שמיעת שירים באסרו חג

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
מחכם מרוקאי שמעתי שטעם ההיתר לשמוע שירים במימונה, לבני מרוקו, הוא כך, כל האיסור לשמוע שירים בעומר הוא אך ורק מדין מנהג, ומעתה מאחר ובני מקורו נהגו להתחיל מנהג זה [של לא לשמוע שירים בעומר] רק אחר המימונה כבר מלפני מאות שנים, לכן מותר.

וזכורני שסברא שכעי' זו כתבו בדרשו לגבי היתר בשמיעת שירים בל"ג בעומר.

בשנה שעברה, הרב יצחק יוסף דרש שיעשו סיום מסכת בחגיגת מימונה שהשתתף, כדי להתיר את המוזיקה.
שנה שעברה היה מימונה דחוי.
וכבר ידוע שהרב יצחק לא כ"כ אוחז שמותר למרוקאי להמשיך במנהג אבותיו כאן באר"י.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
מחכם מרוקאי שמעתי שטעם ההיתר לשמוע שירים במימונה, לבני מרוקו, הוא כך, כל האיסור לשמוע שירים בעומר הוא אך ורק מדין מנהג, ומעתה מאחר ובני מקורו נהגו להתחיל מנהג זה [של לא לשמוע שירים בעומר] רק אחר המימונה כבר מלפני מאות שנים, לכן מותר.

וזכורני שסברא שכעי' זו כתבו בדרשו לגבי היתר בשמיעת שירים בל"ג בעומר.

בשנה שעברה, הרב יצחק יוסף דרש שיעשו סיום מסכת בחגיגת מימונה שהשתתף, כדי להתיר את המוזיקה.
שנה שעברה היה מימונה דחוי.
וכבר ידוע שהרב יצחק לא כ"כ אוחזשמותר למרוקאי להמשיל במנהג אבותיו כאן באר"י.
 

תענה לענין במה שהעיר לך דוד ריזל.
מה קשור מה הוא אוחז ממנהג המימונה, הלא כפי שהבאת בשם חכם מרוקאי לבאר שהם נהגו לשמוע שירים באסרו חג, א"כ מה לי כיום אם שומרים על המימונה או לאו, לאחר שביום זה לא קבלו על עצמם את מנהג איסור שמיעת השירים.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
בשנה שעברה, הרב יצחק יוסף דרש שיעשו סיום מסכת בחגיגת מימונה שהשתתף, כדי להתיר את המוזיקה.
שנה שעברה היה מימונה דחוי.
וכבר ידוע שהרב יצחק לא כ"כ אוחזשמותר למרוקאי להמשיל במנהג אבותיו כאן באר"י.

תענה לענין במה שהעיר לך דוד ריזל.
מה קשור מה הוא אוחז ממנהג המימונה, הלא כפי שהבאת בשם חכם מרוקאי לבאר שהם נהגו לשמוע שירים באסרו חג, א"כ מה לי כיום אם שומרים על המימונה או לאו, לאחר שביום זה לא קבלו על עצמם את מנהג איסור שמיעת השירים.
צודק היה במוחי לענות לו פשוט, שבני מרוקו נוגים ע"פ מנהגם.
אני רק רציתי לבאר לו את העמדה של הרשל"צ
 
 

שמח בחור

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בזמנינו שנתרבו כ"כ כלי השיר נקרא רגיל בהם עיין שו"ת שבט הלוי ח"ו סימן סט.
בספירת העומר אסרו שהוא זמן מצומצם מכל ימות השנה.
אם כל ההיתר הוא חדש כל כך, מי, ומתי, נאסר לשמוע שירים בספירת העומר?
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
להלן מדברי רב בקו ההלכה:

שאלה: האם מותר לשמוע שירים ביום איסרו חג פסח שהוא למעשה בתוך ימי העומר?
תשובה: בספר בירורי חיים (סגל, ח"ג סי' כט) כתב בזה באריכות והעלה להקל בזה. וכתב שם שגם הגאון הרב אברהם צבי כהן הסכים עימו להיתרא, ע"ש. אבל הביא שם שהגאון הרב יוסף ליברמן בעל 'המשנת יוסף' השיב לו לאיסור, וכן הסכים עימו לאיסור הגאון רבי יהודה סילמן, יעו"ש. ויש התירו במוצאי החג לשמוע מוזיקה משום מה שנקרא 'חג המימונה'. וכן יש הארה של ימי החג. וכמה מרבני מרוקו מחשיבים זה כמו סעודת מצוה מכיון שהוא לחיזוק האמונה, והתירו לשמוע מוזיקה כמו שהתירו בשאר סעודות מצוה (עי' בילקוט יוסף ספירת העומר, עמ' תמח). ולהלכה, מותר לשמוע מוזיקה מעיקר הדין ביום איסרו חג פסח, אף שהוא בתוך ימי העומר. ובפרט בתקופה זו בה אנו נמצאים במגיפה הארורה הזו, והמון אנשים לא יוצאים מביתם.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
מחכם מרוקאי שמעתי שטעם ההיתר לשמוע שירים במימונה, לבני מרוקו, הוא כך, כל האיסור לשמוע שירים בעומר הוא אך ורק מדין מנהג, ומעתה מאחר ובני מקורו נהגו להתחיל מנהג זה [של לא לשמוע שירים בעומר] רק אחר המימונה כבר מלפני מאות שנים, לכן מותר.

וזכורני שסברא שכעי' זו כתבו בדרשו לגבי היתר בשמיעת שירים בל"ג בעומר.

בשנה שעברה, הרב יצחק יוסף דרש שיעשו סיום מסכת בחגיגת מימונה שהשתתף, כדי להתיר את המוזיקה.
שנה שעברה היה מימונה דחוי.
וכבר ידוע שהרב יצחק לא כ"כ אוחז שמותר למרוקאי להמשיך במנהג אבותיו כאן באר"י.

לגבי מה שכתבת בדעת הרב יצחק יוסף לא מדוייק הוא דיבר על מנהג נגד השו''ע או שנוגד את ההלכה ואני בעצמי שאלתי אותו ואמר שאדרבה מנהגים שאינן נגד השו''ע צריך שימשיכו אותם
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
בשנה שעברה, הרב יצחק יוסף דרש שיעשו סיום מסכת בחגיגת מימונה שהשתתף, כדי להתיר את המוזיקה.
שנה שעברה היה מימונה דחוי.
וכבר ידוע שהרב יצחק לא כ"כ אוחז שמותר למרוקאי להמשיך במנהג אבותיו כאן באר"י.

לגבי מה שכתבת בדעת הרב יצחק יוסף לא מדוייק הוא דיבר על מנהג נגד השו''ע או שנוגד את ההלכה ואני בעצמי שאלתי אותו ואמר שאדרבה מנהגים שאינן נגד השו''ע צריך שימשיכו אותם

צודק לרב יצחק אין התנגדות בכללות לשמיעת שירים במימונה, מלבד בשנה שעברה שהיה מימונה דחוי.

ומה שבכל זאת הזכרתי את התנגדו למנהגי מרוקו, זה רק כדי לרמוז שאין שום הגיון להקשות כדברי הרב דוד ריזל, מדברי הרב יצחק על מה שכתבתי בשם החכם ממרוקו.
 

עמנואל

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
לגבי מה שכתבת בדעת הרב יצחק יוסף לא מדוייק הוא דיבר על מנהג נגד השו''ע או שנוגד את ההלכה ואני בעצמי שאלתי אותו ואמר שאדרבה מנהגים שאינן נגד השו''ע צריך שימשיכו אותם
1. לא מדויק. הרב יצחק יוסף מורה לבני מרוקו לנהוג כמה שמזוהה כמנהג א"י לדעתו - גם כמה שכונה ע"י כמנהג א"י הוא נגד הש"ע ומנהג מרוקו כש"ע. למשל, הנחת תפילין בתשעה באב במנחה ולא בשחרית, שאמר הרב יוסף בשיעורו בשבועי שינהגו כן בקזבלנקה ולא בירושלים...
2. צריך זהירות יתירה שממדברים על מנהגי מרוקו שהם נגד ההלכה, היש כזה מנהג?
צריך לזכור שיהדות מרוקו הונהגה ע"י גדולי תורה עצומים. ואני לא מדבר כרגע על תקופת הגאונים והראשונים, בה מרוקו הייתה מרכז התורה והיצירה העולמי לצד אחותה ספרד. את מנהגי המערב מזכיר הרמב"ם בחיבורו הגדול משנה תורה, ולמעשה היה בקשר עם כמה מגדולי מרוקו כששהה שם. לתלמידו הגדול ממרוקו, רבי יוסף בן יהודה, הקדיש את ספרו "מורה הנבוכים".
בתקופת האחרונים, די אם נזכיר את המפורסמים שבחכמי מרוקו החל מתקופת הגירוש: מהר"י בירב רבו של הבית יוסף שהיה לפני כן רבה של פאס. גדול המקובלים רמ"ק שמזכיר לשבח את מקובלי הדרעא ומביא מתורתם. הרמב"ם אלבז שספרו היכל הקודש האיר על פני כל התפוצות. רבי יששכר בן סוסאן מגדולי צפת. גורי האר"י רבי סלימן אוחנה ועוד. מהר"א בן חיים מחכמי פאס ומרקש שהיה רב באיטליה, איזמיר וחברון. רבי יעקב חגיז שהקים עולה של תורה בירושלים לפני למעלה משלוש מאות שנה. רבי יעקב ששפורטש מדייני סאלי וחכמי אסמטרדם והמבורג, הלוחם הגדול בכת השבתאים. רבי יהודה עוזיאל מפאס שהקים עולה של תורה באמשטרדם. רבי אברהם אזולאי אבי שושלת רבנים בא"י וארצות הספרדים. רבי אברהם בן מוסא ורבי שלמה פרץ ואבי רבי מסעוד אלפאסי שהקימו עולה של תורה בתוניס ובג'רבה. רבי שמעון לביא שהקים עולה של תורה בלוב. רבי שלום בוזאגלו מחכמי מרקש ודיין ור"מ לונדון ומגדולי פרשני הזוהר. רבי חיים בן עטר וישיבתו המפורסמת בירושלים שבין תלמידיו החיד"א ורבי חיים דוד חסאן מחבר נודע שהקים שושלת ייחוס בירושלים. הרב מאמן מערבי שהקים עולה של תורה בבוכרה.
וישנם עוד מאות רבות במרוקו עצמה ומחוצה לה שלא כ"כ מפורסמים. כיום ניתן להתוודע אליהם דרך אוצר החכמה. בעיקר ע"י ספרי המכונים: "אהבת שלום", "אורות יהודות המגרב", "הספריה הספרדית" ו"יד הרב זריהן". וע"י הספרים "מלכי רבנן" ו"נר המערב".
וכמו כן מצויה יצירה ענפה על כל חלקי התורה בכתבי יד, בין היתר באתר "כתיב" שע"י בספריה הלאומית.
 

עמנואל

משתמש ותיק
מישהו יכול להסביר מקור ברור לאיסור שמיעת מוזיקה בספירת העומר, פשוט ההלכה אוסרת כל השנה (רמב"ם וש"ע וכן הכריעו הב"ח והמ"ב).
מכל מקום נהגו לשמוע כל שנה ויש ליישב את המנהג, אך אין שום בסיס הלכתי מוצק לאיסור המיוחד בספירת העומר מלבד מנהג, ומי שנהג אסור לו ומי שלא לא.
ולכן הציטוט מאתר דין שאין לשמוע מוסיקה בשמחת חג המימונה, נגד מנהג המרוקאים, תמוה לחלוטין.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
שייגניסט אמר:
לגבי מה שכתבת בדעת הרב יצחק יוסף לא מדוייק הוא דיבר על מנהג נגד השו''ע או שנוגד את ההלכה ואני בעצמי שאלתי אותו ואמר שאדרבה מנהגים שאינן נגד השו''ע צריך שימשיכו אותם
1. לא מדויק. הרב יצחק יוסף מורה לבני מרוקו לנהוג כמה שמזוהה כמנהג א"י לדעתו - גם כמה שכונה ע"י כמנהג א"י הוא נגד הש"ע ומנהג מרוקו כש"ע. למשל, הנחת תפילין בתשעה באב במנחה ולא בשחרית, שאמר הרב יוסף בשיעורו בשבועי שינהגו כן בקזבלנקה ולא בירושלים...
2. צריך זהירות יתירה שממדברים על מנהגי מרוקו שהם נגד ההלכה, היש כזה מנהג?
צריך לזכור שיהדות מרוקו הונהגה ע"י גדולי תורה עצומים. ואני לא מדבר כרגע על תקופת הגאונים והראשונים, בה מרוקו הייתה מרכז התורה והיצירה העולמי לצד אחותה ספרד. את מנהגי המערב מזכיר הרמב"ם בחיבורו הגדול משנה תורה, ולמעשה היה בקשר עם כמה מגדולי מרוקו כששהה שם. לתלמידו הגדול ממרוקו, רבי יוסף בן יהודה, הקדיש את ספרו "מורה הנבוכים".
בתקופת האחרונים, די אם נזכיר את המפורסמים שבחכמי מרוקו החל מתקופת הגירוש: מהר"י בירב רבו של הבית יוסף שהיה לפני כן רבה של פאס. גדול המקובלים רמ"ק שמזכיר לשבח את מקובלי הדרעא ומביא מתורתם. הרמב"ם אלבז שספרו היכל הקודש האיר על פני כל התפוצות. רבי יששכר בן סוסאן מגדולי צפת. גורי האר"י רבי סלימן אוחנה ועוד. מהר"א בן חיים מחכמי פאס ומרקש שהיה רב באיטליה, איזמיר וחברון. רבי יעקב חגיז שהקים עולה של תורה בירושלים לפני למעלה משלוש מאות שנה. רבי יעקב ששפורטש מדייני סאלי וחכמי אסמטרדם והמבורג, הלוחם הגדול בכת השבתאים. רבי יהודה עוזיאל מפאס שהקים עולה של תורה באמשטרדם. רבי אברהם אזולאי אבי שושלת רבנים בא"י וארצות הספרדים. רבי אברהם בן מוסא ורבי שלמה פרץ ואבי רבי מסעוד אלפאסי שהקימו עולה של תורה בתוניס ובג'רבה. רבי שמעון לביא שהקים עולה של תורה בלוב. רבי שלום בוזאגלו מחכמי מרקש ודיין ור"מ לונדון ומגדולי פרשני הזוהר. רבי חיים בן עטר וישיבתו המפורסמת בירושלים שבין תלמידיו החיד"א ורבי חיים דוד חסאן מחבר נודע שהקים שושלת ייחוס בירושלים. הרב מאמן מערבי שהקים עולה של תורה בבוכרה.
וישנם עוד מאות רבות במרוקו עצמה ומחוצה לה שלא כ"כ מפורסמים. כיום ניתן להתוודע אליהם דרך אוצר החכמה. בעיקר ע"י ספרי המכונים: "אהבת שלום", "אורות יהודות המגרב", "הספריה הספרדית" ו"יד הרב זריהן". וע"י הספרים "מלכי רבנן" ו"נר המערב".
וכמו כן מצויה יצירה ענפה על כל חלקי התורה בכתבי יד, בין היתר באתר "כתיב" שע"י בספריה הלאומית.

לגבי הנחת תפילין בתשעה באב בשחרית איני יודע ולא שמעתי את הרב יצחק יוסף מה שכן שמעתי וקראתי בספריו ובשיעוריו של מרן הרב עובדיה ושם דיבר על מנהג ירושלים וע''ז היה הוויכוח בין מרן הרב משאש למרן הרב עובדיה הרב משאש טען לבטל מנהג ירושלים ולעשות כהשו''ע ואילו הרב עובדיה סבר לא לבטל את מנהג ירושלים ושגם המרוקאים ''שבירושלים'' צריכים לנהוג כמנהג המקום ולא לשנות.
לגבי מה שכתבת על מנהג מרוקו שאין דבר כזה שהוא נגד הלכה יש לחלק זאת ל2 חלקים ולאו דוקא על מנהגי מרוקו אלא בכל העדות יש מנהגים שהונהגו ע''פ הפוסקים וגדולי התורה בודאי שא''א לומר שנהגו שלא ע''פ ההלכה אך יש דברים שהרב עובדיה לשיטתיה סובר לאיסור כמו ב''ה וב''ש בברכות שיי''ח אבל לגבי מנהגים שלא הונהגו מחכמי ישראל אלא ע''פ המון העם ''וייחסו'' להם שם מנהג (מרוקו או כל עדה אחרת) אין לזה שם מנהג זכורני שכך כתב כלל זה בשו''ת רב פעלים ועל מנהג כזה אפשר להתבטאות (אם יש סיבה ומקור) שהוא נגד ההלכה.
 

עמנואל

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
אבל לגבי מנהגים שלא הונהגו מחכמי ישראל אלא ע''פ המון העם ''וייחסו'' להם שם מנהג (מרוקו או כל עדה אחרת)
ראה קובץ ענף יוסף עמוד י שכתב לגבי תפילין בת"ב שהמרוקאים קמא קמא בטילי ועליהם לנהוג כמנהג ירושלים.
אני בכלל לא סתם מדבר על זהירות. במכירי קאמינא שהרבה מהמנהגים מיוחסים לבורות ההמון ולהשפעת חב"ד - שלא כפי המסורת שלפיה קבלו דעת מרן וכדו' - בעוד שהאמת היא להיפך. אציין שני מקרים שהתופעה הזו קרתה בהם -
1. ברכת הלל בר"ח מבואר בבית יוסף שמנהג מרוקו כספרד, ובש"ע רק הזכיר מנהג א"י, אך דעו בכמה דוכתי לברך על מנהג (הדלקה בבית הכנסת, הלל בליל פסח, ברכה על הדלקת נר ביום הכיפורים). ומוזכרת בספרי חכמי מרוקו כמו היכל הקודש (לרמב"ם אלבז, בן המאה הט"ז) ובספר כף נקי (למה"ר כליפא בן מלכא, בן המאה הי"ח), ועוד ועוד.
2. ברכה על הדלקת נ"ש אחרי ההדלקה - מבואר כבר בחיד"א ובספרי חכמי מרוקו העתיקים - וישמע שאול נחמיאס (סימן רסג) וספר "נחלת אבות ותיקון יצחק" דף לא ע"א ועוד רבים.
כמו כן, בהרבה מקומות מדובר על ההלכה לפי מה שמזוהה כמנהג א"י, בעוד שמנהג א"י המתועד אינו אלא שונה.
אצין שתי דוגמאות -
1. הגר"ע זצ"ל כותב דלא כמנהג מרוקו שמשהים קומקום ונותנים בתבשיל, למרות שהמנהג בצפ"א מזמן הראשונים (תשב"ץ) - בא"י קבלו הוראת מרן. והאמת שבספר פקודת אלעזר (שיח) כותב שמנהג הספרדים לחמם לח שנצטנן, ואדרבה, המערבים הם אלו שמחמירים. אומנם הגר"ע עלה מבבל וחשב שהספרדים שאינם מערביים מחמירים בזה, ולכן הוא טוען שהמערבים קמא קמא בטילי ועליהם להחמיר כדעת מרן (וכאן חשוב לציין שהרב משאש טוען שדעת מרן מתישבת עם מנהג המרוקאים. מרן עוסק ב"הטמנה" ולא בהשהיה של קומקום).
מצורף קישור לפקודת אלעזר ד"ה שאל
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=7970#p=262&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
2. קטניות בפסח
מקובל להניח שהספרדים אוכלים קטניות והמרוקאים לא. אך מה לעשות ובארץ חיים (תנג) מביא שהמנהג פשוט לאסור. וכן מובא בשו"ת משפטי עוזיאל.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
שייגניסט אמר:
אבל לגבי מנהגים שלא הונהגו מחכמי ישראל אלא ע''פ המון העם ''וייחסו'' להם שם מנהג (מרוקו או כל עדה אחרת)
ראה קובץ ענף יוסף עמוד י שכתב לגבי תפילין בת"ב שהמרוקאים קמא קמא בטילי ועליהם לנהוג כמנהג ירושלים.
אני בכלל לא סתם מדבר על זהירות. במכירי קאמינא שהרבה מהמנהגים מיוחסים לבורות ההמון ולהשפעת חב"ד - שלא כפי המסורת שלפיה קבלו דעת מרן וכדו' - בעוד שהאמת היא להיפך. אציין שני מקרים שהתופעה הזו קרתה בהם -
1. ברכת הלל בר"ח מבואר בבית יוסף שמנהג מרוקו כספרד, ובש"ע רק הזכיר מנהג א"י, אך דעו בכמה דוכתי לברך על מנהג (הדלקה בבית הכנסת, הלל בליל פסח, ברכה על הדלקת נר ביום הכיפורים). ומוזכרת בספרי חכמי מרוקו כמו היכל הקודש (לרמב"ם אלבז, בן המאה הט"ז) ובספר כף נקי (למה"ר כליפא בן מלכא, בן המאה הי"ח), ועוד ועוד.
2. ברכה על הדלקת נ"ש אחרי ההדלקה - מבואר כבר בחיד"א ובספרי חכמי מרוקו העתיקים - וישמע שאול נחמיאס (סימן רסג) וספר "נחלת אבות ותיקון יצחק" דף לא ע"א ועוד רבים.
כמו כן, בהרבה מקומות מדובר על ההלכה לפי מה שמזוהה כמנהג א"י, בעוד שמנהג א"י המתועד אינו אלא שונה.
אצין שתי דוגמאות -
1. הגר"ע זצ"ל כותב דלא כמנהג מרוקו שמשהים קומקום ונותנים בתבשיל, למרות שהמנהג בצפ"א מזמן הראשונים (תשב"ץ) - בא"י קבלו הוראת מרן. והאמת שבספר פקודת אלעזר (שיח) כותב שמנהג הספרדים לחמם לח שנצטנן, ואדרבה, המערבים הם אלו שמחמירים. אומנם הגר"ע עלה מבבל וחשב שהספרדים שאינם מערביים מחמירים בזה, ולכן הוא טוען שהמערבים קמא קמא בטילי ועליהם להחמיר כדעת מרן (וכאן חשוב לציין שהרב משאש טוען שדעת מרן מתישבת עם מנהג המרוקאים. מרן עוסק ב"הטמנה" ולא בהשהיה של קומקום).
מצורף קישור לפקודת אלעזר ד"ה שאל
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=7970#p=262&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=
2. קטניות בפסח
מקובל להניח שהספרדים אוכלים קטניות והמרוקאים לא. אך מה לעשות ובארץ חיים (תנג) מביא שהמנהג פשוט לאסור. וכן מובא בשו"ת משפטי עוזיאל.
לגבי מה שהבאת מהענף יוסף כוונתו כמו שכתבתי לך שהמרוקאים שעלו ממרוקו ויתיישבו בירושלים צריכים לנהוג כמנהג ירושלים כי קמא קמא בטיל למנהג קדום ורוב אנשי ירושלים שכבר יתיישבו בה אבל אין כוונתו שבאופן כללי מנהג המרוקאים קמא קמא בטיל.
יש לי עוד הרבה מה לדון בדוגמאות שהבאת אתה כותב טוב נהנתי מדבריך אך אין לי פנאי לכתוב באריכות.
מה שכתבת שיש דברים שטוענים עליהם שכביכול במרוקו נהגו בחלק מהדברים בגלל חב''ד אני מסכים איתך בהחלט שזה טעות גמורה ופלא על גאון אחד בדורנו שכתב שטות זו בלי לבדוק כי מנהגים אלו כתובים בקדמונים עוד לפני שחסידות חב''ד נוסדה ונולדה בכלל.
הסיבה לכך שמעתי בשם הגאון ר' ניסים טולדנו שמאחר ומהר''ם מרוטנבורג גלה וברח למרוקו מרוב גודלו וכוחו הרבה קיבלוהו ואת פסקיו והרי מהרי''ל והרא''ש מבוססים וקבלו ממנו והרמ''א פוסק כוותייהו זה הסיבה שיש דברים שהמרוקאים החמירו או נהגו כמו הרמ''א. נשמע בעיני הגיוני ואמיתי.
 
 

כותר

משתמש ותיק
הרב יצחק יוסף רגיל לספר, שהרב רפאל ברוך טולדנו זצ"ל שחיבר את הקיצור, בא לביתו של הרב עובדיה, שהיות וחיבר ספר הלכה עם מנהגי מרוקו וטוניס, הוא מבקש שהרב יעיר על כך את הערותיו, לפני שמדפיס.
והרב הביא את הערתיו בימי השבעה אחר פטירת הרב טולדנו. אך יורשיו מיאנו להכניס את הערותיו בספר.
 

כותר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
שייגניסט אמר:
לגבי מה שכתבת בדעת הרב יצחק יוסף לא מדוייק הוא דיבר על מנהג נגד השו''ע או שנוגד את ההלכה ואני בעצמי שאלתי אותו ואמר שאדרבה מנהגים שאינן נגד השו''ע צריך שימשיכו אותם
1. לא מדויק. הרב יצחק יוסף מורה לבני מרוקו לנהוג כמה שמזוהה כמנהג א"י לדעתו - גם כמה שכונה ע"י כמנהג א"י הוא נגד הש"ע ומנהג מרוקו כש"ע. למשל, הנחת תפילין בתשעה באב במנחה ולא בשחרית, שאמר הרב יוסף בשיעורו בשבועי שינהגו כן בקזבלנקה ולא בירושלים...
2. צריך זהירות יתירה שממדברים על מנהגי מרוקו שהם נגד ההלכה, היש כזה מנהג?
צריך לזכור שיהדות מרוקו הונהגה ע"י גדולי תורה עצומים. ואני לא מדבר כרגע על תקופת הגאונים והראשונים, בה מרוקו הייתה מרכז התורה והיצירה העולמי לצד אחותה ספרד. את מנהגי המערב מזכיר הרמב"ם בחיבורו הגדול משנה תורה, ולמעשה היה בקשר עם כמה מגדולי מרוקו כששהה שם. לתלמידו הגדול ממרוקו, רבי יוסף בן יהודה, הקדיש את ספרו "מורה הנבוכים".
בתקופת האחרונים, די אם נזכיר את המפורסמים שבחכמי מרוקו החל מתקופת הגירוש: מהר"י בירב רבו של הבית יוסף שהיה לפני כן רבה של פאס. גדול המקובלים רמ"ק שמזכיר לשבח את מקובלי הדרעא ומביא מתורתם. הרמב"ם אלבז שספרו היכל הקודש האיר על פני כל התפוצות. רבי יששכר בן סוסאן מגדולי צפת. גורי האר"י רבי סלימן אוחנה ועוד. מהר"א בן חיים מחכמי פאס ומרקש שהיה רב באיטליה, איזמיר וחברון. רבי יעקב חגיז שהקים עולה של תורה בירושלים לפני למעלה משלוש מאות שנה. רבי יעקב ששפורטש מדייני סאלי וחכמי אסמטרדם והמבורג, הלוחם הגדול בכת השבתאים. רבי יהודה עוזיאל מפאס שהקים עולה של תורה באמשטרדם. רבי אברהם אזולאי אבי שושלת רבנים בא"י וארצות הספרדים. רבי אברהם בן מוסא ורבי שלמה פרץ ואבי רבי מסעוד אלפאסי שהקימו עולה של תורה בתוניס ובג'רבה. רבי שמעון לביא שהקים עולה של תורה בלוב. רבי שלום בוזאגלו מחכמי מרקש ודיין ור"מ לונדון ומגדולי פרשני הזוהר. רבי חיים בן עטר וישיבתו המפורסמת בירושלים שבין תלמידיו החיד"א ורבי חיים דוד חסאן מחבר נודע שהקים שושלת ייחוס בירושלים. הרב מאמן מערבי שהקים עולה של תורה בבוכרה.
וישנם עוד מאות רבות במרוקו עצמה ומחוצה לה שלא כ"כ מפורסמים. כיום ניתן להתוודע אליהם דרך אוצר החכמה. בעיקר ע"י ספרי המכונים: "אהבת שלום", "אורות יהודות המגרב", "הספריה הספרדית" ו"יד הרב זריהן". וע"י הספרים "מלכי רבנן" ו"נר המערב".
וכמו כן מצויה יצירה ענפה על כל חלקי התורה בכתבי יד, בין היתר באתר "כתיב" שע"י בספריה הלאומית.
@מנהל לתשומת ליבך. מהודעה זו ישנם כמה הודעות על מנהגי מרוקו בכלל.
אולי אפשר להעבירם לאשכול נפרד ?
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
עמנואל אמר:
שייגניסט אמר:
לגבי מה שכתבת בדעת הרב יצחק יוסף לא מדוייק הוא דיבר על מנהג נגד השו''ע או שנוגד את ההלכה ואני בעצמי שאלתי אותו ואמר שאדרבה מנהגים שאינן נגד השו''ע צריך שימשיכו אותם
1. לא מדויק. הרב יצחק יוסף מורה לבני מרוקו לנהוג כמה שמזוהה כמנהג א"י לדעתו - גם כמה שכונה ע"י כמנהג א"י הוא נגד הש"ע ומנהג מרוקו כש"ע. למשל, הנחת תפילין בתשעה באב במנחה ולא בשחרית, שאמר הרב יוסף בשיעורו בשבועי שינהגו כן בקזבלנקה ולא בירושלים...
2. צריך זהירות יתירה שממדברים על מנהגי מרוקו שהם נגד ההלכה, היש כזה מנהג?
צריך לזכור שיהדות מרוקו הונהגה ע"י גדולי תורה עצומים. ואני לא מדבר כרגע על תקופת הגאונים והראשונים, בה מרוקו הייתה מרכז התורה והיצירה העולמי לצד אחותה ספרד. את מנהגי המערב מזכיר הרמב"ם בחיבורו הגדול משנה תורה, ולמעשה היה בקשר עם כמה מגדולי מרוקו כששהה שם. לתלמידו הגדול ממרוקו, רבי יוסף בן יהודה, הקדיש את ספרו "מורה הנבוכים".
בתקופת האחרונים, די אם נזכיר את המפורסמים שבחכמי מרוקו החל מתקופת הגירוש: מהר"י בירב רבו של הבית יוסף שהיה לפני כן רבה של פאס. גדול המקובלים רמ"ק שמזכיר לשבח את מקובלי הדרעא ומביא מתורתם. הרמב"ם אלבז שספרו היכל הקודש האיר על פני כל התפוצות. רבי יששכר בן סוסאן מגדולי צפת. גורי האר"י רבי סלימן אוחנה ועוד. מהר"א בן חיים מחכמי פאס ומרקש שהיה רב באיטליה, איזמיר וחברון. רבי יעקב חגיז שהקים עולה של תורה בירושלים לפני למעלה משלוש מאות שנה. רבי יעקב ששפורטש מדייני סאלי וחכמי אסמטרדם והמבורג, הלוחם הגדול בכת השבתאים. רבי יהודה עוזיאל מפאס שהקים עולה של תורה באמשטרדם. רבי אברהם אזולאי אבי שושלת רבנים בא"י וארצות הספרדים. רבי אברהם בן מוסא ורבי שלמה פרץ ואבי רבי מסעוד אלפאסי שהקימו עולה של תורה בתוניס ובג'רבה. רבי שמעון לביא שהקים עולה של תורה בלוב. רבי שלום בוזאגלו מחכמי מרקש ודיין ור"מ לונדון ומגדולי פרשני הזוהר. רבי חיים בן עטר וישיבתו המפורסמת בירושלים שבין תלמידיו החיד"א ורבי חיים דוד חסאן מחבר נודע שהקים שושלת ייחוס בירושלים. הרב מאמן מערבי שהקים עולה של תורה בבוכרה.
וישנם עוד מאות רבות במרוקו עצמה ומחוצה לה שלא כ"כ מפורסמים. כיום ניתן להתוודע אליהם דרך אוצר החכמה. בעיקר ע"י ספרי המכונים: "אהבת שלום", "אורות יהודות המגרב", "הספריה הספרדית" ו"יד הרב זריהן". וע"י הספרים "מלכי רבנן" ו"נר המערב".
וכמו כן מצויה יצירה ענפה על כל חלקי התורה בכתבי יד, בין היתר באתר "כתיב" שע"י בספריה הלאומית.
@מנהל לתשומת ליבך. מהודעה זו ישנם כמה הודעות על מנהגי מרוקו בכלל.
אולי אפשר להעבירם לאשכול נפרד ?
 
אין צורך להילחץ.
באסרו חג הפסח נהגו בכמה קהילות להרבות בסעודה ובשמחה, ולכן נידונה באשכול זה עמדת הרבנים המצדדים באיסור או בהיתר שמיעת המסיקה המלווה לסעודה ולשמחה.
ולסיכום - כמה מהקהילות נהגו לשמוח בכלי שיר במימונה, ויש שהורו לאותן קהילות שלא להשמיע מוסיקה כשהמימונה נדחית. ויש שכתבו שאין ראיה מהוראה זו על עצם המנהג, מפני שגישת המורים הוראה זו בלאו הכי מקדמת היטמעות של אותן בשאר הקהילות.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
הכהן אמר:
שייגניסט אמר:
ומהר''ם מרוטנבורג גלה וברח למרוקו
??

אכן היו היה אם לא קראת או לא שמעת לא אומר שלא היה השלטונות רדפוהו וברח והגיע למרוקו (צפון אפריקה) זכורני שקראתי זאת גם בפתח למהדורה של שו''ת מהר''ם מרוטנבורג
 

הכהן

משתמש ותיק
ואז חזר וכשרצה לצאת שוב נתפס ונכלא במבצר?
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
הכהן אמר:
שייגניסט אמר:
ומהר''ם מרוטנבורג גלה וברח למרוקו
??

אכן היו היה אם לא קראת או לא שמעת לא אומר שלא היה השלטונות רדפוהו וברח והגיע למרוקו (צפון אפריקה) זכורני שקראתי זאת גם בפתח למהדורה של שו''ת מהר''ם מרוטנבורג
להד"ם 
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
ישנה השערה שמנהגי אשכנז באו למרוקו ולמקומות אחרים בעקבות בואם של מגורשי קסטליה (להם השפעה מכרעת על יהדות מרוקו), בהשפעת הרא"ש שהיה רבה של טולדו בירת קסטליה. ישנן אגדות שהרא"ש ברח לספרד בעקבות המאסר של רבו, אך אין לכך ראיות מספקות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
איש ווילנא אמר:
הרא"ש לכל הדעות היה בספרד
נכון, זה מוזכר גם במ"ש. כוונתי, ולא התנסחתי הכי הכי, שהרא"ש לא בהכרח ברח לספרד, אפשר שהוא היגר אליה מסיבה כלשהי.
בצוואת רבי יהודה בן הרא"ש 
כתוב שהסיבה שהרא"ש עבר לספרד 
הוא כי ברח אליה בעקבות מאסרו של הרא"ש עי"ש 
 
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
פותח הנושא
בס"ד
מאוד נשמע לי מוזר כל השיח הזה
מדובר במדינת מרוקו שהיו שם גאוני עולם ואני לא התחיל לפרט כי לא נגמור ואפשר לעיין בשו"תים שלהם
ודי אם נזכיר לגאונים שהתפרסמו אצל בני אשכנז וכל העולם רעש מהם כהאור החיים הקדוש והחיד"א ...
ומעלילים כאילו שבאו איזה שלוחים וכדו' ולימדו אותם הלכות לא לפי הספרדים
דבר זה הוא זלזול נורא ואיום בגאוני עולם ,[אפי' שלא מתכוונים לזה] , די עם אינטרסים . התורה לא שייכת לאף עדה
שבת שלום
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
מדובר במדינת מרוקו שהיו שם גאוני עולם ואני לא התחיל לפרט כי לא נגמור ואפשר לעיין בשו"תים שלהם
ודי אם נזכיר לגאונים שהתפרסמו אצל בני אשכנז וכל העולם רעש מהם כהאור החיים הקדוש והחיד"א ...

החיד"א לא נולד ולא קבע מושבו מעולם במרוקו
 

כותר

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
בס"ד
מאוד נשמע לי מוזר כל השיח הזה
מדובר במדינת מרוקו שהיו שם גאוני עולם ואני לא התחיל לפרט כי לא נגמור ואפשר לעיין בשו"תים שלהם
ודי אם נזכיר לגאונים שהתפרסמו אצל בני אשכנז וכל העולם רעש מהם כהאור החיים הקדוש והחיד"א ...
ומעלילים כאילו שבאו איזה שלוחים וכדו' ולימדו אותם הלכות לא לפי הספרדים
דבר זה הוא זלזול נורא ואיום בגאוני עולם ,[אפי' שלא מתכוונים לזה] , די עם אינטרסים . התורה לא שייכת לאף עדה
שבת שלום

תבדוק בתקופה זו של לפני כמאה שנה, האם היו שם פוסקי הלכה שהרביצו תורה מהעדה עצמה, או מארצות אחרות.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית