמואל ברנד זצ"ל פרשת תרומה
    על ידי א אידיש קינד » 03 מרץ 2020, 23:39 » ב תרומה
    1 תגובות
    30 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי פרלמן משה
    04 מרץ 2020, 12:25

חזור אל “סידור התפילה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים