בדברי הגר"א שהשם 'גט' הוא על שם שאותיות גימ"ל וטי"ת לעולם אינם קרובים זה לזה

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אומרים בשם הגר"א שהטעם שקוראין לגט אשה גט הוא משום שלא נמצאו בכל התנ"ך האותיות גימ"ל וטי"ת סמוכין לזה לזה, לא בישר ולא בהפוך,. הרי ששני האותיות האלה הם סמל לריחוק זה מזה ולכן נקרא גם שמרחק את האיש מהאשה. ע"כ.

והנה פעם בדקתי ע"י תוכנית מחשב בכל התנ"ך ומצאתי שגם האותיות ג-ק, ז-ט, ז-ס, ז-צ\ץ, ס-צ\ץ  אינם נמצאים בתנ"ך סמוכין זה לזה בשום מקום. וצ"ע.
 

תיובתא

משתמש ותיק
אולי המרוחקים המוקדמים ביותר מבחינת סדר האותיות, היינו ג' תחילה.
(ג פעמים ג זה ט אבל זה לא קשור)
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הנה פעם בדקתי ע"י תוכנית מחשב בכל התנ"ך ומצאתי שגם האותיות ג-ק, ז-ט, ז-ס, ז-צ\ץ, ס-צ\ץ  אינם נמצאים בתנ"ך סמוכין זה לזה בשום מקום. וצ"ע.

כבר הקשה כן הגרח"ק בספר טעמא דקרא [שהו"ל לפני שחזון  המחשבים היה חזון נפרץ. הוא בדק זאת בראשו]
אני חושב שהוא מיישב משהו בכיוון של הרב "תיובתא"
 

יוספי

משתמש ותיק
49911_169_1311_1851.png
 

יוספי

משתמש ותיק
כוונת תי' הגר"ח אולי היא שאין בלשון הקודש ולא בתנך

31085_78_1311_1871.png
 

HaimL

משתמש ותיק
משהו לא ברור לי בזה הרי גט בתלמוד הוא שטר ולא רק ספר כריתות. וניחא מ"ש בזה רבנו תם שאחרי שאומרים סתם גט על ספר כריתות, אז נהגו לכתוב י"ב שורות בגט אבל זה שקראו לספר כריתות גט, הוא מפני שזהו הלשון שטר בעלמא, וצ"ל שדווקא קראו גט סתם לספר כריתות כי (למיטב זכרוני ) לא נזכרו שאר שטרות בתורה (השטר של קידושין הלא נלמד בהיקש הוויה ליציאה, שטר מקנה נזכר בנביא בירמיה. שאר שטרות של ראיה, הלא התורה מיעטה מפיהם ולא מפי כתבם וכו')
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוספי אמר:
כוונת תי' הגר"ח אולי היא שאין בלשון הקודש ולא בתנך

31085_78_1311_1871.png
לא הבנתי.
האם יש בלשון הקודש מילים שיש את האותיות שרשמתי סמוכים זה לזה, שאינם מופיעים בתנ"ך.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
משהו לא ברור לי בזה הרי גט בתלמוד הוא שטר ולא רק ספר כריתות. וניחא מ"ש בזה רבנו תם שאחרי שאומרים סתם גט על ספר כריתות, אז נהגו לכתוב י"ב שורות בגט אבל זה שקראו לספר כריתות גט, הוא מפני שזהו הלשון שטר בעלמא, וצ"ל שדווקא קראו גט סתם לספר כריתות כי (למיטב זכרוני ) לא נזכרו שאר שטרות בתורה (השטר של קידושין הלא נלמד בהיקש הוויה ליציאה, שטר מקנה נזכר בנביא בירמיה. שאר שטרות של ראיה, הלא התורה מיעטה מפיהם ולא מפי כתבם וכו')

לא נזכר בגמ' "גט קידושין" וגם לא גט מקנה, וגם לא גט קנין. רק גט שיחרור בעבד והוא גם מהאי טעמא כמו בגט אשה.
האם יש עוד שטר שהשתמשו לו בשם גט?
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
לא נזכר בגמ' "גט קידושין" וגם לא גט מקנה, וגם לא גט קנין. רק גט שיחרור בעבד והוא גם מהאי טעמא כמו בגט אשה.
האם יש עוד שטר שהשתמשו לו בשם גט?
גיטין פרק א' משנה ה'

כל גט כה שיש עליו עד כותי, פסול, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים. וכו'

וראה שם במפרשים. 
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
האם יש עוד שטר שהשתמשו לו בשם גט?
עיין תוס' ב"ב ריש פרק גט פשוט
תוספות [בבא בתרא קס, א]
גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו - כל שטר חוב קרוי גט כדאמר גט חוב שאין בו אחריות פ' הגוזל קמא (ב"ק דף צה.) ובפ"ק דגיטין (דף י.) כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים
 

יוספי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יוספי אמר:
כוונת תי' הגר"ח אולי היא שאין בלשון הקודש ולא בתנך
לא הבנתי.
האם יש בלשון הקודש מילים שיש את האותיות שרשמתי סמוכים זה לזה, שאינם מופיעים בתנ"ך.
אני אומר שהגר"ח אומר שלדבריו מיושב, והנ" בין דבריו היא רק בענין זה שהזכיר לשון קודש ולא תנ"ך, לא בדקתי אם יש או אין
 
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אומרים בשם הגר"א שהטעם שקוראין לגט אשה גט הוא משום שלא נמצאו בכל התנ"ך האותיות גימ"ל וטי"ת סמוכין לזה לזה, לא בישר ולא בהפוך,. הרי ששני האותיות האלה הם סמל לריחוק זה מזה ולכן נקרא גם שמרחק את האיש מהאשה. ע"כ.

והנה פעם בדקתי ע"י תוכנית מחשב בכל התנ"ך ומצאתי שגם האותיות ג-ק, ז-ט, ז-ס, ז-צ\ץ, ס-צ\ץ  אינם נמצאים בתנ"ך סמוכין זה לזה בשום מקום. וצ"ע.

גט אפשר להגות בקלות, השאר לא מתגלגל על הלשון.
 

HaimL

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
יושב אוהלים אמר:
אומרים בשם הגר"א שהטעם שקוראין לגט אשה גט הוא משום שלא נמצאו בכל התנ"ך האותיות גימ"ל וטי"ת סמוכין לזה לזה, לא בישר ולא בהפוך,. הרי ששני האותיות האלה הם סמל לריחוק זה מזה ולכן נקרא גם שמרחק את האיש מהאשה. ע"כ.

והנה פעם בדקתי ע"י תוכנית מחשב בכל התנ"ך ומצאתי שגם האותיות ג-ק, ז-ט, ז-ס, ז-צ\ץ, ס-צ\ץ  אינם נמצאים בתנ"ך סמוכין זה לזה בשום מקום. וצ"ע.

גט אפשר להגות בקלות, השאר לא מתגלגל על הלשון.
כנראה שאתה לא דובר אידיש. גם אני לא, אבל זץ דווקא מילה מכובדת ביותר. וזה קצת קשור לענייננו כי זה עפ"ר מה שאיש ואישה המתגרשים משתדלים להכניס זה לזה
 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
השאלה הקשה על דברי בגר"א היא אם כוונתו לומר דרוש או פשט,
כי בפשטות המילה גט אין מקורה בלשון הקדש אלא בשפה אחרת,
ומה עניין הטעם הנ"ל.
ואולי כוונתו לומר שלכן בחרו דווקא במילה זו ולא במילה אחרת ודווקא לתאר ספר כריתות ולא שטרות אחרים.
ואם אי מי יודע מה מקור מילה זו מאיזו שפה ומה משמעותה בשפה ההיא אשמח אם ישתף.
 

HaimL

משתמש ותיק
בחור צעיר אמר:
השאלה הקשה על דברי בגר"א היא אם כוונתו לומר דרוש או פשט,
כי בפשטות המילה גט אין מקורה בלשון הקדש אלא בשפה אחרת,
ומה עניין הטעם הנ"ל.
ואולי כוונתו לומר שלכן בחרו דווקא במילה זו ולא במילה אחרת ודווקא לתאר ספר כריתות ולא שטרות אחרים.
ואם אי מי יודע מה מקור מילה זו מאיזו שפה ומה משמעותה בשפה ההיא אשמח אם ישתף.
יש לי השערה המילה קטכיזם היא מדריך לעיקרי אמונה של הנוצרים. המילה הזאת, לפי מה שראיתי עכשיו, היא מילה מיוונית, שמשמעותה משהו בסגנון "תורה שבעל פה". ואולי הכוונה היא למסמך כלשהו, שמפרט בכתב משהו שנאמר בעל פה (כמו קניין, כריתות, שחרור, עדות וכדומה). השערה קצת רחוקה. 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אבל הטעם שקראו סתם גט לספר כריתות (בניגוד לשאר גיטי ממון ועבדים), הוא לדעתי מה שכתבתי, שלא נזכרים, להבנתי, שום שטרות אחרים בתורה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
בחור_צעיר אמר:
בחלק מן הסידורים מופיע בסוגריים שצריך להתיז את האות ז׳, משמע שלהגות אותה דורש מעט יותר מאמץ.
זה נאמר לגבי למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי, שזה לא יישמע כמו שאומר למען תשכרו (בשין שמאלית) כאילו שעושה המצוות למען קבלת שכר.
ואף אם יש מקום לדקדק בכל התפילה, אבל באמירת המילה גט אין עניין לדייק באמירתו.
וחוץ מזה אין צריך ראיה, אלא זה פשוט שהאות ג הוא היגוי יותר קשה מהאות ז.
 
חלק עליון תַחתִית