תפילה

זוטרא

משתמש ותיק
למה אסור להתפלל אחרי ארבעים יום שתלד אשתו זכר, ונחשב לתפילת שווא,
ואילו הנכנס למוד את גרנו מתפלל יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה, ולא נחשב לתפילת שווא.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שאלה טובה.
בדף עה"ד הביא מקובץ כרם שלמה בשם הג"ר יעקב שור, איך יכול לברך בשו"מ, שמא לא תחול הברכה. ותירץ שנאמר בה ביחוד והריקותי לכם ברכה.
ולעניננו אפשר דוקא במעשרות שיש הבטחה של הצדקה ובחנוני נא בזאת. וכתי' 'ישלח ה' את הברכה באסמיך' דייקא, כשסמוי מן העין, כדפי' רש"א בב"מ מב.
 

HaimL

משתמש ותיק
זוטרא אמר:
למה אסור להתפלל אחרי ארבעים יום שתלד אשתו זכר, ונחשב לתפילת שווא,
ואילו הנכנס למוד את גרנו מתפלל יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה, ולא נחשב לתפילת שווא.
מי אמר שהתפילה היא שהגורן יתרבה בדרך פלא, שמא הברכה היא שלא ייפסד כדרך העולם, מפני המכרסמים, שריפה וכיוצא בהם.  
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
שינוי מין הוא שינוי טבע והוי תפילת שווא
ריבוי הקיים הוא ברכה שאפשר להתפלל עליו
מה החילוק. שניהם הוא שינוי טבע. אם היו מיליון גרגירי חיטה, והוא מתפלל שיהיו מיליון ומאתיים, היש לך שינוי טבע גדול מזה 
 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יאיר אור אמר:
שינוי מין הוא שינוי טבע והוי תפילת שווא
ריבוי הקיים הוא ברכה שאפשר להתפלל עליו
מה החילוק. שניהם הוא שינוי טבע. אם היו מיליון גרגירי חיטה, והוא מתפלל שיהיו מיליון ומאתיים, היש לך שינוי טבע גדול מזה 
החילוק פשוט למבין.
ושו"ר שבספר דף על דף ברכות נד א הביא חילוק זה בשם הגר"ח קנייבסקי
דהקב"ה הטביע בטבע התבואה להתרבות.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא מובן. אין בתבואה טבע להתרבות.
יש בתבואה ברכה מיוחדת שתתרבה.

ונכון שריבוי הוא פחות שינוי הטבע, אבל שניהם אינם נראים לא זכר שנהפך לנקבה ולא ריבוי ממשי בגורן.
אלא שזה נס שהובטח עליו.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
שאלה טובה.
בדף עה"ד הביא מקובץ כרם שלמה בשם הג"ר יעקב שור, איך יכול לברך בשו"מ, שמא לא תחול הברכה. ותירץ שנאמר בה ביחוד והריקותי לכם ברכה.
ולעניננו אפשר דוקא במעשרות שיש הבטחה של הצדקה ובחנוני נא בזאת. וכתי' 'ישלח ה' את הברכה באסמיך' דייקא, כשסמוי מן העין, כדפי' רש"א בב"מ מב.
כך באמת מבו' ברמב"ן [או הרמב"ם? עי' מהרש"א], שברכה זו היא רק בהולך להפריש מעשרות.

כסף משנה הלכות ברכות פרק י הלכה כב
[כב] ההולך למוד גורנו וכו'. פרק קמא דתענית ופרק המפקיד (מציעא מ"ב). וכתב הריטב"א פי' ברכה שלימה בשם ומלכות ודעת הרמב"ן שלא חייבו ברכה זו אלא בהולך להפריש תרומה ומעשרות שהבטיח הקדוש ברוך הוא בברכתו עליהם שנאמר והביאו את המעשר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די ועל כן תקנו בו ברכה זו לומר שהבטחתו של הקדוש ברוך הוא קיימת ואין זו ברכה לבטלה עכ"ל: 
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
לא מובן. אין בתבואה טבע להתרבות.
יש בתבואה ברכה מיוחדת שתתרבה.

ונכון שריבוי הוא פחות שינוי הטבע, אבל שניהם אינם נראים לא זכר שנהפך לנקבה ולא ריבוי ממשי בגורן.
אלא שזה נס שהובטח עליו.
גם הגר"ח לא התכוון אלא משום ברכת המעשר, שאין הפי' שהקב"ה הבטיח שכל פעם יהיה נס, שא"כ עדיין קשה שאין מתפללין על מעשי ניסים, אלא שהבטחת הקב"ה היא בטבע התבואה שתתברך בזכות מעשרות, ולכן אי"ז תפילה על מעשי ניסים.
וכעין 'מלח ממון חסר'.
 

HaimL

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
HaimL אמר:
יאיר אור אמר:
שינוי מין הוא שינוי טבע והוי תפילת שווא
ריבוי הקיים הוא ברכה שאפשר להתפלל עליו
מה החילוק. שניהם הוא שינוי טבע. אם היו מיליון גרגירי חיטה, והוא מתפלל שיהיו מיליון ומאתיים, היש לך שינוי טבע גדול מזה 
החילוק פשוט למבין.
ושו"ר שבספר דף על דף ברכות נד א הביא חילוק זה בשם הגר"ח קנייבסקי
דהקב"ה הטביע בטבע התבואה להתרבות.
עדיין לא הבנתי את זה. הקב"ה הטביע בטבע התבואה להתרבות.

מתי, כשמתפללים, פשוט נבראים שם גרגירים חדשים? 

או, כפי שציינו כאן, כשמעשרים, אז נבראים עוד גרגירים ?

או שלא נבראים עוד גרגירים, אלא, נגיד, קיימים מיליון גרגירים במשקל כולל של 10 טון, והברכה עושה מהם מיליון גרגירים במשקל כולל של 12 טון?

אולי הפירוש והריקותי לכם ברכה וכו', היא שאפתח לכם את אוצר הגשמים, ואתן לכם הרבה גשם, כדי שיגדלו כל החיטים. ואשמור לכם את השדות מריקבון, ממכרסמים, מדליקה, מברד וממחלות. 


 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
כח הטבע שיצר הבורא הוא ריבוי "פרו ורבו" כל הבריאה גודלת בעצמה ומרבה אחרים
(אגב לצערינו כח טבע בריאה זה שטבע השי"ת כעת היא שלא לטובה בנגיפי הקרונה שאחר
שמתחברים לתא חי מתרבים למליוני נגיפים חדשים ואכ"מ) דהיינו תבואה בתחילת הוויתה
היא קטנה ובהמשך גדילה וכן בזריעתה מגדלת אחרים, אלא שהעיכוב הוא הזמן הדרוש
לכך ובענין זמן בזה שייך ברכה שהזמן הוא כח המצמצם ובעת ברכה מסתלק המצמצם
ותבואה שגודלה שעורה יכולה להתרבות לכזית.
המתבונן בדברים אלו יבין וישכיל
 

HaimL

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
כח הטבע שיצר הבורא הוא ריבוי "פרו ורבו" כל הבריאה גודלת בעצמה ומרבה אחרים
(אגב לצערינו כח טבע בריאה זה שטבע השי"ת כעת היא שלא לטובה בנגיפי הקרונה שאחר
שמתחברים לתא חי מתרבים למליוני נגיפים חדשים ואכ"מ) דהיינו תבואה בתחילת הוויתה
היא קטנה ובהמשך גדילה וכן בזריעתה מגדלת אחרים, אלא שהעיכוב הוא הזמן הדרוש
לכך ובענין זמן בזה שייך ברכה שהזמן הוא כח המצמצם ובעת ברכה מסתלק המצמצם
ותבואה שגודלה שעורה יכולה להתרבות לכזית.
המתבונן בדברים אלו יבין וישכיל
כן, תבואה מחוברת שגודלה שעורה, יכולה אולי להיות כזית (אבל כביצה זה כבר יהיה נס), משא"כ, תבואה קצורה שגודלה שעורה, לעולם לא תוכל להיות כזית, אלא אך ורק בדרך נס. בדרך הטבע, תבואה קצורה לא גדלה, ומיליון גרגירים לא הופכים למיליון ומאתיים.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
HaimL אמר:
זוטרא אמר:
למה אסור להתפלל אחרי ארבעים יום שתלד אשתו זכר, ונחשב לתפילת שווא,
ואילו הנכנס למוד את גרנו מתפלל יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה, ולא נחשב לתפילת שווא.
מי אמר שהתפילה היא שהגורן יתרבה בדרך פלא, שמא הברכה היא שלא ייפסד כדרך העולם, מפני המכרסמים, שריפה וכיוצא בהם.  
עי' בגמ' ב"מ מב, א: ת''ר ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח''כ בירך הרי זה תפילת שוא לפי שאין הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
וברש"י שם: אין הברכה. שמתברך ורבה מאליו.
ברור שאין הכוונה מניעת הפסד, ראשית כמו שרש"י כתב, שנית מה שייך מניעת הפסד דווקא לפני שמדד את הגורן, ומה זה קשור לדבר הסמוי מן העין.

 
 

HaimL

משתמש ותיק
שניאור אמר:
HaimL אמר:
זוטרא אמר:
למה אסור להתפלל אחרי ארבעים יום שתלד אשתו זכר, ונחשב לתפילת שווא,
ואילו הנכנס למוד את גרנו מתפלל יהי רצון שתשלח ברכה בכרי הזה, ולא נחשב לתפילת שווא.
מי אמר שהתפילה היא שהגורן יתרבה בדרך פלא, שמא הברכה היא שלא ייפסד כדרך העולם, מפני המכרסמים, שריפה וכיוצא בהם.  
עי' בגמ' ב"מ מב, א: ת''ר ההולך למוד את גורנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואח''כ בירך הרי זה תפילת שוא לפי שאין הברכה מצוייה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
וברש"י שם: אין הברכה. שמתברך ורבה מאליו.
ברור שאין הכוונה מניעת הפסד, ראשית כמו שרש"י כתב, שנית מה שייך מניעת הפסד דווקא לפני שמדד את הגורן, ומה זה קשור לדבר הסמוי מן העין.
כן, אני מכיר (בערך) את הרעיון המארגן. אבל אז קשה מכמה פנים (מעבר לשאלת פותח הדיון). אני מבין את הקונספט, שאם הוא כבר מדד, אז אם הקב"ה ירבה את גרנו, זה כבר יהיה נס גלוי, ובזה אין הברכה מצויה. אבל, לפי זה, גם אם הוא כבר מדד, עדיין יכול להתברך באופן של ריבוי. כי בפשטות, למוד גרנו, הפירוש הוא למוד מה נפח החיטה שיש אצלו , אורך פלוני על רוחב פלוני ברום פלוני. ולפי זה יש אומדנא של מספר הגרגירים. אבל הרי בפשטות הוא לא ספר אותם, אחד לאחד, ויכולה עדיין להיות ברכה בריבוי מספרם. וגם אם נאמר שלא יכולה, כי האומדנא נותנת פחות או יותר מספר ריאלי, אז עדיין יכולה להיות ברכה במשקל החיטה. וגם אם לא יכולה להיות בזה ברכה (כי המשקל הסגולי של החיטה הוא פחות או יותר קבוע), יכולה להיות ברכה בכמות הקמח שייטחן מהחיטה, ואם לא, אז באיכותו, ואם לא, אז כפי שכתבתי, בכך שלא יישרף, ולא ייפסד וכדומה. ולכן, לא ברור לי מדוע אחרי שכבר מדד לא שייך להתפלל על זה
 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
להוכיח פירוש הברכה אצטט דברי הספרי וילקוט שמעוני פרשת עקב:
"מראשית השנה ועד אחרית שנה וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סוף השנה אלא הן ברשותי ליתן בהן ברכה בבית כשם שאני נותן בהן ברכה בשדה שנאמר יצוו ה' אתך את הברכה באסמיך ואומר העוד הזרע במגורה וגו' ומנין אף באוצר שנאמר ברוך אתה בעיר"
אמנם חשוב להזכיר כי דעת הירושלמי בברכות שגם במעוברת כיון שהוא דבר הסמוי מן העין אפשר לבקש להפכו לנקיבה ואינו כתפילת שוא
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מה שייך מניעת הפסד דווקא לפני שמדד את הגורן, ומה זה קשור לדבר הסמוי מן העין.
כיון שבדבר הנמדד יכול המדידה בעצמה לגרום הפסד משום עין הרע - ולכן בדוקא לפני המדידה הוא מתפלל שהמדידה לא יגרום להפסד -(כמדומני שכן פירש המאירי).
 
חלק עליון תַחתִית