מעריב מבעוד יום

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
בס"ד
במקומינו נוהגים להתפלל מעריב לפני צאת הכוכבים 
ואפי' לפני השקיעה 
ולצערי בשנים האחרונות גם חלק מבאברכים התחילו לנהוג כן
באומרם אנו חוזרים על  ק"ש , איזה בעיה יכולה להיות

אנא מי  שיכול  להעלות  מקורות  הלכתיים להפסדים שנגרם מהמתפלל לפני צה"כ ? ושכל
מה שנהגו בעבר זה מחמת שלא יכלו לאסוף מנין  [איני מדבר על ספירת העומר]
ותבואו על שכרכם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מצד תרתי דסתרי כמו שהאריכו בזה הראשונים בסוגיא דברכות כז. השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
מצד תרתי דסתרי כמו שהאריכו בזה הראשונים בסוגיא דברכות כז. השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד

האברכים טוענים שהם מתפללים מנחה לפני פלג ,כך שאין בעיה של תרתי דסתרי
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
נדיב לב אמר:
מצד תרתי דסתרי כמו שהאריכו בזה הראשונים בסוגיא דברכות כז. השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד

האברכים טוענים שהם מתפללים מנחה לפני פלג ,כך שאין בעיה של תרתי דסתרי



האם בצורה עקבית כל יום בלי לשנות. עיין שו"ע ריש סימן רלג ובנושאי כלים. אם לא הם נכנסים שוב לתרתי דסתרי.
 

מאמין

משתמש ותיק
מספיק לשכוח פעם לחזור קר"ש (בכוונה לצאת יד"ח)והפסידו מצוות עשה
 

נדיב לב

משתמש ותיק


כנראה אברכים מקובלים..

ספר שערי תשובה - סימן רלה ס"ק ב וז"ל: בלא ברכות - עבה"ט ועיין בשאגת אריה סימן ג' האריך ומסיק דירא שמים יש ליזהר לקרות כל הג"פ של ק"ש אחר צאת הכוכבים ואע"פ שכבר קרא בבהמ"ד מפלג המנחה ולמעלה. וכתבו בשם האר"י ז"ל שהיה נזהר שלא להתפלל מנחה אלא עם שקיעת החמה ואפי' היה ע"ש עכ"ז לא הניח לאומרה בקול רם אלא היה אומרה בלחש ואח"כ בקול ע"ש ועוד כתבו בשמו בענין ג' משמרות כו' דיש להתפלל כל הג' תפלות בפת שהוא קרוב יותר ליום ממה שהוא קרוב ללילה כי כל הג' תפלות צריכים להיות ביום וק"ש יקרא אחר צאת הכוכבים וכתב בשלמיצבור שכן הוא בפירוש בזוהר חדש פ' בראשית ובשאר מקומות בזוהר וא"כ איך היה עושה תרי קולי דסתרי אהדדי וצ"ל דסמך על ר"ת דבתפלה הקילו והיה קורא ק"ש אח"כ והנוהגים כמנהג הרב זלה"ה להתפלל ערבית מבע"י מ"מ במוצאי שבת מאחרין תפלת ערבית להוסיף מחול על הקודש ע"ש:
 

אמונה ובטחון

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:


כנראה אברכים מקובלים..

ספר שערי תשובה - סימן רלה ס"ק ב וז"ל: בלא ברכות - עבה"ט ועיין בשאגת אריה סימן ג' האריך ומסיק דירא שמים יש ליזהר לקרות כל הג"פ של ק"ש אחר צאת הכוכבים ואע"פ שכבר קרא בבהמ"ד מפלג המנחה ולמעלה. וכתבו בשם האר"י ז"ל שהיה נזהר שלא להתפלל מנחה אלא עם שקיעת החמה ואפי' היה ע"ש עכ"ז לא הניח לאומרה בקול רם אלא היה אומרה בלחש ואח"כ בקול ע"ש ועוד כתבו בשמו בענין ג' משמרות כו' דיש להתפלל כל הג' תפלות בפת שהוא קרוב יותר ליום ממה שהוא קרוב ללילה כי כל הג' תפלות צריכים להיות ביום וק"ש יקרא אחר צאת הכוכבים וכתב בשלמיצבור שכן הוא בפירוש בזוהר חדש פ' בראשית ובשאר מקומות בזוהר וא"כ איך היה עושה תרי קולי דסתרי אהדדי וצ"ל דסמך על ר"ת דבתפלה הקילו והיה קורא ק"ש אח"כ והנוהגים כמנהג הרב זלה"ה להתפלל ערבית מבע"י מ"מ במוצאי שבת מאחרין תפלת ערבית להוסיף מחול על הקודש ע"ש:
יישר כח ,ידוע לי דעת הארי בענין
אולם לא הסברת לי מדוע לפי הפשט הם בבעיה?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
נדיב לב אמר:


כנראה אברכים מקובלים..

ספר שערי תשובה - סימן רלה ס"ק ב וז"ל: בלא ברכות - עבה"ט ועיין בשאגת אריה סימן ג' האריך ומסיק דירא שמים יש ליזהר לקרות כל הג"פ של ק"ש אחר צאת הכוכבים ואע"פ שכבר קרא בבהמ"ד מפלג המנחה ולמעלה. וכתבו בשם האר"י ז"ל שהיה נזהר שלא להתפלל מנחה אלא עם שקיעת החמה ואפי' היה ע"ש עכ"ז לא הניח לאומרה בקול רם אלא היה אומרה בלחש ואח"כ בקול ע"ש ועוד כתבו בשמו בענין ג' משמרות כו' דיש להתפלל כל הג' תפלות בפת שהוא קרוב יותר ליום ממה שהוא קרוב ללילה כי כל הג' תפלות צריכים להיות ביום וק"ש יקרא אחר צאת הכוכבים וכתב בשלמיצבור שכן הוא בפירוש בזוהר חדש פ' בראשית ובשאר מקומות בזוהר וא"כ איך היה עושה תרי קולי דסתרי אהדדי וצ"ל דסמך על ר"ת דבתפלה הקילו והיה קורא ק"ש אח"כ והנוהגים כמנהג הרב זלה"ה להתפלל ערבית מבע"י מ"מ במוצאי שבת מאחרין תפלת ערבית להוסיף מחול על הקודש ע"ש:
יישר כח ,ידוע לי דעת הארי בענין
אולם לא הסברת לי מדוע לפי הפשט הם בבעיה?
 

מתנצל, אבל בהודעה הזו לא נסיתי להסביר לך מידי. זו דעה מעניינת ומשכך העליתי לפורום.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אמונה ובטחון אמר:
בס"ד
מי שיכול להעלות מקורות הלכתיים להפסדים שנגרם מהמתפלל ערבית לפני צה"כ, ושכל מה שנהגו בעבר זה מחמת שלא יכלו לאסוף מנין, יבוא על שכרו.
אדרבה! ב'כף החיים' מביא מספר 'שלמי ציבור', שהאר"י זלה"ה היה מתפלל תפלת המנחה עם שקיעת החמה, וסמוך לה - תפלת ערבית, בעת שהוא קרוב יותר ליום ממה שהוא קרוב ללילה, לפי שכל השלש תפלות צריך להיות ביום, ואע"פ דהוו תרי קולי דסתרי אהדדי, דסמך אדעת ר"ת ז"ל דבתפלה הקלו, והוא היה קורא ק"ש אחר כך בצאת הכוכבים.
ונראה מדברי הרב 'כף החיים' שדעתו נוטה לנהוג כן לכתחלה. ואנן יתמי דיתמי מה נענה אבתריה?
 
 
חלק עליון תַחתִית