מה רשב"י עשה במערה למד נגלה או נסתר?

גופא דעובדא

משתמש ותיק
"במערות צורים שעמדת שם קנתי הודך והדרך"
מצאתי מציאה "לטאית" באגרות קודש של הבעל התניא (פכ"ו) [נדפס בספר התניא]
וזה לשונו "גם פלפול הקושיות ותירוצים דמסטרא דרע ורוח הטומאה אשכחן ברשב"י דעסק בי' טובא גם בהיותו במערה ואדרבה בזכות צער המערה זכה לזה כדאיתא בגמ' דאמר לר' פנחס בן יאיר אכל קושי' כ"ד פירוקי וא"ל אילו לא ראיתני בכך כו' (וגם באמת ע"כ עיקר עסקיהם במערה הי' תורת המשניות ת"ר סדרי שהיה בימיהם עד רבינו הקדוש דאילו ספר הזהר והתיקונים היה יכול לגמור בב' וג' חדשים כי בודאי לא אמר דבר אחד ב' פעמים) עכ"ל עיי"ש. [ולפי דברי הבעל התניא 'שם קנית הודך והדרך' על ידי הפלפול והקושיות והתירוצים בסוגיות המשניות]

אבל לכאורה דעה זו אינה דעת כולם, דהרמח"ל בספר אדיר במרום  דרוש תניא אמר רבי שמעון דהאריך שם מבריחת רשב"י למערה וכתב בתו"ד ....וכיון שבבריחה זאת נעשה ספר הזהר...וכן בפסק רבי יצחק דלטאש הנדפס בריש ספר הזוהר דכתב ג"כ כהאי מילתא 'הלא תראה שרשב"י כתבם במערה והניחם שם כדי שלא יתגלו'

אמנם יתכן שגם בעל התניא מודה שהזוהר נתחבר במערה אבל לא היה עיקר עסקם שם

אשמח לשמוע מקורות נוספים לסוגיה זו
 

HaimL

משתמש ותיק
דנו בזה לפני מספר ימים, כדאי לך לדפדף קצת בפורום ולמצוא את זה. 
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
דנו בזה לפני מספר ימים, כדאי לך לדפדף קצת בפורום ולמצוא את זה. 

ייש"כ, אלא שבעניותי דפדפתי כו"כ דפים ולא מצאתי וכן בחיפוש לא עלתה בידי, ולא מצאתי, יקשרני מר עם הד"ת העשירים במקומם, ואודה לו
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
א"א ביכולתנו לתאר צורת הלימוד של התנאים.
הלא נראה שהגר"א למד בסוף ימיו רק בחומש וכל התורה כולה בתוך הפסוקים. מה נענה במושגים של תנאים.
הלא לצחוק ייחשב לנו.
אמת שמוצאים שאמוראים שיננו פעמים רבות המשנה כדי שתהא שגורה על לשונם, אבל בזקנותם מה מושגנו בהשגתם.
 

מיכה

משתמש ותיק
דברי בעה"ת הנ"ל תמוהים מאוד, כי עה"ד הזאת נאמר שרב אשי וב"ד עסקו מעט בגמ' ובודאי עיקר עסקם היה מעשה מרכבה או מדרשים שונים, שהרי הם למדו מסכת אחת בחודש שלם של ירחי כלה המוקדש לתלמוד תורה, ומסתמא הם לא אמרו אותו דבר כמה פעמים. והרי מסכת ממוצעת גמ' נטו (בלי רש"י ותוס') אפשר לגמור אותה ביומיים עד ארבעה ימים.
 

HaimL

משתמש ותיק
גופא דעובדא אמר:
HaimL אמר:
דנו בזה לפני מספר ימים, כדאי לך לדפדף קצת בפורום ולמצוא את זה. 

ייש"כ, אלא שבעניותי דפדפתי כו"כ דפים ולא מצאתי וכן בחיפוש לא עלתה בידי, ולא מצאתי, יקשרני מר עם הד"ת העשירים במקומם, ואודה לו
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=10618

האמת, עכשיו כשחיפשתי ומצאתי את זה נזכרתי שהדיון שם היה מלא ליצנות והקנטות, אז לא תמצא בו הרבה טעם לשבח. אבל כן הובא שם קישור באחת מההודעות הראשונות לדברי המנחת אלעזר בנושא, אולי יועיל לך.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מיכה אמר:
דברי בעה"ת הנ"ל תמוהים מאוד, כי עה"ד הזאת נאמר שרב אשי וב"ד עסקו מעט בגמ' ובודאי עיקר עסקם היה מעשה מרכבה או מדרשים שונים, שהרי הם למדו מסכת אחת בחודש שלם של ירחי כלה המוקדש לתלמוד תורה, ומסתמא הם לא אמרו אותו דבר כמה פעמים. והרי מסכת ממוצעת גמ' נטו (בלי רש"י ותוס') אפשר לגמור אותה ביומיים עד ארבעה ימים.
אם אתה מסוגל לגמור מסכת ממוצעת בגמרא, ואפילו מבלי לעבור על רש"י ותוספות, בהבנה סבירה, ביומיים עד ארבעה, הרי שכוח התורה שלך גדול ביותר, ואבקש ממך לברך גם אותי בזה.
 
 

מיכה

משתמש ותיק
מסתבר שכח התורה של רב אשי היה יותר ממה שאתה מסוגל לשער
 

HaimL

משתמש ותיק
מיכה אמר:
מסתבר שכח התורה של רב אשי היה יותר ממה שאתה מסוגל לשער
חשבתי שאתה אומר שזה אפשרי בימינו. אבקש מחילה.
 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
ממקור המעשה בגמ' שבת לג: נראה שעיקר גדלותו של רשב"י מכח מהמערה היה בקושיות ותירוצים כמו שמצינו אצל ריו"ח ור"ל, וז"ל הגמ' שם
אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר''ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר''פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב''י עשרין וארבעה פירוקי
 

בית מתתניק

משתמש רגיל
בחור צעיר אמר:
ממקור המעשה בגמ' שבת לג: נראה שעיקר גדלותו של רשב"י מכח מהמערה היה בקושיות ותירוצים כמו שמצינו אצל ריו"ח ור"ל, וז"ל הגמ' שם
אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר''ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר''פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב''י עשרין וארבעה פירוקי
הכוונה גם בזה.
 
 

אשר ברא

משתמש ותיק
אני שאלתי פעם חסיד חב"ד
שיש להם מסורה שרשב"י חיבר ספרים על כל אתיות הא"ב
והזוהר הוא מאות ז'
אלא שנאבדו כולם
א"כ דבר זה בודאי לוקח כמה וכמה שנים?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בית מתתניק אמר:
הנגלה של רשב"י היה כמובן עפ"י פנימיות התורה.

גם של כל התנאים והאמוראים.

ראה בב"י יו"ד סי' ס"ה שכ':  "יש מרבותי שאמרו שהגיד אסור בהנאה ויש מרבותי מתירין אותו וכן נראה וכן נהגו עכ"ל. ומיהו בספר הזוהר פרשת וישלח נראה שהגיד אסור בהנאה ולכן טוב ליזהר".
וכתב עלה הדרכי משה באות י"ב, "איני מבין דבריו כי שמעתי כי בעל ספר הזוהר הוא סתם רבי שמעון המוזכר בתלמוד שהוא רבי שמעון בן יוחאי והא פליג עמו בתלמוד שלנו רבי יהודה ומתירו בהנאה ורבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה כמ"ש הפוסקים ואם כן אין ראיה מספר הזוהר לענין הלכתא כן נראה לי".

כלומר בזוהר של רבי שמעון כתוב כך, ובזוהר של רבי יהודה כתוב כך. והלכה כזוהר של רבי יהודה.
(לא שר' יהודה כתב ספר זוהר, אבל אצלו הלכה כך גם בפנימיות הדברים, ופשוט).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אשר ברא אמר:
אני שאלתי פעם חסיד חב"ד
שיש להם מסורה שרשב"י חיבר ספרים על כל אתיות הא"ב
והזוהר הוא מאות ז'
אלא שנאבדו כולם
א"כ דבר זה בודאי לוקח כמה וכמה שנים?
נו נו, הלזה מסורה יקרא
 

אשר ברא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
נו נו, הלזה מסורה יקרא
טעיתי בלשוני
זו שמועה ידועה, אלא שגם בחב"ד חזרו עליה
ולכן התפלאתי כי זה סותר לדברי הבע"ת?
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בחור צעיר אמר:
ממקור המעשה בגמ' שבת לג: נראה שעיקר גדלותו של רשב"י מכח מהמערה היה בקושיות ותירוצים כמו שמצינו אצל ריו"ח ור"ל, וז"ל הגמ' שם
אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר''ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר''פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב''י עשרין וארבעה פירוקי

האמת שלא ציינתי שהבעל התניא עצמו מסתייע בגמרא זו
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחר כותבי כאן את דברי הרב בעל התניא עלה בליבי ביאור מתוק לאור דבריו של הבעל התניא והנני פורטו.

בתהילים פרק מ"ה ישנו מזמור שלם שמתחיל 'למנצח על שושנים לבני קורח משכיל שיר ידידות' וברש"י כתב לכבוד תלמידי חכמים יסדו שיר זה שהם רכים כשושנים.
ובתוך הפרק נאמר כך 'חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך' וכתב ע"ז רש"י בזה הלשון ''חגור חרבך על ירך - להלחם מלחמתה של תורה והוא הודך והוא הדרך' והיינו שכוחו של תלמיד חכם ללחום מלחמתה של תורה זה הוא 'הודו והדרו'

ומעתה לפי דברי הבעל התניא שרשב"י נתגדל במערבה ב'מלחמתה של תורה' להשיב כ"ד פירוקי במקום י"ב, אם כן זה הוא שיסד הפייט 'במערות צורים שעמדת שם קנית הודך והדרך' והיינו שבמערות צורים שם קנה מלחמתה של תורה שהיא 'הודך והדרך'

והנפלא בזה שלאחר מכן כתוב שם בפרק 'אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלוקים שמן ששון מחברך', וביטוי זה כמובן מוזכר בפיוט על רשב"י.

וכשהרצתי את הדברים בפני גאון א' הוסיף שהלשון 'אשריך' שנאמר בפיוט (נמשחת - אשריך) הוא לאור דברי רשב"י שאמר לרפבי 'אשריך שראיתני בכך'..
 

נדיב לב

משתמש ותיק
גופא דעובדא אמר:
בחור צעיר אמר:
ממקור המעשה בגמ' שבת לג: נראה שעיקר גדלותו של רשב"י מכח מהמערה היה בקושיות ותירוצים כמו שמצינו אצל ריו"ח ור"ל, וז"ל הגמ' שם
אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר''ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר''פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב''י עשרין וארבעה פירוקי

האמת שלא ציינתי שהבעל התניא עצמו מסתייע בגמרא זו

כשם שזכה להשגות בנגלה כך זכה להשגות בנסתר, וכדרך הש"ס שאינו מזכיר במאומה מתורת הנסתר. ובכלל, מה שרשב"י פריק כד פירוקין לאחר יציאתו מהמערה, אין הכרח שסיבת הדבר בגלל שנתחדד במערה בלימוד כזה או אחר אלא מה שעסק בתורה יב [יג] שנים ברציפות מתוך דחק מחפיר כשגופו פצוע זו הסיבה שהגיע להשגות גבוהות בכל חלקי התורה כמבואר במענה רשב"י אשריך שראיתיני בכך וכו'.
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יצויין שבפיוט ואמרתם כה לחי אומרים 'הוחבא בתוך מערה שם למד סתרי תורה' ומבואר לגאו' דלא כהגר"ז, אא"כ נימא שלמד שניהם
 

אשר ברא

משתמש ותיק
ואמרתם כה לחי זה ממרן הבן איש חי ומאוחר הרבה יותר ממרן הבע"ת
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשר ברא אמר:
ואמרתם כה לחי זה ממרן הבן איש חי ומאוחר הרבה יותר ממרן הבע"ת

הן אמת כדברך, אלא שהוא מצטרף לדברי הרמח"ל ורבי יצחק דילטאש [שהיה קדמון]
ועוד ראיתי עתה שבריש תקוני זוהר כתוב להדיא שנתבחר במערה וצ"ע
 

נדיב לב

משתמש ותיק
גופא דעובדא אמר:
בחור צעיר אמר:
ממקור המעשה בגמ' שבת לג: נראה שעיקר גדלותו של רשב"י מכח מהמערה היה בקושיות ותירוצים כמו שמצינו אצל ריו"ח ור"ל, וז"ל הגמ' שם
אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך דמעיקרא כי הוה מקשי ר''ש בן יוחי קושיא הוה מפרק ליה ר' פנחס בן יאיר תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר''פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב''י עשרין וארבעה פירוקי

האמת שלא ציינתי שהבעל התניא עצמו מסתייע בגמרא זו

נכתבו כאן שני דחיות. אבל מה שמפליא הוא מה שכתב בעל התניא באגה"ק סימן כו וז"ל: כל חכמת הקבלה היתה נסתרה בימיהם [תנאים ואמוראים] ונעלמה מכל תלמידי חכמים, כי-אם ליחידי סגולה, ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים, כדאיתא בגמרא ע"כ.
 

צדיק האמת

משתמש ותיק
HaimL אמר:
גופא דעובדא אמר:
HaimL אמר:
דנו בזה לפני מספר ימים, כדאי לך לדפדף קצת בפורום ולמצוא את זה. 

ייש"כ, אלא שבעניותי דפדפתי כו"כ דפים ולא מצאתי וכן בחיפוש לא עלתה בידי, ולא מצאתי, יקשרני מר עם הד"ת העשירים במקומם, ואודה לו
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=10618

האמת, עכשיו כשחיפשתי ומצאתי את זה נזכרתי שהדיון שם היה מלא ליצנות והקנטות, אז לא תמצא בו הרבה טעם לשבח. אבל כן הובא שם קישור באחת מההודעות הראשונות לדברי המנחת אלעזר בנושא, אולי יועיל לך.
יש לי לציין,
שהאשכול חזר אח"כ למסלולו,
ונוסף בו הרבה טעם לשבח בדברים עניניים.
צדיק האמת.
בעמח"א סקופ אדיר מבעל התניא!!!
 
 
חלק עליון תַחתִית