הסתפרות בער"ח אייר כשחל בשבת

יוסי 2

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יוסי 2 אמר:
צוואת רי"ה היא עמוסה בהרבה הוראות למעשה זה ספר שלם,

זה לא ספר שלם
זה מקסימום שלוש דפים בכתב גדול
טועת שלי, הצוואה מופיעה כספר שברובו הוא דרכי התשובה וההוראות הם רק בסופו.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יוסי 2 אמר:
איש ווילנא אמר:
יוסי 2 אמר:
צוואת רי"ה היא עמוסה בהרבה הוראות למעשה זה ספר שלם,

זה לא ספר שלם
זה מקסימום שלוש דפים בכתב גדול
טועת שלי, הצוואה מופיעה כספר שברובו הוא דרכי התשובה וההוראות הם רק בסופו.
כוונתך הוא לספר חסידים? 
 
 

יוסי 2

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יוסי 2 אמר:
איש ווילנא אמר:
זה לא ספר שלם
זה מקסימום שלוש דפים בכתב גדול
טועת שלי, הצוואה מופיעה כספר שברובו הוא דרכי התשובה וההוראות הם רק בסופו.
כוונתך הוא לספר חסידים? 

לא לצוואת רי"ה  הצג קובץ מצורף צוואת רבי יהודה החסיד.pdf
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יוסי 2 אמר:
איש ווילנא אמר:
יוסי 2 אמר:
טועת שלי, הצוואה מופיעה כספר שברובו הוא דרכי התשובה וההוראות הם רק בסופו.
כוונתך הוא לספר חסידים? 

לא לצוואת רי"ה צוואת רבי יהודה החסיד.pdf
מענין. לא הכרתי. יש"כ
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
במשנה ברורה הביא בשם האחרונים להתיר לכתחילה להסתפר ראש חודש שחל בערב שבת על אף מנהגי האבלות של ספירת העומר.

וכפי שיהיה מחר יום ו'.

וראיתי בפוסקי זמננו שגם כן מורים כן.

אבקש לשמוע דעתכם במה שהסתפקתי בו. האם הדבר מותר אף לדעת מרן הש"ע.

כי הנה השלחן ערוך לא חילק וכתב בסתם שכל הימים הללו אסורים.

ומאידך יש צד לומר שהוא דיבר בספירת העומר בשנים רגילות. ואין זה אומר שהוא חולק על האחרונים בדין זה.

עוד אשמח לשמוע מה המנהג בזה בקרב בני עדות המזרח. ואם יש בזה מסורת מפוסקי הדורות הספרדים.

תודה רבה
 

עמנואל

משתמש ותיק
פשט הב"י וש"ע תצג א - ג שאין בזה שום היתר. וכ"כ מעין אומר ח"ג בשם הגר"ע לדחות משום כך את דברי המשנ"ב (תצג ה)שהקל בזה.

ואולם היו מנהגים שונים בקרב הספרדים שהתירו את התספורת בר"ח (גם כשלא חל בשבת. רדב"ז, מהריק"ש, מהר"ם די לונזאנו, פר"ח, שכנה"ג, שולחן גבוה, ארץ חיים שכך היה מנהג בצפת בדורות לפניו), ושלא כדעת הש"ע (תצג ג) שכתב שמנהג זה בטעות (ומבואר בב"י ובאור הלכה מדוע).

ובשכנה"ג כתב שבר"ח שחל בע"ש, החוששים לצואת ר"י החסיד שלא להסתפר אז יכולים להסתפר ביום חמישי, ושכך נוהג הוא עצמו. וכן מי שנוהג להחמיר שלא להסתפר בר"ח יסתפר יום לפניו. וכ"ה שולחן גבוה.

ובמעין אומר כתב שמי שנוהג כרדב"ז בסתפורת בר"ח הגר"ע אמר שהוא מוחה בו.

וכתב רדב"ז שיש שהקלו להסתפר בכל ע"ש, וכ"כ הגר"י מאמאן בעמק יהושע ח"ו שיש שנהגו כן אך התרעם על המנהג.
 

שייגניסט

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
פשט הב"י וש"ע תצג א - ג שאין בזה שום היתר. וכ"כ מעין אומר ח"ג בשם הגר"ע לדחות משום כך את דברי המשנ"ב (תצג ה)שהקל בזה.

ואולם היו מנהגים שונים בקרב הספרדים שהתירו את התספורת בר"ח (גם כשלא חל בשבת. רדב"ז, מהריק"ש, מהר"ם די לונזאנו, פר"ח, שכנה"ג, שולחן גבוה, ארץ חיים שכך היה מנהג בצפת בדורות לפניו), ושלא כדעת הש"ע (תצג ג) שכתב שמנהג זה בטעות (ומבואר בב"י ובאור הלכה מדוע).

ובשכנה"ג כתב שבר"ח שחל בע"ש, החוששים לצואת ר"י החסיד שלא להסתפר אז יכולים להסתפר ביום חמישי, ושכך נוהג הוא עצמו. וכן מי שנוהג להחמיר שלא להסתפר בר"ח יסתפר יום לפניו. וכ"ה שולחן גבוה.

ובמעין אומר כתב שמי שנוהג כרדב"ז בסתפורת בר"ח הגר"ע אמר שהוא מוחה בו.

וכתב רדב"ז שיש שהקלו להסתפר בכל ע"ש, וכ"כ הגר"י מאמאן בעמק יהושע ח"ו שיש שנהגו כן אך התרעם על המנהג.
אשמח לדעת באיזה סימן מופיע בעמק יהושע
לגבי מה שהבאת להסתפר או להתגלח בכל ערב שבת הנה נראה לדייק מדברי השו''ע (סי תצג ס''ב) שאם חל יום לג ערב שבת אז מסתפרין ומשמע דוקא אז בכה''ג מותר בע''ש אבל שאר ערבי שבתות אסור
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אני חוזר לנושא בשאלה מענינת
האם ההיתר הוא כבר מהלילה או רק מהבוקר
(ועל הצד שאסור בלילה האם יש מקום להקל בנמצא במלון קורונה שאין שם ספר אלא הלילה בדוו')
 

מבית לוי

משתמש רגיל
בירור;
האם יש הלכה של 'דבר המקפיד חוצץ' לגבי תפילין?
וא"כ לכאו' יהיה חייב להסתפר.
 

מבית לוי

משתמש רגיל
הערה א' נכונה, אולי עד כמה שמחויב להסתפר בקידמת ראשו יש כאן ענין של כבוד הבריות, וצ"ע
אך הערה ב' במצב דידן לא שייך, ובכלל סו"ס כעת מקפיד ומעכב.
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
אני חוזר לנושא בשאלה מענינת
האם ההיתר הוא כבר מהלילה או רק מהבוקר
(ועל הצד שאסור בלילה האם יש מקום להקל בנמצא במלון קורונה שאין שם ספר אלא הלילה בדוו')

אתה נמצא במלון באמת?
 

עמנואל

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
אשמח לדעת באיזה סימן מופיע בעמק יהושע
לגבי מה שהבאת להסתפר או להתגלח בכל ערב שבת הנה נראה לדייק מדברי השו''ע (סי תצג ס''ב) שאם חל יום לג ערב שבת אז מסתפרין ומשמע דוקא אז בכה''ג מותר בע''ש אבל שאר ערבי שבתות אסור
כך מדייק גם עמק יהושע בסימן לג (על מנהג כזה עיין במגן אבות).
ואפשר לדייק מזה גם שלא כדברי הרב משנ"ב הנ"ל לגבי תספורת בע"ש ר"ח אייר שחל בו.
ועיין באחרונים שדנו לעניין נישואין שנקבעו לתאריך שהוא לפני פסח ואירע אונס, האם אפשר לקיימם ר"ח אייר שחל בשבת, שבב"ח היקל בזה. וכתבו שאין להקל כב"ח אלא רק באופן זה שקבעו ואירע אונס - מפני שלא שמענו שהקלו (וה"ד בפקודת אלעזר וכה"ח).
 

עמנואל

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
לכתחילה להסתפר ראש חודש שחל בערב שבת על אף מנהגי האבלות של ספירת העומר
במ"ב (תצג סק"ה) לא התיר אלא בר"ח שחל בשבת - ומשום תוספת שמחה דשבת ור"ח.
אולם אם ר"ח אייר בשבת הוא בהכרח יחול בע"ש, כי הוא יכול לחול רק באופנים המבאים - אב בג דה וז. ור"ח סיון יכול לחול רק בימים א ג ד ו.
ולכן נדונה השאלה באשכול דומה, האם מוכח שהמ"ב לא חשש לר"י החסיד שאין מסתפרים בער"ח.

ולעניין פסיקת הספרדים,
הנה שורש הדברים בב"ח, שביאר כי מטעם זה הותרו הנישואין, וכן התיר המ"ב.
אולם הרב בית דוד (ה"ד באחרונים, ברכ"י ועוד) העיר על הב"ח שלא שמענו מעולם להתיר הנישואין, ועם זאת, הוא התיר לישא בשאירע אונס, כנ"ל.
(ברם, הפר"ח ועוד הביאו טעמים אחרים להתיר נישואין בספירה עיין פקודת אלעזר שדן בנושא באריכות)
נמצא שההכרעה היא שהספרדים לא סברו כדעת הב"ח (רק לעניין תספורת יש שנהגו להקל כל ר"ח - כפי שהביא הש"ע וכתב לדחותו. ובזה מי שנהג נהג [כמדומני בעיקר יהדות שאלוניקי]. ואפילו הכי, כתבו האחרונים שהתספורת הותרה, לא הנישואין).
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
מחר בבוקר ודאי שמותר
וגם היום בלילה ראיתי שהגר"ע פריד הקל

שאלתי לא אם מותר כי זה ברור שאין צד לאיסור
השאלה אם יש יותר ענין אחרי חצות כיון שזה יותר לכבוד שבת או שאדרבה לפני חצות כיון שכבוד שבת לעשות לפני חצות? 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
סליחה לא הבנתיך
ולעצם השאלה נראה לי שבתספורת לא שייך כלל שדוו' אחרי חצות נראה יותר כבוד שבת כיון שבתספורת אין מסתפרים דוו' לפני האירוע אלא מעט לפניו משא"כ מרחץ (שע"ז כתב המ"ב ששעה קודם חצות ניכר שהוא לכבוד השבת)
ועוד דהלא יש שהבינו בביהגר"א שאסור להסתפר בע"ש אחרי זמן מנחה גדולה (זו מח' בהבנתו בסי' רע"א) א"כ ודאי שלא שייך לומר דוו' אחרי חצות
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
חניכי הישיבות אמר:
אברהם העברי אמר:
מחר בבוקר ודאי שמותר
וגם היום בלילה ראיתי שהגר"ע פריד הקל
הוא הקל או לכתחילה?
בקו שלו נשמע שלכתחילה ובעלון היה נראה שזו קולא
לענ"ד נראה שדוו' מהבוקר כדי שגם יום זה יחשב לספירת הל"ג ימים שרובו ככולו (כסברת המ"ב לגבי ל"ג בעומר)
 

חניכי הישיבות

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
חניכי הישיבות אמר:
אברהם העברי אמר:
מחר בבוקר ודאי שמותר
וגם היום בלילה ראיתי שהגר"ע פריד הקל
הוא הקל או לכתחילה?
בקו שלו נשמע שלכתחילה ובעלון היה נראה שזו קולא
לענ"ד נראה שדוו' מהבוקר כדי שגם יום זה יחשב לספירת הל"ג ימים שרובו ככולו (כסברת המ"ב לגבי ל"ג בעומר)
תודה רבה על המידע אגב אתה יכול לשלוח לי את העלון שלו 
או פה לטובת כולם
 
 

מבין ענין

משתמש ותיק
אגב, דעת הילקו"י שמנהג הספרדים שלא כהמשנ"ב ואין מסתפרים בר"ח שחל בער"ש. וכן דעת הרב מזוז.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
אגב, דעת הילקו"י שמנהג הספרדים שלא כהמשנ"ב ואין מסתפרים בר"ח שחל בער"ש. וכן דעת הרב מזוז.

כמובן
זה שו"ע מפורש (השו"ע כותב שאסור בר"ח ועליו כותב המ"ב להקל בחל בע"ש א"כ השו"ע לכאו' חולק ע"ז)
 

מבין ענין

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
מבין ענין אמר:
אגב, דעת הילקו"י שמנהג הספרדים שלא כהמשנ"ב ואין מסתפרים בר"ח שחל בער"ש. וכן דעת הרב מזוז.

כמובן
זה שו"ע מפורש (השו"ע כותב שאסור בר"ח ועליו כותב המ"ב להקל בחל בע"ש א"כ השו"ע לכאו' חולק ע"ז)
אין הכרח. השו"ע איירי בחל בחול. גם האוסרים לא מוכיחים מהשו"ע אלא מהמנהג. ולדעת הגר"מ פיינשטיין גם לספרדים מותר.
 
חלק עליון תַחתִית