ביאור הדבר
משתמש ותיק
האשכול הזה מיועד להבאת פירושים מרבותינו הראשונים והאחרונים עד זמנינו בפירוש ברכת אבות מהו אלוקי אברהם או מהו "הנורא" או מהו "באהבה" וכדו'
העולם החרדי אמר:אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות
כלומר שהמידות הם צורות בהשגחת הבורא ולא צורות בהכרת הבורא של האבות האם אני צודק?ד.מ. אמר:העולם החרדי אמר:אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות
'אלוקי אברהם" אי"ז מתייחס לשם 'אלקים' אלא לשם 'אלוק' [עי' בנו"כ לשו"ע שהם שני שמות] והוא נסמך 'אלוק של', ושם אלקים היינו בעל הכוחות כולם, אבל שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו דיש את ההבחנה של הקב"ה כמשגיח ומנהיג במידת חסדו כמו שנהג עם אברהם, ויש הבחנה של הנהגה שמנהיג העולם במידת הדין כמו שנהג עם יצחק וכו', וכל הנהגות אלו התגלו ע"י מעשי האבות ועי"ז נעשו מרכבה לגלות את ההנהגה המסויימת בעולם ומשו"ה הקב"ה התנהג עמם במידות אלו [הנהגות אלו אינם מתגלות היום בעולם אלא בצורה ממוזגת ולא בצורה המקורית]
ד.מ. אמר:העולם החרדי אמר:אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ידוע לפרש אברהם במידת החסד יצחק במידת הדין ויעקב במידת האמת ואני שנים מנסה להבין מה זה אומר? הרי אלקות היינו תקיף המשגיח עלינו וא"כ מהו ענין המידות לזה שהוא היה אלוקיהם? עוד רציתי להבין מהו עיקרה של ברכה זו האם לומר שהוא אלוקינו מאז ועד היום או לומר שהוא כל יכול אשמח בתשובות לדברים ושאר תוספות
'אלוקי אברהם" אי"ז מתייחס לשם 'אלקים' אלא לשם 'אלוק' [עי' בנו"כ לשו"ע שהם שני שמות] והוא נסמך 'אלוק של', ושם אלקים היינו בעל הכוחות כולם, אבל שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו דיש את ההבחנה של הקב"ה כמשגיח ומנהיג במידת חסדו כמו שנהג עם אברהם, ויש הבחנה של הנהגה שמנהיג העולם במידת הדין כמו שנהג עם יצחק וכו', וכל הנהגות אלו התגלו ע"י מעשי האבות ועי"ז נעשו מרכבה לגלות את ההנהגה המסויימת בעולם ומשו"ה הקב"ה התנהג עמם במידות אלו [הנהגות אלו אינם מתגלות היום בעולם אלא בצורה ממוזגת ולא בצורה המקורית]
פי' המילה גדול אינו חסד כפי שרבים נוטים לטעות.ד.מ. אמר:ומצד המאורעות הנה אברהם אשר מתנהג במידת החסד כפי שמכיר את בוראו,
עיקר מידתו של יצחק הוא מידת דין. ועל כן לא האריכה התורה במידתו של יצחק כי אי"ז שייך כ"כ לעבודתנו וכפי שנבאר.איש ווילנא אמר:יצחק לגבורה
איש ווילנא אמר:יש לזה בסיס בסיפורי התורה הפשוטים? האם הסיפורים של יעקב עם לבן שייכים דווקא לאמת?
אכן המתבונן בספרים בעניין יעקב יראה שמעט בלבול יש בזה. כי מיוחס ליעקב ע"פ רוב מידת 'נורא', מידת 'תפארת' 'אמת' 'תורה' 'קדושה', וכמו"כ היותו אמצע. ובמהר"ל הוסיף בזה שחומש ויקרא הוא כנגד יעקב שעולה הקרבן לה' עיי"ש. ומעל כ"ז מידת שלמות היות מטתו שלמה.ד.מ. אמר:וביעקב הלא קרא כתיב ויעקב איש תם יושב אהלים
אמנם צדקו דבריו כי כל מעשי יעקב נראה שהם ברמאות הן עם עשיו אחיו והן עם לבן שאמר אחיו אני ברמאות
א. אלוקי אבותינו מקדימים לומר שאת עיקר גילוי אלוקותו קיבלנו במסורה מאבותינו. [דהיינו מקדימים אלוקינו שעבודתינו בו היא כאילו גילינו אלוקותו בעצמנו, אף שאת עיקר גילויו היה זה מאבותינו.העולם החרדי אמר:רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא
כפי מה שזכור לי מפרשים שכ"א מהנ"ל קשור לא' האבות שקל כנגד אברהם גיבור כנגד יצחק וכו'אחד מן הגולה אמר:א. אלוקי אבותינו מקדימים לומר שאת עיקר גילוי אלוקותו קיבלנו במסורה מאבותינו. [דהיינו מקדימים אלוקינו שעבודתינו בו היא כאילו גילינו אלוקותו בעצמנו, אף שאת עיקר גילויו היה זה מאבותינו.העולם החרדי אמר:רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא
ב. עי' תגובות דלעיל. בקצרה, גדול ראש והתחלה שאין שייך בו גבול וקצבה. גבור שאינו מנוע ע"י טבע וכד' וביכולתו לעשות כל. נורא שהוא מובדל ומופרש מן העולם וגורם ליראה.
עיין בהודעות שכתבתי לעיל.העולם החרדי אמר:כפי מה שזכור לי מפרשים שכ"א מהנ"ל קשור לא' האבות שקל כנגד אברהם גיבור כנגד יצחק וכו'אחד מן הגולה אמר:א. אלוקי אבותינו מקדימים לומר שאת עיקר גילוי אלוקותו קיבלנו במסורה מאבותינו. [דהיינו מקדימים אלוקינו שעבודתינו בו היא כאילו גילינו אלוקותו בעצמנו, אף שאת עיקר גילויו היה זה מאבותינו.העולם החרדי אמר:רציתי להבין ג"כ א. מהו שאנו אומרים שלוקי אבותינו ואז מפרטים? או שנאמר אלוקי אבותינו או רק אלוקי אברהם אלוקי וכו'
ב. ומה הפירוש גדול גיבור ונורא
ב. עי' תגובות דלעיל. בקצרה, גדול ראש והתחלה שאין שייך בו גבול וקצבה. גבור שאינו מנוע ע"י טבע וכד' וביכולתו לעשות כל. נורא שהוא מובדל ומופרש מן העולם וגורם ליראה.
עניין האהבה מבואר במפרשי התפילה שנאמר למען שמו כי הטבתו לברואיו הוא למען גילוי שמו ית'. ואולם נתוסף בזה שאי"ז רק בבחינת אינטרסים בעלמא, אלא מתוך אהבתו את ברואיו.העולם החרדי אמר:או מהו "באהבה" וכדו'
ניסיתי להמשיך את הדברים שלך ולעמוד על שאלה זו כאן:בחור צעיר אמר:א'ל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל. הוא כבר מכלל שבח האבות, שהוא שבח שאמר מלכי צדק מלך שלם לאברהם ברוך אברם לא'ל עליון קנה שמים וארץ, וחזר עליו אברם בדברו אל מלך סדום הרימותי ידי לא'ל עליון קנה שמים וארץ. והוא עיקר השבח גם כאן, אף שנשתנה במקום קונה שמים וארץ לגומל חסדים טובים וקונה הכל. וצריך לדעת למה נשתנה, אבל ברור שזה מקורו, וכן היה בנוסח הא"י העתיק, וכן נותר בברכת מעין שבע שהיא קיצור כל הברכות.
ידועים דברי הרמ"ק והאריז"ל ומהרח"ו, וכן בנפש החיים ושל"ה ועוד, שביארו שכל השמות והכינויים אינם בעצמותו יתברך שאין לנו שום מושג בו כלל וכלל, וכולם אינם מתייחסים אלא לספירות ולמידות והנהגות אשר בהם הוא יתברך בורא ומנהיג ומשגיח בכל הברואים והעולמות.העולם החרדי אמר:שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו...
כל השמות הם אופנים איך הקב"ה "מתגלה" אלינו, כמ"ש רז"ל 'עפ"י מעשי אני נקרא', אלא דשם אלוקים מתייחס אל השגתנו את הקב"ה כבעל הכוחות כולם, ושם אלוק מתייחס אל השגתנו אותו כמכונן יחס של השגחה באופן פרטי [והם הם הדברים שהביא אסף מהגר"נ רוטמן שליט"א], רק שהקדמתי בתחילה באופן כללי לבאר שאלוקים הוא ענין אחר מאלוקנו, ואח"כ ביארתי דהם הבחנות חלוקות בהנהגתו אשר התגלתה אל האבות ואצל האבותיושב אוהלים אמר:ידועים דברי הרמ"ק והאריז"ל ומהרח"ו, וכן בנפש החיים ושל"ה ועוד, שביארו שכל השמות והכינויים אינם בעצמותו יתברך שאין לנו שום מושג בו כלל וכלל, וכולם אינם מתייחסים אלא לספירות ולמידות והנהגות אשר בהם הוא יתברך בורא ומנהיג ומשגיח בכל הברואים והעולמות.העולם החרדי אמר:שם אלקינו היינו היחס שלו אלינו שהוא משגיח ומתייחס אלינו, והיינו ג"כ אלוקי אברהם וכדו' , דבאופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם באו חילוקים אלו...
וא"כ מה שכתבת ששם אלקינו הוא "היחס שלו אלינו" ו"באופני ההנהגה וההשגחה של הקב"ה את העולם" באו חילוקים אלו... הוא נכון לגבי כל השמות והכינויים כולם, ואין נכון לחלק ביניהם בפרט זה.