פטירת רבי מאיר ביום יד אייר

מאן דהו

משתמש ותיק
קראתי שבוע שעבר שהילולא שעושים לרבי מאיר ביום יד אייר יש הרבה מערערים
ועוד כתבו שרבי מאיר התנא ורבי מאיר בעל הנס תרי רבי מאיר
ושיטה שלישית שרבי מאיר הקבור בטבריה הוא לאחד מבעלי התוספות
ראיתי מקופיא מי שיכול לעלות דברים ברורים בזה
 

הכהן

משתמש ותיק
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה השישית לאלף השישי, ומקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.

הייחוס של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית הסוהר, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה.

לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת הרב מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולהחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.

בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בתאריך י"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז, אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".

https://www.hamichlol.org.il/רבי_מאיר_בעל_הנס
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
לפי מיטב ידיעתי עד השנה לא מצאתי שום מקור להילולא בי"ד אייר,
אלא אדרבה רק מקורות להיפך,
והנני מעלה לכאן ממה שמביא בזה בס' הילולא דרשב"י,

השנה באחד מהפרסומים של שומרי החומות לראשונה הביאו מקור מהרה"ק ר' ירחמיאל משה מקוז'ניץ והוא לפלא בעיני

ר' מאיר בעל הנס.jpeg
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
הכהן אמר:
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה השישית לאלף השישי, ומקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.

הייחוס של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית הסוהר, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה.

לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת הרב מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולהחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.

בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בתאריך י"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז, אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".

https://www.hamichlol.org.il/רבי_מאיר_בעל_הנס

אם כי טענה זו כי מקור של ר' מאיר בעל הנס הוא על הרמב"ן ובטעות הוסב להתנא ר' מאיר טענה זו היא ידועה בהרבה מהחוקרים בימינו,
אך מאידך אי אפשר להתעלם כי רבן של ישראל החת"ם סופר כבר עמד בראשות קופת ר' מאיר בעל הנס וסמך ידו על זה, כך שלדעתי לאחר הסכמתו של החת"ם סופר לכינו זה על התנא ר' מאיר ובצירוף ד' הגמ' על אלקא דמאיר ענני, אין להתייחס בזה לד' החוקרים למיניהם,
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
כפי שאני מבין יום יד באייר שנקבע להילולת רבי מאיר זו המצאה? מה שלא מובן לי מה הסיבה אם כך להמציא על יום זה בדווקא?
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
כפי שאני מבין יום יד באייר שנקבע להילולת רבי מאיר זו המצאה? מה שלא מובן לי מה הסיבה אם כך להמציא על יום זה בדווקא?
ראה מה שהבאתי מספר הילולא דרשב"י במכתבו של הרמ"ח מסלאנים ועוד, זה היה ענין כספי, כאשר בשנים עברו אשר הנסיעה למירון לקח כמה ימים היו יוצאים כמה ימים קודם ל"ג בעומר והיו נוסעים דרך צפת, ותושבי העיר צפת התפרנסו עי"כ מהאורחים, כאשר ראו תושבי טבריה החליטו כי גם הם רוצים וע"כ הכריזו על הילולת ר' מאיר בעל הנס וארגנו הילולא גדולה, כדי שיסעו דרך טבריה והם יתפרנסו עי"ז,
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
כיון שהיו עולים למירון ועוברים דרך טברי׳ מצאו גבאי הצדקה מקור הכנסה ע"י הילולא לר"מ (כמו שהרוויחו הצדקה דמירון בהילולא דרשב"י) ולכך עשהו בשבוע של ל"ג בעומר
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
מענין למה לא הכריזו על רבי עקיבא הקבור גם כן בטבריה?
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
שכחתי להתייחס לגבי מקום קברו של ר' מאיר,
אכן כדבריך יש חוקרים (וביניהם הר' ראובן מרגליות שהר' הכהן הביא ממנו קודם) שטוענים שר' מאיר אינו קבור שם,
אך בפועל ידוע כי כל גדולי ישראל מכל הדורות שסמכו ידיהם כי אכן שם הוא מקום קבורת התנא ר' מאיר ותלמידים סומכוס ור' שמעון בן אלעזר, כך שלדעתי במקום שגדולי ישראל מכל הדורות הכריעו כך, אין להתייחס לחוקרים,

וכמו שכתבתי קודם לגבי הכינוי ר' מאיר בעל הנס

בין הגדולי ישראל שהכריעו כך הוא ר' חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש, הבן איש חי הגר"ח מבריסק הרידב"ז השדי חמד ועוד,
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
יש להוסיף פרט מאד מעניין
כי יש שמועה שר' מאיר קבור מעומד, וכמדומני שר' חיים ויטאל מביא בשם האר"י הק' שאישר את השמועה, אך אינו לפני כעת לבדוק
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק א׳ ממעל אמר:
ואז יבואו יותר אנשים ויהי׳ יותר כסף

שאלתי ואז - בימים ההם מדוע הוחלט שרבי מאיר יותר מיחצן..מאשר רבי עקיבא?
 

מחשבות

משתמש ותיק
לא אמרו ר"ע כיון שזמן פטירתו ידוע, יו"כ או עיו"כ.
ולעצם הנידון האם זה קברו של רבי מאיר התנא, מי יבוא אחר המלך - דברי האר"י בעניין.
 

יושב אהל

משתמש רגיל
בן ישיבה אמר:
הכהן אמר:
רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה. הכינוי מופיע החל מהמאה השישית לאלף השישי, ומקובל לזהות אותו עם התנא רבי מאיר, אך יש השוללים זיהוי זה. קברו, קבר רבי מאיר בעל הנס, הוא מוקד עלייה לרגל.

הייחוס של הקבר לתנא רבי מאיר מבוסס על סיפור בתלמוד על נס שנעשה לתנא רבי מאיר - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית הסוהר, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה.

לעומת זאת, לדעת הרב ראובן מרגליות ואחרים אין רבי מאיר בעל הנס זהה עם רבי מאיר, לאור העובדה שמצייני הקברות בארץ ישראל ציינו גם את קבר התנא רבי מאיר וגם את קבר רבי מאיר בעל הנס. לדעת הרב מרגליות, למעשה כלל לא היה תנא בכינוי כזה, ואין הוא אלא אגדה בעלמא. לדעתו, מקור האגדה על "רבי מאיר בעל הנס" נעוץ בעלייתו ארצה של הרמב"ן ופעולתו ליישוב הארץ ולהחזקת תלמידי חכמים. הוא משער שהיו אז קופות צדקה על שמו של הרמב"ן, וכאשר הגיעו ארצה בתקופה מאוחרת יותר מצאו את השם "קופות רמב"ן" ופתחו את ראשי התיבות בטעות כ"רבי מאיר בעל נס", וקראו על שם זה את קופות הצדקה.

בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעניי ארץ ישראל לעילוי נשמתו. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל בציוּן הנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. בפרט בתאריך י"ד באייר, פסח שני, נוצר מנהג לפקוד את קברו של רבי מאיר ולתת צדקה. מנהג זה החל לראשונה בשנת תרכ"ז, אז הוקם בניין על קברו. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים את פסוק התפילה המופיע בסיפור התלמודי על הנס של רבי מאיר: "אלהא דמאיר עננו".

https://www.hamichlol.org.il/רבי_מאיר_בעל_הנס

אם כי טענה זו כי מקור של ר' מאיר בעל הנס הוא על הרמב"ן ובטעות הוסב להתנא ר' מאיר טענה זו היא ידועה בהרבה מהחוקרים בימינו,
אך מאידך אי אפשר להתעלם כי רבן של ישראל החת"ם סופר כבר עמד בראשות קופת ר' מאיר בעל הנס וסמך ידו על זה, כך שלדעתי לאחר הסכמתו של החת"ם סופר לכינו זה על התנא ר' מאיר ובצירוף ד' הגמ' על אלקא דמאיר ענני, אין להתייחס בזה לד' החוקרים למיניהם,

ליגיתך טענה זו הועלתה כבר משנים עברו ולא רק ע"י החוקרים בשנים האחרונות 
ורק לדוגמא אביא בזה מש"כ ר' יעקב ליפשיץ בספרו זכרון יעקב ח"ב
"קופת הרמב"ן - אופני התיסדות הקופה ותנאי ההתחלקות שלה הוקבעו ע"י תלמידי הגר"א זצ"ל שיסדו את התמיכה הזאת על יסוד של 'כוללות מאוחדים' מכמה מחוזים ביחד, הוחלט להעמיד בכל בית ישראל קופסה שנקראה אז בשם 'שופר', וכל איש ישראל יתרום את נדבתו לקופסא זו בעת שמחתו או בעת צרה ר"ל, ובכל עת שתעלה על לב ישראל רגש של חבת ציון, וקראו להצדקה הזאת על שם חסיד וקדוש שחי באה"ק לפני כמה מאות שנים, והיה מפורסם בדורו ובדורות הברים אחריו בהרבה מעשי נסים, שפעל בתפלתו לטובת הפרט והכלל, שע"כ נקרא שמו בשם "ר' מאיר בעל נס" ר"ת של רמב"ן" וכו'.

אם כי בעצם הרעיון והתקנה של קופת צדקה לתמיכה בעניי ארץ ישראל כבר היה מזמן הבית יוסף
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
כפי שאני מבין יום יד באייר שנקבע להילולת רבי מאיר זו המצאה? מה שלא מובן לי מה הסיבה אם כך להמציא על יום זה בדווקא?
מצאתי תשובה לשאלתי באשכול https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2204#p23361
יהודי אמר:
כידוע שי"א [יש בשדי חמד כמדומה] שהיאר צייט של ר' מאיר אינו בי"ד, אלא מחמת קושי הנסיעה לצפון הסמיכוהו. ולפי"ז הוא קשור טפי לר' שמעון.
 

יעבץ

משתמש ותיק
עניינים אלו מטבע הדברים קשה להוכיח ולקבוע את השתלשלותם, אולם כמדומה שהסדר היה הפוך (!)
יום פסח שני היה ידוע אצל יושבי הארץ מלפנים כיום של 'זיארה' (עלייה לקברות הצדיקים) וביניהם קבר הרשב"י במירון, מערת הלל ושמאי, ושאר קברים. ורק בימי האר"י וע"פ סודות שפירש רח"ו תלמידו, עבר ההילולא ליום ל"ג בעומר כפי שהוא בימינו.
לפני זמן האר"י התיאורים על עלייה לקבר רשב"י הם ביום י"ד ולא בי"ח באייר.
 

חדא

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
שכחתי להתייחס לגבי מקום קברו של ר' מאיר,
אכן כדבריך יש חוקרים (וביניהם הר' ראובן מרגליות שהר' הכהן הביא ממנו קודם) שטוענים שר' מאיר אינו קבור שם,
אך בפועל ידוע כי כל גדולי ישראל מכל הדורות שסמכו ידיהם כי אכן שם הוא מקום קבורת התנא ר' מאיר ותלמידים סומכוס ור' שמעון בן אלעזר, כך שלדעתי במקום שגדולי ישראל מכל הדורות הכריעו כך, אין להתייחס לחוקרים,

וכמו שכתבתי קודם לגבי הכינוי ר' מאיר בעל הנס

בין הגדולי ישראל שהכריעו כך הוא ר' חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש, הבן איש חי הגר"ח מבריסק הרידב"ז השדי חמד ועוד,
לגבי סומכוס ור"ש ב"א גם רח"ו כותב שאינו כן, וכמדומני שכותב שזה קברי רב אמי ורב אסי
 

נפתולי

משתמש ותיק
זה לשון מהרח"ו בשם האריז"ל בשער הגלגולים הקדמה ל"ז:
לדרום של טבריה, בלכתך אל מרחצות של המים החמין, יש שם קברות הצדיקים רחוקים זה מזה, ואינם במקום אחד, וכבר הוזכרו שמותם בספר היחוס והם, ר' מאיר, ור' ירמיה דאפקוהו מבי מדרשא, על ששאל אותה שאלה זרה כנז"ל, והוא סתם בעי ר' ירמיה הנזכר בתלמוד. ועוד ג' צדיקים אחרים איני זוכר שמותם, והוא כמו שנזכר בספר היחוס, וכמו שאומרים העולם:
ונלע"ד כי הודה לי מורי ז"ל על ר' מאיר, שהוא קבור מעומד כמו שאומרים בני אדם:
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
אחיי ורעיי.
גם אני שמעתי ערעורים רבים בעניין הילולא דרמבעה"נ.
וכמעט שהשתכנעתי שאין בזה ממש. כפי שכתבו כמה שבדקו את הנושא.

עד שמצאתי מציאה נפלאה עד מאוד בעניין זה.
והוא ספר "תוקפו של נס" לאחד מחשובי רבני טבריה המקובל רבי חיים דוד סיתהון זיע"א.

והוא כותב ומספר שם את כל פרשת ההילולא. איך שהוא וחבריו הרבנים תיקנו לעשותה בכל שנה ושנה ע"פ מה שמקובל מהאר"י ז"ל שיום פסח שני הוא יומא דהילולא דיליה.

ושם מחשב חשבונו של עולם שעל פי אותו חשבון של"ג בעומר הוא יומא דהילולא של רשב"י אע"פ שאין זה יום פטירתו.
כך גם יוצא שיום י"ד אייר הוא יומא דהילולא דרמבעה"נ.

ובהסכמה לספר חתומים גדולי ארץ ישראל באותו דור. וביניהם הגר"ח אבולעפיה זיע"א שמוסיף מילים חמות וסומך ידיו בהחלט על מנהג ההילולא שהנהיגו.

עוד אוסיף שהרב המחבר הנ"ל הוא מאלו שהשדי חמד שלח אליהם שאלות אודות מנהג שריפת הבגדים. כפי שמודפס בשדי חמד.

אחרי שקראתי את כל זה. לא הצלחתי להשתיק את התחושה שפשטה בי. שהילולא זו זכתה לעירעורים בדורנו גם מחמת שעיקרה הונהג ונחגג ע"י בני עדות מפוארות יוצאי צפון אפריקה. ולא התקבלה כ"כ אצל החסידים והאדמוריהם...

אם מישהו יכול להעלות את הסכמת הגר"ח אבולעפיה לספר הנ"ל יבורך.
 

נפתולי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אחיי ורעיי.
גם אני שמעתי ערעורים רבים בעניין הילולא דרמבעה"נ.
וכמעט שהשתכנעתי שאין בזה ממש. כפי שכתבו כמה שבדקו את הנושא.

עד שמצאתי מציאה נפלאה עד מאוד בעניין זה.
והוא ספר "תוקפו של נס" לאחד מחשובי רבני טבריה המקובל רבי חיים דוד סיתהון זיע"א.

והוא כותב ומספר שם את כל פרשת ההילולא. איך שהוא וחבריו הרבנים תיקנו לעשותה בכל שנה ושנה ע"פ מה שמקובל מהאר"י ז"ל שיום פסח שני הוא יומא דהילולא דיליה.

ושם מחשב חשבונו של עולם שעל פי אותו חשבון של"ג בעומר הוא יומא דהילולא של רשב"י אע"פ שאין זה יום פטירתו.
כך גם יוצא שיום י"ד אייר הוא יומא דהילולא דרמבעה"נ.

ובהסכמה לספר חתומים גדולי ארץ ישראל באותו דור. וביניהם הגר"ח אבולעפיה זיע"א שמוסיף מילים חמות וסומך ידיו בהחלט על מנהג ההילולא שהנהיגו.

עוד אוסיף שהרב המחבר הנ"ל הוא מאלו שהשדי חמד שלח אליהם שאלות אודות מנהג שריפת הבגדים. כפי שמודפס בשדי חמד.

אחרי שקראתי את כל זה. לא הצלחתי להשתיק את התחושה שפשטה בי. שהילולא זו זכתה לעירעורים בדורנו גם מחמת שעיקרה הונהג ונחגג ע"י בני עדות מפוארות יוצאי צפון אפריקה. ולא התקבלה כ"כ אצל החסידים והאדמוריהם...

אם מישהו יכול להעלות את הסכמת הגר"ח אבולעפיה לספר הנ"ל יבורך.
בבקשה (צירפתי גם מתוך הספר כמה דפים בנוגע לקביעת יומא דהילולא בפסח שני):
הצג קובץ מצורף הילולת רמבעהנ פסח שני מר' חביב חיים דוד סתהון הסכמת הגרח אבועלפיה.pdf
הצג קובץ מצורף תקפו של נס סתהון, חביב חיים דוד בן דוד מקור לפסח שני הילולת רמבעהנ.pdf
בדרך אגב:
הצדיק המקובל רח"ד סתהון זיע"א מקום מנוחתו באהל האמורא רבי אבדימי דמן חיפא, ממש למרגלותיו של רבי אבדימי. הייתי שם ביומא דהילולא והיו שם מודעות שפרסמו את דבר ההילולא.
כמו כן ידוע ספרו "שמש ומגן" על המכתב של המקובל ר' שמשון מאוסטרופולי הנקרא בערב פסח, ספר נפלא מאד, בנגלה ובנסתר.
 
 

מוטי מן

משתמש רגיל
בן ישיבה אמר:
בין הגדולי ישראל שהכריעו כך הוא ר' חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש, הבן איש חי הגר"ח מבריסק הרידב"ז השדי חמד ועוד,
יש לך מקור לדבריך שכך הכריעו הבן איש חי, הגר"ח מבריסק והשדי חמד? אם כן אשמח שתציינם.
 
חלק עליון תַחתִית