למה לא מבקשים על חיים בשמו"ע

אבר כיונה

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
ויש כזה מאמר חז"ל שמקורו לא ברור אך מופיע בספה"ק - מאן דיהיב חיי יהיב מזוני
יש משהו דומה לזה בתענית (ח ע"ב): "ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא - לחיי הוא דיהיב".
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".
שאלה יפה. עוד העיר יפה @העולם החרדי על ג דברים שלא הוזכרו א. שמחה ב. זרע של קיימא ג. שלום בית.

ויש מקום ליישב בשלושתם.
בנוגע למה שלא הוזכר זש"ק, ייתכן שכבר כלול בברכת רפאנו, הכולל את שלימותו הגופנית של האדם [חסרון בזש"ק הוא בעיה רפואית אם לא כשהמחזור לא יציב וי"ל אם חשיב חולי]
בנוגע לשלום בית, הלא אנו מזכירים שלום רב על ישראל עמך תשים וגו' והוא בוודאי כולל שלום בית [בעיות בשלום בית הם תוצאה מסילוק השכינה]
בנוגע לשמחה ייתכן לומר בפשטות ששמחה היא מצב של שלימות [יסוד ידוע של המהר"ל בכמה מקומות] וממילא בבקשות הרבות להתגשמות הטוב [מכלול של דברים טובים רפואה, דעת וכו'] מונח ענין השמחה.

ארצה להוסיף עוד שאלה, מה זה שלא נזכר מידות טובות? ואולי כלול בבקשה על דעת וצ"ת.
הסיבה שלא נאמר מידות הוא כי זה בכלל "וקרבינו מלכנו לעבודתיך" שזהי תפילה על עבודה ה' שזה מידות טובות
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אין חכמה אמר:
אי' בגמ' תענית ח: דהיה רעב ודבר וכיון שא"א לבקש אתרתי ביקשו על שובע ושובע נותן הקב"ה רק לחיים ובכלל בקשה זו גם השניה וא"כ כל הבקשות כוללות בתוכם גם חיים לפי"ז ואולי אם היו מייחדים תפילה על חיים היה בכלל מה שאמרה הגמ' שאין מבקשים אתרתי אמנם בר"ה הוא הפוך שמבקש על החיים עצמם שלולי זה אין לו זכות כלל ומבקש צורה שיהו חיים אלו ואינה תרתי
לכאורה לבקש אתרתי הוא רק בעת צרה שמייחדים תפילה לאיזה דבר, דאל"כ כל השמו"ע הוא בקשה אתרתי ותלת.
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
העולם החרדי אמר:
נדיב לב אמר:
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".
שאלה יפה. עוד העיר יפה @העולם החרדי על ג דברים שלא הוזכרו א. שמחה ב. זרע של קיימא ג. שלום בית.

ויש מקום ליישב בשלושתם.
בנוגע למה שלא הוזכר זש"ק, ייתכן שכבר כלול בברכת רפאנו, הכולל את שלימותו הגופנית של האדם [חסרון בזש"ק הוא בעיה רפואית אם לא כשהמחזור לא יציב וי"ל אם חשיב חולי]
בנוגע לשלום בית, הלא אנו מזכירים שלום רב על ישראל עמך תשים וגו' והוא בוודאי כולל שלום בית [בעיות בשלום בית הם תוצאה מסילוק השכינה]
בנוגע לשמחה ייתכן לומר בפשטות ששמחה היא מצב של שלימות [יסוד ידוע של המהר"ל בכמה מקומות] וממילא בבקשות הרבות להתגשמות הטוב [מכלול של דברים טובים רפואה, דעת וכו'] מונח ענין השמחה.

ארצה להוסיף עוד שאלה, מה זה שלא נזכר מידות טובות? ואולי כלול בבקשה על דעת וצ"ת.
הסיבה שלא נאמר מידות הוא כי זה בכלל "וקרבינו מלכנו לעבודתיך" שזהי תפילה על עבודה ה' שזה מידות טובות
לבקש על מידות? 
תורה זה השגות בחכמה, אפשר לבקש שנקבל את הזוך והטוהר הנדרשים לזה, לזכות לחכמה העילאה בעצמה, אבל לבקש שאני יהיה אדם נחמד? פשוט תהיה.
וגם קרבינו לעבודתך הוא כעין הנ"ל שנזכה להסרת המחיצות.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
אין חכמה אמר:
אי' בגמ' תענית ח: דהיה רעב ודבר וכיון שא"א לבקש אתרתי ביקשו על שובע ושובע נותן הקב"ה רק לחיים ובכלל בקשה זו גם השניה וא"כ כל הבקשות כוללות בתוכם גם חיים לפי"ז ואולי אם היו מייחדים תפילה על חיים היה בכלל מה שאמרה הגמ' שאין מבקשים אתרתי אמנם בר"ה הוא הפוך שמבקש על החיים עצמם שלולי זה אין לו זכות כלל ומבקש צורה שיהו חיים אלו ואינה תרתי
לכאורה לבקש אתרתי הוא רק בעת צרה שמייחדים תפילה לאיזה דבר, דאל"כ כל השמו"ע הוא בקשה אתרתי ותלת.
יתכו שכל המהות של חיים ושל דברים אחרים הם תרתי בשונה משאר הבקשות שלכולם יש מכנה משותף אחד והוא צורת החיים וע"כאין בזה משום בקשה אתרתי
וג"א נימא שהחילוק הוא בין עת צרה לזמן רגיל יתכן שאין החילוק ביחוד התפילה אלא שכיון שנגרה גזרה וצריך צעקה לשנות גז"ד כדאי' בר"ה טז לזה לא מתפללים אתרתי א"כ הרי אחר ר"ה שנגזר דינו לחיים אם צריך לבקש רחמים אחיים מוכרח הוא שהוא צעקה ואין מבקשים אתרתי וכנ"ל משא"כ בשאר הבקשות י"ל כדכתבו התוס' שם שהוא תפילה היכן יומטר וכל כה"ג
ואמנם לפי"ז לר"י דאדם נידון בכל יום היה מקום להקשות כנ"ל ואולי גם לר"י יש חילוק בין עיקר הדין דר"ה למה שנעשה אח"כ וממילא יש עדין חילוק בין ר"ה ומקום שנראה בעינים שנגזרה הגזרה לשאר השנה  
 

שלו'

משתמש ותיק
שלו' וברכה לכל הכותבים.
פעם ראשונה שאני רואה פורום זה, והדברים מאירים ומפעימים!
ואעתיק מש"כ בזה:
יש לעיין מ"ט לא תיקנו בקשה על עצם החיים, ולכאורה זו היתה צריכה להיות הבקשה הקודמת לכל?
והשיב הגרא"י הלוי נבנצל שליט"א: ע' תענית ח':. וכונתו למה דאיתא שם: בימי ר"ש בר נחמני הוה כפנא ומותנא, אמרי היכי נעביד, ניבעי רחמי אתרתי לא אפשר כו', א"ל ר"ש בר נחמני ניבעי רחמי אכפנא, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב דכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון.

 

מבואר לפי זה, שבבקשתנו כאן על השובע נכללת בה בקשה על החיים.

 

ובעיקר השאלה, מצאתי בחסדו ית'[1] שעמד בזה בספר יד המלך על הרמב"ם פ"ב מהלכות תפלה, ותירץ, שכיון שהבקשות בתפלת שמו"ע נתקנו על צרכי הכלל, אין צריך לבקש על חיים, "שאין צבור מתים" [הוריות ו' ב'], ובקשת חיים על היחיד הפרטי - יכול להוסיף בשמע קולנו, ע"ש.

 

שוב העירני ר' אי"ש ליפשיץ שליט"א, שבמודים דרבנן מבקשים על חיים: כן תחיינו ותקיימנו. והנה זה צ"ב מה טעם באה בקשה זו דוקא שם, ויעויין במה שנתבאר שם, שיש מפרשים שאין זו בקשה אלא חלק מההודאה, וגם למפרשים כבקשה, עיקר המכוון הוא לבקש על אפשרות ושלימות ההודאה, ולא על חיים מצד עצמם, ע"ש.

 


[1] כשפתחתי הספר בשביל ענין אחר, וזו דוגמא אחת של השגחה פרטית שראיתי במציאת ידיעות חדשות, וכהנה רבות, כידוע לכל אחד מעצמו.
 

בבא בוטא

משתמש ותיק
שלו' אמר:
שוב העירני ר' אי"ש ליפשיץ שליט"א, שבמודים דרבנן מבקשים על חיים: כן תחיינו ותקיימנו. והנה זה צ"ב מה טעם באה בקשה זו דוקא שם, ויעויין במה שנתבאר שם, שיש מפרשים שאין זו בקשה אלא חלק מההודאה, וגם למפרשים כבקשה, עיקר המכוון הוא לבקש על אפשרות ושלימות ההודאה, ולא על חיים מצד עצמם, ע"ש.
 
הדברים מאירים, ויש"כ,
מנוסח הדברים נראה כי הדברים הועתקו מתוך חיבור קיים ועומד ע"י מעכת"ר, אשמח מאד באם יהיה ניתן להעלותו לזיכוי הרבים.
בטוחני שיהא לתועלת בעז"ה.
 
 

שלו'

משתמש ותיק
תודה על קבלת הפנים החמה והמעודדת.
אכן הדברים הועתקו מחבור שעוד לא הודפס.
איני יודע איך להעלות.
כל הגישה שלי לפורום חדשה וזמנית, כי בימים כתיקונם אין לי גישה, ורק מסיבת מצות כבוד אם נוצרה הגישה, ולכשיגמר המצב הנוכחי לטובה במהרה בחסד השי"ת יחזור למייל בלבד.
אשמח לזכות שמבקשי אמת חכמים כהכותבים כאן יזכוני בהערותיהם על חבורי, ובפרט שהוא כבר בדרך לדפוס.
המעונין נא יצור עמי קשר במייל [email protected]

ולחביבות הכותבים אוסיף בהך ענינא, אף שיראתי לכתוב שלא בדקדוק הראוי לדברי אותו גדול זצ"ל, אהבה מקלקלת השורה, ואדגיש מאוד שהנני כותב רק רוח וזכר ממה שנקלט בדלות הבנתי בבחרותי.
שאלה זו זכיתי לשאול לפני כ15 שנים את הגרמ"ש זצ"ל, והנקודה הזכורה לי מדבריו [שלא זכיתי לירד לעומקם], שהחיים מצד טבעם ניתנו לעולם, אלא שגרם החטא ונגזרה מיתה, משא"כ דעת וכו' שהינן מתנות נוספות על עצם החיים. ע"כ המונח בזכרוני, ואולי נזכה שיבואו החכמים ויפתחו הדברים.
באותה הזדמנות הוא עורר על מה שלא מבקשים במפורש שלא נחלה אף דאי' [שבת ל"ב א'] לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה כו'.

בברכת המשך בירור האמת וחדוותא דשמתתא מתוך אהבה וכבוד
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלו' אמר:
באותה הזדמנות הוא עורר על מה שלא מבקשים במפורש שלא נחלה אף דאי' [שבת ל"ב א'] לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה כו'.
אף אני אבא בדברי שבח להרב שלו' שליט"א שהחכימנו מאוצרות דעתו הרחבה.
ועל שאלה זו זכורני די"מ שפי' דהושיענו ונוושעה היינו מניעת המחלה. ומי שיודע מקורו איה ויודיע, יישר כוחו.
 

שלו'

משתמש ותיק
ייש"כ של אחד הבנים, הזכרתני לפרש כן [אך לא זכור או ידוע לי כעת מקור], והוספתי לבאר לעצמי, שהנה ידוע שישועה הינה מתוך צרה, ואם אינו חולה מה שייך לבקש בלשון זו? אכן גורמי המחלות נמצאים תמיד בתוכנו וסביבנו [והמצב כעת ממחיש], ושפיר שייך לבקש בלשון הושיענו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שלו' אמר:
במש"כ לעיל שבקשה על זש"ק נכללת ברפאנו, דכירנא שכ"כ הרס"ג בסדורו [אולי בהקדמה]. [כמדו' ששם מגדיר זאת על פקידת עקרה].

תודה על המקור שמצאת לדברינו https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=9&t=10146#p136399 חפשתי ברס"ג ועד כה לא מצאתי אשמח מאד אם תצטט את דבריו.
סידור הרס"ג https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&pgnum=1
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תודה רבה. אכן האותיות לא ברורות וזה מה שהצלחתי לדלות. "כי פקידת העקרות אם זה עלה על דעתו, ככתוב ויעתר לו ה' נכנס תחת סוג הרופאים".
 

עוד א'

משתמש רגיל
כמדומה ששמעתי מהגר"נ רוטמן שעל חיים לא מבקשים דכשאנו עומדים לפני המלך ומדברים אתו מה שייך לבקש שיהיה לנו חיים הא קמן שאנו חיים ואנו באים אליו בתור חיים ומבקשים שהם יהיו טובים, אבל בעשי"ת שיש חשבון חדש על החיים של השנה הבאה אז כן שייך שאז מחלקים את החיים. ואפשר שזה כוונת הגרמ"ש לעיל.
[ופשוט שכשיש חרב חדה שבאה לקחת את החיים שאז כן מתאים להתפלל על החיים]
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".

לא הבנתי איך שייך לבקש על חיים בזמן שהוא חי?
אולי ניתן לבקש שלא ימות, אבל אם כן הקושיה היא גם למה לא מבקשים שלא יחלה, מבקשים רק שהחולים יתרפאו?
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
רמתים צופים אמר:
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".

לא הבנתי איך שייך לבקש על חיים בזמן שהוא חי?
אולי ניתן לבקש שלא ימות, אבל אם כן הקושיה היא גם למה לא מבקשים שלא יחלה, מבקשים רק שהחולים יתרפאו?
מחילה, אבל קראת את כל האשכול? עכ"פ כבר הקשו פה על שלא נחלה עיין מש"כ בזה לעיל.
ועל ראשון אחרון: זו השאלה לבקש על הארכת חיים.
 
 

צדיק האמת

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".
אולי כבר מישהו עמד על זה...
זה לא נכון שרק מזכירים
אלא מבקשים "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו ... חיים"
תקנו אותי אם אני טועה
 
 

אחד הבנים

משתמש ותיק
פותח הנושא
צדיק האמת אמר:
אחד הבנים אמר:
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".
אולי כבר מישהו עמד על זה...
זה לא נכון שרק מזכירים
אלא מבקשים "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו ... חיים"
תקנו אותי אם אני טועה
כבר הלחצת אותי שאני מלחיץ אנשים מלשאול...
חלילה אין כוונה כזו רק קצת מעצבן שדנים בארוכה על איזה משהו ופתאום מישהו מעורר מחדש. 
אבל ודאי תמיד טוב לשמוע כל אחד ואין כוונה לפגוע חלילה.
לגופו ש"ע, סבורני שזו הזכרה גרידא, דהרי אין שואלים, אלא מזכירים שבאור פניך נתת לנו חיים, ואם כוונתך שאם אור פניך כולל חיים ומבקשים אור פנים הרי זה כולל חיים, בכ"ז למה לא מבקשים בצורה מפורשת יותר. עכ"פ זה קצת תשובה בכל אופן. ובזכרוני שידידי תירץ לי כך פעם. עכ"פ ייש"כ.
 
 

צדיק האמת

משתמש ותיק
כן לזאת היתה כוונתי
עכ"פ צריך לשנות את הנושא "ל"מה לא מבקשים בצורה מפורשת יותר"
אבל אתה לא חייב
 

רמתים צופים

משתמש ותיק
אחד הבנים אמר:
לא מצאנו שמבקשים על חיים עצמם בתפילת שמונה עשרה. מדוע? 
לנוסח ספרד אכן אומרים "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד" אך בנוסח אשכנז ליתא. 
ורק מזכירים כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים וכו' וחיים ושלום".

"תורת חיים" לכאורה אינו עניין לכאן, הפירוש של "תורת חיים" הינו "הוראות חיים".
מלבד זאת אין זה בקשה אלא הצגת עובדה.
גם "וחיים ושלום" אינו חלק מבקשה, אלא חלק מנתינת הטעם. אם לא כן, לא מובן למה כופלים פעמיים את הבקשה, בתחילת הברכה מבקשים כבר - "שים שלום... ורחמים...", למה להזכיר שוב "ורחמים וחיים ושלום"? ובפרט לפי נוסח ספרד שגם חיים מוזכר בתחילת הברכה, הרי כבר ביקשו בהתחלה?
אמנם כשמעיינים במבנה וצורת הברכות של שמונה עשרה, רואים שיש מבנה שחוזר על עצמו בהרבה ברכות, החלק הראשון של הברכה הינו בקשה, והחלק השני הינו נתינת הטעם. כמה דוגמאות:
1. סלח לנו אבינו...
כי מוחל וסולח אתה.
2. רפאנו ה'...
כי תהלתנו אתה.
3. והעלה רפואה שלמה...
כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה.
4. [נוסח ספרד] ברוך עלינו...
כי אל טוב ומטיב אתה
5. ושים חלקנו עמהם לעולם, ולא נבוש
כי בך בטחנו.
6. את צמח דוד עבדך...
כי לישועתך קוינו כל היום.
6. שמע קולנו...
כי אל שומע תפילות ותחנונים אתה
7. ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו
כי אתה שומע תפילות ...

כמו"כ גם בברכת השלום
שים שלום טובה וברכה...
כי באור פניך נתת לנו ... ושלום.
 
 
חלק עליון תַחתִית