הלכות מפורשות בשולחן ערוך שלא נהגו כמותן

שי למורא

משתמש רגיל
איזה הלכות מפורשות בשולחן ערוך שכלל ישראל או חוגים מסויימים נהגו בהם אחרת בין לקולא ובין לחומרא וזאת על פי הוראת האחרונים וגדולי ישראל ?
ואציין כמה דוגמאות לא ממש מדוייקות אבל משקפות משהו, 1. לעניין גיל הנישואין שקהילות מסויימות דוחות אותו לכמה שנים מעל גיל עשרים בה בשעה שההיתר מדינא דשו"ע למי שאין הרהורים טורדין אותו ואלו יחידי סגולה הם ומנין לקבוע זאת על הכלל באופן גורף שרוב הישיבות ממש אוסרות להתחתן בגילאים מוקדמים (עפ"י גדו"י של חוגים אלו)
2. החובה לבנות בית כנסת בגובהה של עיר שלא ממש נוהגין בזה (וכמה טעמים נאמרו בזה באחרונים)
ועוד ועוד
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ברכות השחר כשלא התחייב (לפי הרמ"א מברכים, והיום כל הספרדים נוהגים כהרמ"א)
ברכת הנותן ליעף כח (כנ"ל)
 

שי למורא

משתמש רגיל
פותח הנושא
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אשר יצר פעמיים למי שלא בירך פעם אחת ונצרך לנקביו שוב

ישר כח, נראה לי שזה דוגמא שההמון לא מקפיד מחוסר ידע, ובאשכול זה הענין זה הלכות ברורות שבכוונה כלל ישראל או חוגים שלימים לא נוהגים בזה לכתחילה לחומרא או לקולא
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
אם השעה דחוקה, יתפללו בלחש ואח"כ יאמר שליח ציבור מגן, ומחיה, ויענה קדושה, ומסיים האל הקדוש, אם אין שהות ביום לגמור י"ח ברכות. (רלב, א)
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
ובזה"ז שאין עיסה טהורה מפני טומאת המת, מפרישין חלה אחת בכל א"י, א' ממ"ח. (יו"ד שכב, ד)

(אבל עי' ברכ"י שם)
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
יורה דעה - סימן רמב
(כח) כשמזכיר רבו תוך י"ב חודש צריך לומר: הריני כפרת משכבו:


משום מה העולם עושים זאת רק אצל האבא.
שו"ע יורה דעה - סימן רמ
(ט) חייב לכבדו אפילו אחר מותו. כיצד, היה אומר דבר שמועה מפיו, אומר: כך אמר אבא מארי הריני כפרת משכבו, אם הוא תוך שנים עשר חדש.
 

mistr

משתמש ותיק
לומד מזמור לתודה בשירה - מסתמא כי לא יודעים
 

mistr

משתמש ותיק
אתה יכול לפתוח אשכול גם על פסקי ומנהגי המשנה ברורה שגם הנוהגים בד"כ כמותו לא עושים אותם
כמו ושמרו בליל שבת לפני שמו"ע, לדוד ה אורי וישעי במעריב ולא במנחה, ועוד מנהגים אחרים
 

פראנק

משתמש ותיק
נראה לי שהרב פנחסי כתב ספר על זה אם מעל 60 מקומות שיש מנהג מלפני השוע ולכן המנהג לא כמוהו.
 

רק מה'

משתמש רגיל
הייתי אצל אחד מפוסקי ההלכה בזמנינו,
ובאו אליו כמה אנשים שכל א' רצה להוציא מכתב על ענין אחר הטעון תיקון [כגון פלטה בשבת, כבוד הספרים, קולר בשבת וכדו']
ואמר להם אם אתם רוצים תביאו משנ"ב ואחתום בעמוד הראשון שצריך לקיים כל מה שכתוב בו.

לא כל מה שאנשים עושים זה בגלל שככה הם סוברים אלא סתם מחוסר מודעות או חוסר דקדוק
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
רכג, ד: ברכת שהחיינו

1) בשעת הקנין יש לו לברך אע"פ שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא ע"י שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן,
2) וכשילבשם מברך מלביש ערומים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ראה באו"ח סימן ר"ל כמה הלכות שלא נוהגים.
וכן מה שכתב שם השו"ע בסוף הסימן: "לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל מה דעביד רחמנא, לטב עביד". כמה כבר נוהגים בזה?


מה שכתב קודמי לימוד מוסר, כמדומני שכלל לא הוזכר בשו"ע. אם כי הוזכר במ"ב.
 

שלום23

משתמש ותיק
לעשות מלאכה ע"ש ג' ורביע מיל אחרי (תחילת) שקיעה"ח כר"ת

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסא
י"א שצריך להוסיף מחול על הקודש; וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בין השמשות; והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע, רצה לעשותו כולו תוספת, עושה. רצה לעשות ממנו מקצת, עושה; ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש. ושיעור זמן בין השמשות הוא ג' רביעי מיל שהם מהלך אלף ות"ק אמות קודם הלילה.
 

אלמוני

משתמש ותיק
הליכה עם כובע וכיפה בשבת. (נגד דעת המ"ב סי' שא ס"ק קנג) כיון שסומכים על הערוב...
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
ברמ"א נפסק להניח תפילין בחוה"מ
כהיום (בארה"ק לכה"פ) כמעט ואין שנוהגים כך

כמו כן לעניין לבישת בגדי חול בשבת חזון

מנחה קטנה שבחלק מקומות מתפללים לכתחילה נגד דברי השו"ע

השו"ע והרמ"א (להבנת רוב הפוסקים למעט דעת השו"ע הרב) פסקו כר"ת
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
שי למורא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אשר יצר פעמיים למי שלא בירך פעם אחת ונצרך לנקביו שוב

ישר כח, נראה לי שזה דוגמא שההמון לא מקפיד מחוסר ידע, ובאשכול זה הענין זה הלכות ברורות שבכוונה כלל ישראל או חוגים שלימים לא נוהגים בזה לכתחילה לחומרא או לקולא
זה לא מחוסר ידע, אלא שזה מקום שהשו"ע פסק כהיחידים וכל האחרונים חולקים ע"ז. (זכורני שראיתי באיזה מקום רשימה של למעלה מ-30 ראשונים שחולקים). ובפרט שזה ספק ברכות.
 
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
שי למורא אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אשר יצר פעמיים למי שלא בירך פעם אחת ונצרך לנקביו שוב

ישר כח, נראה לי שזה דוגמא שההמון לא מקפיד מחוסר ידע, ובאשכול זה הענין זה הלכות ברורות שבכוונה כלל ישראל או חוגים שלימים לא נוהגים בזה לכתחילה לחומרא או לקולא
זה לא מחוסר ידע, אלא שזה מקום שהשו"ע פסק כהיחידים וכל האחרונים חולקים ע"ז. (זכורני שראיתי באיזה מקום רשימה של למעלה מ-30 ראשונים שחולקים). ובפרט שזה ספק ברכות.
דרך אגב הרבי מקאמרנא זיע"א כותב
שלמרות שאיננו פוסקים בזה כהשו"ע
כשאדם החל לברך ברכה ונזכר לאחר מלך העולם שאינו צריך לברך
שימשיך אשר יצר וכך לשיטת השו"ע ודעימיה ברך ברכה הנצרכת
 
 
חלק עליון תַחתִית