המכיר את מקומו
משתמש רגיל
מדוע לטעותם של הקראים אסור שתהא האש דולקת מאליה בשבת,
הלא אדרבה, פשוטו של מקרא מדבר על מלאכת ההבערה דוקא?
הלא אדרבה, פשוטו של מקרא מדבר על מלאכת ההבערה דוקא?
מחשבות אמר:מה לנו לעסוק בדרשות של דופי?
המכיר את מקומו אמר:מדוע לטעותם של הקראים אסור שתהא האש דולקת מאליה בשבת?
ואי קשיא לך: אם כן, היכי שרינן עם חשיכה להדליק את הנרות, והדלקתה הולכת ונגמרת בשבת? וכן מאחיזין את האור במדורה והולכת ונגמרת הדלקתה בשבת, ולפי זה הרי הוא כאילו הבעירה הוא בעצמו בשבת. וכל שכן הוא! דאילו הכא לא נתכוון להבעיר גדיש של חבירו כלל, והכא עיקר כוונתו היא שתדלק ותלך בשבת.
המכיר את מקומו אמר:מדוע לטעותם של הקראים אסור שתהא האש דולקת מאליה בשבת,
הלא אדרבה, פשוטו של מקרא מדבר על מלאכת ההבערה דוקא?
הכהן אמר:הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.
וכבר כתב הרמב"ם להדיא (בפיה"מ אבות א-ג) לגבי הצדוקים, שהם לא האמינו כלל בעיקר, אלא שחששו לומר זאת פן יהרגום, לכן אמרו שהם מאמינים בתורה ורק לא בקבלת חז"ל, כדי להקל מעליהם גזירות חז"ל, ולדרוש התורה כרצונם לפי מאווייהם.מ.ה. אמר:הכהן אמר:הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.
אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):
אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.
כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
לא בדיוק תאוות ליבם, כי הם שילמו לעיתים מחיר כבד על דעותיהם, כגון העובדה שישבו בחושך וללא תבשיל חם, מידי שבת בשבתו לאורך כל חייהם.מ.ה. אמר:הכהן אמר:הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.
אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):
אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.
כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
מדברי הרמב"ם נראה שדיבר דוקא על הצדוקים הראשונים, שלא רצו לומר לתלמידיהם ולסיעתם שאינם מאמינים כלל בתורה, כי זה לא יתקבל, אבל תלמידיהם עצמם וממילא כל הדורות הבאים שם, באמת האמינו בתורה שבכתב, וכפרו רק במסורת חז"ל.קדמא ואזלא אמר:וכבר כתב הרמב"ם להדיא (בפיה"מ אבות א-ג) לגבי הצדוקים, שהם לא האמינו כלל בעיקר, אלא שחששו לומר זאת פן יהרגום, לכן אמרו שהם מאמינים בתורה ורק לא בקבלת חז"ל, כדי להקל מעליהם גזירות חז"ל, ולדרוש התורה כרצונם לפי מאווייהם.מ.ה. אמר:הכהן אמר:הצדוקים לא טעו! הם כפרו במסורת חז"ל, ודרשו הפסוקים כראות עיניהם כדי לקנטר! הרי גם הם הניחו תפילין עם רצועות שחורות מהלמ"מ, וסככו סוכותיהם בפסולת גורן ויקב, ועוד, אלא שהם בחרו מקומות לשנות כדי להראות שהם לא מקבלים את סמכות חז"ל.
אכן, ז"ל החזו"א או"ח קכו' ס"ק יז' (לגבי משה"ק הפר"ח מה מועיל שמשביעים את הכה"ג שלא יעשה כמנהג הצדוקים, והרי לשיטתו הוי נשבע לבטל את המצוה):
אמנם, החוטא אינו בעל דעה, אלא הטעית היצר, ואע"ג שנחשדו להימשך אחרי תאוות ההמראה (להמרות פי חכמים - מ.ה.), מ"מ לא נחשדו לעבור על השבועה, ובמה שלא נחשדו עדיין האמת שופטן ושולט עליהן.
כלומר, הם לא חידשו כאן איזה פלפול שהם האמינו בו, אלא הם תירצו את תאוות ליבם בדרשות של דופי.
רמב"ם על משנה מסכת אבות פרק א משנה ג
והיות שלא יכלו לקבץ קהילות לפי מה שהגיע להם מן האמונה - כי זאת האמונה הרעה תפריד הנקבצים, כל שכן שלא תקבץ הנפרדים - הלכו אחר אימות הדבר אשר לא יכלו להכזיבו אצל ההמון, ולו הוציאו אותו מפיהם היו נהרגים, רצוני לומר: נוסח התורה, וצייר כל אחד מהם בלב סיעתו שהוא מאמין בנוסח התורה, וחולק על הקבלה, ושהיא קבלה בלתי נכונה. וזה כדי שיפלו מהם כל ההלכות המקובלות והגזרות והתקנות, הואיל ולא יכלו לדחות הכל, הכתוב והמקובל. ויתרחב להם גם כן הפתח לפירוש, לפי שכאשר חזר הפירוש אל בחירתו - יקל במה שירצה ויחמיר במה שירצה לפי מטרתו, הואיל ואינו מאמין בעיקר כולו, ולא ביקשו אלא דבר שיהיה נוח לקצת בני אדם. ומני אז צמחו אלה הכתות הארורות, קהילות המינים אשר ייקראו בארץ הזאת - רצוני לומר: מצרים - קראין, ושמם אצל החכמים צדוקין וביתוסיין, והם אשר החלו להטיל דופי בקבלה, ולפרש הכתובים כפי מה שיראה לכל אדם, מבלי השמע לחכם כלל, בניגוד לאומרו יתעלה: +דברים יז יא+ "על פי התורה" וכו' "לא תסור" וכו'.
לבד מה שכבר השיבו יפה, תימה שלא ציינו שגדרי דבר שהצדוקין מודין בו (דהיינו שמודים שאי אפשר לחלוק עליו) הם מגופי תורה, לפטור מפר העלם דבר, ולהחזרת הדין לחובה בנפשות, ולהוראה בשתוי יין.מה לנו לעסוק בדרשות של דופי
לא עלינו אחריות לימודם ודרשותיהם.
האבן עזרא כותב (הפירוש הקצר שמות לה, ג) "ה' יכפיל שכר הגאון שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת."מה לנו לעסוק בדרשות של דופי
לא עלינו אחריות לימודם ודרשותיהם.