תורה שבע"פ שנלמדה מקרא כמו שהבאתישאר לעמו אמר:השילוח הוא לשלחו מירושלים ע"י איש עיתי.
לא נזכר בתורה דחיפתו. והוא תורה שבעל פה.
כי בציפורי מצורע, הציפור החיה מתאר את הציפור, בניגוד לנשחטת. בשעירי יוהכ"פ, יעמד חי מתאר את הפעולה, על כן תרגמוהו יעמד כד חי, כלומר עכשיו הוא עומד חי, אח"כ ימותיעקוב אמר:ומדוע לא לומדים כך גם על וטבל את הציפור החיה מכאן שעתידה למות? אני חשבתי על תי' אחר אולי שאמרו חז"ל שארץ גזירה זה צוק אז צריך שיהיה חד מאוד שאי אפשר שירד בו שעיר וכידוע שעירים מיומנים מאוד בהליכה במדבר, ולכן וודאי שזה צוק חד וגזור, וממילא שמשלחים אותו לשם וודאי הוא מת.
ר' חיימ'ל כבר הבאנו שזו דרשה מפורשת מהמילה "גזירה"HaimL אמר:כי בציפורי מצורע, הציפור החיה מתאר את הציפור, בניגוד לנשחטת. בשעירי יוהכ"פ, יעמד חי מתאר את הפעולה, על כן תרגמוהו יעמד כד חי, כלומר עכשיו הוא עומד חי, אח"כ ימותיעקוב אמר:ומדוע לא לומדים כך גם על וטבל את הציפור החיה מכאן שעתידה למות? אני חשבתי על תי' אחר אולי שאמרו חז"ל שארץ גזירה זה צוק אז צריך שיהיה חד מאוד שאי אפשר שירד בו שעיר וכידוע שעירים מיומנים מאוד בהליכה במדבר, ולכן וודאי שזה צוק חד וגזור, וממילא שמשלחים אותו לשם וודאי הוא מת.
אל"ף, ממתי זה שהבאנו מונע מלהסביר הסבר נוסף.חילך לאורייתא אמר:ר' חיימ'ל כבר הבאנו שזו דרשה מפורשת מהמילה "גזירה"HaimL אמר:כי בציפורי מצורע, הציפור החיה מתאר את הציפור, בניגוד לנשחטת. בשעירי יוהכ"פ, יעמד חי מתאר את הפעולה, על כן תרגמוהו יעמד כד חי, כלומר עכשיו הוא עומד חי, אח"כ ימותיעקוב אמר:ומדוע לא לומדים כך גם על וטבל את הציפור החיה מכאן שעתידה למות? אני חשבתי על תי' אחר אולי שאמרו חז"ל שארץ גזירה זה צוק אז צריך שיהיה חד מאוד שאי אפשר שירד בו שעיר וכידוע שעירים מיומנים מאוד בהליכה במדבר, ולכן וודאי שזה צוק חד וגזור, וממילא שמשלחים אותו לשם וודאי הוא מת.
להערה א': תמיד אפשר לדרוש, אבל כשיש דרשה מפורשת בגמרא, זה נראה כוורט חסידי...HaimL אמר:אל"ף, ממתי זה שהבאנו מונע מלהסביר הסבר נוסף.חילך לאורייתא אמר:ר' חיימ'ל כבר הבאנו שזו דרשה מפורשת מהמילה "גזירה"HaimL אמר:כי בציפורי מצורע, הציפור החיה מתאר את הציפור, בניגוד לנשחטת. בשעירי יוהכ"פ, יעמד חי מתאר את הפעולה, על כן תרגמוהו יעמד כד חי, כלומר עכשיו הוא עומד חי, אח"כ ימות
בי"ת, זכור לי (בערך) רש"י שאומר ועדיין איני יודע אם שילוחו לחיים או למיתה כשהוא אומר יעמד חי הרי שילוחו למיתה (או משהו בסגנון).
וזה מה שכתבתי, שבציפור אין דרך לשלח אותה למיתה. נסה נא ותיווכח. לכן בזה לא נסתפקו לחיים או למיתה.
להערה אל"ף, נגיד. אבל אני כתבתי שני דברים. רש"י בשם התו"כ, ופשט ע"פ המציאות. שניהם בעיניי אינם ווערטלך.חילך לאורייתא אמר:להערה א': תמיד אפשר לדרוש, אבל כשיש דרשה מפורשת בגמרא, זה נראה כוורט חסידי...HaimL אמר:אל"ף, ממתי זה שהבאנו מונע מלהסביר הסבר נוסף.חילך לאורייתא אמר:ר' חיימ'ל כבר הבאנו שזו דרשה מפורשת מהמילה "גזירה"
בי"ת, זכור לי (בערך) רש"י שאומר ועדיין איני יודע אם שילוחו לחיים או למיתה כשהוא אומר יעמד חי הרי שילוחו למיתה (או משהו בסגנון).
וזה מה שכתבתי, שבציפור אין דרך לשלח אותה למיתה. נסה נא ותיווכח. לכן בזה לא נסתפקו לחיים או למיתה.
להערה ב': הכוונה ברש"י (וכפי שהביאו לעיל מהתו"כ) שמדיוק הפסוקים נראה שבשעת עמידה על הצוק יהיה חי ומשמע שאחר עמידה לא יהיה חי
זוטרא אמר:אגב: למישהו יש ביאור בדברי הזוהר המפורסמים שכתב שמשלחים את השעיר במדבר "למיהב לרע חולקיה"?
וכי אין זה עבודה זרה?
חילך לאורייתא אמר:גמרא מפורשת יומא סז: תניא גזירה אין גזירה אלא חתוכה דבר אחר אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד וכ' רש"י שהשעיר יתגזר בה אברים אברים
לשון גזירה ודורשים אותו שיתגזר בה איברים איברים אינה לשון מיתה??אין חכמה אמר:חילך לאורייתא אמר:גמרא מפורשת יומא סז: תניא גזירה אין גזירה אלא חתוכה דבר אחר אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד וכ' רש"י שהשעיר יתגזר בה אברים אברים
אין גמ' מפורשת על מיתה ממש רק על צורת השלוח ובגמ' אי' שירד אחריו וימיתנו בכ"ד וזה צריך מקור אחר וזה נלמד מקרא דיועמד חי כדאי' בתו"כ ובירושלמי שהבאתי
מלבד שהוא חד מכמה דרשות כאי' שם הגמ'
חילך לאורייתא אמר:לשון גזירה ודורשים אותו שיתגזר בה איברים איברים אינה לשון מיתה??אין חכמה אמר:חילך לאורייתא אמר:גמרא מפורשת יומא סז: תניא גזירה אין גזירה אלא חתוכה דבר אחר אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד וכ' רש"י שהשעיר יתגזר בה אברים אברים
אין גמ' מפורשת על מיתה ממש רק על צורת השלוח ובגמ' אי' שירד אחריו וימיתנו בכ"ד וזה צריך מקור אחר וזה נלמד מקרא דיועמד חי כדאי' בתו"כ ובירושלמי שהבאתי
מלבד שהוא חד מכמה דרשות כאי' שם הגמ'
ובמילים אחרות פסיק רישא ולא ימות??
למה אתה לומד שזה דומה לציפורי מצורע. בציפורי מצורע הציפורים אינם קרבן ורק בשביל טהרת המצורע אחת נשחטת ואחת משולחת. אבל פה שני השעירים הם חטאת רק אחד נשחט בעזרה ואחד שחיטתו ע"י זריקתו בהר. לא נכנסתי למקור של הזריקה, אלא רק לדימוי לציפורים שנראה שאינו נכון]יעקוב אמר:בפשטות הכוונה כמו שילוח הציפור החיה אל פני השדה, האם יש איזו דרשה שאמורים להפוך אותו לאיברים איברים? או שזה הלכה למשה מסיני?