מדוע סבר אביתר שימונה לכה"ג שוב

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם הפרשה או את שם הספר והפרק שבו הדיון עוסק

פותח הנושא
אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מדוע סבר אביתר שימונה לכה"ג שוב

שליחה על ידי אלימלך » 31 אוגוסט 2017, 14:41

רש"י ברכות ד. כותב וז"ל
"שכל ימי דוד היה נשאל באביתר עד מלחמת אבשלום ששאל אביתר ולא עלתה לו ושאל צדוק ועלתה לו כדאמרי' בסדר עולם ונסתלק אז מן הכהונה" [וברד"ק {שמואל ב' טו' כד'} יותר מפורש "ונסתלק אז מן הכהונה הגדולה"]
וצ"ב שבמלכים [א' פ"ב כז'] כתוב,
"ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן לה' כדבר ה' אשר דבר אל בית עלי" הרי שרק בימי שלמה הוא הועבר מן הכהונה הגדולה?
תשובה לדבר ניתן לראות ברש"י במלכים [א פ"א ז'] וז"ל
"ועם אביתר הכהן- שנסתלק מן הכהונה משברח דוד מירושלים מפני אבשלום, ששאל באורים ותומים ולא עלתה לו, שנאמר (שמואל ב טו כד) ויעל אביתר, והיה מבני בניו של עלי, וידע שלא ישמש בימי שלמה, שהרי נאמר לעלי (שמואל א ב לה) והקימותי לי כהן נאמן והתהלך לפני משיחי, והיה חפץ שיעמוד זה על ידו"
א"כ אביתר נסתלק כבר בימי דוד, ושלמה רק לא מינה אותו בחזרה.
וצ"ע- א. למה אביתר היה סבור [כמבואר ברש"י במלכים פ"א לעיל] ששלמה לולי גזירת בית עלי היה ממנה אותו להיות כה"ג מחדש, הלוא הוא כבר נסתלק מחמת שלא נענה באו"ת ואם לא החזיר אותו דוד למה שיחזירהו שלמה. ב. למה כתוב לשון "ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן" שמשמעותו שאביתר היה הכה"ג הלוא כבר נסתלק.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1026
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מדוע סבר אביתר שימונה לכה"ג שוב

שליחה על ידי יעבץ » 11 ספטמבר 2017, 17:16

שאלה טובה שאלת.
התשובה בקצרה:
התרוץ הנכון לסתירה מתי גורש אביתר הוא שכשנסתלק אביתר מן הכהונה לא הודח לגמרי, וכמו שכתוב במפורש "וצדוק ואביתר כהנים" (שמו"ב כ"א כ"ה) וזה נאמר אחרי מרד אבשלום, וכפי שכתב שם הרד"ק "אעפ"י שנסתלק אביתר לא נסתלק מכל וכל מהכהונה עד שמלך שלמה וגרשו".
וממילא: מה ששאלתם למה חשב שיכול לחזור לכהונה (לולא הגזירה) מכיון שלא הודח לגמרי קיווה שאחרי שאדוניה יהיה "חייב לו" את המלכתו יחזיר אותו לכהן במעלה גבוהה מצדוק, משא"כ שלמה שלא תהיה לו סיבה לעשות כן (וראה מה שהרחבתי בזה בהודעה הבאה). ומה שכתוב "ויגרש שלמה את אביתר" הכוונה שעד אז אביתר נשאר בכהונה רק צדוק עלה עליו, ומאז הורחק לחלוטין מירושלים.
בהודעה הבאה אביא מאמר שלם בנושא זה, הנוגע בשאלות שהוזכרו כאן.


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1026
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 394 פעמים
קיבל תודה: 392 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מדוע סבר אביתר שימונה לכה"ג שוב

שליחה על ידי יעבץ » 11 ספטמבר 2017, 17:19

"וצדוק ואביתר כהנים"
במאמר זה ננסה ללכת בעקבות הכתובים, ולהבין את סדר והשתלשלות חלוקת משרות הכהונה השונות טרם בנין הבית, ובמיוחד בימי דוד המלך, בהיות המשכן בגבעון והארון בעיר דוד.
נקדים ונציין שאין כאן סתם חילופין בין כהנים שונים אלא מהלך יסודי שבו עוברת הכהונה בין שתי המשפחות - אלעזר ואיתמר. בשלב ראשון פנחס בן אלעזר מקבל את הכהונה גדולה 'ברית כהונת עולם' (וראה באב"ע ריש פרשת פנחס) ולאחר מעשה פילגש בגבעה הכהונה עוברת לבית עלי ממשפחת איתמר. באופן עקרוני כהונת עלי הייתה אמורה להמשך 'עד עולם' (שמו"א ב, ל) אלא שגרם החטא ונכרת בית עלי והכהונה שבה למשפחת אלעזר.
כפי שצוין התהליך נמשך בכמה שלבים, וננסה בשורות הבאות לעשות מעט סדר:
לאחר מות עלי וחורבן שילה נשארה הכהונה בידי נכדיו בני אחיטוב; אחיה (י"ד, ג) ואחימלך (כ"א, ב. ובהמשך שם). כהנים אלו היו בנוב עם המשכן. בפרק כ"ב למדנו על חורבן נוב עיר הכהנים ביד שאול ובראשם אחימלך הכהן הגדול. הניצול היחיד היה אביתר בן אחימלך שנמלט והגיע לדוד שאמר לו "שבה עימדי אל תירא" (כב, כג) ומאז שימש לדוד ככהן ושאל לו בה' מכאן והלאה. נמצא שאביתר המשיך למעשה אצל דוד את הכהונה שהייתה ביד משפחת אביו בנוב מבית עלי.
לאחר שנחרבה נוב עבר המשכן לגבעון (זבחים קיח:). מי היה הכהן שם? זו שאלה גדולה שלא נתפרשה בברור. למעשה אביתר היה בורח יחד עם דוד ובית אביו נכרת, כך שמישהו אחר מילא את התפקיד. מיהו?!
בדבה"י א (פי"ב) מצאנו רשימות של אלו שבאו להמליך את דוד, ושם בפסוק כ"ח מצאנו "ויהוידע הנגיד לאהרן. ועמו שלשת אלפים ושבע מאות". יהוידע זה היה אביו של בניהו בן יהוידע המפורסם. ומצאנו שוב בפרק כ"ז (ה) "בניהו בן יהוידע 'הכהן ראש', ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף". מהביטויים 'נגיד לאהרן' ו'הכהן ראש' הסיקו רבים מהמפרשים (עי' רד"ק ורלב"ג) שיהוידע זה היה הכהן הגדול באותו זמן.
אמנם רש"י שם חולק וסובר שנגיד פירושו "המוציא והמביא". מי היה אם כן לדעת רש"י הכהן הגדול?! בשביל זה יש להמשיך לפסוק הבא, שם מופיע לראשונה צדוק הכהן שעתיד להכנס לכהן תחת איתמר: "וצדוק נער גיבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים" (דה"י י"ב כ"ט). על המילה 'שרים' כתב רש"י: "זוהי כהונה גדולה. ועל כן לקחו הכהונה הגדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהן". נמצא שלפי רש"י משפחתו של צדוק היו כהנים בגבעון בזמן שאביתר נמלט עם דוד.
נראה שלכן נדחק רש"י לפרש שיהוידע לא היה כה"ג. דאי לאו הכי למה נתנה הכהונה לצדוק ולא לבניהו בנו של יהוידע? (ויתכן שלדעת החולקים הסיבה שבניהו לא המשיך את כהונת אביו כי היה מגבורי דוד כמפורש בכתובים, ולפי חז"ל ראש הסנהדרין). כך או כך מרגע שדוד מולך בחברון הוא מוצא עצמו עם שני כהנים גדולים: אביתר שנמלט מנוב ועשה עמו את כל הדרך עד למלוכה, ויהוידע/אביו של צדוק שכיהנו בינתיים במשכן גבעון.
מתי נתכהן צדוק לראשונה?! לא נת' כמה זמן עוד כיהן מי שכיהן אז. אך כשהעלו את הארון מקרית יערים מוצאים אנו את דוד קורא "לצדוק ואביתר הכהנים" (דהי"א ט"ו י"א) משמע שאז כבר לא היו האחרים בחיים. ולאחר שהעלו את הארון דוד שם "את צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן ה' בבמה אשר בגבעון" (שם ט"ז ל"ט). אם כך מאז נקבע הסדר שצדוק כהן בגבעון ואביתר עם דוד בירושלים.
כל זה מסביר לענ"ד את התופעה שמצאנו רק בימי דוד שהיו שני כהנים גדולים בו-זמנית, פשוט כל אחד הגיע ממקום אחר; אביתר ממשיך את כהונת כהני נוב = משפחת איתמר, וצדוק את כהונת כהני גבעון = משפחת אלעזר. בנוסף, יש צורך גם בכהן לעבודת המשכן, וגם בכהן למלך שישאל לו למשפט האורים. השאלה האם נחשבו שניהם לכהנים גדולים ממש? לכאורה אביתר נחשב לכהן הגדול יותר מצדוק, וכך פירש המלבי"ם בשמוא"ב (כ"א כ"ה) שעד למרד אביתר היה הכהן גדול וצדוק ואחימלך בנו סגנים (ולפי זה ביאר הפסוק בפרק ט, י"ז שמזכיר רק את צדוק ואחימלך בן אביתר). וכן מפורש ברד"ק בשמואל (ב' ל"ה) "אבל לא היה [צדוק] כהן גדול עד שנמשח שלמה. אמנם ברד"ק בשמוא"ב (ט' י"ז) משמע אחרת קצת, ויל"ע. וברלב"ג משמע ששניהם היו כהנים גדולים יחד "ואף על פי ששניהם היו משמשין בכהונה גדולה" (שמו"ב כ"א כ"ה, ואולי הוא דווקא לאחר שנסתלק אביתר). עכ"פ נראה שצדוק ואביתר שימשו בימי דוד כמעט במקביל, כשאביתר לכאו' הבכיר מהשנים.

וכאן אנו מגיעים לנושא המדובר -
מתי הוחלף אביתר בצדוק?!
לכאורה התשובה פשוטה: במלכים פרק ב (כ"ו) מתואר ששלמה גרש את אביתר לאחר שאביתר היה בקושרים עם אדוניה. ומוסבר שם שזו הסיבה שאיבד אביתר את הכהונה, היות ונטה אחרי אדוניה. אמנם הכתוב מדגיש שדבר זה היה מעם ה' "למלא את דבר ה' אשר דבר על בית עלי בשילה", כלומר על ידי הסיפור עם אדוניה נתגלגל הדבר והתקיימה נבואתו של איש האלוקים לעלי. אך באמת עוד לפני ששלמה גרשו, ובעוד דוד חי משחו את צדוק לכהן על פני אביתר כמ"ש "וימליכו שנית לשלמה בן דוד וימשחו לה' לנגיד ולצדוק לכהן" (דהי"א כ"ט כ"ב). וכמו שכתב שם רש"י - לפי שמשח אביתר את אדוניהו. ואכן הרלב"ג מעיר שלמעשה אז גורש אביתר. אלא שרק לאחר פטירת דוד והריגת אדוניה גרשו שלמה לגמרי. כל זה מוכח מפשטות המקראות.
אלא שבחז"ל מצאנו בזה תוספת דברים, שלפיהם אפשר להבין גם למה באמת תמך אביתר באדוניה ולא בשלמה.
בגמ' יומא ע"ג: וכן בסד"ע פרק י"ד מבואר שכבר במרד אבשלום נסתלק אביתר מן הכהונה. וכך הלשון ברש"י: "ויעל אביתר - אותו היום נסתלק מן הכהונה, ששאל באורים ותומים ולא נענה ונכנס צדוק תחתיו". (שמוא"ב ט"ו כ"ד).
ועל פי דברי חז"ל הללו ביאר רש"י במלכים א' ח' את הסיבה תמך אביתר באדוניהו: היות וידע כבר שלא יהיה כהן תחת שלמה, חשב שאם ימלוך אדוניהו יעזור לו לשוב לכהונה (ואגב, נמצא שדווקא מחשבתו זו גרמה לו לאבד לחלוטין את הכהונה כמו שכבר התבאר שלכן גרשו שלמה). ובסגנון זה כתבו גם יתר המפרשים.
[ולכאורה דברי רש"י מוקשים, אמנם מה שכתב בהתחלה שרצה להמליך את אדוניהו אחרי שסולק מהכהונה אפשר עוד להבין, שסבר שאם יעזור לאדוניהו יתן לו בתמורה לחזור להיות כהן (למרות שגם על זה יש לתמוה, שהרי לא שואלים בכהן שאינו מדבר ברוה"ק כמו שמבואר בגמ' יומא. אך עדיין אפש"ל שחשב אולי תשרה עליו שכינה שוב), אבל מה שהוסיף רש"י שידע אביתר את נבואת ה' לעלי קשיא טובא, כי לטעם זה הלוא אין חכמה ואין תבונה נגד ה'. ואם הגיעה זמן הנבואה אין מנוס מקיומה. ועוד מה לי אדוניה מה לי שלמה, וכי אם ימלוך אדוניה לא יחשב למשיח ה' שעליו נאמר "ויתהלך לפני משיחי"? וצ"ע].
על כל פנים לפי דברי חז"ל אלו נמצא שכבר לאחר מרד אבשלום נדחה אביתר מפני צדוק. אמנם זה פשוט שלא נדחה לגמרי עד שגרשו שלמה, ומבואר זה בכתוב "וצדוק ואביתר כהנים" (שמו"ב כ"א כ"ה) וזה נאמר אחרי מרד אבשלום, וכפי שכתב שם רד"ק "אעפ"י שנסתלק אביתר לא נסתלק מכל וכל מהכהונה עד שמלך שלמה וגרשו".

נמצאנו מונים ארבע תקופות בכהונתו של אביתר:
א. כשברח מנוב עד שמלך דוד, היה כהן לדוד בלבד, ובגבעון היה כהן אחר (לעיל הרחבנו מי היה).
ב. כשמלך דוד עד מרד אבשלום, היה כהן גדול לדוד וצדוק כיהן בגבעון, (לכאורה) במעמד נמוך יותר.
ג. במהלך מרד אבשלום נסתלקה ממנו שכינה ואז התחיל דוד לשאול בה' על ידי צדוק. אבל עדיין נשאר לכהן במעמד נמוך מצדוק.
ד. במרד אדוניה תמך בו למלכות, אז נמשח שלמה למלך ונמשח צדוק עמו לכהן, ואבד אביתר את הכהונה גדולה. לאחר שהרג שלמה את אדוניה גירש את אביתר לגמרי ובזה נשלמה קללת בית עלי.
ובכהונת צדוק גם היו שלבים שונים:
א. הגיע לדוד בחברון כשהוא "נער גבור חיל".
ב. לאחר הבאת הארון לעיר דוד העמידו דוד לפני משכן ה' בגבעון. וכל ימי דוד שימש כמעין סגן לאביתר (ולעיל ראינו שיש כמה דעות בזה).
ג. בזמן מרד אבשלום דוד שואל באביתר ולא נענה רק על ידי צדוק, מאז היה כעין כהן גדול, אבל לא נמשח עדיין.
ד. לאחר מרד אדוניהו והמלכת שלמה, משחו את צדוק לכהן גדול.

ונחתום בתפילה לחידוש העבודה במהרה בימינו, ולקיום הכתוב "והכהנים הלוים בני צדוק... המה יקרבו אלי לשרתני" (יחזקאל מ"ד, ט"ו).


פותח הנושא
אלימלך
משתמש ותיק
הודעות: 958
הצטרף: 23 יולי 2017, 17:36
נתן תודה: 110 פעמים
קיבל תודה: 356 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מדוע סבר אביתר שימונה לכה"ג שוב

שליחה על ידי אלימלך » 13 ספטמבר 2017, 18:56

תודה רבה על הדברים. ממש שמחתי לראות את התגובה ואת המאמר [מאוד יפה]
תורף התי' הוא שאביתר נשאר לשמש ככה"ג ורק הפסיק לשאול באו"ת.
בעוניי נראה לי קצת דוחק לומר כן, כי הלשון 'נסתלק מהכהונה ונתכהן צדוק תחתיו', אינו משמע שהכונה שנהיה עוד כה"ג מלבדו או שהוא נסתלק רק מאו"ת. ובפשטות אביתר אכן נסתלק מלשמש ככה"ג, אבל הוא עדיין היה בגדר כה"ג שעבר מחמת טומאה שמוגדר עדיין כה"ג, ואילו צדוק היה 'מרובה בגדים' והוא זה ששימש בפועל, ובימי שלמה נמשח.
ולפי"ז אביתר היה כה"ג כל הזמן אבל לא שימש ובימי שלמה הפסיק להיות כה"ג כלל, וא"כ צ"ב מהו שכתב רש"י במלכים "וידע שלא ישמש בימי שלמה, שהרי נאמר לעלי והקימותי לי כהן נאמן והתהלך לפני משיחי" הלוא אפ' בימי דוד לא שימש כלל. [אמנם הקושיא הב' מיושבת, דהכונה היא ששלמה הסיר ממנו את התואר כה"ג לגמרי.]
מה שהקשה במאמר שאם שלמה לא היה מולך אז אדוניהו היה נחשב 'משיחי', בדוחק י"ל, שידע אביתר שאדוניהו לא ראוי לתואר 'משיחי', ואף שגם כורש נקרא כן, אולי משמע ליה נבואת אלקנה 'והתהלך לפני משיחי' שה' בא לומר שהוא יהיה ראוי להיקרא 'משיחי'.
ויש להקשות על רש"י, שהרי אף שאול ודוד היו בגדר 'משיחי' כמו שכתוב בפסוקים. עוד קשה מרש"י לקמן [מלכים א ב' כז' ] שכותב "את אשר דבר על בית עלי, והקימותי לי כהן נאמן וגו' (שמואל א ב ל"ה) והבטת צר מעון וגו' (שם /שמואל א'/ ב' לב) ומשחרבה שילה לא היה בית חשוב לעבודה להקב"ה ועתה שיבנה בית הבחירה מלא הקדוש ברוך הוא את דברו לגרש את בני עלי" הרי שאין הדגש בגלל 'והתהלך לפני משיחי' אלא בית עולמים
ונראה לומר, שנגזר על בית עלי שכאשר ייטיב ה' לישראל הם יפסיקו לשמש בכה"ג, ובשביל להגיע למצב זה יש כמה תנאים א. שיבנה בית עולמים ב. שתהיה טובתם של ישראל שלימה [רש"י שמואל א פ"ב לז'] ג. שיהיה משיח הראוי לתפקידו. ולכן אביתר רצה לעכב משלמה למלוך, אמנם גם אחרי ששלמה מלך עדיין לא היה מקום לגרשו אם לא שיבנה בית עולמים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 5 אורחים