הרב שטיינמן תקופת שווייץ - גילויים חדשים

צוקר

משתמש רגיל
על תקופת חייו של הרב שטיינמן בשוויץ נחשפו בשנים האחרונות פרטים רבים, אנסה לפרט את תחנות חייו בשווייץ, לתת תאריכים פחות או יותר לכל תקופה, ולרכז פה מסמכים בהמשך על הנושא. ישנן כמה חידות בנושא שלא באו על פיתרונן.
ראשית חשוב לציין כי מרן הגראי"ל שהה בשווייץ ככל הנראה ברוב התקופה יחד עם הרב משה סולובייצ'יק, אלא שהיו זמנים שנפרדו דרכיהם.

התחנה הראשונה של מרן בשווייץ הייתה בישיבת "עץ חיים" במונטרה, לשם הוזמן ע"י הנהלת הישיבה לבקשת הגרב"ב לייבוביץ' בשנת תרצ"ז.

התחנה השניה של מרן הגיעה בשנת תרצ"ט, כאשר הוא ור' משה עזבו את הישיבה, ועברו לעיירה "בה" הסמוכה, שם מסופר שהתפללו את תפילות ר"ה ת"ש יחד עם ר' אייזיק שר, כאשר לכאורה זה היה סמוך ממש לעזיבתם את מונטריי, ולא הצליחו לתקוע וכו'. כל זה לאחר שעזבו כאמור את ישיבת עץ חיים (ראה:מנובהרדוק דרך מונטרה לירושלים עמוד שעט). מכתבים שכתב הרב שטיינמן מהעיירה "בה" יש גם בערב יום כיפור תש"א.
הצג קובץ מצורף גליון 151 בחוקתי(1).pdf

תחנה שלישית הייתה מחנה העבודה "שאונברג" שם עבדו בסלילת כביש, מחנה עבודה זה היה מחנה מיוחד ליהודים דתיים, והוא הוקם בחודש נובמבר 1940 - חשוון תש"א, ייתכן שהגראי"ל והגר"מ שהו קודם לכן בעוד מחנה מעבר כזה או אחר, אבל זה כנראה היה המחנה המרכזי בו שהו.
מחנות העבודה.JPG

במהלך שהותו במחנה חלה מרן בדלקת ריאות ובשל כך נשלח לאישפוז בבית חולים לחולי שחפת, לפי מה שסיפר מרן מישהו ממלוויו ביקש מחולה שחפת שירק למבחנה בה הייתה בדיקה שלו, כך היה, אולם הרופא שבדק אותו ראה שאין לו שום תסמין של המחלה, ופיקפק בתוצאות הבדיקה, למרות זאת בסופו של דבר במחנה חששו לקבלו חזרה, ולו בשל החשש הקל שהוא חולה, ועל כן שוחרר מהמחנה. מסמכים חדשים שנחשפו לאחרונה מלמדים שלכאורה תקופת שהותו בבית החולים מדובר בחודש אב תש"א. (בלי נדר יורחב לגביהם בהמשך)

משם חזר מרן לעיירה "בה", ולאחר מכן הגיע ללוצרן, אל קבוצה של תלמידי ישיבה מקומיים שריכז יהודי בשם "יצחק הרץ"(הנ"ל אף מוזכר במכתבים של מרן מ"בה", הובאו לעיל) שלקח את מרן כמגיד שיעור עבורם, ולאחר מספר חודשים התאקלם איתם יחד שוב בישיבה במונטריי, כקבוצה נפרדת שכונתה "לוצרן גרופ", אותם לימד עד נישואיו בטבת תש"ד.

לאחר נישואיו עבר ללוגאנו שם שהה והשתדל לעלייתו ארצה, עד שהצליח לעלות בסיון-תמוז תש"ה.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
כעת אפרט על תקופת שחרור מרן ממחנה העבודה השוויצי כפי שעולה מהחשיפות החדשות בעניין.

2 מכתבים נמכרו לאחרונה במכירות הפומביות, שניהם מחודש אב תש"א, הראשון מפרשת ואתחנן, והשני מפרשת ראה, אותם כותב מרן מהעיירה "ליזען" אל הגר"מ סולובייצ'יק, מדובר לכאורה בתקופה בה הוא נפרד ממנו מחמת איזו סיבה, כשבוחנים מהי העיירה ליזען, עולה כי מדובר בעיירת מרפא נודעת לחולי שחפת שידועה כ"לזאן". הכתובת אליה נשלח המכתב (הראשון) אל הגרמ"ס, מעניינת מאוד, והיא בינתיים בגדר חידה, היא נשלחה אל משפחת "מיראזי" mirazzi שגרה בעיירה Lenzerheide שנמצאת בקנטון: Graubünden, הכתובת רחוקה מאוד ממחנה העבודה שאונברג, ומצריכה בירור אודות מקום שהותו של הגרמ"ס באותה תקופה.

להלן המכתב הראשון (שאולי פענוחו ייתן קצת תשובות)
1.jpg
2.jpg

המכתב השני כאמור נכתב אף הוא מליזען אל הגרמ"ס, מכתב מרגש ורווי אמונה בו מספר מרן לכאורה את סיפורה של המבחנה שחולה שחפת ירק בתוכה בכדי לסלף את התוצאות, אולם הרופא זיהה שהתוצאות לא נכונות על פי בדיקה גופנית, בהמשך הוא מספר שה"צענטעראל לייטונג" (-מרכז ההדרכה, ככל הנראה הנהלת המחנות), ביקשו אישור בריאות, מאחר והוא מגיע מעיירה של חולי שחפת, וזה מרן מעריך במכתבו שהוא יכול להשיג בקלות יותר (כלומר, לקבל אישור מחלה לא יכול היה לקבל, כי היתה סתירה בין התוצאות לבין הבדיקה, אבל מאחר ומבקשים אישור שהוא בריא, מחשש שידביק את שאר השוהים במחנה, הוא יוכל לקבל שיחרור יותר בקלות בגלל החשש המינימלי, כפי שידוע שאכן היה.

להלן פענוח די טוב של המכתב, ולאחר מכן צילומו:

"יום א' לסדר ראה תש"א לעזין
ברכה ורב שלום לך יקירי אהובי אלופי ומיודעי שליט"א

אחרי הברכה מכתבך קיבלתי וכפי הנראה היה לך בעת האחרון הרבה בטלים מתורה אשר זה באמת פסידא דלא הדר, ועכשיו הנני להודיעך מה ששמעתי היום ממר זואלביץ אשר בא היום לעזינה וסיפר כי מר וורשנער דחיקא לי' שעתא ומבקש מקום או עצות אחרות היאך להשיג פרנסתו, כי באמת כל הזמן קיבל מקרוביו באמריקע ואחר כך למד עם אברהם, אמנם עכשיו אין לו לא זאת ולא זאת והוא רוצה לידע אם ישובו משפחת שטרנבוך למונטרע או לא ישובו כלל, ואם ישובו אם יהי' לו ללמוד עמו כי אם ילמוד עוד עמו אז הוא יכול להישאר על זה הסמך, ואם לאו הוא רוצה לבקש איני יודע מה, בכן תראה להיוודע מזה ותשיב לי תיכף במוקדם האפשרי, והנני חושב להישאר כאן עד יום ד' ובכן אם תוכל להשבני שאקבל תשובתך ביום ד' בבוקר תכתוב על אדריסתי בלעזין, וגם אחרי כן אז תכתוב למונטרע ווילא סאנסוסי, או תוכל לכתוב בענין זה למר זיחלוביץ למונטרע ג"כ על אדריסת סאנסוסי, הכלל תעשה כחכמתך להיודע מבלי שתרגיש כי זה בא מצדי, כי מסתמא לא ירצה שתרגיש ותעשה מחמת זה שינויים בחפצה ורצונה, אם אפשר שאל תשים לב לזה, עכ"פ כבר תראה מה לעשות.

....נקרא להיבחן ביום ו' העבר, אמנם שלח תעודת רופא..... זמן הקריאה ומר יבנר (?) יעצו לזה כי הוא רוצה לעשות כזאת, הוא שלא לו היום שכך (?).... חולה בגיל (?) והוא ייתן זה לבית החולים לבחון ואח"כ כשיקבל התוצאה יביאה ע"ז להרופא ויעשו כי הדבר בסכנה גדולה מ"מ אקווה כי זכות התורה וזכות אבותיו יסייעוהו ומן השמים ירחמו עליו, והנה לי כבר יש כזאת מאמבולאטבוריום איך שעשיתי אצלם כזאת אף שלא נתתי כלום לא שלי ולא של אחר, עכ"פ איני יודע מה אעשה, כי אפשר שאשלח זאת להצנטעראל לייטונג ביחד עם מכתב מהד"ר רוללאק ואקוה כי עי"ז אתפטר לגמרי ולא אצטרך להבחן, או אפשר שלא אעשה זאת עכ"פ רבות מחשבות ומה שיהיה הוא יהי' הישר והטוב, אל תדאג עבורי כידוע טבעי שאיני מצטער מכאלו ומכיוצא בהם והנה חשבתי כי אפשר שאין זה נכון כי הלא כשנותנים יסורים לאדם ואינו מפשפש במעשיו הלא עוברים על "ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא כו'" [-מרן במכתבו עבר שורה בשל חשש הלכתי של חיוב "שרטוט" כשכותבים פסוק] ולפי שיטת הסמ"ק הוא במנין המצות, ואפשר דגם היכא שאינו מרגיש עכ"פ מן השמים בוודאי עושין זאת כדי שיפשפש במעשיו, נמצא דכשאין מפשפשין כך עובר ע"ז [על זה] כלא הי', אפשר דעוברים על הנ"ל. דוד מסתמא יהי' כאן, כי אם יהיה' בכדי שיעשו אפשר שירצה מר יבנר שיבוא לילך עמו אל הרופא לקחת תעודה גם עבורו, ואצלי עדיין אין הדבר ברור אם אשתמש בכלל בהדברים הנ"ל, ואפשר שאקבץ כאן האיפונטהאלט לגמרי. הכלל הרבה מחשבות ובכולם איני ממתין באמת רק הכל בידי שמים וכו'.

כאן נפתח קטע חדש במכתב עם עדכון: "ואני נמצא כעת בבע, יום ד' לסדר ראה תש"א" בינתיים נתחדשו הרבה דברים לטובה והנה קיבלתי מכתב מהצענטראל לייטונג כי היות שאני נמצא בלעזין אפשר שאני חולה ואם הדבר כן הם מבקשים שאשלח להם תעודת רופא ממצב בריאותי כהיום, ובמה אודה לה' על חסדו כי גבר עלי כי באמת לא הזכרתי שום דבר מבריאותי והם בעצמם מבקשים כזאת, ואקווה כי אשיג תעודה והקב"ה יטיב חסדו לגאלנו ונודה לשמו כי גמל חסדו עלינו והוציאנו למרחב, אני ממהר כי כאן נמצא כעת מר ברלוביץ' גם מר אטלאס הקטן הם כעת בההכשרה והם כעת בבית מר דונבוים (?) ואפשר אם לא ישלחו היום המכתב אז אפשר שאכתוב לך מכתב בפרטות יותר כל העצות שחשב מר יבנר לעשות נודע שהם מסוכנים ביותר וכבר נדחה עצתו מכל וכל כי עשינו איזה בחינות דהיינו שהייתי אצל רופא עם האנאליז (איבחון) והוא אמר שאין זה כן טעות כי הוא רואה ע"י הדורכלויטומג (כנראה שם של מכשיר רפואי) שא"א להיות שהאנאליז יהי' אמת וב"ה כי ניצלתי שלא יחשדני למזייף ואי"ה כשנתראה אספר לך מהכל.

מה שכתבת לעיין ברמב"ם פ"א מה' כלאים הל' ג' מסתמא כוונתך למה שכתב הר"י קורקוס או אפשר שכוונתך לדבר אחר, כתוב למה כוונתך. פרוש בשלו' למשפ' שטרנבוך, תודה לאברהם עבור הדר"ש שכתב לי.

אסיים בברכת כל טוב אהרן לייב".

1.jpg
2.jpg
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
מכתב נוסף שהתפרסם נכתב ע"י מרן בשנת תש"ב בעת ששהה במונטריי בסדר "אל כל חכמי" - שזה לכאורה תצווה. שזה אדר תש"ב. מכתב שנשלח אל הרב ברייש. בהנחה שמרן שוחרר בחודש אב תש"א, 7 חודשים לאחר מכן כבר היה במונטריי, וככל הנראה תקופת לוצרן הקצרה נכנסת באמצע בחודשים אלו.

87.jpg
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
להלן קטע מתוך עדות של יהודי ששהה בשוויץ בזמן המלחמה וכתב בזכרונותיו על פגישתו עם הרב שטיינמן והגר"מ סולובייצ'יק בעיר Allschwil, בחודש אפריל 1941, העיר סמוכה אל שאונברג, ומתוכן הדברים משמע שהוא נפגש איתם תוך כדי עבודתם במחנה (המחנה לא היה כמו המחנות הנאצים, היו חופשות בשבתות ובחגים וכו', וכנראה במהלך אחת החופשות ביקרו שם).

הצג קובץ מצורף מראה כהן.pdf
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
ישנו סיפור שמסופר על כך שהיה קושי בהשגת ד' מינים במחנה הכפיה בשווייץ ומרן תיאר את השמחה הגדולה שהייתה כשהשיגו, לפי העולה מרן לא שהה בסוכות במחנה העבודה, ועל כן צריך לומר שאין מדובר על תקופת השהות במחנה העבודה אלא על מקומות אחרים.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא

קבצים מצורפים

  • Bad-Schauenburg-Im-Arbeitslager-interniert-nachdem-die-Juden-vor-den-Nazis-geflohen-waren_arti...jpg
    Bad-Schauenburg-Im-Arbeitslager-interniert-nachdem-die-Juden-vor-den-Nazis-geflohen-waren_arti...jpg
    95.2 KB · צפיות: 600

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
כפי שצויין שהותו של מרן בישיבת מונטריי מתחלקת ל2 חלקים, האחד מהגעתו עד לתרצ"ט, ומשנת תש"ב-עד לחתונתו בתש"ד.

על תקופות אלו יש תיעוד בספר מ"מנובהרדוק דרך מונטרה לירושלים" על תולדות חייו של הרב בוצ'קו שנכתב ביוזמת נכדו ע"י הד"ר חיים שלם, אולם המידע שם טעון השלמות.
כאמור הרב שטיינמן והרב סולובייצ'יק עזבו את מונטריי בתרצ"ט, זאת בשל סכסוך עם הרב בוצ'קו, לאחר שעזבו את הישיבה פרצה המלחמה והישיבה כמעט שנסגרה מאחר ובחורים עזבו את הישיבה. בשנת תש"ב חזר הרב שטיינמן לישיבה עם קבוצת תלמידים שהביא עימו מלוצרן, אולם הרב סולובייצ'יק לא חזר אלא התגורר אצל משפחת שטרנבוך והתלמידים היו מתגנבים מהישיבה לשמוע ממנו שיעורים.

בספר מופיע תיעוד מ2 מכתבים של התכתבות הרב בוצ'קו עם הנהלת מחנות העבודה בחודש יולי 1941, בו הוא מציין את זה שהרב סולובייצ'יק זקוק לעוד לימודים בישיבה בכדי להיות "רב מוסמך", זה ככל הנראה בנסיון לסייע לו לצאת מן המחנות, וייתכן שפעילות זו אכן הביאה לשחרורו.
 

urs

משתמש רשום
צוקר אמר:
כשבוחנים מהי העיירה ליזען, עולה כי מדובר בעיירת מרפא נודעת לחולי שחפת שידועה כ"לזאן". הכתובת אליה נשלח המכתב (הראשון) אל הגרמ"ס, מעניינת מאוד, והיא בינתיים בגדר חידה, היא נשלחה אל משפחת "מיראזי" mirazzi שגרה בעיירה Lenzerheide שנמצאת בקנטון: Graubünden, הכתובת רחוקה מאוד ממחנה העבודה שאונברג, ומצריכה בירור אודות מקום שהותו של הגרמ"ס באותה תקופה.


לנצרהיידה היא כפר הררי הסמוך לארוזה בהרים של גראובינדן (כיום יש גם איחוד רשויות ביניהם), ש"רק" ההרים מפרידים ביניהם. למרות שבקו אווירי הם די סמוכים, אבל אין חיבור ביניהם (כיום יש רכבל חדש הפעיל רק בעונה - בעבר היה צריך לנסוע לחור ומשם להגיע מהצד השני של ההר - דרך של כמעט שעתיים). מופיע בכתובת גם משפחת שטרנבוך. יש להניח שבפרשת ואתחנן - בין הזמנים, משפ' שטרנבוך נסעה לנופש בהרים כמקובל והזמינה את הגרמ"ס לשהות איתם בבית שהם שכרו ממשפחת מיראזי. עד היום יש בכפר לנצרהיידה משפחה בשם MARAZZI, אולי יש קשר. בארוזה יש חברה קבלנית בשם זה.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
urs אמר:
צוקר אמר:
כשבוחנים מהי העיירה ליזען, עולה כי מדובר בעיירת מרפא נודעת לחולי שחפת שידועה כ"לזאן". הכתובת אליה נשלח המכתב (הראשון) אל הגרמ"ס, מעניינת מאוד, והיא בינתיים בגדר חידה, היא נשלחה אל משפחת "מיראזי" mirazzi שגרה בעיירה Lenzerheide שנמצאת בקנטון: Graubünden, הכתובת רחוקה מאוד ממחנה העבודה שאונברג, ומצריכה בירור אודות מקום שהותו של הגרמ"ס באותה תקופה.


לנצרהיידה היא כפר הררי הסמוך לארוזה בהרים של גראובינדן (כיום יש גם איחוד רשויות ביניהם), ש"רק" ההרים מפרידים ביניהם. למרות שבקו אווירי הם די סמוכים, אבל אין חיבור ביניהם (כיום יש רכבל חדש הפעיל רק בעונה - בעבר היה צריך לנסוע לחור ומשם להגיע מהצד השני של ההר - דרך של כמעט שעתיים). מופיע בכתובת גם משפחת שטרנבוך. יש להניח שבפרשת ואתחנן - בין הזמנים, משפ' שטרנבוך נסעה לנופש בהרים כמקובל והזמינה את הגרמ"ס לשהות איתם בבית שהם שכרו ממשפחת מיראזי. עד היום יש בכפר לנצרהיידה משפחה בשם MARAZZI, אולי יש קשר. בארוזה יש חברה קבלנית בשם זה.

יפה. אז מובן גם מדוע במכתב הבא פונה הרב שטיינמן לגרמ"ס שידבר עם שטרנבוך אודות פרנסת חברם.

בקשר לכך שהוא נסע איתם לנופש צריך הסבר איך נסע אם באותם ימים הוא היה אסיר במחנות עבודה, שמא פעילותו של הרב בוצ'קו מחודש יולי 41 הביאה אכן לשחרורו במקביל למעברו של הרב שטיינמן לבית חולים ולאחר מכן לשחרורו?
 

urs

משתמש רשום
ביולי 41 הם עדיין היו בבע ולמדו כל שעות היום בחברותא. מחנה העבודה היה יותר משנה מאוחר יותר.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
urs אמר:
ביולי 41 הם עדיין היו בבע ולמדו כל שעות היום בחברותא. מחנה העבודה היה יותר משנה מאוחר יותר.

לא נראה כך.

א. המכתבים שהובאו כאן לעיל שנשלחו מלזאן באב תש"א, ועוסקים כבר בסיפור של שחרורו מהמחנה לכאורה.
ב. מכתביו של הרב בוצ'קו לטובת שחרורו של הרב סולובייצ'יק מהמחנות בחודש יולי 41 מזכירים כבר את שילובו במחנה (מובא להלן צילום).
ג. ראה מספר מראה כהן שמתאר את ביקורם במהלך החופשה מהמחנה בחודש אפריל 1941
ד. על פי ד"ר חיים שלם מעדויות התלמידים בישיבה, תקופתו השניה של הרב שטיינמן (אחרי המחנות) בישיבת מונטריי החלה בשנת תש"ב, אחרי תקופה לוצרנית כלשהי.

‏‏לכידה.JPG

לפי החישוב והראיות שהובאו לעיל עולה שהתקופה במחנה הייתה בין חודש תשוון תש"א לחודש אב תש"א לכל היותר.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
קטע מתוך ספר על סאלי מאייר מראשי ההנהגה היהודית החילונית בשווייץ, בגרמנית, מישהו יודע לתרגם את זה? הוא עוסק בהקמת המחנה (בכל מה שנוגע לפיאורו של מאייר, חשוב לדעת כי הנ"ל היה אחראי לגירושם של יהודים רבים משווייץ)

image(13).png
 

התמים

משתמש רשום
יישר כח על האשכול הדוקומנטרי החשוב הזה, למען יידעו דורותיכם
 

urs

משתמש רשום
בדקתי שוב: במכתבים שהגר"מ והגראי"ל כתבו בכ"ח באב ת"ש מבע (בעי - כפי שכתבו) הם מספרים האם להשתמט מבדיקה רפואית שעליהם לעבור. יומיים לאחר מכן, א' דר"ח אלול הם כותבים שעברו בדיקת רופא בלוזן וכנראה הם בריאים... במכתב מז' באלול הם כותבים שהוחלט שהם חופשיים עד שיאורגן מחנה כשר. (מכתבים באידיש 'והאיש משה' ח"ב סי ט"ו).
מהמכתבים שפורסמו לפני שנה במשפחה מתברר, שבסוף דצמבר 40 הם כבר היו שאאונברג (המכתבים הופנו על ידי הדואר מבע הלאה למחנה העבודה). הם היו במחנה לפחות עד לסוכות תש"ג - זה התאריך על קופסת האתרוג שייצר עבורם גוי סובוטניק - גם פורסם במשפחה לפני כמה שנים.
"שילובו במחנה עבודה [של ציריך]" נראה טעות. אולי הנהלת המחנות הכללית היתה בציריך.
גם מכתב הגראי"ל שניסה בתחבולה להשתחרר - לא אומר שעלתה בידו.
זה שהשתדלו לשחרר אותם עדיין לא אומר שאכן שוחררו.
בקטע בגרמנית כתוב שהמחנה נפתח בנובמבר 40 בבאד ששאונבורג אך ישיבת מונטרי עשתה את כל שביכולתה למנוע את העברת תלמידיה למחנה היות ואין זה הולם את מעמדם.
מהמכתב של הרב בוצ'קו נראה שהם עברו לבע באמצע 49 (סוף תרצ"ט). ממכתבי הקונסוליה הבריטית שמוענו לר"מ נראה שבאוגוסט 39 עדיין היו במונטרי ובאוקטובר 39 כבר בבע. כנראה ששהו שם עד לתחילת תש"א.
ע"כ י"ל שאכן היו להם חופשות (כמו שהתארחו בשבת בבית משפ' שפיצר, לימים כמדומני ראש הקהל בבזל), וכל המכתבים הנ"ל היו באותם זמנים.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
urs אמר:
בדקתי שוב: במכתבים שהגר"מ והגראי"ל כתבו בכ"ח באב ת"ש מבע (בעי - כפי שכתבו) הם מספרים האם להשתמט מבדיקה רפואית שעליהם לעבור. יומיים לאחר מכן, א' דר"ח אלול הם כותבים שעברו בדיקת רופא בלוזן וכנראה הם בריאים... במכתב מז' באלול הם כותבים שהוחלט שהם חופשיים עד שיאורגן מחנה כשר. (מכתבים באידיש 'והאיש משה' ח"ב סי ט"ו).
מהמכתבים שפורסמו לפני שנה במשפחה מתברר, שבסוף דצמבר 40 הם כבר היו שאאונברג (המכתבים הופנו על ידי הדואר מבע הלאה למחנה העבודה). הם היו במחנה לפחות עד לסוכות תש"ג - זה התאריך על קופסת האתרוג שייצר עבורם גוי סובוטניק - גם פורסם במשפחה לפני כמה שנים.
"שילובו במחנה עבודה [של ציריך]" נראה טעות. אולי הנהלת המחנות הכללית היתה בציריך.
גם מכתב הגראי"ל שניסה בתחבולה להשתחרר - לא אומר שעלתה בידו.
זה שהשתדלו לשחרר אותם עדיין לא אומר שאכן שוחררו.
בקטע בגרמנית כתוב שהמחנה נפתח בנובמבר 40 בבאד ששאונבורג אך ישיבת מונטרי עשתה את כל שביכולתה למנוע את העברת תלמידיה למחנה היות ואין זה הולם את מעמדם.
מהמכתב של הרב בוצ'קו נראה שהם עברו לבע באמצע 49 (סוף תרצ"ט). ממכתבי הקונסוליה הבריטית שמוענו לר"מ נראה שבאוגוסט 39 עדיין היו במונטרי ובאוקטובר 39 כבר בבע. כנראה ששהו שם עד לתחילת תש"א.
ע"כ י"ל שאכן היו להם חופשות (כמו שהתארחו בשבת בבית משפ' שפיצר, לימים כמדומני ראש הקהל בבזל), וכל המכתבים הנ"ל היו באותם זמנים.

מחנה שאונברג הוקם בחשוון תש"א במיוחד לדתיים, והעולה מן הדברים שהם אכן נכנסו לשם די קרוב להקמתו אם כבר בדצמבר נשלח משם מכתב.

התוספת בסוגריים [של ציריך] זה אכן תוספת של העורך ולא במקור המכתב.

העובדות המעידות לכאורה על שחרורו של מרן באב תש"א או סמוך לכך, הן:
א. הסיפור שידוע (וגם נתקבל אצלי אישור עליו מבני המשפחה) שמרן שוחרר בשל חשש לדלקת ריאות שהביא לאישפוזו בבית חולים לחולי שחפת, סיפור היריקה במבחנה, גילוי התרמית ע"י הרופא, ולאחר מכן השחרור למרות זאת בשל החשש הקל.
הראיות שלכאורה מוכיחות שזה היה באב תש"א
1. השהות הארוכה שלו בלאזן, עיר המרפא, במשך לפחות כשבועיים (ואתחנן-ראה), ומיד משם ל"בע"
2. הסיפור המופיע במכתב די מזכיר את הסיפור הידוע, אולי צריך עוד טיפה פענוח בכדי לקבוע על כך בוודאות.
ב. מכתב מרן הגראי"ל ממונטריי בתש"ב.
ג. עדות התלמידים במונטריי שהובאה בספרו של חיים שלם כי שהה שם מתש"ב עד תש"ד (מרן התחתן בטבת תש"ד ועזב את מונטריי, אם הגיע לשם רק אחרי סוכות תש"ג, הוא היה שם רק שנה זה פער גדול מסיפורי התלמידים).
ד. אציין עוד כי חיים שלם בספרו על הרב בוצ'קו מציין כי ידוע לו שבשנת 1942 התגורר הגרמ"ס בבית שטרנבוך במונטריי, איני יודע מה ראיותיו לכך.

הראיה כנגד זה סיפור קופסת האתרוג שזכור לי במעומעם ואנסה להשיג את הכתבה הזו במשפחה בשביל שנוכל לדון בראיות העולות ממנה.

בקשר לחופשות. כמדומני הן בזל והן אושרוויל המוזכרות כמקום חופשה הן מקומות סמוכים מאוד לבד שאונברג והן להקיש מהם לשהות במונטריי בלזאן או ב"בע" הרחוקים משם.

צריך לברר אם אין איזו אמירה מהגראי"ל או מהגרמ"ס להבחל"ח על אורך התקופה בה שהו במחנה, לטענתך, כמעט שנתיים, לטענתי פחות משנה.
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
קיבלתי מחבר את הכתבה מעיתון משפחה על קופסת האתרוג, ואכן מסופר שם כששאלו את מרן הגראי"ל על קופסת האתרוג, הוא אמר שבתאריך המצויין על גבי הקופסא הוא כבר לא היה במחנה, אפשר ליישב את התאריך בכמה אופנים, א. צריך לברר כמה זמן לקח לו לבנות את הקופסא, ייתכן שזמן ארוך מאוד, ייתכן גם שהקופסא זכתה לשידרוגים מידי שנה, ועיטור הקופסא בכתובת נעשתה לכבוד חג הסוכות תש"ג.
כפי שציינתי כבר, מרן ככל הנראה כלל לא שהה במחנה בימי חג הסוכות, וייתכן שיוצר הקופסא התחיל להתכונן לחג הסוכות כמה חודשים קודם לכן, אולי כדאי לברר אצל מי שדיבר עם מרן על הקופסא את הנוסח המדוייק ששמע ממנו.

להלן ציטוט מתוך הכתבה:
וכאן אנו מגיעים לאותה קופסת אתרוג שבה פתחנו את דברינו. במחנה, שכאמור היה מיוחד ליהודים שומרי מצוות, היה גם גוי. גוי יחיד במחנה, שאיש לא זוכר את שמו. על פי מה שידוע הוא היה 'סובוטניק' (-סובוטניקים הם נוצרים רוסים השומרים שבת. סוּבּוֹטָה ברוסית זה שבת), ועקב היותו שומר שבת שיכנו אותו השוויצרים בתוך המחנה הזה שהיה מחנה שומר שבת.
הוא היה נגר אמן במקצועו שנידבק בהתרגשות הרבה שאחזה בחבריו שקיבלו ארבעה מינים. הוא הציע להכין להם במו ידיו קופסת אתרוג. כעבור מספר ימים, יצאה הקופסא מבית המלאכה של הגוי ונמסרה לידי היהודים. היא אומנם לא הייתה שיא פסגת האומנות, כפי שניתן לראות עד היום הזה, אך הגוי הסובוטניק כה התרגש מהאתרוג עד שייחד - לדבריו - ייחודים במעשה הקופסא.
מכיוון שהוא היה בקיא בתנ"ך, הוא הסביר ליהודים שגובה ורוחב הקופסא הם 10 ס"מ כנגד עשרת הדברות, וגם אורך הקופסא הוא כנגד משהו (מדובר ב-14 ס"מ), שאין היום מי שזוכר את פרטי הכוונה ההיא. אולי היו עוד כוונות, אך כאמור לא נותר מי שידע לספר עליהם.
אחד מהשוהים באותו מחנה היה ר' שמואל משה גרינבוים ז"ל שנפטר לפני יותר מעשרים שנה בשווייץ. בתום תקופת המחנה נותרה הקופסא בידו, והוא סיפר לצאצאיו על יחודה.
אחד מצאצאיו, שבידיו נמצאת כיום קופסא זאת, הרהיב עוז לפני שנים אחדות וניכנס אל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א עם הקופסא בידו. הגראי"ל אכן התרגש למראיה, ואמר כי הוא זוכר אותה היטב וגם את הגוי ההוא שייצר אותה וייחד בה ייחודים. לדבריו, התאריך שנחרט על הקופסא אינו נכון, כי באותה שנה הוא עצמו כבר לא היה במחנה.
כך טומנת בחובה קופסה תמימה 'יחודים' של גוי במחנה עבודה שווייצרי, עבור אתרוגם של היהודים הפליטים, ביניהם כאלה שנמנו לימים על מנהיגי הדור.
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
הרב צוקר,
דבריך נפלאים ממש, אנא ממך המשך לשתף את הציבור עם ממצאיך המרתקים והמרגשים.

כמו"כ יש איזושהי תמונה מהקופסא הנזכרת?
 

צוקר

משתמש רגיל
פותח הנושא
אולי תוכל לברר לנו אצל בעל קופסא על הנוסח המדוייק ששמע ממרן אודותיה ואודות שהותו במחנה?
 

חכם באשי

משתמש ותיק
אכתוב כאן את ששמעתי לפני יותר משנה מראב"ד העדה הגר"מ שטרנבוך שליט"א, שסיפר כי הכירו משוויץ אחרי המלחמה, והיה מסוגף בתעניות ועמל בתורה, ועוד הוסיף בשבחו.
 

אלימיר

משתמש ותיק
@צוקר היקר האם יש לך מקורות על לפני שוויץ, מעניין אותי האם נהג בהנהגות הפרישות המיוחדות שלו לפני כן. על התמדתו קראתי, אך לכאורה מהתמונות שלו מחתונתו וקודם שהוא מגולח ולבוש כדרך הבחורים דאז נראה שלא נהג כ"כ באלו ורק בשוויץ או אח"כ התגבשו אצלו.
 

אוריאל

משתמש ותיק
על התמונות שלו שבהם הוא מגולח, שמעתי פעם שלא היתה דעתו נוחה מפרסומם, יען והוא חוייב והוכרח לכך על ידי הגויים הליטאים, ולא רצה שילמדו מזה.
אני לא זוכר במדוייק את הפרטים.
 

סבא

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
על התמונות שלו שבהם הוא מגולח, שמעתי פעם שלא היתה דעתו נוחה מפרסומם, יען והוא חוייב והוכרח לכך על ידי הגויים הליטאים, ולא רצה שילמדו מזה.
אני לא זוכר במדוייק את הפרטים.
אכן, זכרת מדוייק.
כאיל תערוג.png
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אחרי שהרב בוצ'קו לא שילם לו כמה חדשים את המגיע לו בישיבת מונטרה, הוא נאלץ לעקור משם. ועקר לציריך, שם סבל גלות נוראה. עד שהתגלגל ללוגאנו, ושם דאג לו הרב לייבוש רובינפלד לכל מחסורו, ולמד עם בנו וחתניו המופלגים, ר' דוד הלר, ובני הרב מפרשבורג.
אח"כ נישא, ואחרי כמה חדשים עלה לארץ.
בסה"כ שהה בלוגאנו כחצי שנה.
 
חלק עליון תַחתִית