כידוע פירוש המילה קורונה הינה כתר והגדרת הכתר הינה דבר המקיף את הראש
אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות
גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle)
קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
(אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי)
כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת
ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק
הפוך בה והפוך בה דכולה בה.
אם נסתכל על האותיות המרכיבות אותה הדומינטטי בהם הם ק' ר' ונ'
אם נחפש מילים דומות אליה נמצא רבות כגון צמח הקורנית (שביעית ח-א) ומסביר מוסף הערוך שהוא מלשון כתר שהיו עושים ממנו עטרות לראש המסובים בבתי המשתאות
גם קרנית העין נראית בצורת הר קטן ע"ג העין כמילים רבות שמשמעם זהה כפי שנביא בהמשך, וכן עיר שכבשה כרכום (כתובות ב-ט) הכוונה למצור סביב לעיר, וכן קרפף הכוונה למקום מוקף מחיצות ללא קירוי, וכן הקרחת כפי שנאמר בבכורות איזה הוא קירח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן (פרק ז' משנה ב') תספורת קרה הינה ג"כ כעין עיגול סביב הראש וכן הקרוסלה מסתובבת סחור סחור (Circle)
קורא הינו בראש הדקל או לב הדקל ומשום מה גם זכור לי שיש מקום שמגדירים אותו שגדל סביב הדקל ואיך שלא נגיד אפשר להסביר אם בראש הדקל או סביבו זה כפי המילים כדלעיל ואם לב הדקל א"ל מכיוון שבלועזית לב אומרים קרדיו (קרדיולוג) והערוך מביא שפי' המילה קורדייקוס (שנמצאת בגיטין - מי שאחזו קורדייקוס) רוח הדופקת בלב נקראית קורדייקוס והלב נראה כאגס.
(אגב ישנם מילים נוצרו כתוצאה מזה כגון CREDO שפירושו בר' מאמין ועפ"ז קרדיט CREDIT זה לתת אמון וכתוצאה מזה לתת בהקפה ובאשראי)
כריכות הכוונה לאלומות ומאלמים אלומים תרגומו מכרך כריכן, והגמ' אומרת כרכתא מאי, א"ר אסירן ומסביר הערוך שהכוונה שעושה גידור פסיפס סביב התמרים (ערך כרך)
עד שינתקו שיני הכרכשתא מסביר הערוך שביוונית קרקס יש לו שני פירושים זנב או טבעת וכן בעברית המקום נקרא פי הטבעת
מצאנו שהקורא מאסף את כולם סביבו כִּ֣י ׀ "הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל־מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם־יְהוָ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָתְנוּ֩ אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח ׀ שַׁעֲרֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וְעַ֤ל כָּל־חוֹמֹתֶ֙יהָ֙ סָבִ֔יב וְעַ֖ל כָּל־עָרֵ֥י יְהוּדָֽה" (ירמיה א-טו)
החולדה נקראת בארמית כרכשתא (מגילה יד) וכתוב בחולין תנו רבנן כל שיש ביבשה יש בים חוץ מן החולדה אמר ר' זירא מאי קראה (תהלים מט, ב) האזינו כל יושבי חלד (חולין קכז.) וכותב שם רש"י יושבי חלד - יושבי הארץ שהוא מקום מיושב לחולדות וא"כ כרכשתא הכוונה להר שזה היבשות שרק עליהם היא נמצאת
ומצאנו שמוצאות האותיות מתחלפות אחה"ע מהגרון, גיכ"ק מהחיך, דטלנ"ת מהלשון, זסשר"צ מהשיניים, בומ"פ מהשפתים (כמו שהגמ' דורשת בתחילת פרק שישי מברכות מהמילה הילולים היא לומדת חילולים ועיין רע"ק שם)
וא"כ קר יכול להתחלף עם גר ו וכר, וכן רואים שיעקב אבינו קרא לגל אבנים גלעד ולבן קרא לו יגר שהדותא וכן חמרים חמרים מתרגמינן דגורין, ולעיתים מוצאים פועל הפוך לחלוטין כמו שאצלינו ה"קר" וה"הר" אם נבדוק ב"כר" בפועל כורה הכוונה בכלל בחפירת בור שזה ההפך הגמור מ"הר" ובגמ' בעירובין נג: מסופר על אשה שרצתה לומר לדיין קירי ואמרה כירי, ומסביר רש"י ש"קירי" זה אדון ו"כירי" זה עבד (האדון כהר הגבוה העבד ככרייה הנמוכה) וכן אצלינו רואים מילה זו שמכנים את החשוב בתואר שר (וכן באנגלית פונים לאדון סר SIR וראיתי שבר' SERVUS פי' עבד\לפקודתך וסרויליזם SERVILIS פירושו עבדות\הכנעה)
ועד עכשיו ראיתי שהמילים שהיה בהם דומיננטי ה"קר" פירושם היה עיגול או הר אך יש גם קרן של בעלי חיים שזה קרניים ישרות וא"כ קרני השמש מה הם, האם כגלים כעין עיגול או בצורה ישרה (חלקיק) ? ובדור האחרון גילו ששני ההגדרות נכונות מה שנקרא דואליות הגל חלקיק
הפוך בה והפוך בה דכולה בה.