עצות לסעודות שבת עם הילדים

יעקב שלם

משתמש ותיק
לאור ההתעוררות והחיזוק בצורת ושמירת וזכירת שבת...

שולחן שבת זה מושג בבית היהודי
מביאים רחוקים לראות מה זה שולחן שבת וזה מחזיר אנשים והדברים ידועים

חשבתי פעם שזה רק אצלי...  אבל משיחה עם חברים התברר לי שזה צרת רבים ומכת מדינה
שסעודת שבת זה מעין מלחמה
כבר לפני קידוש מי יושב איפה..
ואח"כ הוא לוקח לי וגומר לי וכו

הבו עצות 

אתחיל בראשונה
עיצה שעזרה במקצת
שהילדים יגיעו שבעים לסעודה..
כמה דקות לפני הסעודה הקטנים אוכלים ורגועים

אודה אישית לעוד רעיונות
 

בן של רב

משתמש ותיק
סליחה שאני שואל מה בכלל הלחץ מאיבוד היוקרה של המנהיגות שלנו בניהול השולחן.
אולי זה נורמלי להרגיש עם זה נורמלי?
וכמו כל הבתים הנורמליים שרבים קצת מותר לכל בית לזרום עם זה ויום אחד יגדלו וישאר להם הטעם הטוב שאבא הוא לא איזה רודן דיקטטור.
והשבת איננה בית סוהר מתוסבך, יוקרתי ופדנטי.
 

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
יש ספר של אברהם אחיון מרן לשולחן שבת, מאורות השבת -מסודר לפי הסעודות ושבתות ועוד ספרים נפלאים.
יש גם את החוברת הנפלאה משכן שילוה.
ואולי פשוט שכל אחד יכין ויאמר חידוש ווארט על הפרשה, ללמוד הלכות שבת, פלא יועץ, אהבת חינם, שמירת הלשון - אפילו סעיף אחד.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עצה כללית שקבלתי לא מזמן, פשוט להניח להם, לא להלחץ מהמלחמות והבלגן על המקום, על הממתק שקיבלו או לא קיבלו בביהכנ"ס או על החשבונות הפתוחים שיש לו עם אחיו ואחותו, העיקר הוא להשרות אוירה טובה כזו שחפה מהערות וביקורת [ביקורת, על זה שלא שר, לא אכל, לא נטל טוב או לא נטל בכלל -בגיל קטן, לא יודע את פרשת השבוע שלמד בחיידר וכהנה] שכן זה מה שהילדים יזכרו כשיגדלו.
ומכאן ואילך עצות פרטניות.
ב. להניח לפני כל ילד [גם בן שנתיים] כוסית קטנה עם מיץ ענבים [גם אם שותה קודם הקידוש לא להעיר גם לא ברמז]
ג. ילד בעייתי במיוחד [גם בן שמונה] שהאב יושיבו על ברכיו. תבלין צומי הוא 100 אחוז אפקטיבי!
ד. לילדים בגיל בוגר רצוי לעודדם להכין וורט קצר על הפרשה [לא בצורה מחייבת ולא כל שבוע]
ה. להניח צלחת סוכריות או ממתקים, וכל ילד שיספר על אחיו מעשה טוב שעשה השבוע, יקבל ממתק או סוכריה.
ו. על כל התנהגות טובה לחלק ממתק קטן, אם זה בהצטרפות לשירה או ויתור על מקום וכדומה.
ז. זה הזמן להורים לשבח את ילדיהם. [לא לשכוח גם לשבח את האם על התבשילים הערבים שטרחה להכין עבורם. והאם תשבח את האב. הילדים מקבלים שיעור חינם בנושא הכרת הטוב]
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
חשבתי פעם שהאבא יחשוב איך השולחן שבת יהיה מועיל לבן לחזקו לאהבה ויראה ומצוות וכו' (כי בשמחת השבת הרי אנו מכניסים בליביהם אהבה למצוות שאנו שמחים אם השבת) ולא יחשוב איך הוא אישית רוצה שיראה הסעודת שבת (ולפעמים זה בגלל ששמע.. או שראה... אצל השכן.... הידיד... הקרוב.... ודי"ל...) ואז הוא ככל עניני החינוך שא"א לומר שום הגדרה וכלל בזה כי חנוך לנער ע"פ דרכו וכ"א יראה לפי דרך בניו איך לחנכם לאהבת השי"ת וכו'
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
אני לא בא לחדש מעבר למה שקדמוני, אני בא להגדיר:
חשוב לשבת עם עצמך ולחשוב [בהתאם לרמה שלך ושל המשפחה] מה המטרה של שולחן השבת.
יתכן שאתה רוצה לטעום מעין עולם הבא ולהתאחד ברזא דאחד, ואז ממילא כל קטנות המוחין של ילד או נער תסיט אותך משם. וכו כו'.
המטרה לדעתי היא יצירת אוירה משפחתית חמה ואוהבת שכיף להיות בה, מחכים אליה ומתגעגעים אליה.
וממילא לכן לא להעיר שום הערה אם לא חוצפה יוצאת דופן וכדו', ולכן לפנק ולתת מה שגורם אוירה נעימה, וכמובן הרבה הרבה צומי.
להשקיע מחשבה מראש מה ימשוך את בני הבית להתחבר למצב ומה ח''ו מונע את זה.
להכין לפני שבת כל מה שרוצים לומר על השולחן - פירושים רעיונות והלכות. לא להקריא כמו תוכי חסר לב.
ולהתכונן מראש שלא יהיו עייפים לא הילדים ולא ההורים, ואכן, אין מצוה להרעיב נפשות עניות בגילאי חינוך ומטה שיעמדו חסרי סבלנות בגרונות ניחרים ובטן מקרקרת במעמד הקידוש והזמירות.
כל פעילות שתעסוק בטוב שיש בהם - הן בדיבור במעלותיהם והן הדגשה של תכונות שלהם [כמו ילד שיודע לדבר יפה שיכין ווארט] תעמשוך אותם למעמד.

וכמובן לזכור- הם אחרי הכל בני אדם. תן להם לחיות. לא כתוב בשום מקום שילד חייב להיות נטוע ליד השולחן מרישא ועד גמירא. אם יהיה לו כיף הוא יעשה את המקסימום שהוא יוכל. ואם לא... אז תחשוב למה לא כיף לו.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
בן של רב אמר:
אולי זה נורמלי להרגיש עם זה נורמלי?

אתה באמת חושב שככה זה אמור להיות, ושאין שום פתרון ??? אתה לא מכיר בתים שהילדים יושבים יפה במשך סעודת השבת וגם נהנים וגם שמחים וגם בריאים בנפשם ???
 

ששמואל

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
בן של רב אמר:
אולי זה נורמלי להרגיש עם זה נורמלי?

אתה באמת חושב שככה זה אמור להיות, ושאין שום פתרון ??? אתה לא מכיר בתים שהילדים יושבים יפה במשך סעודת השבת וגם נהנים וגם שמחים וגם בריאים בנפשם ???
כן, יכול להיות שזה נורמלי!!!
תלוי בגיל של הילדים ולא פחות מהאופי שלהם. (הרבה פעמים אופי סוער זה תורשתי)
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
מסכים !!!
אבל אנחנו יהודים, ומאמינים בני מאמינים, שאפשר לסיים בעזרהי"ת את המסלול הזה [לאחר אריכות ימים ושנים מרובים] עם שינוי הרגלים והתקדמות, ובשביל זה חייבים להתחיל מקטנות ... לסייע בידי הילדים להשתנות -להאמין בהם -באמת !!! שהם מסוגלים ויכולים !!! לא בלחץ !!! אלא מתוך אמונה שיש אפשרות לתקן ולהשתנות !!!
 

ששמואל

משתמש ותיק
בגדול מי שיש לו אופי סוער (אני מדבר על אופי סוער!!!!) גם כשהוא גדל האופי הסוער נשאר לו עד מותו, אלא שבעבודת המידות צריך לדעת איך מסדרים ומשתמשים בתכונה הזאת לעבודת ה' אבל נראה לי ש(כמעט) לא מציאותי להפוך לשקט ורגוע.
ואם כן בתור הורה לכזה ילד צריך לתת לו מרחב תמרון ובאורך רוח לתת לו את מה שהוא צריך ולא "לקשור אותו לכסא".
 

נבשר

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
האם האנשים מהסוג הנ"ל מסוגלים לשבת מול מחשב יותר משעה?
בוקר טוב, ברוך הבא לעולם החינוך, ילד הכי היפר אקטיבי מול מחשב הוא רגוע.
ויש לזה כמה הסברים שהמחשב מפעיל אותם, המחשב מרצד כל הזמן, ושאר הסברים, למעשה יש הבדל גדול.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
מנסיון.
א. תחשבו לרגע אם היו נותנים לכם כללים איך לדבר עם חבר... זה קצת הזוי שאנחנו בורחים מהטבעיות של הקשר, לכל מיני תבניות יצוקות וקטנוניות.
ב. אם האבא והאמא מאמינים בקדושת השבת זה חודר לילדים בוודאות.
ג. מותר וצריך להבין שהילדים אינם יכולים להיות בדרגא עילאית של מתח דקדושה, והם גם מגיבים לזה ישירות בהתנגדות.
ד. וזה כלל חשוב ששמעתי מיהודי מבוגר. אף בחור בן 15 לא טיפס על שולחן, ואף ילד בן 10 לא שפך מרק על הרצפה סתם. ולא בגלל שמישהו אמר להם לא לעשות זאת. לכן חבל על המריבות עם הילדים בגיל הטיפוס על השולחן ושפיכת המרק. קצת סבלנות = הרבה יצירתיות והרבה קשר פורה...
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
נבשר אמר:
ויש לזה כמה הסברים שהמחשב מפעיל אותם, המחשב מרצד כל הזמן,

ואם האבא לא יתעצל - ויכין חומר מעניין ואטרקטיבי, ויפעיל את הילד במשך הסעודה, האם הילד לא ישתף פעולה ויהיה מרותק? ויחכה בכליון עיניים לשבת ה הבאה??
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
מסכים !!!
אבל אנחנו יהודים, ומאמינים בני מאמינים, שאפשר לסיים בעזרהי"ת את המסלול הזה [לאחר אריכות ימים ושנים מרובים] עם שינוי הרגלים והתקדמות, ובשביל זה חייבים להתחיל מקטנות ... לסייע בידי הילדים להשתנות -להאמין בהם -באמת !!! שהם מסוגלים ויכולים !!! לא בלחץ !!! אלא מתוך אמונה שיש אפשרות לתקן ולהשתנות !!!
אבל רק שתדע, שהרבה פעמים התפקיד הוא לרתום את התכונות הללו לקדושה במקום להיאבק בכל תכונה ותכונה.
במקום לנסות לבנות מיטות סדום (לפעמים) ולהכניס לתוכה את ילדינו, אולי ננסה להביא את כל הכוחות הללו מנחה לה'.
משל למלך שקיבל ליום הולדתו מתנות. מה יותר יפה אלף אגרטלים זהים במדויק, או אלף סוגי מתנות שונים לחלוטין, אך מלאים ברצון העז לתת לו מתנה???
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
מסכים !!! ולזה התכוונתי - להיות יצירתי ולהכין מראש דברים מענינים ולהראות לו כמה הוא מוצלח ויכול להצליח בדרך המיוחדת שלו [ביהדות אין מיוחד - כי כל אחד הוא מיוחד!!!]
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בנושא הזה, ובעוד כאלו נושאים עדינים ורגישים עם השלכות לדורות. שמעתי כלל ממורי ורבי.
אנחנו צריכים לרצות לטוב.
ואם אכן נרצה כך, גם אם נטעה לעיתים ע"פ ההבנה מהו טוב. מן השמים יגמרו בעדינו...
 

ASZ

משתמש רגיל
ששמואל אמר:
בגדול מי שיש לו אופי סוער (אני מדבר על אופי סוער!!!!) גם כשהוא גדל האופי הסוער נשאר לו עד מותו, אלא שבעבודת המידות צריך לדעת איך מסדרים ומשתמשים בתכונה הזאת לעבודת ה' אבל נראה לי ש(כמעט) לא מציאותי להפוך לשקט ורגוע.
ואם כן בתור הורה לכזה ילד צריך לתת לו מרחב תמרון ובאורך רוח לתת לו את מה שהוא צריך ולא "לקשור אותו לכסא".

אני רוצה להוסיף בעניין יש לי אח מאוד סוער!!!!!! שכל הזמן מחפש אטרקציות ותעסוקות שבהרבה מהמקרים לא מוצאים חן בעיני ההורים,
ובכ"ז לקח זמן אמנם אבל היום הוא בד"כ יושב בשולחן שבת ומוציא את כל המרץ על זמירות שבת ודברי תורה {מדובר בילד בן 10}
 

ASZ

משתמש רגיל
אני רוצה להוסיף בעניין יש לי אח מאוד סוער!!!!!! שכל הזמן מחפש אטרקציות ותעסוקות שבהרבה מהמקרים לא מוצאים חן בעיני ההורים,
ובכ"ז לקח זמן אמנם אבל היום הוא בד"כ יושב בשולחן שבת ומוציא את כל המרץ על זמירות שבת ודברי תורה {מדובר בילד בן 10}
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
ASZ אמר:
אני רוצה להוסיף בעניין יש לי אח מאוד סוער!!!!!! שכל הזמן מחפש אטרקציות ותעסוקות שבהרבה מהמקרים לא מוצאים חן בעיני ההורים,
ובכ"ז לקח זמן אמנם אבל היום הוא בד"כ יושב בשולחן שבת ומוציא את כל המרץ על זמירות שבת ודברי תורה {מדובר בילד בן 10}
ההפי אנד לא יועיל למישהו כאן
אם לא תספר על התהליך?
 

ASZ

משתמש רגיל
אין כאן איזה מתכון מסוים, פשוט כל אחד עם הסייעתא דשמיא שלו והחכמת חיים יחד עם הכרתו את ילדיו בצורה הכי טובה צריך לדעת להיכנס לליבם ולמשוך אותם בצורה טובה ומענינת,
ולמשל אצלנו קנו ספר "אחת שאלתי" של הגר"י זילברשטיין עם שאלות מאוד מענינות על עניני הפרשה בשילוב סיפורים שרק אליו מגיעים... ואז נוצר שיח הלכתי מעניין בשולחן, {שאגב טוב אף למבוגרים יותר} ואפי' שהילד אולי לא כ"כ מבין בכ"ז הוא מתחבר קצת, ועצם הידיעה שדנים בשאלתו {כשיש מבוגרים} זה נותן לו סיפוק ותחושה טובה וממלא אותו בדברים חיוביים,
וכמובן שאי"צ לומר הפירגונים שחשוב ביותר לתת בכל הזדמנות זה יוצר ג"כ אוירה מאוד טובה,
ותן לחכם ויחכם עוד...
 

ששמואל

משתמש ותיק
ואוסיף כי ילדים מחונכים הם לא בעלי חיים מאולפים, זאת אומרת גם לאחר שמשפחת @ASZ (אני לא יודע אם זה שם פרטי או משפחה) הצליחה להרגיל את בנה השובב בן ה10 לשבת ליד השולחן עדיין כותב האח הגדול שבד"כ זה מה שקורה.
זאת אומרת שצריך לקחת בחשבון שגם לאחר ההרגל והחינוך לשבת נורמלי בשולחן השבת יתכנו "פדיחות" בעניין וצריך לקחת את זה בחשבון.
(אבל יש לי גם מה להרגיע - זה עובר עם הגיל, מניסיון אישי!).
 
  • תודה
Reactions: ASZ
להשכיב את הילדים בצהרים לשעה שעתיים
לחוד להם חידה בסעודה או לספר להם סיפור מניסיון זה עובד יפה
ואם ניסיתם ליישם את העצות שפירטו באשכול
ואם בכל זאת כל העצות והרעיונות באשכול לא עזרו, זה הזמן שהאבא יטול ריטלין..
 
אוהבי ה' אמר:
מניסיון........
אם ההורים באים ערניים ורגועים, הכל הולך חלק,
יש להם סבלנות לומר לזה מילה מרגיע ולהשלים בין הילדים,
רק צריך שלהורים יהיה רוגע לכך,

מניסיון.....
לא תמיד, כנראה שילדיך הם שערניים ורגועים
 

מיניה וביה

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
מיניה וביה אמר:
עצה בדוקה ומנוסה
לנשום עמוק ולפני שמגיבים לא "להסתכל" מהצד של ראש השולחן
אלא "להסתכל" מהצדדים. רוב הבעיות יפטרו...

כלומר?
תן מקום גם לילד נכון אתה מנהל את השולחן אבל הילד צריך להרגיש שהוא יכול גם להתבטא וגם אם הוא לא מצליח להתבטא בדבר תורה וחכמה תן לו להביע את עצמו קצת גם בצעקה או כדו' כדי שיראו שהוא קיים בשביל זה הוא עושה זאת
 
 
חלק עליון תַחתִית